ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קב - סיפורים חדשים
אות קב שמעתי בשמו שספר בירושלים יש בית הכנסת שמביאין לשם כל המתים שבעולם ותכף שמת אחד בעולם מביאין לשם תכף אותו המת ושם דנין אותו היכן יהיה מקומו כי יש מתים בארץ ישראל שנושאין אותן לחוץ לארץ וכן להפך כמובא. ושם באותו בית הכנסת יושבין הבית דין שדנין כל אחד ואחד ונותנין לו מקומו הראוי לו. ויש אחד שדנין אותו שלא יהיה לו שום מקום ויהיה נאבד ונשלך בכף הקלע וכשמביאין את המת לשם אזי מביאין אותו במלבושים. ויש אחד שחסר לו מהמלבוש שלו איזה חסרון. כגון לאחד נחסר בית יד אחד מהמלבוש שלו (שקורין ארביל) ויש אחד שחסר לו חלק אחד מכנף בגדו (שקורין פאלע) וכיוצא בזה הכל לפי מעשה האדם [שכן זוכה ללבושין אחר מותו] כידוע וכפי הלבושין שלו שמביאין אותו לשם כן דנין אותו ונותנין לו מקומו כנ"ל. פעם אחת הביאו לשם מת אחד ערום לגמרי בלי שום לבוש רחמנא לצלן. ודנו אותו שיהיה נשלך ונאבד בכף הקלע רחמנא לצלן כי היה ערום לגמרי. ובא צדיק אחד ולקח מלבוש אחד ממלבושין שלו והשליך עליו. ושאלו אותו הבית דין דשם למה אתה נותן לו מלבוש שלך והקפידו על זה כי מדוע יתלבש זה המת וינצל על ידי לבוש שאינו שלו. השיב הצדיק הנ"ל אני צריך לשל ח זה האיש למחוז חפצי ובשביל זה יש לי רשות להלבישו במלבוש שלי. וכי לא ראיתם שלפעמים שר גדול שולח את עבדו לאיזה שר אחר ונתעכב העבד קצת מלילך בשליחותו. ושאל אותו השר מדוע לא הלכת עדין בשליחותי השיב העבד כי אין לי מלבוש הראוי לילך בו לאותו השר. כי הוא שר גדול ואי אפשר לילך לשם במלבוש בזוי. ענה השר ואמר. קח מהרה מלבוש אחד ממלבושי ולבוש אותו ורוץ מהרה להשר בשליחותי. כך מחמת שאני צריך לשל ח זה המת בשליחותי על כן אני נותן לו אחד ממלבושין שלי והציל הצדיק את המת מענש המר של כף הקלע. וספר זאת לענין עצם כח הצדיק האמת להציל אנשיו בעלמא דקשוט אות קג פעם אחת היה מלך אחד ונסע המלך למדינה אחת וראה שם בנינים נאים מאד שקורין ארמונות. והוטבו בעיניו הבנינים מאד ונסע לביתו ושכר תכף בעלי מלאכות שיבנו לו ארמון כמו שראה במדינה הנ"ל. ובנו לו אותם הארמון וצירו אותם בציורים נפלאים מאד. ואחר כך כשבנו אותם וצירו אותם עשה משתה גדול מאד ושלח [עתונים] בכל מדינתו שכל מי שרוצה לראות אותן הארמון ילך ויראה. ונסעו מכל המדינה לראות. ומעיר אחת נתחברו יחד שני אנשים אחד היה יהודי ואחד היה ערל שקורין [שר] ונסעו יחדו לראות אותן הארמון שבנה המלך. וכשבאו להשער של הארמון ראו שמציר שם דרך על השער של הארמון, דרך נפלא מאד. ומשני הצדדים של הדרך עומדים מעינות עם מים ועל כל מעין ומים ממנה מלאך אחד. ומצד הדרך הולך [קבצן] אחד וה [קבצן] היה צמא למים מאד מאד. והממנים הנ"ל לא רצו לתן לו מעט מים לשתות ובאמצע הדרך נסע אדון אחד עם עגלה אחת עם עגלת צב, ואמר להממנה שיתן לו מעט מים על ידיו והלך ממנה אחד ונתן לו והלך הממנה השני ונתן ל [קבצן] הנ"ל מים לשתות והלך הממנה שנתן מים להאדון הנ"ל ונתן רמץ [אפר] על הממנה שנתן מים להבעטליר הנ"ל. כל זה ראו השנים הנ"ל הינו היהודי והשר ואמר השר על זה [אינו ישר] ונתן לו היהודי הכאה על הלחי ונעשה שם [קטטה]. עד ששמע המלך מזה ושלח המלך אחריהם. ושאל בתחלה את היהודי מפני מה הכית אותו על הלחי השיב באשר שיאמר על מעשה המלך [אינו ישר]. אמר המלך להערל השר מפני מה אמרת כך והשיב וכי זה הוא לא [אינו ישר] שזה רוצה לשתות ואינם רוצים לתן לו לשתות וזה רצה שיתנו על ידו ונתן לו ויתר שאת כשהלך השני ונתן לו לשתות נתן עליו רמץ זה שנתן להאדון מים על ידיו. אחר כך אמר שוב המלך להיהודי ולמה הכית אותו. ואמר היהודי שכל [הסבר] למה היו נותנין מים להאדון ולהבעטליר לא נתנו. כי לזה צריך לתן הינו להאדון, ולהבעטליר לא צריך לתן. ותו לא אמר הינו השכל שאמר היהודי שלזה צריך לתן ולזה לא צריך לתן. ואחר כך ענה ואמר שאיש צריך לילך בכל ערב שבת כל הארבעה עולמות הינו עשיה יצירה בריאה אצילות ועולם העשיה לבד קשה מאד לילך ובפרט וכו' כל זה ספר פעם אחת בליל שבת אחר ברכת המוציא.
אות קב

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁסִּפֵּר

בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁמְּבִיאִין לְשָׁם כָּל הַמֵּתִים שֶׁבָּעוֹלָם

וְתֵכֶף שֶׁמֵּת אֶחָד בָּעוֹלָם מְבִיאִין לְשָׁם תֵּכֶף אוֹתוֹ הַמֵּת

וְשָׁם דָּנִין אוֹתוֹ הֵיכָן יִהְיֶה מְקוֹמוֹ

כִּי יֵשׁ מֵתִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנּוֹשְׂאִין אוֹתָן לְחוּץ לָאָרֶץ

וְכֵן לְהֶפֶךְ

כַּמּוּבָא.

וְשָׁם בְּאוֹתוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת יוֹשְׁבִין הַבֵּית דִּין שֶׁדָּנִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹתְנִין לוֹ מְקוֹמוֹ הָרָאוּי לוֹ.

וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ שֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם מָקוֹם

וְיִהְיֶה נֶאֱבָד וְנִשְׁלָךְ בְּכַף הַקָּלַע

וּכְשֶׁמְּבִיאִין אֶת הַמֵּת לְשָׁם אֲזַי מְבִיאִין אוֹתוֹ בְּמַלְבּוּשִׁים.

וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁחָסֵר לוֹ מֵהַמַּלְבּוּשׁ שֶׁלּוֹ אֵיזֶה חִסָּרוֹן.

כְּגוֹן לְאֶחָד נֶחְסָר בֵּית יָד אֶחָד מֵהַמַּלְבּוּשׁ שֶׁלּוֹ

וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁחָסֵר לוֹ חֵלֶק אֶחָד מִכְּנַף בִּגְדוֹ

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַכּל לְפִי מַעֲשֵׂה הָאָדָם

[שֶׁכֵּן זוֹכֶה לִלְבוּשִׁין אַחַר מוֹתוֹ] כַּיָּדוּעַ

וּכְפִי הַלְּבוּשִׁין שֶׁלּוֹ שֶׁמְּבִיאִין אוֹתוֹ לְשָׁם

כֵּן דָּנִין אוֹתוֹ וְנוֹתְנִין לוֹ מְקוֹמוֹ כַּנַּ"ל.

פַּעַם אַחַת הֵבִיאוּ לְשָׁם מֵת אֶחָד עָרוּם לְגַמְרֵי

בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלַן.

וְדָנוּ אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָךְ וְנֶאֱבָד בְּכַף הַקֶּלַע רַחֲמָנָא לִצְלַן

כִּי הָיָה עָרוּם לְגַמְרֵי.

וּבָא צַדִּיק אֶחָד וְלָקַח מַלְבּוּשׁ אֶחָד מִמַּלְבּוּשִׁין שֶׁלּוֹ וְהִשְׁלִיךְ עָלָיו.

וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַבֵּית דִּין דְּשָׁם

לָמָה אַתָּה נוֹתֵן לוֹ מַלְבּוּשׁ שֶׁלְּךָ

וְהִקְפִּידוּ עַל זֶה

כִּי מַדּוּעַ יִתְלַבֵּשׁ זֶה הַמֵּת וְיִנָּצֵל עַל יְדֵי לְבוּשׁ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

הֵשִׁיב הַצַּדִּיק הַנַּ"ל

אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁל חַ זֶה הָאִישׁ לִמְחוֹז חֶפְצִי

וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ לִי רְשׁוּת לְהַלְבִּישׁוֹ בְּמַלְבּוּשׁ שֶׁלִּי.

וְכִי לא רְאִיתֶם שֶׁלִּפְעָמִים שַׂר גָּדוֹל שׁוֹלֵחַ אֶת עַבְדּוֹ לְאֵיזֶה שַׂר אַחֵר

וְנִתְעַכֵּב הָעֶבֶד קְצָת מִלֵּילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ.

וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַשַּׂר מַדּוּעַ לא הָלַכְתָּ עֲדַיִן בִּשְׁלִיחוּתִי

הֵשִׁיב הָעֶבֶד כִּי אֵין לִי מַלְבּוּשׁ הָרָאוּי לֵילֵךְ בּוֹ לְאוֹתוֹ הַשַּׂר.

כִּי הוּא שַׂר גָּדוֹל וְאִי אֶפְשָׁר לֵילֵךְ לְשָׁם בְּמַלְבּוּשׁ בָּזוּי.

עָנָה הַשַּׂר וְאָמַר. קַח מְהֵרָה מַלְבּוּשׁ אֶחָד מִמַּלְבּוּשַׁי

וּלְבוֹשׁ אוֹתוֹ

וְרוּץ מְהֵרָה לְהַשַּׂר בִּשְׁלִיחוּתִי.

כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׁל חַ זֶה הַמֵּת בִּשְׁלִיחוּתִי

עַל כֵּן אֲנִי נוֹתֵן לוֹ אֶחָד מִמַּלְבּוּשִׁין שֶׁלִּי

וְהִצִּיל הַצַּדִּיק אֶת הַמֵּת מֵענֶשׁ הַמַּר שֶׁל כַּף הַקֶּלַע.

וְסִפֵּר זאת לְעִנְיַן עצֶם כּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַצִּיל אֲנָשָׁיו בְּעָלְמָא דִּקְשׁוֹט

אות קג

פַּעַם אַחַת הָיָה מֶלֶךְ אֶחָד

וְנָסַע הַמֶּלֶךְ לִמְדִינָה אַחַת

וְרָאָה שָׁם בִּנְיָנִים נָאִים מְאד שֶׁקּוֹרִין אַרְמוֹנוֹת.

וְהוּטְבוּ בְּעֵינָיו הַבִּנְיָנִים מְאד

וְנָסַע לְבֵיתוֹ וְשָׂכַר תֵּכֶף בַּעֲלֵי מְלָאכוֹת שֶׁיִּבְנוּ לוֹ ארמון כְּמוֹ שֶׁרָאָה בַּמְּדִינָה הַנַּ"ל.

וּבָנוּ לוֹ אוֹתָם הארמון וְצִיְּרוּ אוֹתָם בְּצִיּוּרִים נִפְלָאִים מְאד.

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּנוּ אוֹתָם וְצִיְּרוּ אוֹתָם עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל מְאד

וְשָׁלַח [עִתּוֹנִים] בְּכָל מְדִינָתוֹ

שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתָן הארמון יֵלֵךְ וְיִרְאֶה.

וְנָסְעוּ מִכָּל הַמְּדִינָה לִרְאוֹת.

וּמֵעִיר אַחַת נִתְחַבְּרוּ יַחַד שְׁנֵי אֲנָשִׁים

אֶחָד הָיָה יְהוּדִי וְאֶחָד הָיָה עָרֵל שֶׁקּוֹרִין [שַׁר]

וְנָסְעוּ יַחְדָּו לִרְאוֹת אוֹתָן הארמון שֶׁבָּנָה הַמֶּלֶךְ.

וּכְשֶׁבָּאוּ לְהַשַּׁעַר שֶׁל הארמון

רָאוּ שֶׁמְּצֻיָּר שָׁם דֶּרֶךְ עַל הַשַּׁעַר שֶׁל הארמון, דֶּרֶךְ נִפְלָא מְאד.

וּמִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים שֶׁל הַדֶּרֶךְ עוֹמְדִים מַעְיָנוֹת עִם מַיִם

וְעַל כָּל מַעְיָן וּמַיִם מְמֻנֶּה מַלְאָךְ אֶחָד.

וּמִצַּד הַדֶּרֶךְ הוֹלֵךְ [קַבְּצָן] אֶחָד

וְהַ [קַבְּצָן] הָיָה צָמֵא לַמַּיִם מְאד מְאד.

וְהַמְמֻנִּים הַנַּ"ל לא רָצוּ לִתֵּן לוֹ מְעַט מַיִם לִשְׁתּוֹת

וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נָסַע אָדוֹן אֶחָד עִם עֲגָלָה אַחַת עִם עֶגְלַת צָב, וְאָמַר לְהַמְמֻנֶּה שֶׁיִּתֵּן לוֹ מְעַט מַיִם עַל יָדָיו

וְהָלַךְ מְמֻנֶּה אֶחָד וְנָתַן לוֹ

וְהָלַךְ הַמְמֻנֶּה הַשֵּׁנִי וְנָתַן ל [קַבְּצָן] הַנַּ"ל מַיִם לִשְׁתּוֹת

וְהָלַךְ הַמְמֻנֶּה שֶׁנָּתַן מַיִם לְהָאָדוֹן הַנַּ"ל

וְנָתַן רֶמֶץ [אֵפֶר] עַל הַמְמֻנֶּה שֶׁנָּתַן מַיִם לְהַבֶּעטְלֶיר הַנַּ"ל.

כָּל זֶה רָאוּ הַשְּׁנַיִם הַנַּ"ל הַיְנוּ הַיְּהוּדִי וְהַשר

וְאָמַר הַשר עַל זֶה [אֵינוֹ ישֶׁר]

וְנָתַן לוֹ הַיְּהוּדִי הַכָּאָה עַל הַלְּחִי

וְנַעֲשָׂה שָׁם [קְטָטָה].

עַד שֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִזֶּה וְשָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם.

וְשָׁאַל בִּתְחִלָּה אֶת הַיְּהוּדִי מִפְּנֵי מָה הִכִּיתָ אוֹתוֹ עַל הַלֶּחִי

הֵשִׁיב בַּאֲשֶׁר שֶׁיּאמַר עַל מַעֲשֵׂה הַמֶּלֶךְ [אֵינוֹ ישֶׁר].

אָמַר הַמֶּלֶךְ לְהֶעָרֵל הַשר מִפְּנֵי מָה אָמַרְתָּ כָּךְ

וְהֵשִׁיב וְכִי זֶה הוּא לא [אֵינוֹ ישֶׁר]

שֶׁזֶּה רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת וְאֵינָם רוֹצִים לִתֵּן לוֹ לִשְׁתּוֹת

וְזֶה רָצָה שֶׁיִּתְּנוּ עַל יָדוֹ וְנָתַן לוֹ

וְיֶתֶר שְׂאֵת כְּשֶׁהָלַךְ הַשֵּׁנִי וְנָתַן לוֹ לִשְׁתּוֹת

נָתַן עָלָיו רֶמֶץ זֶה שֶׁנָּתַן לְהָאָדוֹן מַיִם עַל יָדָיו.

אַחַר כָּךְ אָמַר שׁוּב הַמֶּלֶךְ לְהַיְּהוּדִי וְלָמָה הִכִּיתָ אוֹתוֹ.

וְאָמַר הַיְּהוּדִי שֵׂכֶל [הסבר]

לָמָה הָיוּ נוֹתְנִין מַיִם לְהָאָדוֹן וּלְהַבֶּעטְלֶיר לא נָתְנוּ.

כִּי לָזֶה צָרִיךְ לִתֵּן הַיְנוּ לְהָאָדוֹן, וּלְהַבֶּעטְלֶיר לא צָרִיךְ לִתֵּן.

וְתוּ לא אָמַר

הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל שֶׁאָמַר הַיְּהוּדִי שֶׁלָּזֶה צָרִיךְ לִתֵּן וְלָזֶה לא צָרִיךְ לִתֵּן.

וְאַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר

שֶׁאִישׁ צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת כָּל הָאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת

הַיְנוּ עֲשִׂיָּה יְצִירָה בְּרִיאָה אֲצִילוּת

וְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה לְבַד קָשֶׁה מְאד לֵילֵךְ וּבִפְרָט וְכוּ'

כָּל זֶה סִפֵּר פַּעַם אַחַת בְּלֵיל שַׁבָּת אַחַר בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא.
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1
...מוהר"ן? - חלק 1 רבות נכתב בשבח ובמעלת הלימוד של הספר ליקוטי מוהר"ן (ראה כאן). יחד עם זאת לכל אחד ישנם קשיים שונים ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, כל אחד ומניעותיו הוא. מי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהמניעות הגדולות ביותר ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, מגיעה דווקא מהצד של ה"יצר הטוב". וכמו שאמר רבנו מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה . דהיינו שהיצר הרע מפיל את האדם על ידי זה שהוא מציע לו לעשות דברים "חיוביים" שונים שגורמים לו לבסוף לעשות דברים לא חיוביים. ואיך היצ
שיחות הר"ן - אות רצט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רבי נחמן אחר שמחת תורה הייתי רגיל לבוא אליו זכרונו לברכה ובכל שנה כשבאתי אליו אחר שמחת תורה שאל אותי אם הייתי שמח בשמחת תורה וספר לי כמה פעמים איך היו העולם שמחים בביתו והיה לו נחת גדול מזה וכן עוד פעם אחת באמצע השנה דבר עמי מענין שמחת תורה אם אני מרגיש שמחה בלבי אז או על כל פנים פעם אחר בשנה אם אני מרגיש שמחה בלבי [וברוך ה' שעזרני בחסדו הגדול לשמח בכל לב כמה פעמים בשנה והרגשתי השמחה בלבי מה שאי אפשר לספר לחברו כלל כי שמחת יהדותנו, מה שזכינו להיות מזרע ישראל ולהאמין בו יתברך הוא לכל חד כפום מה דמשער...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הַפִילוֹסוֹפִים קוֹרִים לְהַטֶּבַע "אֵם כָּל חָי"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" דע כי הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" ואנחנו על ידי תפילותינו אנו מבטלים הטבע כי הטבע מחיב כך, ועל ידי התפילה נשתנה הטבע וזה בחינת ח"י ברכות התפילה חוץ ברכת המינים שעל ידי חי ברכאן, מבטלין הטבע אם כל חי
שיחות הר"ן - אות שא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר שעקר עבודת איש הישראלי הוא בחרף לקום בחצות לילה ובקיץ בעת שהלילה קצר מאד שאז אין עומדין בחצות [בחוץ לארץ] כמבאר במקום אחר אז יזהר לעמד בבקר השכם כעלות השחר
שיחות הר"ן - אות קנה
...י"ז ב"לקוטי תנינא" המתחיל צריך לזהר מאד להיות בשמחה בשבת וכו' כל זה אמר בליל שבת קדש ובתחלה שאל אותי: האתה שמח בשבת ? השבתי: אני לפעמים נתעורר עלי איזה יראה בשבת והשיב: לא כך הוא, העקר הוא שמחה ואז הוכיח אותי הרבה להיות בשמחה דיקא בשבת ואז אמר כל הענין הנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן י"ז הנזכר לעיל מענין מעלת השמחה בשבת ונכלל שם שגם היראה עקר עליתה על ידי השמחה של שבת דיקא הינו שעקר הוא רק השמחה בשבת ואז דיקא עולה היראה שהוא בחינת מה שקורין יראה והאריך הרבה בשיחה הקדושה הזאת והוכיח אותנו ואותי ביותר להתגבר...
מה עושים בעולם הבא כל היום?
...הבא כל היום? חוזרים בתשובה. איפה רבי נחמן מברסלב אומר דבר כזה? ומה פשר העניין? ואיך זה קשור לעניין המקיפים שיש כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים תשובה: אומר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע כי בעולם הבא חוזרים בתשובה כל היום. ועיקר השכר הוא שחוזרים בתשובה. וככל שהאדם היה יותר צדיק בעולם הזה, כך הוא זוכה לזכות לחזור בתשובה גדולה יותר בעולם הבא. והעניין הוא, כי באמת עיקר האדם הוא השכל. והשכר האמיתי...
שיחות הר"ן - אות מח
...ספר הרבה מענין גודל היראה והקדשה שהיה לו בילדותו שהיה זריז וקדוש מאד ואמר שהיה מתחיל כמה פעמים ביום אחד הינו שהיה מתחיל להיות איש כשר, שמעתה יעבד את השם יתברך ואחר כך באותו היום עצמו נפל מזה ונפל לתאוות אכילה וכיוצא וחזר והתחיל באותו היום פעם אחר שמאותו השעה יהיה איש כשר וכו' ונפל וחזר והתחיל מחדש וכן היה כמה פעמים ביום אחד וכבר שמענו ממנו כמה פעמים שהיה לו כמה התחלות שבכל פעם התחיל מחדש לעבד את ה' וזהו כלל גדול מאד בעבודת ה' לבל יניח עצמו לפל חס ושלום מחמת שנפל מאיזה עבודה או מתפילה בכונה או שנפל...
שיחות הר"ן - אות נז
...לו פחד גדול מאד מאד מן המיתה והיה מתפחד ומתירא הרבה מאד מן המיתה ואז היה מבקש מהשם יתברך שימות על קדוש השם והלך בזה זמן רב ואינו זוכר כמה אבל זה הוא יודע שהיה זמן גדול אפשר שנה שהלך בזה ובקש תמיד על זה ולא היתה שיחה ותפילה שלא בקש על זה שיסתלק על קדוש השם ומגדל פחדו ויראתו אז מהמיתה כנ"ל היה זה בעצמו אצלו מסירת נפש על קדוש השם ממש מה שהיה מתפלל על זה כי היה פחדו גדול מאד אז מזה ומהנ"ל הבנתי שאותו הדבר שמתגבר על האדם והוא משקע בו אותו הדבר דוקא הוא צריך לשבר בשביל השם יתברך כי זה עקר עבודתו וכמו...
חיי מוהר"ן - תקנז - עבודת השם
...שם טוב זכרונו לברכה מספרים שהשיג וראה כל הרפואות כמו שהם נקראים בכל השבעים לשון בפרשת עשרים וארבעה מיני עופות טמאים כמדמה לי שגם רבנו ספר זאת בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה. אות תקנח שמעתי מפיו הקדוש לענין מראין רחמנא לצלן שאמר שהקליפות של המקרות של האיש הולכים אליה ומזה בא מראין שלהם רחמנא לצלן. שמענו פעם אחת משיחותיו הקדושות שאמר בפיו הקדוש שהעבודה הגדולה שבגדולות בעבודת השם קלה ביותר לעשות מעסק קנין שמטריחין עצמן בשביל פרנסה ועסקי העולם הזה כי הלא אנו רואין כמה יגיעות יגע האדם בשביל לנסע על איזה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קג - כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵעַ עוֹד אֵיזֶה אָדָם, הוּא לא טוֹב
...שומע עוד איזה אדם, הוא לא טוב בשעת התפילה כל זמן שהאדם שומע עוד אז איזה אדם דהינו ששומע ומרגיש, שעומד עוד אדם אחד בשעת תפילתו הוא לא טוב כי צריך כל אדם בשעת תפילתו שיציר בדעתו, שאין שם אלא אני והשם יתברך לבד ובמאמר אבא שאול וכו' פעם אחת רצתי אחר צבי וכו' [בסימן נה] שם מבאר ביטול גדול יותר בשעת התפילה שמחיב האדם לבטל עצמו כל כך בשעת התפילה עד שלא ירגיש אפילו את עצמו כלל בשעת תפילתו רק את השם יתברך לבדו כי אז, בשעת התפילה, האדם עומד בהיכל המלך וכו' עין שם מה שכתוב שם . "מי הוא, הלא ישותו נתבטל, ואין...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2344 שניות - עכשיו 26_08_2025 השעה 17:07:43 - wesi2