ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
חיפוש בספרי רבי נחמן מברסלב
1 2 3 4 5
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מא - רִקּוּדִין
... כידוע וזה יין המשמח וזה שכתוב ביעקב, כשראה שהוא בחינת ברכים במקום דין כי שתי פעמים אלהים עם עשר אותיות גימטריא יעקב אזי המשיך שרש הגבורות, בחינת יין המשמח כמו שכתוב: "ויבא לו יין וישת" שרש של הברכה נמצא ... והינו שלש ידות ושלש פעמים י"ד גימטריא מ"ב ושם מ"ב יש בו שבעה שמות וכל שם יש בו ששה אותיות ויכון להמשיך אליו הווין, הינו השבעה שמות שיש בכל אחד ששה אותיות להמשיך אותן לתוך הממון הנקרא עמודים ואז נקרא ווי העמודים ואלו עמודים, הינו רגלין הינו עקבים, הם בחינת דין ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא
... האהבה וההשתוקקות בבחינות: "כי חולת אהבה אני" אזי הוא עושה נפשות בחינות: "ואת הנפש אשר עשו" הינו שעושה נקדות לאותיות התורה כי אותיות בלא נקדות כגוף בלא נפש שאין להם שום תנועה ופעלה בלא נפש וזווגן של האותיות ברל"א שערים לעשות איזה פעלה אין להם כח אלא לפי הנקדות והנקדות הן האהבה והכסופין בבחינות: "נקדות הכסף" והכסופין הן הנפש בבחינות: "נכספה וגם כלתה נפשי" ולפי הכסופין כן הנקדות אם כוסף לרע עושה הנקדות רעים ואזי נצטרפים האותיות ונזדוגים לעשות פעלות רעות ואם כוסף לשוב בתשובה נעשה נקדות טובות הינו נפשות טובות ומתנועעים האותיות ונזדוגים לעשות פעלות טובות וזהו: "תורי זהב נעשה לך" כדאיתא בזוהר: 'אתערותא דזווגא מסטרא דצפון' "ומצפון זהב יאתה" וזהו: "תורי זהב נעשה לך" הינו אתערותא דזווגין והצטרפותן של אותיות התורה לפעל איזהו פעלה אינו אלא על ידי נקדות הכסף אין להם שום תנועה אלא על ידי נקדות, שנעשה ... דומה למלאך ה' צבאות" כנ"ל אזי בודאי חסד ואהבה מתגלה והשתוקקות נתגלה, שהם הנקדות אזי "תורה יבקשו מפיהו" אזי אותיות התורה בעצמן מבקשים ממנו שידבר אותם כדי שיהיה להם נקודות ונפשות ז. ודע שלא די לאדם בהשתוקקות בלב בלבד ... הדבור הוא שכלי הדבור מכין באויר ואויר הזה פוגע באויר הסמוך לו והסמוך בסמוך עד שמגיע לחברו ושומע חברו האותיות וכשהוא מקבל דבורו הוא מקבל נפשו ונתעורר לדבר הזה ט. ומי שהוא במדרגת אברהם הינו בחינות בעל נפש אזי ... כאן שמעתי גם כן מפיו הקדוש תחלה, פסקא פסקא בסגנון אחר קצת על כן אעתיקם הנה] זווגן והצטרפותן של האותיות הוא על ידי הנקדות כי הנקדות הם החיות והתנועה של האותיות ובלי הנקדות האותיות הם כגלם ואין בהם שום תנועה ועל כן הנקדות הם בחינת נפש כי כמו שהנפש הוא חיות האדם וכל תנועה שאדם מתנועע הכל הוא על ידי הנפש ובלתי הנפש הוא כגלם כן הנקדות, הם החיות והנפש של האותיות ובלי הנקדות הם כגלם ואין להם שום תנועה וחיות רק על ידי הנקדות הם מתנועעין ועל ידי הנקדות נזדוגין ונצטרפין האותיות ועקר התהוות הנפש הוא על ידי ההשתוקקות והכסופין של איש ישראל אחר השם יתברך כל אחד לפי מדרגתו שהוא ... שעל ידי מה שהוא נכסף ומשתוקק לדבר אם לטוב או לרע, חס ושלום אזי לפי הכסופין נעשו נקדות ונצטירין האותיות שבתוך הדבר שהוא נכסף כי כל דבר יש לו אותיות אך שהאותיות בעצמן הם כגלם ואין להם שום ציור בלי נקדות ולפי הכסופין וההשתוקקות של האדם כך נצטירין האותיות על ידי הנקדות שהם בחינת נפש שמקבלין על ידי הכסופין הינו אם הוא נכסף לדבר טוב נעשה מהכסופין נפש קדושה ונעשים נקדות, בחינת "נקדות הכסף" ואזי נצטירו האותיות שהיו כגלם ונעשים כלי לקבל טוב וכן להפך, חס ושלום אם נכסף לרע, חס ושלום נעשים מהכסופין נפשות שהם בחינת נקדות ונצטירו האותיות ונעשים כלי לקבל רע, חס ושלום כי "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" רק כל אחד לפי מה שהוא ... רע, חס ושלום על ידי הכסופין וההשתוקקות שלו על ידי זה נעשה הנפש בחינת נקדות ועל ידי הנקדות מתנועעים האותיות ונצטירו לטוב או להפך, חס ושלום אך כדי שתצא הנפש מכח אל הפעל צריך לדבר בפה הכסופין והשתוקקות שהוא ... מכח אל הפעל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו' כי אותיות התורה הם פועלים כי הם החיות של כל דבר כמו שכתוב: 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית' ו'אין טוב אלא תורה' כי הם מנהיגין את כל העולם אך האותיות בעצמן הם כגלם ואין להם שום תנועה וחיות ואין להם שום ציור ועל כן יש להתורה שני כחות 'זכה נעשה לו סם חיים' וכו' כי כל אחד לפי מה שהוא נכסף כך הוא מציר ומפרש אותיות התורה כי בהתורה כלול אחיזת טוב ורע "וצדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם" הינו כל אחד לפי הכסופין שלו שמהם נעשים נפשות על ידי זה עושה נקדות לאותיות התורה ונצטירו האותיות ונתפרשו לטוב או להפך, חס ושלום ולפי מה שנצטירין, כך הם פועלים בעולם ועל כן אותיות התורה מבקשים להצטיר מפי צדיק שהוא מדבר הכסופין דקדשה שלו שעל ידי זה מקבלין האותיות נקדות ונצטירין לטוב וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' כי הרב צריך גם כן שיהיה לו שני כחות ... וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' הינו שהוא למדן בתורה, ועובד את ה' ועל ידי זה הוא מציר אותיות התורה לטוב אזי 'תורה יבקשו מפיהו' שאותיות התורה מבקשין לקבל נקדות ולהצטיר מפיו הינו על ידי שפיו ידבר ההשתוקקות והכסופין דקדשה שלו שעל ידי זה נגמרין ויוצאין הנפשות ונעשין נקדות להאותיות ונצטירו ונעשין כלי לקבל טוב כי על ידי הנקדות, נזדוגו ונצטרפו האותיות כנ"ל וזה שכתוב:" תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף" כי זהב הוא בחינות זווג כמו שכתוב: "מצפון זהב יאתה" . וזהו: "תורי זהב נעשה לך" שאותיות התורה נזדוגין ונצטרפין על ידי נקדות הכסף כי זווגן והצטרפותן של האותיות היא על ידי הנקדות שנעשים מהכסופין וההשתוקקות שעל ידם נתהוין הנפשות שהם בחינות נקדות כי על ידי הכסופין נעשה ... עבור ולדה כמו שכתוב בזוהר שם. וזה בחינות גלגולי הנפשות כי הדבור שמשם יוצאים הנפשות נעשה על ידי חתוך האותיות באויר כי המוצאות מכים זה בזה וחותכים האותיות באויר והאוירים מכים זה בזה עד שמגיעין לאזן השומע ועל ידי חתוך האותיות באויר נעשה הדבור, שמשם יוצאין הנפשות כי האויר הוא החיות של כל דבר ובלי אויר אי אפשר לחיות והוא ... נקדות ונזדוגו הנפשות וכו' וזה בחינות זווגן והצטרפותן של הנקדות שהם בחינות זווגי הנפשות ועל ידי הנקדות נזדוגו ונצטרפו האותיות זה בחינות זווגי הגופות. וזה שכתוב: "לא הביט און ביעקב" על דרך שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה 'מחשבה רעה אין ... הכסופין פועל שנעשה הנפש בכח ועל ידי הדבור יוצא הנפש מכח אל הפעל ואז נעשה בקשתו על ידי שמציר האותיות לטוב וכו' וכנ"ל וזהו: "רצון יראיו יעשה" כי על ידי הרצון שהוא הכסופין נעשה הנפש בכח ואז נעשה בקשתו ... והכסופין שלהם על ידי זה, "ישמע ויושיעם" כי על ידי הדבור נגמר הנפש ויוצא מכח אל הפעל ואזי נצטירו האותיות ונעשים כלי לקבל טוב ונתמלא בקשתו בפעל כנ"ל כי כפי הנפש שעושה בכח או בפעל כן נעשין נקדות להאותיות וכן נצטירין האותיות וכך הם פועלים ועושים בקשתו ורצונו כנ"ל שיך לעיל למה שכתוב שם שלמדן בלבד בודאי אינו כלום וכו'. ומי ...
שיחות הר"ן - אות מ
... שפלים כלם חוזרים חלילה וחוזר ונתהפך מנבדל לשפל ומשפל לנבדל וכן כלם כי בשרש כלו אחד כנ"ל וזה בחינת האותיות החקוקים על הסביבון שהם הנג"ש ראשי תבות ה'יולי נ'בדל ג'לגל ש'פל, שהם כלל כל הבריאה כנ"ל שכלם חוזרים חלילה ... למטה ותחתונים למעלה [שזהו עקר התכלית] כי באמת כלו חד כי בהשרש הכל אחד כנ"ל וזהו גם כן בחינת האותיות הנ"ל שהם הנג"ש ראשי תבות "ג'אלת ש'בט נ'חלתך ה'ר ציון" בחינת "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" בחינת הבית המקדש ששם ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פג - מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אַף
... אף איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם לא זכו, הינו שהוא בלתי טהור, אש אוכלתו כי דע וראה, כי האותיות עצמן של הפאין [הינו א, כ, ך, פ, ף, ק הנ"ל] הם גימטריא אש, ונוקמין בו וכשנותן צדקה בסתר ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלט - עַל יְדֵי מַחֲלקֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר
... יודע כל הדבורים של כל העולם כמו שכתוב "ומגיד לאדם מה שחו" כי כל הדבורים באים משלום כנ"ל וזה אותיותשלום ראשי תבות ומגיד לאדם מה שיחו כל הדבורים באים מחמימות ומי שיש בו חמימות הרבה מדבר הרבה וכן מי ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
... שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו כי דעה נתן בין שתי אותיות ובית המקדש נתן בין שתי אותיות' וכו' ועל כן כל אחד כפי מחו ודעתו וכפי שהוא מכניס עצמו בתוך הדעת כל מה שהוא עוסק יותר ... יתרו דיקא כי יתרו דיקא אמר למשה 'ואתה תחזה' שעל ידי זה נעשין כל הבחינות הנ"ל ועל כן מרמז באותיות יתרו. ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, שהוא סופי תבות יתרו כי על ידי יתרו, שאמר: 'ואתה תחזה' על ידי ...
סודות התורה / סתרי תורה בעמקי הקליפות. מה הם?
... חיותו מהתורה שמלובשת באותו העניין. והצדיק האמת הוא דייקא יכול להנות מכל ענייני העולם הזה ממש, משום שהוא נהנה מהאותיות שיש בכל דבר, דהיינו הצמצומים של השכל של השי"ת שיש בכל דבר ודבר בעולם וכולי... ***** ואיך לזכות לדעת ...
חיי מוהר"ן - מג - שיחות השיכים להתורות
... הצרופים שהם הבתים הקודמים. למשל בתחלה היו שתי אבנים והיו בונים שני בתים. הינו כי מן תבה של שתי אותיות אין נעשין ממנו כי אם שני צרופים, למשל א"ב אין יכולין לצרפן כי אם בשני צרופים הינו א"ב ב"א. וכשנתוסף עוד אבן הינו אות שלישית, ונעשה תבה של שלש אותיות, כגון אב"ג אזי נתרבין הבתים כפי כפולות מספר אלו האבנים שהם שלש בכל המספר של הבתים הראשונים, דהינו כפי ... ששה. ועל כן שלש אבנים בונות ששה בתים. וכן אחר כך כשנתוסף עוד אות אחת ונעשה תבה של ארבע אותיות כגון אבג"ד אזי נתרבין הבתים כמספר ארבע פעמים ששה שהוא עשרים וארבעה. וכשנתוסף עוד אות אחת ונעשה תבה של חמש אותיות, אזי נתרבה הבתים כמספר חמש פעמים עשרים וארבעה שהוא מאה ועשרים. וכן כשנתוסף עוד אות אחת ונעשה תבה של שש אותיות אזי נתרבין הבתים כמספר שש פעמים מאה ועשרים שהוא שבע מאות ועשרים. וכן לעולם שכל מה שנתרבה אות אחת ... הטעם מי שיבין היטב מהות הצרופים, ואין להאריך בזה. ומזה תבין לענין הנפשות הנ"ל והא לך החשבון ממספר כמה אותיות שנקראים אבנים וכן לענין הנפשות הנ"ל וכו'. נמצא שמשלש עשרה אבנים נעשים ששה אלפים ושתי מאות ושבעה ועשרים מיליון ... וחמש מאות וחמשים ככל הנ"ל כמובן שם בפרוש רש"י ותוספות עין שם היטב עולה וזכר היטב שהם שבע עשרה אותיות [ספרות] שהוא מספר גדול ומפלג מאד אשר אין לשער כי הם יותר מעשרת אלפים פעמים מילי מיליון ואם ידעת ... לכל הרוצה לבוא לחשבון הזה. וזה ידוע שעל מילי מיליון אחד אין צריכין לסדר ולצרף רק מספר שלש עשרה אותיות ציפער [ספרות] וכאן במספר כפולות הבריתות הנ"ל עולה החשבון עד במספר שבע עשרה אותיות שזה המספר גדול ועצום ורב מאד. כי הוא עשרת אלפים פעמים מילי מיליון ועוד שבע מאות ושמונה עשרה פעמים ... ארבע עשרה פעמים ואחר כך חמש עשרה פעמים עד שבאין לחשבון שממספר עשרים נפש מישראל נצטרפין צרופים תשע עשרה אותיות ציפער כי עולה לסך הראית אחי כמה וכמה עולה מספר הצרופים מעשרים נפשות שהם כפלי כפלים ממספר הבריתות הנ"ל. ... אלפי אלפים ורבי רבבות בתים נעשים מהצרופים מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב כמובן בספר יצירה לענין צרופי אותיות. ועל ידי זה יכול לצאת ידי הערבות וכל עצם מספר רבוי הבריתות הנ"ל. והכל בכח הצדיקים האמתיים המפלגים במעלה ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לג - מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים
... ויראה ושאר המדות ובה ברא הקדוש ברוך הוא עלמין כמו שכתוב: "ואהיה אצלו אמון" אל תקרי אמון אלא אמן ואותיות התורה הם המחיין את כל דבר ודבר אלא כל מה שהמדרגה היא למטה שם הם אותיות התורה בצמצום יותר ממה שהיו במדרגה יותר עליונה ואינם מאירים כל כך כמו למעלה במדרגה עליונה כדי שלא להשפיע ... וחיותה יותר מהראוי. נמצא אפילו במדור הקליפות הינו בימי רע שהם מדות רעות ולשונות עכו"ם גם שם יכולין למצא אותיות התורה אבל מחמת רבוי הלבושים וגדל הצמצום אינם נתראים אותיות התורה הינו ימי טוב על ידי ימי רע והחשך השורה עליהם אבל מי שכופה את יצרו הרע הינו הימי רע הינו המדות רעות אזי הרע נתבלבל לגמרי נגד ימי הטוב שבהם אזי אותיות בולטות ונתראים ומאירים ביותר כי מתחלה לא היו מאירין כל כך כי לא קבלו אור מלמעלה כדי שלא יקבלו הימי רע יותר מכדי חיונו ועכשו שנתבטל הרע ונשארין אותיות התורה לבד אזי מקבלין אור רב מלמעלה נמצא, זה שכופה את יצרו הינו שכופה את ימי רע כשהוא מדבר עם העכו"ם או שרואה מדותיהם אזי תכף הרע ששוכן על הטוב הינו אותיות התורה נתבטל ונופל ואותיות התורה בולטין אזי הוא יודע התורה שבאותו הדבר וזה שכתוב בזוהר הקדוש "ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו" ... בקול דברו" אנון זכין למשמע קלין מלעלא כי התורה נקראת דבר כמו שכתוב "דבר צוה לאלף דור" וכל מה שאותיות התורה נתצמצם ונתלבשים בצמצומים ובלבושים יתרים התורה הוא בהעלם ובאתכסיא יותר ומי שמפשיט את האותיות התורה מהלבושים הוא דומה כמי שבונה את התורה למשל אותיות התורה שהיו מפזרין ומפרדין בלשונות העכו"ם ולא היה שום אדם יודע מהם מחמת הימי רע שהחשיך עליהם והלביש אותם ... צבאות על ידי שכופה את יצרו, הינו הימי רע אזי הרע הינו לשונות העכו"ם, נכפפין ונתבטלין כנגדו ואז נשארין אותיות התורה בולטין וכשנפשטין מהלבושים הגשמיים הינו מלשונות העכו"ם הינו ממדות רעות הינו מימי רע אזי מקבלין אלו אותיות התורה אור רב יותר ממה שהיו מקבלין מתחלה כי מתחלה לא היו מקבלין אלא כדי חיות הראוי לאותו מקום ... הנעלמת בתוך הקליפות אבל צריכין להמשיך החיות בצמצום גדול שזהו סוד כונות השכרות של פורים עין שם] אבל כשנפשטין האותיות מהקליפות אזי מקבלין אור רב מלעלא וזהו "עשי דברו לשמע בקול דברו" כשעושין ובונין להתורה שהיה מתחלה מפזרין ומפרדין ... מלעילא הינו שהדבר הינו התורה מקבלין אור רב מלמעלה וזה שמיעת התורה וזה בחינת נעשה ונשמע שמתחלה עושין ובונין לאותיות התורה שיהא אותיות בולטות ומצטרפות ואחר כך נשמע זכין למשמע קלין מלעלא הינו שאותיות התורה מקבלין חיות ואור רב יותר ממה שקבלו מתחלה כשהיו מלבשין בלשונות הגוים ובימי רע. ד. וזה ידוע, שהתורה, ... "ברכו ה' מלאכיו גבורי כח" 'אלין אנון דמתגברין על יצריהון' וכו' כי על ידי זה שכופה את יצרו אזי אותיות התורה בולטין ומצטרפין נעשה ונשמע כי עושה ובונה אותיות התורה וזוכה למשמע קול התורה מלעלא בודאי מזה הרב, "תורה יבקשו מפיהו" כי בודאי יודע הוא את התורה אפילו מדברים גשמיים הוא מלקט אותיות התורה וזה "כי שפתי כהן ישמרו דעת" כהן, הוא בחינות חסד "ישמרו דעת", הינו שיתגלה על ידי הרב הזה ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יז - וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם
... כתב כן צריך לשלח בחינת כתב להם עד שיוכלו לשמע אף שהם רחוקים כי עקר חוש השמיעה הוא מחמת שאותיות הדבור נחקקים באויר והאוירים מכים זה בזה עד שבא לאזן השומע ועל כן כשהאויר נח וזך וצלול אזי כשמדבר ...
1 2 3 4 5
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0938 שניות - עכשיו 04_04_2026 השעה 11:40:29 - wesi2