רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה.

תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה.

ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו?

כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו.

והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד.

כמו כן ביאר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=196 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר

כי יש שכל משכיל ומושכל, ועל ידי אמונה שלמה זוכים שכל הדברים האלו מתאחדים עיין שם.

בכל מקרה להלן נביא מעט הקדמות שיבארו את העניינים האלו.

בעניין מהי תכלית הידיעה

תכלית הידיעה = שלמות הידיעה.

לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר.

הקדמה:

כל ידיעה מתחלקת ל 3 גורמים.

היודע את הידיעה.

הדבר שאותו יודעים.

והידיעה שמחברת בין זה שיודע לבין הדבר שאותו הוא יודע.

כנ"ל לגבי מחשבה.

יש את זה שחושב את המחשבה.

יש את הדבר שעליו חושבים ושנמצא בתוך המחשבה.

ויש את המחשבה עצמה שמחברת בין החושב לבין הדבר שחושבים עליו.

כנ"ל גם לגבי רצון.

יש את זה שרוצה את הדבר.

יש את הדבר שאותו רוצים.

ויש את הרצון שמחבר את הרוצה ואת הדבר שאותו הוא רוצה.

כל 3 הגורמים הנ"ל של כל ידיעה כנ"ל, הם כולם מהות אחת.

היודע + הידיעה + הדבר הידוע, שלושתם נמצאים בתוך המציאות שמכילה את שלושתם.

המציאות מהווה גם את היודע, גם את הדבר שיודעים וגם את הידיעה שמחברת אותם.

ונחזור לעניין תכלית הידיעה:

כדי לדעת את הדבר בשלמות, יש לדעת את המהות האמיתית שלו.

כדי לדעת את המהות של הדבר בשלמות, יש להיות הדבר עצמו. כי רק הדבר עצמו יודע את עצמו בשלמות.

לדעת את המהות של דבר בשלמות = לדעת את המהות של הדבר, המהות שמאחדת את היודע ואת הידוע.

כי כאשר יודעים את הדבר בשלמות, יודעים את המהות. והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה.

ולכן תכלית הידיעה שלא נדע.

ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר שאותו יודעים יהיה המהות של היודע = ידיעה עצמית.

ידיעה שלמה = שלא יהיה הבדל בין היודע לבין הדבר שאותו יודעים, אלא שתהיה אחדות ביניהם.

כאשר יש אחדות, זאת כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה.

ואיך מגיעים לתכלית הידיעה והידיעה השלמה?

על ידי הסתכלות אל השורש וחיפוש המהות של כל דבר.

כל הדברים כולם מקושרים זה לזה באחדות גמורה מצד המהות שלהם.

בשורש של המציאות, גם זה שיודע וגם הדבר שאותו הוא יודע, וגם הידיעה עצמה, הם שלושתם דבר אחד.

כאשר האדם מסתכל תמיד אל השורש של כל דבר, על ידי זה המהות שלו מתאחדת עם כל הדברים = הופך להיות אחד עם כל הדברים = תכלית הידיעה שלא נדע כנ"ל.

רק נבהיר ונוסיף, כי לתכלית הידיעה יש גם רבדים נוספים.

תכלית הידיעה = ידיעת מהות האין סוף = ידיעת שורש כל הידיעות כולן, שהיא מהותה של המציאות, מהות האין סוף.

תכלית הידיעה = התאחדות של האדם עם המציאות = התודעה של האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = האדם מסתכל על המציאות דרך העיניים של המציאות.

תכלית הידיעה = לדעת את הכל = לדעת את המהות של דבר אחד = לדעת את הכל. כי במהות הכל אחד.

תכלית הידיעה = שלמות שאין שלמות אחריה, כי אי אפשר לדעת יותר.

תכלית הידיעה = וודאות מוחלטת. כי אם יש אפשרות של ספק, הרי שזו אינה ידיעה שלמה.

תכלית הידיעה = ידיעת האמת הבלתי תלויה, שאי אפשר שלא לדעת אותה, אלא רק צריך להבין את השורש של מה שכבר יודעים.

היבט נוסף:

תכלית הידיעה היא אשר לא נדע.

לדעת משהו = להיות מסוגל להגדיר אותו ולהבדיל אותו מדברים אחרים.

הגדרה = גדר = הצבת גבול / תחימה של הדבר מדברים אחרים. ההגדרה של הדבר מבדילה אותו מדברים אחרים.

כאשר מגיעים לשורש של הכל, הכל מתאחד, המהות של כל הדברים מתחברת לדבר אחד.

ממילא לא ניתן לדעת שום דבר בפני עצמו כמשהו ששונה ממשהו אחר.

כאשר האדם יודע את השורש של הכל, הוא בעצם אינו יכול לדעת שום דבר שניתן להגדיר אותו / לתחום אותו / להכניס אותו לתוך מחשבה.

השורש של הכל הוא האין סוף של הפוטנציאל האין סופי של המהות של המציאות, שהיא מהווה את הכל.

כאשר האדם מגיע אל השורש שהוא האין סוף, ממילא לא ניתן לדעת כלום, כי אי אפשר להכניס את האין סוף לתוך ידיעה סופית.

בעניין זה שיש ידיעה גדולה שאינה תלויה בידיעת השכל האנושי

בעניין זה שידיעה שלמה היא השכל הנקנה מעל השכל האנושי.

בעניין זה שהדעת השלמה מאחדת את כל ההפכים

ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=137 - הפכים בברסלב.

בעניין ענווה אמיתית, שהיא רק על ידי שהאדם נכלל בהשי"ת.

בעניין שהשכל הנקנה הוא בחינת חיים נצחיים וכולי.

www.eip.co.il/?key=409 - אמת מוחלטת. האם קיימת ואיך להגיע?

*

בעניין ההבדל שבין אפשרי המציאות, לבין ידיעת מחוייב המציאות, שזה עניין אחר לגמרי.

יתבאר גם מהי ידיעה בשכל הנקנה, מדוע היא אמת באמת? וכיצד היא שונה מידיעה בשכל רגיל? www.eip.co.il/?key=358 - אמת. מדוע האמת האמיתית אינה זקוקה להוכחה?

עוד מאמר בעניין מהי ידיעה בשלמות שאין שלמות אחריה. שהיא ידיעת מחוייב המציאות. www.eip.co.il/?key=240 - וודאות. מהי וודאות שאין וודאות גדולה ממנה ואיך להגיע אליה?

*

ביאור שמי שזוכה לידיעה שלמה, הוא בבחינת ה"איני יודע" שהזכיר אותה רבי נחמן מברסלב.

כי בידיעה שלמה אין שום שאלה ושום תשובה.

וזה בעצם העניין של משה רבנו שעובר בשלום בחלל הפנוי.

דהיינו שמי שזוכה לידיעה שלמה, אין לו תשובות לשאלות של החלל הפנוי, אבל גם אין לו את השאלות האלו. כי יש לו שכל כ"כ גדול ששם אין את השאלות האלו.

כמו כן יוזכר גם עניין השתיקה שלפני הבריאה שאין שם שום דיבור

www.eip.co.il/?key=375 - מדוע מי שיודע את הכל אין לו תשובה לשום דבר?

*

בעניין ידיעת השי"ת שהיא מבטלת את ידיעת ה"אני" של האדם, דהיינו את הגאווה של האדם.

היינו בחינת זה שהאדם נכלל באין סוף והגאווה שלו מתבטלת לגמרי והוא הופך לבחינת אין לגמרי.

כמו כן הבחינה של לפני בריאת העולם היא כולה טוב. וזאת בעצם ידיעת הטוב, דהיינו ידיעת השי"ת, שהאדם נכלל בלפני הבריאה, והישות שלו מתבטלת. www.eip.co.il/?key=387 - לדעת שהכל טוב. מה ידיעה מלאה ואמיתית שהכל טוב?

*

השי"ת הוא השורש של הנשמה.

ה"אני" של האדם היינו הנשמה / השכל של האדם.

ידיעת השי"ת היא בחינת ביטול המוחין, היינו שהאדם נכלל כולו בא"ס מעל עולם האצילות. www.eip.co.il/?key=386 - אני. מהי הידיעה היחידה שאינה נובעת מידיעת האני?!

*

עוד בעניין ידיעה שלמה שמאחדת את היודע הידיעה והידוע. www.eip.co.il/?key=112 - וודאות. מהי וודאות מוחלטת וידיעה שלמה?