... מהגלגלים ולמעלה כי כל עולם העשיה עם הגלגלים בכלל כוללת חכמת הקבלה בתבה אחת שהוא עולם העשיה וכל חכמת הקבלה הוא מעשיה ולמעלה שהוא יצירה ובריאה ואצילות למעלה למעלה וכו'] וגם בעשיה בעצמה בפנימיות העשיה דהינו רוחניות העשיה אין להפילוסופים שום ידיעה כלל אבל חכמת הקבלה מדברת רק משרש העשיה ברוחניות ומשם ולמעלה ... אין חקר לתבונתו כי עדין יש גבוה מעל גבוה וכו' וכן פעם אחת ראה ספר אחד שמלקט מכתבי האר"י זכרונו לברכה, שאינם מצויים שמדבר מהשתלשלות והמדרגות שקדם האצילות שהוא עולם המלבוש וכו' כמו שכתוב בספר "ויקהל משה" וכו' ודבר עמי מזה ונפלאתי מאד על זה מה שיש למוד בקבלה גם למעלה מאצילות ונדמה לי שאין גבוה יותר ושחק, ואמר אז גם כן הלא אצל המחקרים נדמה שמסתים הידיעה בגלגלים וכו' כנזכר לעיל וכונתו היה כמו כן אפילו בידיעת האמת למעלה למעלה יש ...

... שלהם כ"כ צדיק וכולי. ולכן הם אומרים על רבי נחמן מברסלב את מה שהוא לא אמר על עצמו. אך זה מיותר לגמרי, וזה אינו שבח בכלל. כי רק מי שלא נולד בכלל, רק הוא לא חטא בכלל... ואפילו הנשמות בעולם האצילות, גם הן יש להן בחינת חטא, מאחר שהן נמוכות מבחינת אדם קדמון שהיא מעל האצילות . ואדרבה, צדיק אמיתי הוא זה שעבר את כל העברות וחזר בתשובה מאהבה. ואין בכך ...

... "דע ש", הרי שהוא לוקח את התורה שלו מעולם האצילות. האם הדבר נכון? מה המקור לדבר הזה? ומהו השימוש הזה במילה "דע"? תודה. תשובה: רבי נחמן מברסלב לא לוקח את התורות שלו מעולם האצילות, אלא מהאין סוף עצמו שהוא מעל לעולם האצילות. ששם ורק שם באין סוף היא תורת ה ממש, דהיינו התורה שהשי"ת עצמו לומד אותה. התורה הזאת ... עד שיבוא בראשית נקדת הבריאה שהוא תחלת האצילות ושם יש גם כן בחינת נעשה ונשמע ובחינת 'נשמע' שיש שם הוא תורת ה' באמת כי בכל עולם ודרגא ... לשם נעשה תורתו אך בחינת ה'נשמע' שבתחלת האצילות היא תורת ה' באמת כי אין גבוה משם רק תורת ה' ממש ואחר כך כשנכלל באין סוף אזי ה'נעשה' ... את תורת ה ממש, יודע כי גם התורה שיש בעולם האצילות, היא נמוכה לאין שיעור ביחס לתורה של האין סוף. כי גם רבי נחמן מברסלב עצמו, לפני שהוא הגיע לארץ ישראל, גם הוא היה בתורה של עולם האצילות. אך אחרי שהוא הגיע לארץ ישראל, התגלו לו סודות התורה וכולי, ונכלל בא"ס לגמרי. ואז... ...

... שהוא הדינין להידים שהם בחינת שלש ידים שבבינה נמתקין הדינין בשרשן כי שרשן הוא בינה ששם השלש ידים הנ"ל וצריך להמתיק הדין שבזה העולם העשיה על ידי השלשה ידים שיש בכל עולם ועולם מהשלשה עולמות שלמעלה מזה העולם העשיה הינו אצילות בריאה יצירה וכשממתיק הדין של עולם העשיה בשלש ידים שביצירה נמתק על ידי שם של מ"ב אב"ג וכו' כי מ"ב בגימטריא שלש פעמים יד ובעולם הבריאה ...

... רחמנותו ברא את העולם כי רצה לגלות רחמנותו ואם לא היה בריאת העולם על מי היה מראה רחמנותו ועל כן ברא את כל הבריאה מתחלת האצילות עד סוף נקדת המרכז של עולם הגשמי, כדי ... בחינת החכמה שבמדרגה היותר עליונה יש לה זמר ונגון יותר עליון לפי בחינתה וכן למעלה מעלה עד ראשית נקדת הבריאה שהיא תחילת האצילות ושם אין למעלה ממנה ואין מקיף לאותה ...

... נתהוים מן שבירת כלים . כי שבירת כלי החסד נפלו אל בינה דבריאה הינו בינה לבא והאור החסד נשאר ביסוד דאצילות שהוא בחינת: "צדיק יסוד עולם" נמצא שאהבות רעות באים משבירת כלי ... ואו כנ"ל להיוד, הינו נקדה, שהוא בחינת צדיק ששם האור האהבה הקדושה שורה כי אור החסד נשאר ביסוד דאצילות אזי נתבטל האהבות רעות הינו החרפות הינו ערלת לב כי הצדיק שהוא נקדה ... "הנני נותן לו את בריתי שלום" והנקדה הוא ברית שלום כמו שכתוב ב"עץ חיים": שהאור החסד נשאר ביסוד דאצילות. [וכשמדבר עם חברו ביראת שמים מקבל הנקדה שבלב חברו בלי לבוש ...

... כיצד לעבוד את השי"ת בכל פסוק ופסוק שיש בתורה. ופיך היינו המלכות פה שהיא עולם העשייה. ובעלם הזה יש לאדם רק תריג מצוות כפשוטן שהם ממשיות עבור האדם. אך בעולם הבא ובאין סוף (מעל עולם האצילות) שם יש לתורה פירוש אחר, ושם כל פסוק ופסוק שיש בתורה ...

... שזו הגאולה. כיו"ב, כאשר האדם נכלל בא"ס, דהיינו האדם זוכה להשיג את האור אין סוף בשלמות, שזה מעל עולם האצילות, אז גם זו בחינת גאולה שלמה וכולי... מה שאומר בעצם, כי השכינה לפני הבריאה ...

... שהגואל צדק יהיה מיוצאי חלצי. בפנימיות כוונתו הפירוש הוא על תלמידיו. כי "כאילו עשאו" נאמר על התלמיד וכמובא כל זה באורך בליקוטי מוהרן. שיוצאי חלציו לקח מעולם האצילות וכיו"ב אצל השי"ת, שכל הבריאה היא בחינת יוצאי חלציו והיא והאצילות ומטה... העולם סוברים שכשיבוא משיח לא ימותו לא כן ...

... בחשיבות גדול את בניו כי הם אילנות יקרים מאד ויהיו גדלים מהם פרות טובים ונפלאים מאד. גם אמר שיוצאי חלציו לקח מעולם האצילות אות רעה העולם סוברים שכשיבוא משיח לא ימותו לא כן הוא אפילו משיח בעצמו גם הוא ימות. ואמר זאת ברבים אות רעו ...