ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - שִׁיר נָעִים מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה
ואלה דברי רבנו זכרונו לברכה שיר נעים כולל ענינים רבים בדברים מעטים מעט מחזיק המרבה ידבר נפלאות משבח תורתנו הקדושה ומשבח משה רבנו עליו השלום ומוסר נפלא והתעוררות עצום שיעורר כל אחד את נפשו וידבר מגדלת הבורא יתברך ונפלאות בריותיו וינצח בשירו להזכיר נפלאות ערבת נעימת תענוגי העולם הבא ושעשועיו לכל הזוכים אליהם והשיר שיתער לעתיד ולהפך מרירת המכאוב וקהיון שנים של הנדחים מהם ואובדים אבדה שאינה חוזרת יעורר ישנים יקיץ נרדמים יחזק עיפים יודיע להאדם מגדל כחו אשר בידו וכחו לזכות לכל אלה כשופר ירים קולו להטות לבבנו אליו יתברך לעבדו שכם אחד הן אלה קצות דרכי השיר הזה. נימוסי הדתות כלם לא ישוו לדתנו חכמיהם בדו מלבם נימוסים בשכלם האנושי משה עלה למרום וענן לבושו נמצא המחיב דבר עמו בכל פעם, ופרש מן האשה נבזים ודוויים וסחופים אנחנו חכמתו מאין תמצא, ממנו לקח טוב לקחנו מלך בישורון עם דתנו כשני אחים לא יתפרדו נשמתו וגופו הזך, זו מזו לא נדו נפשותם רבים, כן רבו דעותיהם, וחלוף סברותיהם חדשים מקרוב באו עבודותיהם מחשבותיהם לא מחשבותינו, ולא דרכינו דרכיהם נפשותינו אחת היא, ואינה נוטה לרבוי צלמיהם נפשי החזקה והפקחת למה לא חסת עליך ושכחת אומן המגדל אותך והאכילך ממתקים והלבישך ארגמן ועתה אתה רמוסה בין עקבי צאן ובין רגלי התאוות העבים והגשמיים ואתה ערם ועריה יין משתיך נהפך למשתה דמעות חזק ונתחזק ואל תהיה כפיל הגדול וכגמל אפילו כשמשכהו בחטמו העכבר לא יבעט בו וכל זה מחמת שטות שאין יודע מכחו אבל נפשי הפקחת וחזקה מה תעשה ליום פקדה ומה תשיב לשולחיך דבר אל תבט על מצהלות הזמן כי גופך חלש ודל הזמן הולך והומה והגוף אפשר עכשו בא יומו נקב לב האבן והאר לי משם מעט פניך ברה כחמה יפה כלבנה אל תחריש ואל תשקט הרימה קולך הערב בשירות והודה ופתח פיך ותוציא דבריך הנעימים לפני הקדוש ברוך הוא דלו עיניך למרום וזכר אהבתך הישנה נהרות נחלים אפיקי מים רבים וימים גדולים וקטנים נפלאים ומשנים בצבעיהם ובטעמיהם ובטבעיהם חיות קטנות וגדולות בכל אחד ואחד אין מספר למיניהם משבחים ומהללים כלם להשם יתברך בכל איבריהם מלין יגידון תמיד ולא יכחשון מנהיגיהם נוצצים אבנים טובות ומרגליות בעמקיהם נחבא בהם אורות כליהם נשמות הגזורים מתחת כסא כבוד נכספה תמיד אל שרשה להיות לבוד חיים וחסד שואבת מחסדי דוד חן רוח מטפי גן עדן ממנה לא אבד מושבות ההיכלות ואהלי השלום לכל אחת ואחת נסמן ונתוה תיו הוד מה פעל אל המלאכים ישאלו, וירוצון בשליחותם ככוכבא דשביט מרחקים ומסלקים מכל התענוגים, מי שארחותיו עביט [מלשון ולא יעבטון ארחותם (עין רש"י יואל ב) ] נשארים ברעב ובחרפה בתוך כף הקלע זבד נשובה עד ה' ולא נהיה אבד נקבל רע וטוב באהבה ונלביש לאב עד בריאת האדמה וכדוריה ארצות ומדינות רבות סביביה בני אדם איש ללשונו ודתותיה נצנים ופרחים ואביה נפילת המדינות מרוחותיה נשארת עומדת והגלגלים מקיפים סביבותיה שיטות השדים והרוחות באויר שומעים גזרת השם ושולטים בארבעה האבות שהם השור והבור והמבעה וההבער (עיין זוהר דף קצא ויקרא כה) משתפים עם המלאכים ועם בני אדם בגמול (חגיגה ט"ז) מברית קדש בורחים הנאמר בו המול ימול (עיין זוהר לך לך צה: עיין שם, ובתיקון כא ובתיקון ע') חובטים כבמקלות בצורותם המשנות חוברי חברים ומכשפים מכריעים אותם בהשבעתם בשמות המכונות התורה הקדושה שומרת אותנו מכל טמאות הצדקה מצלת ממיתות מגנות נבואה אין לנו חריקת שן האמות על אמה יחידה, תבונה אין בנו מרירת הצרות איך להשקות הם דנו נסבל עולם עד יבוא עני בן יחפש בגנזי אביו נזר עטרת נעטר בבן חביב שיר חדש אז נשיר מלכנו כל אחד ואחד מראה באצבע בשר חתום תורה בלב כל אחד מלהשכח המות לנצח יבלע כקטרת ריח נביא לבב חכמה להבין תכונת גופנו ומרחקי פרקיו ועריכות איבריו חיוב הבנתו מועילה לידיעת הבורא המציר אלו היצירות כלם מרפא כל חלי ואיש מכאובות עור ופסח צרוע ונגוע דואג וכואב נאכל לבד לקיום נפשותינו ולמעט תאוות טבענו חזק
וְאֵלֶּה דִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שִׁיר נָעִים כּוֹלֵל עִנְיָנִים רַבִּים בִּדְבָרִים מֻעָטִים מֻעָט מַחֲזִיק הַמְרֻבֶּה

יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת מִשֶּׁבַח תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִשֶּׁבַח משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

וּמוּסָר נִפְלָא וְהִתְעוֹרְרוּת עָצוּם שֶׁיְּעוֹרֵר כָּל אֶחָד אֶת נַפְשׁוֹ

וִידַבֵּר מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְנִפְלְאוֹת בְּרִיּוֹתָיו

וִינַצַּח בְּשִׁירוֹ לְהַזְכִּיר נִפְלְאוֹת עֲרֵבַת נְעִימַת תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא וְשַׁעֲשׁוּעָיו לְכָל הַזּוֹכִים אֲלֵיהֶם

וְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד

וּלְהֵפֶךְ מְרִירַת הַמַּכְאוֹב וְקַהַיוֹן שִׁנַּיִם שֶׁל הַנִּדָּחִים מֵהֶם וְאוֹבְדִים אֲבֵדָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת

יְעוֹרֵר יְשֵׁנִים יָקִיץ נִרְדָּמִים יְחַזֵּק עֲיֵפִים יוֹדִיעַ לְהָאָדָם מִגּדֶל כּחוֹ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וְכחוֹ לִזְכּוֹת לְכָל אֵלֶּה

כְּשׁוֹפָר יָרִים קוֹלוֹ לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד

הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דַּרְכֵי הַשִּׁיר הַזֶּה.

נִימוּסֵי הַדָּתוֹת כֻּלָּם לא יִשְׁווּ לְדָתֵנוּ

חַכְמֵיהֶם בָּדוּ מִלִּבָּם נִימוּסִים בְּשִׂכְלָם הָאֱנוֹשִׁי

משֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם וְעָנָן לְבוּשׁוֹ

נִמְצָא הַמְחֻיָּב דִּבֵּר עִמּוֹ בְּכָל פַּעַם, וּפֵרֵשׁ מִן הָאִשָּׁה

נִבְזִים וּדְווּיִים וּסְחוּפִים אֲנַחְנוּ

חָכְמָתוֹ מֵאַיִן תִּמָּצֵא, מִמֶּנּוּ לֶקַח טוֹב לָקַחְנוּ

מֶלֶךְ בִּישׁוּרוּן עִם דָּתֵנוּ כִּשְׁנֵי אַחִים לא יִתְפָּרְדוּ

נִשְׁמָתוֹ וְגוּפוֹ הַזַּךְ, זוֹ מִזּוֹ לא נָדוּ

נַפְשׁוֹתָם רַבִּים, כֵּן רַבּוּ דֵּעוֹתֵיהֶם, וְחִלּוּף סְבָרוֹתֵיהֶם

חֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ עֲבוֹדוֹתֵיהֶם

מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם לא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, וְלא דְּרָכֵינוּ דַּרְכֵיהֶם

נַפְשׁוֹתֵינוּ אַחַת הִיא, וְאֵינָהּ נוֹטָה לְרִבּוּי צַלְמֵיהֶם

נַפְשִׁי הַחֲזָקָה וְהַפִּקַּחַת

לָמָּה לא חַסְתְּ עָלַיִךְ

וְשָׁכַחַתְּ אוֹמֵן הַמְגַדֵּל אוֹתָךְ

וְהֶאֱכִילֵךְ מַמְתַּקִּים וְהִלְבִּישֵׁךְ אַרְגָּמָן

וְעַתָּה אַתָּה רְמוּסָה בֵּין עִקְּבֵי צאן

וּבֵין רַגְלֵי הַתַּאֲווֹת הֶעָבִים וְהַגַּשְׁמִיִּים

וְאַתָּה עֵרם וְעֶרְיָה

יֵין מִשְׁתַּיִךְ נֶהְפַּךְ לְמִשְׁתֵּה דְּמָעוֹת

חֲזַק וְנִתְחַזֵּק

וְאַל תִּהְיֶה כַּפִּיל הַגָּדוֹל וְכַגָּמָל

אֲפִילּוּ כְּשֶׁמָּשְׁכֵהוּ בְּחָטְמוֹ הָעַכְבָּר לא יִבְעַט בּוֹ

וְכָל זֶה מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מִכּחוֹ

אֲבָל נַפְשִׁי הַפִּקַּחַת וַחֲזָקָה

מַה תַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה

וּמַה תָּשִׁיב לְשׁוֹלְחֶיךָ דָּבָר

אַל תַּבֵּט עַל מִצְהֲלוֹת הַזְּמַן כִּי גּוּפְךָ חַלָּשׁ וָדַל

הַזְּמַן הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה וְהַגּוּף אֶפְשָׁר עַכְשָׁו בָּא יוֹמוֹ

נְקב לֵב הָאֶבֶן וְהָאֵר לִי מִשָּׁם מְעַט פָּנֶיךָ

בָּרָה כַּחַמָּה יָפָה כַּלְּבָנָה

אַל תַּחֲרִישׁ וְאַל תִּשְׁקט

הָרִימָה קוֹלְךָ הֶעָרֵב בְּשִׁירוֹת וְהוֹדָה

וּפְתַח פִּיךָ וְתוֹצִיא דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

דָּלוּ עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם וּזְכר אַהֲבָתְךָ הַיְשָׁנָה

נְהָרוֹת נְחָלִים אֲפִיקֵי מַיִם רַבִּים וְיַמִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים

נִפְלָאִים וּמְשֻׁנִּים בְּצִבְעֵיהֶם וּבְטַעֲמֵיהֶם וּבְטִבְעֵיהֶם

חַיּוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אֵין מִסְפָּר לְמִינֵיהֶם

מְשַׁבְּחִים וּמְהַלְּלִים כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל אֵיבְרֵיהֶם

מִלִּין יַגִּידוּן תָּמִיד וְלא יְכַחֲשׁוּן מַנְהִיגֵיהֶם

נוֹצְצִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת בְּעִמְקֵיהֶם

נֶחְבָּא בָּהֶם אוֹרוֹת כְּלֵיהֶם

נְשָׁמוֹת הַגְּזוּרִים מִתַּחַת כִּסֵּא כָּבוֹד

נִכְסְפָה תָּמִיד אֶל שָׁרְשָׁהּ לִהְיוֹת לָבוּד

חַיִּים וָחֶסֶד שׁוֹאֶבֶת מֵחַסְדֵּי דָּוִד

חֵן רוּחַ מִטִּפֵּי גַּן עֵדֶן מִמֶּנָּה לא אָבַד

מוֹשְׁבוֹת הַהֵיכָלוֹת וְאָהֳלֵי הַשָּׁלוֹם לְכָל אַחַת וְאַחַת נִסְמַן וְנִתְוָה תָּיו הוֹד

מַה פָּעַל אֵל הַמַּלְאָכִים יִשְׁאֲלוּ, וִירוּצוּן בִּשְׁלִיחוּתָם כְּכוֹכְבָא דְּשָׁבִיט

מְרֻחָקִים וּמְסֻלָּקִים מִכָּל הַתַּעֲנוּגִים, מִי שֶׁאָרְחוֹתָיו עָבִיט

[מִלְּשׁוֹן וְלא יְעַבְּטוּן ארְחוֹתָם ]

נִשְׁאָרִים בְּרָעָב וּבְחֶרְפָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקֶּלַע זֶבֶד

נָשׁוּבָה עַד ה' וְלא נִהְיֶה אָבַד

נְקַבֵּל רַע וָטוֹב בְּאַהֲבָה וְנַלְבִּישׁ לָאָב עַד

בְּרִיאַת הָאֲדָמָה וְכַדּוּרֶיהָ אֲרָצוֹת וּמְדִינוֹת רַבּוֹת סְבִיבֶיהָ

בְּנֵי אָדָם אִישׁ לִלְשׁוֹנוֹ וְדָתוֹתֶיהָ

נִצָּנִים וּפְרָחִים וְאִבֶּיהָ

נְפִילַת הַמְּדִינוֹת מֵרוּחוֹתֶיהָ

נִשְׁאֶרֶת עוֹמֶדֶת וְהַגַּלְגַּלִּים מַקִּיפִים סְבִיבוֹתֶיהָ

שַׁיָּטוֹת הַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת בָּאֲוִיר

שׁוֹמְעִים גְּזֵרַת הַשֵּׁם וְשׁוֹלְטִים בְּאַרְבָּעָה הָאָבוֹת

שֶׁהֵם הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר

מְשֻׁתָּפִים עִם הַמַּלְאָכִים וְעִם בְּנֵי אָדָם בְּגִמּוּל

מִבְּרִית קדֶשׁ בּוֹרְחִים הַנֶּאֱמָר בּוֹ הִמּוֹל יִמּוֹל

חוֹבְטִים כִּבְמַקְלוֹת בְּצוּרוֹתָם הַמְשֻׁנּוֹת

חוֹבְרֵי חֲבָרִים וּמְכַשְּׁפִים מַכְרִיעִים אוֹתָם בְּהַשְׁבָּעָתָם בַּשֵּׁמוֹת הַמְכֻוָּנוֹת

הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹמֶרֶת אוֹתָנוּ מִכָּל טֻמְאוֹת

הַצְּדָקָה מַצֶּלֶת מִמִּיתוֹת מְגֻנּוֹת

נְבוּאָה אֵין לָנוּ

חֲרִיקַת שֵׁן הָאֻמּוֹת עַל אֻמָּה יְחִידָה, תְּבוּנָה אֵין בָּנוּ

מְרִירַת הַצָּרוֹת אֵיךְ לְהַשְׁקוֹת הֵם דָּנוּ

נִסְבּל עוֹלָם עַד יָבוֹא עָנִי

בֵּן יְחַפֵּשֹ בְּגִנְזֵי אָבִיו

נֵזֶר עֲטֶרֶת נְעַטֵּר בְּבֵן חָבִיב

שִׁיר חָדָשׁ אָז נָשִׁיר

מַלְכֵּנוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע בָּשָׂר

חָתוּם תּוֹרָה בְּלֵב כָּל אֶחָד מִלְּהִשָּׁכֵחַ

הַמָּוֶת לָנֶצַח יְבֻלַּע כִּקְטרֶת רֵיחַ

נָבִיא לְבַב חָכְמָה לְהָבִין תְּכוּנַת גּוּפֵנוּ וּמֶרְחַקֵּי פְּרָקָיו וַעֲרִיכוּת אֵיבָרָיו

חִיּוּב הֲבָנָתוֹ מוֹעִילָה לִידִיעַת הַבּוֹרֵא הַמְצַיֵּר אֵלּוּ הַיְצִירוֹת כֻּלָּם

מְרַפֵּא כָּל חֹלִי וְאִישׁ מַכְאוֹבוֹת עִוֵּר וּפִסֵּחַ צָרוּעַ וְנָגוּעַ דּוֹאֵג וְכוֹאֵב

נאכַל לְבַד לְקִיּוּם נַפְשׁוֹתֵינוּ וּלְמַעֵט תַּאֲווֹת טִבְעֵנוּ

חֲזַּק
שיחות הר"ן - אות יח
...- אות יח פעם אחד ספרנו עמו מענין הדפסת ספרים שבדורות הללו נתרבו מאד בעלי מדפיסים והם מדפיסים בכל פעם ספרים הרבה מאד מראשונים ואחרונים וקפצו עליהם זבינא מאד כי הכל קונים ספרים עכשו וכו' ואמר רבנו, זכרונו לברכה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה 'עתידה תורה שתשכח מישראל' על כן מדפיסים ספרים הרבה וכל אחד קונה ספרים כדי שיהיו ספרים ביד כל אחד כדי שלא תשכח התורה על ידי רבוי הספרים הנמצאים ביד כל אחד ואחד ואפילו ביד חיט וכיוצא נמצאים עכשו ספרים וכל אחד חוטף וקונה ספרים כדי שיהיה ספרים ביד כל אחד כדי שלא תוכל...
שיחות הר"ן - אות ו
...דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד מה אני אוחז ? ולכל אחד נדמה כאלו הוא אוחז מה שהוא מתאוה ועל כן הכל רצים אחריו כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה את כל העולם והכל רצים אחריו ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד ואחד כאלו יש בידו מה שהוא חפץ כל אחד כפי שטותו ותאוותו ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאוותו אצלו גם נדמו כל התאוות של העולם כמו...
ספר המידות - גאוה
...[כל] גאוה מן העולם. ב. על ידי גאוה בא לידי תאוות משכב זכר גם בא לידי כעס, גם לפעמים אין אשה מתעברת מחמת שהיא מקשטת והיא בעלת גאוה. ג. על ידי גאוה בא רעב לעולם. ד. על ידי גאוה בא לשכרות והוא הדין להפך. ה. על ידי גאוה בא לפחד. ו. סגלה לבטל גאוה, לתן צדקה. ז. מי שנוהג רבנות בעל כרחם בגאוה, הקדוש ברוך הוא מעורר עליו שונאים. ח. מי שלבו רם עליו, ידע שהשעה מצלחת עליו. ט. מי שמושיע לעניים, יש בו כח בהסתכלות על בעלי גאוה להשפיל אותם. י. מי שהולך בשוק ונופל, בידוע שהוא גדלן. יא. סגלה לבטל גאוה, שישתתף בצר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מג - עַל יְדֵי חֲלִישׁוּת הַלֵּב נוֹפְלִים פְּחָדִים עָלָיו
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מג - על ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליו על ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליו כי הגבור אין לו שום פחד ועקר הגבורה הוא בלב דהינו מי שלבו חזק, אינו מתירא משום דבר ורץ לתוך קשרי המלחמה, ומתגבר על ידי חזק ואמץ לבו וכן להפך, רכי לבב הם מתפחדים "איש הירא ורך הלבב" פרש רש"י: 'הירא' וכו' כי על ידי רך לבב על ידי זה הוא מתירא כנ"ל
ספר המידות - עונש
ספר המידות - עונש א. לפעמים כשאדם עושה מצוה, והקדוש ברוך הוא מעניש אותו, זה מחמת שלא עשה מצוה כזה, כשבאה לידו. ב. לפעמים דנין את האדם על פיו. ג. לפעמים האדם נהרג, מחמת שהיה יכול להמליץ בעד אחד, ששונאין אותו בחנם. ד. לפעמים האדם נענש, על שפשע במלאכתו, או שנגזר גזרה על אנשי מקומו או על עמו. ה. הקדוש ברוך הוא ממהר להפרע מכפויי טובה על ידי כפויי טובה. ו. מי שכלב נשך אותו, בידוע שקבל לשון הרע, או שספר לשון הרע.
ספר המידות - עצה
ספר המידות - עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה. ב. טוב לשאל עצה מזקנים. ג. הנותן לחברו, עצה שאינה הוגנת לו, על ידי זה נופלים לו מחשבות עבודה זרה. ד. מי שהוא בעל מחשבות רעות, אל תקח עצה ממנו. ה. על ידי שאתה נוטל עצה מהרב, על ידי זה תזכה לישועה. ו. כשאתה רואה, שרעיך אינם עוזרים לך, בידוע שאין שום עצה מועיל לך. ז. כשאתה עוזר לבני ישראל, יועיל לך עצה. ח. העצה היא מסגלת יותר בשדה. ט. ההולך אחר עצת אשתו, נופל בגיהנם. י. אל תשאל עצה אלא מאיש ולא מאשה.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצג - הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תּקֶף גָּדוֹל
...- תורה קצג - המחשבה יש לה תקף גדול דע שהמחשבה יש לה תקף גדול ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם יוכל לפעל שיהיה כך ואפילו אם יחזק מחשבתו מאד שיהיה לו ממון, בודאי יהיה לו וכן בכל דבר רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות והמחשבה תקיפה כל כך עד שאפשר למסר נפשו במחשבתו ממש דהינו שירגיש צער המיתה ממש על ידי שיקבל על עצמו בדעתו שהוא מרצה למסר נפשו על קדוש השם באיזה מיתה שתהיה ואפשר לחזק ולגבר המחשבה כל כך עד שבשעה שמקבל במחשבתו שהוא מרצה למסר נפשו למות על קדוש השם אזי ירגיש צער המיתה ממש וזה שאמר רבי...
שיחות הר"ן - אות קז
שיחות הר"ן - אות קז "אסתר בינונית היתה לא ארכה ולא קצרה" הענין שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "בשביל צניעות שהיתה ברחל זכתה ויצאה ממנה שאול. ובשביל צניעות שהיתה בשאול זכה ויצאה ממנו אסתר המלכה" וברחל כתיב "רחל בתך הקטנה" ובשאול נאמר "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" ואסתר ממצע בין שאול ורחל בינונית היתה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ז - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: השוו אשה לאיש ואיתא במכילתא: 'יכול יהיו התלמידים לומדין ואינם מבינים תלמוד לומר: "אשר תשים לפניהם" ערכם לפניהם כשלחן ערוך' א. דע, כי עקר הגלות אינו אלא בשביל חסרון אמונה כמו שכתוב: "תבואי, תשורי מראש אמנה" ואמונה הוא בחינת תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה", ותרגומו: 'פרישן בצלו' וזה בחינת נסים למעלה מהטבע כי התפילה למעלה מטבע כי הטבע מחיב כן והתפילה משנה הטבע וזה דבר נס ולזה צריך אמונה שיאמין שיש מחדש ובידו לחדש דבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ע - מִי שֶׁגָּדוֹל יוֹתֵר, צָרִיך לְבַקֵּשׁ מְבֻקָּשׁוֹ בְּרִחוּק מָקוֹם יוֹתֵר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ע - מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותר כל מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותר כמו שאנו רואין שהצומח חיותו ומבקשו סמוך לו מיד כי הוא צומח מן הארץ בסמוך לו ממש ובהמה מבקשה סמוך לה גם כן על הארץ אך הוא ברחוק יותר קצת מן הצומח כי הבהמה גדולה במעלה מן הצומח אבל בן אדם צריך לבקש מבקשו ברחוק יותר ויותר מן הבהמה ועל כן משה רבנו, עליו השלום, שהיה גדול במעלה מאד היה צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום ביותר ועל כן הצרך לבקש לו אשה ממדין כי מבקשו היה רחוק מחמת גדלתו
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3291 שניות - עכשיו 29_08_2025 השעה 03:16:36 - wesi2