ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כט - הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ... חלב' והרשעים בעוונותיהם גורמין אפרשותא בין קדשא בריך הוא ושכינתיה כי גורמין לה דם נדה ואז היא נקראת עיר הדמים ועל שם זה רשעים נקראים אנשי דמים כי שס"ה לא תעשה תלויים בשס"ה גידים ששם תהלוכת הדמים ולפי בחינת לא תעשה שעוברים כן מעוררים דם נדה להשכינה כי כמה מיני דמים יש בכן צריך להמתיק את הדמים האלו הינו לתקן הלאוין שהם הגידין ולהמשיך להם לבנונית בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' וזהו: בכל עת יהיו בגדיך ... פרורין דנהמא, עניות רדף אבתרה כל שכן מאן דזרק פרורין דמחא וזה "לא תאכלו על הדם" הינו על ידי הדמים שהם גורמים לשכינה בחינת דם נדה בבחינת עיר הדמים בבחינת: 'מדוע אדם ללבושך' בבחינת 'שנמצא רבב על בגדיו' הינו על ידי פגם הברית שהוא בחינת פגם כלליות הגידין ... כמו שכתוב: "וימתחם כאהל לשבת" הינו בחינת: 'דרך הנשר בשמים' בחינת 'זהר הרקיע' בחינת 'לשון של זהורית' שמלבין עוונותיהן והדמים של שס"ה גידין בבחינת: "אם יאדימו כתולע כצמר יהיו" ו. וכל זמן שלא תקן תקון הכללי והשכינה היא בבחינת: "מדוע אדם ללבושך" בחינת דם נדה אזי הדבור אסור בבחינת: "נאלמתי דומיה" שמאלו הדמים נעשה בבחינת 'דומיה' כי עקר הדבור תלוי בתקון הכללי שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" כנ"ל וזה בחינת: 'בתר ... דרבי שמעון, הוה אמר חד לחברה: 'פתח פיך' כי כשיש תקון הכללי שהוא קשת הברית, אזי הדבור מתר כי הדמים כבר נתתקנו בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' בבחינת: 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים'. וזה: "למען יזמרך כבוד ולא ידם" 'כבוד', זה בחינת בגדים כנ"ל שנתלבנין מבחינת: 'מדוע אדם ללבושך' מבחינת 'דם נדה' ואז: 'ולא ידם' כי נמשך לבנונית בהדמים מבחינת: "ונוזלים מן לבנון" כנ"ל ואז הדבור מתר, בבחינת: 'פתח פיך' ז. וזה בחינת חלי נופל, רחמנא לצלן הינו כשהדמים מתגברין והם מתיזין להמח ועל ידי זה נלחץ המחין ועל ידי לחיצת המחין, רועשין האיברים כי המח הוא שר ... דם רעך" 'רעך', הינו המחין שהם 'תרין רעין דלא מתפרשין' כשהם אינם עומדים ונתבטלין מלעשות פעלתם על ידי תגברת הדמים הלוחצים את המחין על ידי זה לא תעבר על: "לא תלך רכיל" כי אז הדבור מתר בחינת 'פתח פיך, ... גידין הנ"ל שעל ידו 'הולך רכיל מגלה סוד' בבחינת: 'נכנס יין יצא סוד' כי היין הוא בחינת גידין התגברות הדמים בבחינת: 'אל תרא יין כי יתאדם', שאחריתו דם ועל שם זה נקרא "תירוש" ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה, מזה . 'זכה נעשה ראש, לא זכה נעשה רש' הינו כשלא זכה, שאינו מזכך את הדמים על ידי זה נעשה רש שאין לו לחם מן השמים כנ"ל אבל זכה נעשה ראש, בבחינת מחין הינו בחינת ... ומתן באמונה כי מי שאינו עושה משא ומתן באמונה והוא משקע בתאוות ממון, וגוזל את חברו אזי הוא מעורר דמים הנ"ל בבחינת: מדוע אדם ללבושך הנ"ל וגורם דם נדה לשכינה, בבחינת: "וזהבם לנדה" הינו דם נדה על ידי הממון ... דבור ודבור שהוא הולך ומדבר בשעת המשא ומתן שכונתו כדי שירויח כדי שיתן צדקה וזהו בחינת תיקון הכללי של הדמים כי הצדקה הוא בחינת כלליות הגידין בבחינת: "זרעו לכם לצדקה" בבחינת 'זרע גד' הוא טפה חורתא שעל ידי התקון ... המחין בבחינת: 'מחא חורתא ככספא' ועל שם זה נקרא משא ומתן להורות שיש בו תקון לבחינת בגדים הנ"ל, לבחינת דמים הנ"ל 'משא' זה בחינת: "כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני" שהם השס"ה לאוין הנ"ל שמתגברין על הראש ... רעך" כנ"ל והוא בחינת פגם הבגדים הנ"ל כנ"ל וזה: 'כבד יכבדו', הינו בחינת מלך הכבוד הנ"ל 'כבד', הינו בחינת הדמים שהכבד מלא דם, שהוא בחינת דם נדה הנ"ל 'ומתן', הוא בחינת תקון הכללי שהוא הצדקה בחינת: "מתן אדם ירחיב ... קיהבי לה בחינת 'שאג ישאג על נוהו' כנ"ל מאי חזא דאזל להיכא דמדלי מנה הינו כשרוצה לטהר את המלכות מהדמים הוא הולך אל המדרגה היותר עליונה הינו תקון הכללי שהוא למעלה מאשה יראת ה' בחינת: "צדיק מושל ביראת אלהים" ... [באור זה הענין ומה שיכות יש לפסוק זה להתורה הנ"ל יתבאר במקום אחר] [שיך לאות ח] ועל כן אשה שדמיה מרבים ואין לה וסת אף שיין מזיק לה כנ"ל בחינת: 'יין כי יתאדם', שאחריתו דם בחינת: 'נכנס יין יצא ... עינא' מתקנין בחינת שבע מחלפות ראשו שהם השערות בבחינת: "ושער ראשה כעמר נקא" בבחינת 'לשון של זהורית' שהוא מלבין האדמימות של השס"ה גידין בבחינת: 'אם יאדימו כתולע כצמר יהיו' נמצא שנתתקן על ידי זה האדמימות שהוא בחינת דם נדה כנ"ל וזה בחינת: "מן המצ"ר קראתי יה", אותיות צמ"ר. כמובא בכוונות עיין שם.