ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 לא ימוש ספר התורה הזה מפיך

breslev.eip.co.il/?key=384 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קי - לא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיך

לא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיך

כִּי הַתּוֹרָה הִיא רוּחָנִיּוּת

וַאֲשֶׁר זַך ויָשָׁר פָּעֳלוֹ וְשִׂכְלוֹ רוּחָנִי

יָכוֹל לִתְפּס כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְלא יִשְׁכַּח דָּבָר

כִּי דָּבָר רוּחָנִי אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם

וִיכוֹלָה הַתּוֹרָה לְהִתְפַּשֵּׁט וְלִשְׁכּן בְּשִׂכְלוֹ

אַך מִי שֶׁהוּא מְגַשֵּׁם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה מִמֶּנָּה מַמָּשׁוּת

אֲזַי יֵשׁ לָהּ שִׁעוּר וְקִצְבָּה כַּמָּה הוּא יָכוֹל לִתְפּס בְּשִׂכְלוֹ וְלא יוֹתֵר

וְאִם יִרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר, אֲזַי יִדָּחֶה מַה שֶּׁכְּבָר נִכְנַס בְּשִׂכְלוֹ

כְּדֶרֶך כָּל דָּבָר גַּשְׁמִי

אִם הוּא כְּבָר מָלֵא, אִם יְמַלְּאֶנּוּ יוֹתֵר, יִדְחֶה מַה שֶּׁהָיָה בּוֹ כְּבָר

וְזֶהוּ: "לא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה": "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁך"

כְּלוֹמַר הִזָּהֵר שֶׁלּא תִּהְיֶה מַמָּשׁוּת וְגַשְׁמִיּוּת בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה

'מִפִּיך' כְּלוֹמַר מֵחֲמַת פִּיך שֶׁיּוֹצֵא מֵאִתְּך יִהְיֶה לָהּ מַמָּשׁוּת וְגַשְׁמִיּוּת תִּזָּהֵר מִזֶּה

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהִתְעַנָּה רַב יוֹסֵף אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁיִּתְקַיֵּם לִמּוּדוֹ

אַחֲווּ לֵהּ לא יָמוּשׁוּ מִפִּיך וְשׁוּב הִתְעַנָּה וְכוּ' אַחֲווּ לֵהּ וּמִפִּי זַרְעֲך וְכוּ'

כְּלוֹמַר שֶׁלּא יָמוּשׁוּ וִיגֻשְּׁמוּ מִפִּיך

וַאֲזַי יִתְקַיֵּם תַּלְמוּדוֹ

כִּי לא יִהְיֶה שִׁכְחָה

כִּי דָּבָר רוּחָנִי אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם

וְדוּק

וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=40 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי

כִּי כְּשֶׁהַתּוֹרָה בָּאָה לְתוֹךְ דִּבּוּרִים פְּגוּמִים

לְפֶה פָּגוּם

לא דַּי שֶׁאֵין דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה מְאִירִים לוֹ

כִּי אִם גַּם הַתּוֹרָה עַצְמָהּ נִתְגַּשֵּׁם וְנִתְחַשֵּׁךְ שָׁם מִפִּיו

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ"

בְּחִינַת "וְיָמֵשׁ חשֶׁךְ"

הַיְנוּ שֶׁלּא יִתְגַּשְּׁמוּ וְיִתְחַשְּׁכוּ מִפִּיךָ

כִּי עַל יְדֵי שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת

הַיְנוּ עַל יְדֵי גַּדְלוּת

עַל יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לִפְתּחַ פֶּה

בִּבְחִינַת: "סָגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת"

**

והעניין כמובן צריך ביאור, מהי האזהרה שלא להפוך את התורה לממשית, ומהו שורש העניין הזה?

*

והעניין הזה יתבאר ע"פ מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

וע"פ מ"ש כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=64 - בעניין קיום המצוות של הצדיק האמת

כי באמת כל התורה כולה היא מצוות. וכל פסוק ופסוק בתורה הוא מצווה. ואין מי שיודע להשיג את המצווה שיש בכל פסוק ופסוק שבתורה, אלא רק השי"ת עצמו ומי שנכלל בו.

והשי"ת עצמו מקיים את כל התורה כולה כפי מה שהיא באמת. והשי"ת מקיים את כל המצוות כולן ממש בכל רגע ורגע, כי השי"ת הוא הצדיק האמת וכולי, שמקיים את כל התורה כולה תמיד וכולי.

והעניין של לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, היינו אזהרה שלא תהפוך את התורה לממשית. היינו כי כאן בעולם העשייה אין האדם יודע כיצד לעבוד את השי"ת בכל פסוק ופסוק שיש בתורה.

ופיך היינו המלכות פה שהיא עולם העשייה. ובעלם הזה יש לאדם רק תריג מצוות כפשוטן שהם ממשיות עבור האדם.

אך בעולם הבא ובאין סוף (מעל עולם האצילות) שם יש לתורה פירוש אחר, ושם כל פסוק ופסוק שיש בתורה הוא מצווה ממש. והשי"ת מקיים את התורה לפי הפירוש שלה באין סוף.

כי בוודאי שהשי"ת לא מניח תפילין ולא מכבד הורים כפשוטו בצורה ממשית, אלא יש כאן בחינה פנימית שבה השי"ת מקיים את כל המצוות ממש.

ועל האדם לזכות להגיע לעניין הזה שבו גם הוא יקיים את כל המצוות כפי מה שהשי"ת מקיים אותן.

אך כדי לזכות לכך, לשם כך על האדם לזכות להשיג את פנימיות התורה, דהיינו שעל האדם לזכות להשיג את פירוש התורה כפי מה שהוא היה לפני בריאת העולם באין סוף, ועל האדם להבין כיצד השי"ת עצמו מקיים את התורה עצמה, ועל האדם לקיים את התורה כפי מה שהשי"ת עצמו מקיים אותה...

ולא ימוש ספר התורה הזה, היינו שאל תפרש את התורה רק לפי הפירוש שלה כאן בעולם הממשי עולם העשייה, כי כאן בעולם העשייה הפירוש של התורה הוא מגושם וממשי, ועל האדם לזכות לקיים את המצוות כפי מה שהשי"ת זוכה לקיים אותן וכולי כנ"ל.

ולזכות לכל זה אי אפשר אלא על ידי ענווה בשלמות כמו של משה רבנו ממש. ורק על ידי ענווה בשלמות ממש, על ידי זה זוכה האדם להכלל בא"ס וזוכה להשיג את תורת ה ממש, וזוכה לקיים את התורה כפי מה שהשי"ת מקיים אותה ממש וכולי.

**

כמו כן ראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=157 - מהו סם המוות שיש בדברי הצדיק וכיצד להנצל ממנו?

כי בדברי הצדיק יש גם טוב וגם רע. ואם שוכח האדם שכל דברי הצדיק הם רק הקדמות לשכל של הצדיק, הרי שהוא הופך את התורה של הצדיק לממשית.

כי באמת השכל של הצדיק הוא כולו בבחינת אין סוף ממש, שהוא אין לו ישות והוויה בבחינת צמצום. ואם חושב האדם בטעות כי דברי התורה של הצדיק, הם אכן השכל של הצדיק, הרי שהוא הופך את התורה של הצדיק לממשית, והרי שהוא שותה את סם המוות וכולי עיין שם.

**

כמו כן שורש העניין יתבאר ע"פ מ"ש שהתורה היא בחינת בריאת העולם. והתפילה היא בחינת לפני הבריאה. והעניין של לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, היינו אזהרה לקשר את בחינת הבריאה לבחינת לפני הבריאה.

כי פיך היינו המלכות שהיא העולם הזה עולם העשייה וכולי. והתורה היא בחינת העולם כנ"ל. ולא ימוש ספר התורה הזה מפיך, היינו שלא תפגום במלכות של השי"ת ולא תהפוך את בחינת הבריאה לישות ממשית, אלא תקשר אותה לבחינת לפני הבריאה.

ספר המידות - עצירות
ספר המידות - עצירות א. על ידי עצירות באים הרהורי עבודה זרה. ב. לכל דבר מיתה יפתח נקביו. ג. עצירות מזיק לעינים....
סיפורי מעשיות - מעשה יא - מעשה מבן מלך ובן השפחה שנתחלפו
...אחד שהיתה שפחה אחת בביתו, שהיתה משמשת את המלכה [ומסתמא מבשלת אינה רשאה לכנס אל המלך אך היתה איזה שפחה משרתת קטנה במעלה] והגיע זמן לדתה של המלכה וגם השפחה הנ"ל הגיע זמן לדתה באותו העת והלכה המילדת והחליפה הולדות למען תראה מה יצמח מזה ואיך יפל דבר והחליפה הולדות והניחה בן המלך אצל השפחה ובן השפחה אצל המלכה ואחר כך התחילו אלו הבנים להתגדל ובן המלך [הינו זה שנתגדל אצל המלך, כי היו סוברים, שהוא בן המלך] היו מגדלים אותו ממעלה למעלה, עד שהיה הולך וגדול...
שיחות הר"ן - אות קנט - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...איך זוכין להיות יהודי ? והייתי משתומם מאד לפניו על זה כפי מה שהייתי יודע מגדלתו ועבודתו מכבר אשר אי אפשר לשער במח כלל ועדין נדמה בעיניו שלא התחיל כלל ענה ואמר הלא בעת שהייתי יגע בשביל עבודת ה' לא עלה על דעתי שאזכה לזה ולא הייתי יודע כלל ממה שאני יודע עכשו וכי עלה על דעתי לכסף ולהתגעגע לידע מה שאני יודע עכשו ?! כי לא הייתי יודע כלל שום מציאות וידיעה מהשגה זו לכסף ולהתגעגע אליה אם כן גם עכשו מי יודע מה שיש עוד להשיג ומה שאוכל לזכות עוד ?! והבן אחר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים
...מוהר"ן ח"א - תורה נד - ויהי מקץ שנתים ימים ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות וכו' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה נעשה יחוד ה' אלקי הנ"ל. [כי ה' אלהים הוא בחינת שם מלא, שהוא בחינת עלמא דאתי כמובא...
שיחות הר"ן - אות עט
...בעבודת השם ולהתקרב לצדיק האמת באים עליו הרהורים ובלבולים גדולים זה כמו למשל כלי מים שמתחלה נראה כאלו המים צלולים ואחר כך כששופתין ומעמידין המים אצל האש ומתחיל להתבשל אזי מתבלבל המים ומעלה הרתיחה כל הפסלת שהיה במים ועולה כל הפסלת למעלה וצריך שיעמד אחד להסיר חלאת ופסלת המים בכל פעם ומתחלה נדמה כאלו המים צלולים לגמרי ואחר כך נראה הפסלת שבמים העולה בכל פעם למעלה ואזי כשמסירין בכל פעם חלאת ופסלת המים אזי אחר כך נשארין המים צלולים וזכים באמת כראוי כמו...
ספר המידות - ממון
...מתקים, מפני שאין מרחמים על הבריות. ד. העומד בנסיון של ניאוף, יזכה לעשר גדול בין השונאים שלו. ה. גדולה מלאכה שהזהיר עליה הקדוש ברוך הוא, שיעשה איזה מלאכה. ו. כגון: אנו לווין ואוכלין. ז. הרוצה שיתעשר, יעסק בבהמה דקה ובחורשין. ח. אכילה ושתיה יהיה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה כמה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו. ט. קשה עניות בביתו של אדם יותר מחמשים מכות. י. אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו. יא. הכח שיש לאמות לגזל את ישראל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צ - טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּך
...הוא בשני ענינים כי באמת צריכין לזהר מאד מאד, שלא לגרש את אשתו כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'שלשה אינם רואים פני גיהנום וכו', ומי שיש לו אשה רעה למאי נפקא מנה לקבולי באהבה' ופרשו המפרשים, שמפני זה לא אמר כאן הנפקא מנה דלעיל כי קדם לזה איתא שם. שלשה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו למאי נפקא מנה למבעי רחמי וכאן לא אמר נפקא מנה זו כי באלו השלשה צריכין לקבל באהבה דוקא מאחר שעל ידם אינו רואה פני גיהנום וזהו בחינת שבירת כלי חרס בשעת השדוך כי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסה - טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּך
...רסה - טעם על שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך טעם על שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך כי [כל] אלו נשמות של הזווג הם למעלה אחד אך למטה ההתקשרות וההתאחדות שלהם הוא בהעלם כי אין יודעין מהתאחדות שלהם עד השדוך ואזי נתגלה ההתקשרות שלהם שהיה עד עתה בהעלם אך זה ההתגלות של ההתקשרות שנתגלה בעת התנאים הוא בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" כי בשעת השדוך נתגלה ההתקשרות ותכף ומיד נתעלם כי אחר כך נתפרדין ונתרחקין כי עדין היא אסורה עליו עד החפה נמצא שבשעת השדוך נתגלה אור...
ספר המידות - עבירה
ספר המידות - עבירה א. יש עברות שהמקום גורם. ב. מי שעובר עברה להכעיס, לסוף שנתבזה בעיני בני אדם והוא כועס עליהם....
חיי מוהר"ן - מג - שיחות השיכים להתורות
...השיכים להתורות אות מג בהתורה "תקעו תוכחה", בלקוטי תנינא בסימן ח' מובא לענין גדל עצם המעלה כשזוכין שנתוסף נפש אחד להקבוץ הקדוש של ישראל שעל ידי זה נתרבין הבתים של התפילה אלפי אלפים ורבי רבבות מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב כי איתא בספר יצירה שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים בונות ששה בתים ארבע עשרים וארבעה בתים, חמש מאה ועשרים, שש שבע מאות ועשרים וכו' עין שם. והנני מבאר לך הכלל בזה כדי שתדע חשבון עצם רבוי הבתים בברור, ותבין גדלות הבורא יתברך ומעלת...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 12_04_2024 השעה 23:49:02 - wesi2