ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צב - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
תקון למקרה לילה, חס ושלום לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בספר הראשון [בסימן רה], עין שם הענין כי עשרה קפיטל תהלים הם כנגד עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים (פסחים קיז, זוהר אמור דף קא, פינחס דף רכג, תקון יג) (עין רש שוח"ט תהלים ובהמפרש שם), שהם : ברכה, אשרי משכיל וכו' כי עשרה מיני נגינה הנ"ל יש להם כח לבטל כח הקלפה והפגם הנ"ל כי הם הפך הקלפה והפגם הנ"ל כמבאר מזה שם בספר הראשון ודע, כי זה הענין של העשרה מיני נגינה הנ"ל, שהם כנגד פגם הנ"ל הוא מרמז בפסוקים אלו. ברכה "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות" וכו' (תהלים ט"ז) אשרי "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (שם ל"ב) משכיל "ומה' אשה משכלת" (משלי י"ט) שיר "בלילה שירה עמי" (תהלים מ"ב) נצוח "למנצח אל תשחת" (שם נ"ט) נגון "אזכרה נגינתי בלילה" (שם ע"ז) תפילה "היאכל תפל מבלי מלח" (איוב ו) (עין רש"י שם וע' תיקון מז) הודו "פן תתן לאחרים הודך" (משלי ה) מזמור "הנותן זמירות בלילה" (איוב ל"ה) הללויה "אשה יראת ה' היא תתהלל" (משלי ל"א) והבן היטב רמזים אלו ודע, כי אלו הם העשרה קפיטל שצריכים לאמרם באותו היום שארע לו מקרה בלתי טהור, חס ושלום. "מכתם לדוד" טז "לדוד משכיל" לב "אשרי משכיל אל דל" מא "כאיל תערג" מב "למנצח אל תשחת" נט "למנצח על ידותון" עז "תפילה למשה" צ "הודו לה' קראו בשמו" קה "על נהרות בבל" קלז "הללו אל בקדשו" קן ואלו העשרה קפיטל תהלים הם תקון גדול מאד מאד לענין הנ"ל ומי שזוכה לאמרם באותו היום אין צריך לפחד עוד כלל מפגם הנורא של המקרה, חס ושלום כי בודאי נתתקן על ידי זה ובזכות תקון חטא זה יבוא משיח צדקנו לקבץ נפוצותינו כמו שכתוב (תהלים קמ"ז) : "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" במהרה בימינו, אמן [חזק נשלם ספר לקוטי מוהר"ו תנינא תהלה לאל עליון אשר שמים וארץ קנה ואלה מוסיף על הראשונים, מה שלקטתי מתוך שיחותיו הקדושים]
תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם

לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים

כַּמְבאָר בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן [בְּסִימָן רה], עַיֵּן שָׁם הָעִנְיָן

כִּי עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה

שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם: בְּרָכָה, אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל וְכוּ'

כִּי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ"ל יֵשׁ לָהֶם כּחַ לְבַטֵּל כּחַ הַקְּלִפָּה וְהַפְּגָם הַנַּ"ל

כִּי הֵם הֶפֶך הַקְּלִפָּה וְהַפְּגָם הַנַּ"ל

כַּמְבאָר מִזֶּה שָׁם בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן

וְדַע, כִּי זֶה הָעִנְיָן שֶׁל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ"ל, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד פְּגָם הַנַּ"ל

הוּא מְרֻמָּז בִּפְסוּקִים אֵלּוּ.

בְּרָכָה "אֲבָרֵך אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת" וְכוּ'

אַשְׁרֵי "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חַטָּאָה"

מַשְׂכִּיל "וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת"

שִׁיר "בַּלַּיְלָה שִׁירה עִמִּי"

נִצּוּחַ "לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת"

נִגּוּן "אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה"

תְּפִילָּה "הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח"

הוֹדוּ "פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶך"

מִזְמוֹר "הַנּוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה"

הַלְלוּיָהּ "אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל"

וְהָבֵן הֵיטֵב רְמָזִים אֵלּוּ

וְדַע, כִּי אֵלּוּ הֵם הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל שֶׁצְּרִיכִים לְאָמְרָם

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר, חַס וְשָׁלוֹם.

"מִכְתָּם לְדָוִד" טז

"לְדָוִד מַשְׂכִּיל" לב

"אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל" מא

"כְּאַיָּל תַּעֲרג" מב

"לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת" נט

"לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן" עז

"תְּפִילָּה לְמשֶׁה" צ

"הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ" קה

"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל" קלז

"הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ" קן

וְאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאד מְאד לָעִנְיָן הַנַּ"ל

וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם

אֵין צָרִיך לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן

עַל יְדֵי זֶה וּבִזְכוּת תִּקּוּן חֵטְא זֶה

יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס"

בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן

[חַזֲּק

נִשְׁלַם סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו תִּנְיָנָא

תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָנָה

וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, מַה שֶׁלָּקַטְתִּי מִתּוֹך שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים]
שיחות הר"ן - אות קח
שיחות הר"ן - אות קח ידוע שלמוד הזוהר מסגל מאד מאד ודע שעל ידי למוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני למודם של התורה הקדושה והלשון הקדוש של הזוהר מעורר מאד לעבודת השם יתברך דהינו השבח שמשבח ומפאר את העובד ה' דהינו הלשון הרגיל בזוהר לומר זכאה וכו' על כל מצוה ועבודה ולהפך הצעקה שצועק וי וכו' וי לה וי לנשמתה על הסר מעבודת ה' אלו הלשונות מעוררים מאד את האדם לעבודתו יתברך
מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף?
...breslev.eip.co.il/?key=188 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך ... והכלל שצריכין לראות את המלך בבחינת: "מלך ביפיו תחזינה עינך" דהינו כשהוא ביפיו וגדלתו, ולא בשעת קטנות ואם היו נותנין לו פרנסתו תכף...
חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו
...שלום במקומך, ורדפהו ממקום אחר. כלומר שלפעמים צריך דיקא שיהיה לו שלום עם שונאי ה' ועל ידי זה דיקא ירדפהו ממקום אחר והבן אות תכז שמעתי בשמו שאמר שחלם לו דברי צחות והם אלו 'זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן'. הינו שמקשה: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא הינו מאחר שזונות מפרכסות זו את זו מפני מה תלמידי חכמים לא יכבדו זה את זה. והתרוץ הוא כל שכן הינו בשביל כל שכן בשביל הממון הנקרא כל שכן כי כל שכן עשר וכבוד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק: "ארך ימים בימינה", וכל שכן עשר וכ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מְסִירַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה
...מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה כגון שנותן ממונו לצדקה והממון הוא הנפש "כי אליו הוא נושא את נפשו" דהינו שמוסר נפשו ביגיעות וסכנות קדם שמרויח הממון ואחר כך נוטל הממון ונותנו בשביל השם יתברך נמצא מוסר נפשו וכן בתפילה איתא במדרש הנעלם, שהיא בחינת, "כי עליך הרגנו כל היום" וכו' הינו מסירת נפש כי צריך יגיעה גדולה ומלחמה גדולה עם המחשבות והבלבולים ותחבולות לנוס ולברח מהם ועל זה נאמר: 'כי עליך הרגנו' וכו', כמובא במדרש...
ספר המידות - אלמן
ספר המידות - אלמן א. מי שמתה אשתו, יאמר בכל יום פרשת אשם, עד שישא אשה אחרת. חלק שני א. על ידי שקר דבריו אינם נשמעים, גם על ידי שקר מאלמן, חס ושלום, כמה נשים. ב. כשמתה אשתו של אדם, אזי כאלו נחסר לו עצם מעצמיו, אבל הצדיק, אף על פי שאשתו מתה, אינו נחסר לו עצם. וזהו: אלמן אותיות א'חת מ'הנה ל'א נ'שברה. ארץ ישראל
לזרוק את השכל. מדוע וכיצד?
...מדוע וכיצד? breslev.eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם, כמבאר בספר לקוטי א' בסימן קכ"ג מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר breslev.eip.co.il/?key=395 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכג - לקשר עצמו להצדיק שבדור העקר והיסוד שהכל תלוי בו לקשר עצמו להצדיק שבדור ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין וכשיבוא השלישי אף שאינו יודע כלל מענינם אזי יסכים עם אחד יותר מעם חברו זה מחמת שהאחד סמוך לשרשו יותר מחברו כי בודאי אי אפשר שיהיו שוים לו כאחד כי אין שני אנשים שוין ואם כן בודאי אחד סמוך יותר ומזה בא שהוא מסכים עם זה והבן
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ו - עַל יְדֵי זֵעָה טוֹבָה, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה
...תורה ו - על ידי זעה טובה, על ידי זה נעשה שמחה על ידי זעה טובה [כגון כשמזיעין על ידי דבר שבקדשה] על ידי זה נעשה שמחה, בחינת: "ושמחת בחגך" בחינת שמחה של יום טוב [ולאו דוקא יום טוב ממש אלא כל יום שהוא בחינת טוב, נקרא יום טוב] כי השמחה על ידי הדמים כי העצבות מן הטחול, וטחול היא עכירות הדמים וכשמתגבר, חס ושלום, עכירת הדמים של הטחול על ידי זה באין חלשות, חס ושלום כי כשהעכירת הדמים הוא במדה בטחול אזי אדרבא הוא טובה מה שהטחול מקבל העכירת הדמים כי נשארין הדמים זכים אבל כשעכירת הדמים של הטחול מתגבר, חס ושלום...
שיחות הר"ן - אות רכד - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...באמונה בענין מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה שאסור להסתכל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור אמר רבנו זכרונו לברכה, שכל אדם ואדם יש לו בחינת מה למעלה מה למטה וכו' לפי מדרגתו שאסור לו להסתכל בהם כי אצל קצת, מסתים שכלו אצל הגלגלים ורקיעים ואסור לו להסתכל להלן יותר וגם כל הפילוסופים והמחקרים, כל שכלם וחקירתם הוא רק עד הגלגלים ולמעלה מזה אין יודעים כלום וגם במה שתחת הגלגלים טעו הרבה בכמה דברים עד שנפל ביניהם מחלוקות גדולות בכל דבר וכבר מבאר שאסור להסתכל בהם כלל והכלל שכל אדם במקום שמסתים שכלו אסור לו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לד - וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים
...ח"א - תורה לד - ואתם תהיו לי ממלכת כהנים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" א. כתיב: "חרפה שברה לבי" הינו החרפות ובזיונות שוברין לבו של אדם והתקון הוא על ידי שמקשר את לבו להנקדה השיך ללבו בעת הזאת ועל ידי זה נתבטל החרפה השורה על לבו. ב. כי הנה הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעל פעלות כרצונו כמו שדרשו חז"ל: "צדיק מושל" וכו' מי מושל בי צדיק וזהו בחינת: "ויוסף הוא השליט" והוא שרש כלליות נשמות ישראל והם הענפים שלו המקבלים ממנו ועקר הממשלה להאיר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2031 שניות - עכשיו 13_01_2026 השעה 13:21:38 - wesi2