ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נה - אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי... עמו, בבחינת: "הקיצו ורננו שוכני עפר" וזהו: "יתן בעפר פיהו" כלומר שיקשר דבורו עם שוכני עפר כנ"ל וזהו שאמר אברהם בתפילתו "הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר" כי זה צריך לבחינת התפילה וזהו נקרא תפילה בצבור ... הוא למשה: "אל תירא אותו" כי אמר: 'הא ימינא דילי אסתלק', כמובא בזוהר ועוג אחיזתו בימין, שהוא מבני ביתא דאברהם וארצו סמוך לארץ ישראל ובשביל זה היה ירא משה ממנו להתגרות כל שכן שאר בני אדם שצריך מאד לפשפש ... הוא אל תירא אותו כמובא בזוהר ובשביל זה, בחינת רשע כעוג, נקרא פליט "ויבא הפליט" זה עוג שרצה שיהרג אברהם וישא את שרה והוא בבחינת: "צופה רשע לצדיק, אברהם וכו', ה' לא יעזבנו בידו" בבחינת: "ותאחז במשפט ידי" והקדוש ברוך הוא כבש משפטו ממנו זמן רב עד זמן ...