ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מב - וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] וירא בצר להם בשמעו את רנתם וכו' (תהלים ק"ו) הנה על ידי נגינה, נמתקין הדינין כמו שכתוב בזוהר הקדוש (פינחס רט"ו) הקשת היא השכינה ותלת גונין דקשת, הם האבות, והם לבושין דשכינתא וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין אזי "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי 'וחמת המלך שככה' משל למלך שכעס על בנו וכשהמלך רואה המלכה בלבושין דנהירין אזי מרחם על בנו ואותיות התפילה היא השכינה, כמו שכתוב (תהלים נ"א) : "אדני שפתי תפתח" שהדבור הוא שם אדני ונקרא קשת כמו שפרש רש"י (בראשית מ"ח) : "בחרבי ובקשתי" 'לשון תפילה' וקול הנגינה הם תלת גונין דקשת שיש בקול אש, מים, רוח, שהם שלשה אבות שהאבות הם שלשה גונין דנהירין, שבהם וראיתיה לזכר וכו' נמצא מי שמנגן אותיות התפילה וקול הנגינה הם בזכות ובבהירות גדול אזי מלביש את השכינה, הינו האותיות, בלבושין דנהירין וקדשא בריך הוא רואה אותה, אזי 'וחמת המלך שככה' וזהו שפרש רש"י "בשמעו את רנתם" בזכות אבות הינו כשהנגינה, שהם תלת גונין דקשת כנ"ל, בבהירות ובזכות גדול כי התלת גונין הם האבות כנ"ל והם לבושין דשכינתא וכשהלבושין נהירין בזכות ובבהירות, נקרא זכות האבות אזי: "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי: "וינחם כרב חסדיו" הינו: 'וחמת המלך שככה', ונמתק הדינין גם על ידי אמונת חכמים שמאמין שכל דבריהם ומעשיהם אינו פשוט, ויש בהם רזין על ידי כן מלביש את הקשת בלבושין דנהירין אזי: "וראיתיה לזכר ברית עולם" כי הצדיק הוא בחינת קשת כמו שאמר רבי שמעון בן יוחאי לרבי יהושע בן לוי: הנראה קשת בימיך וכו' (כתבות ע"ז:) ואיתא בזוהר הקדוש (פרשת פינחס דף רט"ו) : 'מי שעובדוי לאנהרא בהון מטרוניתא ולמפשט מנה לבושין דקדרוניתא דפשטין ולקשטא בלבושין דגונין נהירין דרזין דאוריתא מה כתיב בה ? "וראיתיה לזכר ברית עולם" דאור רז אתקרי ובההיא זמנא סלק מנה רגזא דבריה 'וחמת המלך שככה' גם מי שעושה לבוש נאה לצדיק על ידי זה נמתק הדינים גם זה בחינות תקיעות כי תקיעה שברים תרועה, הם האבות אברהם יצחק יעקב וסימנך קש"ת הינו תקיעה וכו' (זהר פרשת פינחס ר"ל:) וזהו (איוב כ"ב) : "והיה שדי בצריך" כי שם שדי הם האבות (שם רל"א) כי ש' תלת ענפי האילן, שהם האבות והם שלשה שמות היחוד, ה' אלקינו ה' שהם י"ד אותיות, והם י"ד של שדי אברהם יצחק יעקב, הם הראשי תבות של י"י אלקינו י"י "אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם" (תהלים י"ט) זה בחינת קשת וקול, תלת גונין דקשת
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם וְכוּ'

הִנֵּה עַל יְדֵי נְגִינָה, נִמְתָּקִין הַדִּינִין כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ

הַקֶּשֶׁת הִיא הַשְּׁכִינָה

וּתְלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת, הֵם הָאָבוֹת, וְהֵם לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא

וּכְשֶׁהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין

אֲזַי "וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם", אֲזַי 'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה'

מָשָׁל לְמֶלֶך שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ

וּכְשֶׁהַמֶּלֶך רוֹאֶה הַמַּלְכָּה בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין

אֲזַי מְרַחֵם עַל בְּנוֹ

וְאוֹתִיּוֹת הַתְּפִילָּה הִיא הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח"

שֶׁהַדִּבּוּר הוּא שֵׁם אֲדנָי וְנִקְרָא קֶשֶׁת

כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" 'לְשׁוֹן תְּפִילָּה'

וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת

שֶׁיֵּשׁ בַּקּוֹל אֵשׁ, מַיִם, רוּחַ, שֶׁהֵם שְׁלשָׁה אָבוֹת

שֶׁהָאָבוֹת הֵם שְׁלשָׁה גְּוָנִין דִּנְהִירִין, שֶׁבָּהֶם וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר וְכוּ'

נִמְצָא מִי שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתִיּוֹת הַתְּפִילָּה

וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת גָּדוֹל

אֲזַי מַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת, בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין

וְקֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ, אֲזַי 'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה'

וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י "בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם"

בִּזְכוּת אָבוֹת

הַיְנוּ כְּשֶׁהַנְּגִינָה, שֶׁהֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת כַּנַּ"ל, בִּבְהִירוּת וּבְזַכּוּת גָּדוֹל

כִּי הַתְּלָת גְּוָנִין הֵם הָאָבוֹת כַּנַּ"ל

וְהֵם לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא

וּכְשֶׁהַלְּבוּשִׁין נְהִירִין בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת, נִקְרָא זְכוּת הָאָבוֹת

אֲזַי: "וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם", אֲזַי: "וַיִּנָּחֶם כְּרב חֲסָדָיו"

הַיְנוּ: 'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה', וְנִמְתָּק הַדִּינִין

גַּם עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים

שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט, וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין

עַל יְדֵי כֵן מַלְבִּישׁ אֶת הַקֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין

אֲזַי: "וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם"

כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת קֶשֶׁת

כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲנִרְאָה קֶשֶׁת בְּיָמֶיך וְכוּ'

וְאִיתָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ: 'מִי שֶׁעוּבְדוֹי לְאַנְהָרָא בְּהוֹן מַטְרוֹנִיתָא

וּלְמִפְשַׁט מִנַּהּ לְבוּשִׁין דְּקַדְרוּנִיתָא דְּפָשְׁטִין

וּלְקַשְּׁטָא בִּלְבוּשִׁין דִּגְוָנִין נְהִירִין דְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא

מָה כְּתִיב בֵּהּ ?

"וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם"

דְּאוֹר רָז אִתְקְרִי

וּבְהַהִיא זִמְנָא סָלֵק מִנֵּהּ רֻגְזָא דְּבָרְיֵהּ

'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה'

גַּם מִי שֶׁעוֹשֶׂה לְבוּשׁ נָאֶה לַצַּדִּיק

עַל יְדֵי זֶה נִמְתָּק הַדִּינִים

גַּם זֶה בְּחִינוֹת תְּקִיעוֹת

כִּי תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה, הֵם הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב

וְסִימָנָך קֶשֶׁ"ת הַיְנוּ תְּקִיעָה וְכוּ'

וזהו: "וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיך"

כִּי שֵׁם שַׁדַּי הֵם הָאָבוֹת

כִּי שׁ' תְּלָת עַנְפֵי הָאִילָן, שֶׁהֵם הָאָבוֹת

וְהֵם שְׁלֹשָׁה שְׁמוֹת הַיִּחוּד, ה' אֱלקֵינוּ ה'

שֶׁהֵם י"ד אוֹתִיּוֹת, וְהֵם י"ד שֶׁל שַׁדַּי

אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב, הֵם הָרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל יְ"יָ אֱלקֵינוּ יְ"יָ

"אֵין אמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם"

זֶה בְּחִינַת קֶשֶׁת וְקוֹל, תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פד - עִקָּר הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הוּא עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה
...התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על ידי התפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע, שעקר התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על ידי התפילה כי התפילה הוא שער, שדרך שם נכנסין להשם יתברך ומשם אשתמודעין לה כי תפילה היא מלכות, כמו שכתוב "ואני תפילה" ותפילה לשון התחברות כמו שכתוב "נפתולי אלהים נפתלתי", תרגומו 'לשון התחברות' ובשביל זה על פי רב כשאדם מתפלל נופלים לו מחשבות של גדלות כי התפילה, הינו בחינת מלכות, בחינת אני היא בגלות בתוך מלכות הרשעה, כמו שכתוב: "ואני בתוך הגולה" וכשהיא רוצה לצאת אזי מתאחזת בה מלכות הרשעה הינו...
שיחות הר"ן - אות שו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הרב רבי נחמן שיך להא"ב החדש אות ד' דעת סימן א' המתחיל: דע כי לכל העולמות ולכל נברא יש קומה מיחדת וכו', למשל מין האריה וכו' וההבדלים כלם הם רמוזים בתמונת האותיות ובצרופיהם והזוכה להבין את התורה וכו' נראה לי שזהו ענין השיחה ששמעתי מפיו הקדוש קדם שבת חנוכה תקס"ה מענין הבריות של העולם שכל התמונות והצורות של כל בני אדם כלם נכללים בתבת אדם הנאמר בתורה "נעשה אדם" כי בזו התבה אדם שאמר השם יתברך "נעשה אדם" בתבה זו בעצמה נכללים כל מיני התמונות של כל בני אדם שבעולם וכן תבת בהמה וחיה וכו' הנאמר במעשה בראשית...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כו - צָרִיך לְהַרְחִיק מִשִּׁכְרוּת
...צריך להרחיק משכרות שיך לא"ב החדש, שכרות, אות ד צריך להרחיק משכרות ולדקדק שלא לשתות יותר מיכלתו כדי שלא יבוא לידי שכרות כי מעט השתיה לפי הצרך הוא טובה להרחיב דעתו ודע, כי הדעת מלבש בחסדים וכששותה במדה כראוי לפי ערכו אזי נתרחב דעתו ונתרומם מחו ואזי נגדלין החסדים ביותר על ידי השתיה כי כשנתרומם הדעת, נתרוממין ונגדלין החסדים כי הדעת מלבש בחסדים כנ"ל "כל המתפתה ביינו, יש בו מדעת קונו" 'מתפתה' דיקא, בחינת חסדים שעל ידי היין נגדלין החסדים וזהו 'מתפתה' שעל ידי הגדלת החסדים הוא מתפתה ומתפיס אף על פי שלא היה...
לפני העלייה חייב שתהיה ירידה
...חייב שתהיה ירידה אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם כי לפני העלייה חייב שתהיה ירידה אך כשרוצים לצאת ממדרגת 'נעשה ונשמע' זה למדרגת 'נעשה ונשמע' גבוה ממנה צריך להיות ירידה קדם העליה כי הירידה היא תכלית העליה וכיו"ב מביא רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות וכיו"ב גם כאן breslev.eip.co.il/?key=345 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עד - רומה על השמים אלהים על...
ליקוטי מוהר"ן - 3 הפירושים של הספר ליקוטי מוהר"ן.
...- 3 הפירושים של הספר ליקוטי מוהר"ן. לספר ליקוטי מוהרן של רבי נחמן מברסלב יש 3 פירושים. הפרוש הראשון הוא הפירוש הפשוט ע"פ פשוטו, שבו האדם לומד את הליקוטי מוהרן ומנסה להבין אותו על פי פשוטו, ולהוציא ממנו עצות מעשיות וכולי. וגם כדי להבין את הליקוטי מוהרן ע"פ פשוטו, גם לשם כך דרושה המון יגיעה. כי הפשט עצמו של הליקוטי מוהרן הוא מאוד מורכב וכולי. ויש פירוש נוסף לליקוטי מוהרן והוא פירוש הבחינות. דהיינו שהאדם לומד את הליקוטי מוהרן לפי הבחינות שלו. שהפירוש של הליקוטי מוהרן נמצא בתוך הליקוטי מוהרן עצמו, ושכל...
שיחות הר"ן - אות רצז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן דבר עמנו כמה פעמים שרצונו חזק מאד שנלך עם התורות שגלה דהינו לילך תחלה איזה זמן עם תורה פלונית בערך ב' או ג' חדשים דהינו שיהיו כל עבודתו והלוכו ביראת ה' על פי הנאמר באותה התורה וכל תפילתו ושיחתו יהיה לזכות להגיע למה שנאמר באותה התורה וכן יתנהג איזה זמן ואחר כך ילך איזה זמן עם תורה אחרת, וכן אחר כך עד שיגמר לילך עם כל התורות ודבר כמה פעמים מזה אשרי מי שיאחז בזה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - ספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד דע שספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד כי על ידי ספורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדול.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פא - כְּשֶׁאָדָם מְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה
...בשמחה של מצוה כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה והשמחה גדולה כל כך עד שנוגעת עד רגליו הינו שמרקד מחמת שמחה זה הבחינה נקרא: "ונביא לבב חכמה" הרגלים הם נצח והוד בחינת נביאים נתעלים לבחינת לב על ידי השמחה שבלב כי השמחה מעלה אותם וזהו הרקוד שמעלה רגליו בכל פעם וכשלומד תורה או שעושה מצוה בכל כך שמחה שהשמחה נוגעת עד רגליו, ומעלה את רגליו למעלה בזה נתעלים כל תומכי דאוריתא, שהם נקראים סמכי קשוט . "צדק יקראהו לרגלו", כי התורה והמצוה נקראים צדק כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'צדק תדברון' וכו' וכמו שכתוב:כי כל...
מיהו מנהיג אמיתי? ומיהו מפורסם של שקר? - חלק 2
...* מיהו מנהיג אמיתי ? ומיהו מפורסם של שקר ? - חלק 1. בעניין "רב דקליפה" breslev.eip.co.il/?key=37 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - ראיתי מנורת זהב אך רשעים הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז מאין מקבלין הם הרוח להשלים החסרון? אך דע שיש רב דקלפה והוא בחינת עשו כמו שכתוב בעשו: "יש לי רב" והוא בחינת "אלופי עשו" וכמו שתרגם אונקלוס: "רברבי עשו" בחינת הרב דקלפה ומהם מקבלין הרשעים הרוח והוא בחינת רוח הטומאה בחינת רוח סערה **** בעניין שמי שאינו יכול להנהיג את עצמו, דהיינו שלא תיקן את עצמו, שאינו יכול לתקן אחרים...
ספר המידות - לימוד
...לאב ומשמח אותו, על ידי זה יהיה לו חשק ואהבה ללמד. ב. כשאתה רוצה להחיות איזה דבר באמירת תורתך, אל תדרש מענינים רעים, אלא תדרש פסוקים וענינים של טוב. ג. כשאדם אומר חדושי אוריתא, על ידי זה משמח את השם יתברך. ד. כשהרשע אומר תורה, תדע שהוא מכשיל אותם השומעים תורתו. ה. מי שהוא מבטל את חברו מהלמוד, בידוע שהוא סר מדרך ה'. ו. למוד התורה אפילו מתנמנם הוא טוב. ז. על ידי קבלת היסורים באהבה אינו משכח תלמודו. ח. כל מה שלמד אדם בעולם הזה והיה נמנע אצלו לעמד על אמתת כונת הלמוד בשלמות, יזכה להבין על אמתתה בעולם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 22_11_2025 השעה 05:25:30 - wesi2