ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תקנז - עבודת השם
אות תקנז מהבעל שם טוב זכרונו לברכה מספרים שהשיג וראה כל הרפואות כמו שהם נקראים בכל השבעים לשון בפרשת עשרים וארבעה מיני עופות טמאים כמדמה לי שגם רבנו ספר זאת בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה. אות תקנח שמעתי מפיו הקדוש לענין מראין רחמנא לצלן שאמר שהקליפות של המקרות של האיש הולכים אליה ומזה בא מראין שלהם רחמנא לצלן. שמענו פעם אחת משיחותיו הקדושות שאמר בפיו הקדוש שהעבודה הגדולה שבגדולות בעבודת השם קלה ביותר לעשות מעסק קנין שמטריחין עצמן בשביל פרנסה ועסקי העולם הזה כי הלא אנו רואין כמה יגיעות יגע האדם בשביל לנסע על איזה יריד ויומא דשוקא שתכף במוצאי שבת צריך לטרח ולחפש אחר עגלה ונחפז מאד לטען סחורתו על העגלה ביגיעה גדולה ואחר כך צריך לנסע כל הלילה ולנדד שנה מעיניו ומשבר כל גופו מחמת שצריך לישב על עגלה טעונה, ושאר טרחות ויגיעות כיוצא בהן כידוע להעולם. ואחר כך צריך לעמד כל היום על רגליו וכו' ובפרט בימות הקר העצום וכו'. וכל אלו הטרחות והיגיעות הכבדות והקשות הוא מטריח עצמו על ספק כי ספק אם ירויח איזה רוח קטן או אולי יאבד גם ההוצאות כמצוי ברב הפעמים. נמצא שעל עסקי פרנסת העולם הזה מטריחין עצמן כל כך ביגיעות כאלה על ספק רוח קטן. והעבודה הגדולה שבגדולות היא התפילה ואף על פי כן כשעומדין להתפלל מתפללין וגומרין התפילה אות תקנט הבנתי משיחת רבנו זכרונו לברכה שבכל פסיעה שהאדם הולך ממקום למקום הוא בא בכל פעם בעולמות אחרים אות תקס שמעתי מאדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה שכל אחד יש לו בחינת מה לפנים ומה לאחור לפי מדרגתו אות תקסא שמעתי מפיו הקדוש שכל יום יש לו שפע שלו אות תקסב שמעתי מרבנו זכרונו לברכה שזמן נתינת הצדקה של ארץ ישראל הוא באדר מובא בדברי רבנו זכרונו לברכה שעקר הנפילה על ידי גדלות. כי באמת אין שום נפילה בעולם כלל כי השם יתברך בכל מקום, כי מלא כל הארץ כבודו. אך כשיש לו גדלות אז אומר הקדוש ברוך הוא אין אני והוא יכולין וכו' נמצא שכל הנפילות הם על ידי גדלות אות תקסג שמעתי מרבנו זכרונו לברכה שבימי אברהם אבינו היתה השכינה נקראת בשם שרה ובימי יצחק בשם רבקה, ובימי יעקב בשם רחל ולאה וכן מובא בזוהר הקדוש מעין זה אות תקסד אמונה היא מדה אחרונה ואף על פי כן על ידה דיקא עולין על כל המדרגות כלן. כי אמונה היא בבחינת אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה כידוע. וכמו שאמר רבנו זכרונו לברכה בשיחותיו הקדושים שדבר עמנו אחר התורה כי מרחמם ינהגם בלקוטי תנינא סימן ז' ואמר אז שאמונה היא מדרגה אחרונה אבל על ידה זוכין לעלות על הכל, ולהגיע לבחינת רצון מפלג וכו' שעולה על הכל. עין שם בהשיחות שאחר הספורי מעשיות אות תקסה שמעתי מפיו הקדוש שיחה נוראה מנוראות גדלת הבורא יתברך, ואי אפשר לבארה בכתב. אך אחר כך נכנס על ידי זה לדברי התחזקות שאפילו אם נפלו למקום שנפלו כל אחד לפי נפילתו רחמנא לצלן אף על פי כן יחזק את עצמו ואל יתיאש עצמו לעולם. כי גדלתו יתברך שגבה מאד למעלה מהתורה ששם יכול הכל להתתקן וכו', כי תשובה למעלה מהתורה. ושאלתי אותו אבל איך זוכין לזה. והשיב יכולין לבוא לזה ובלבד שלא יתיאשו עצמן מן הצעקה ותפילה ובקשה, רק לעסק בצעקה ותפילה ותחנה וכו' ולא יתיגע לעולם עד שיבוא לזה לעלות וכו'. כי עקר התשובה הוא צעקה וזעקה להשם יתברך וכו' אות תקסו עקר שלמות האמת והאמונה הוא לכל חד כפום מה דמשער בלבה. כמו ששמעתי מפיו הקדוש זכרונו לברכה. אות תקסז פעם אחת מכלל דבריו הקדושים הייתי שומע שעקר שם עשיה דקדשה הוא צדקה. אות תקסח עקר התקוה על ידי בחינת למעלה מהזמן שמשיגים הצדיקים שהם בבחינת משיח. כאשר הבנתי מפיו הקדוש שאמר סמוך להסתלקותו שהוא הולך עתה עם המאמר שגלה על פסוק אני היום ילדתיך, שהוא בחינת למעלה מהזמן וכו' ואי אפשר לבאר ענין זה בכתב כלל. רק מה שהבנתי אני מדבריו הוא שאמר זאת לענין זה שהוא עוסק ביגיעות גדולות כל כך לקרב נפשות רבות להשם יתברך, ועדין לא עלתה בידו כרצונו והמחלוקות והמניעות בגשמיות וברוחניות מתגברין ומתפשטין מאד מאד בכלליות ובפרטיות על כל אחד ואחד עד אשר כשל כח הסבל, ורבים נכשלו ונפלו על ידי זה וכו'. ולענין זה אמר, שהוא מחיה עצמו בענין זה של אני היום ילדתיך הינו שהשם יתברך יעזרנו לדלג על הכל, וסוף כל סוף יתגלה האמת, וכלנו נשוב להשם יתברך באמת והימים הראשונים יפלו כי כל הזמן יתבטל, ויכלל הכל בבחינת למעלה מהזמן ושם יתתקן הכל וכו'.
אות תקנז

מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

מְסַפְּרִים שֶׁהִשִּׂיג וְרָאָה כָּל הָרְפוּאוֹת כְּמוֹ שֶׁהֵם נִקְרָאִים בְּכָל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן בְּפָרָשַׁת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי עוֹפוֹת טְמֵאִים

כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁגַּם רַבֵּנוּ סִפֵּר זאת בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

אות תקנח

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ לְעִנְיַן מַרְאִין רַחֲמָנָא לִצְלַן

שֶׁאָמַר שֶׁהַקְּלִיפּוֹת שֶׁל הַמִּקְרוֹת שֶׁל הָאִישׁ הוֹלְכִים אֵלֶיהָ

וּמִזֶּה בָּא מַרְאִין שֶׁלָּהֶם רַחֲמָנָא לִצְלַן.

שָׁמַעְנוּ פַּעַם אַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁאָמַר בְּפִיו הַקָּדוֹשׁ

שֶׁהָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם קַלָּה בְּיוֹתֵר לַעֲשׂוֹת מֵעֵסֶק קִנְיָן שֶׁמַּטְרִיחִין עַצְמָן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה וְעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה

כִּי הֲלא אָנוּ רוֹאִין כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגֵע הָאָדָם בִּשְׁבִיל לִנְסֹעַ עַל אֵיזֶה יָרִיד וְיוֹמָא דְשׁוּקָא

שֶׁתֵּכֶף בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת צָרִיךְ לִטְרחַ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר עֲגָלָה

וְנֶחְפָּז מְאד לִטְען סְחוֹרָתוֹ עַל הָעֲגָלָה בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה

וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לִנְסֹעַ כָּל הַלָּיְלָה וּלְנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינָיו וּמְשַׁבֵּר כָּל גּוּפוֹ מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לֵישֵׁב עַל עֲגָלָה טְעוּנָה, וּשְׁאָר טְרָחוֹת וִיגִיעוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהֶן כַּיָּדוּעַ לְהָעוֹלָם.

וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לַעֲמד כָּל הַיּוֹם עַל רַגְלָיו וְכוּ'

וּבִפְרָט בִּימוֹת הַקּר הֶעָצוּם וְכוּ'.

וְכָל אֵלּוּ הַטְּרָחוֹת וְהַיְגִיעוֹת הַכְּבֵדוֹת וְהַקָּשׁוֹת הוּא מַטְרִיחַ עַצְמוֹ עַל סָפֵק

כִּי סָפֵק אִם יַרְוִיחַ אֵיזֶה רֶוַח קָטָן

אוֹ אוּלַי יְאַבֵּד גַּם הַהוֹצָאוֹת כַּמָּצוּי בְּרב הַפְּעָמִים.

נִמְצָא שֶׁעַל עִסְקֵי פַּרְנָסַת הָעוֹלָם הַזֶּה מַטְרִיחִין עַצְמָן כָּל כָּךְ בִּיגִיעוֹת כָּאֵלֶּה עַל סָפֵק רֶוַח קָטָן.

וְהָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת הִיא הַתְּפִילָּה

וְאַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁעוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל מִתְפַּלְּלִין וְגוֹמְרִין הַתְּפִילָּה

אות תקנט

הֵבַנְתִּי מִשִּׂיחַת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה שֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

הוּא בָּא בְּכָל פַּעַם בְּעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים

אות תקס

שָׁמַעְתִּי מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר לְפִי מַדְרֵגָתוֹ

אות תקסא

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁכָּל יוֹם יֵשׁ לוֹ שֶׁפַע שֶׁלּוֹ

אות תקסב

שָׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁזְּמַן נְתִינַת הַצְּדָקָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בַּאֲדָר

מוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁעִקַּר הַנְּפִילָה עַל יְדֵי גַּדְלוּת.

כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם נְפִילָה בָּעוֹלָם כְּלָל

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, כִּי מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.

אַךְ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת

אָז אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין וְכוּ'

נִמְצָא שֶׁכָּל הַנְּפִילוֹת הֵם עַל יְדֵי גַּדְלוּת

אות תקסג

שָׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁבִּימֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת בְּשֵׁם שָׂרָה

וּבִימֵי יִצְחָק בְּשֵׁם רִבְקָה, וּבִימֵי יַעֲקב בְּשֵׁם רָחֵל וְלֵאָה

וְכֵן מוּבָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ מֵעֵין זֶה

אות תקסד

אֱמוּנָה הִיא מִדָּה אַחֲרוֹנָה

וְאַף עַל פִּי כֵן עַל יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּן.

כִּי אֱמוּנָה הִיא בִּבְחִינַת אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְראשׁ פִּנָּה כַּיָּדוּעַ.

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים

שֶׁדִּבֵּר עִמָּנוּ אַחַר הַתּוֹרָה כִּי מְרַחֲמֵם יְנַהֲגֵם בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ז'

וְאָמַר אָז שֶׁאֱמוּנָה הִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה

אֲבָל עַל יָדָהּ זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל הַכּל, וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן מֻפְלָג וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכּל.

עַיֵּן שָׁם בְּהַשִּׂיחוֹת שֶׁאַחַר הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת

אות תקסה

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שִׂיחָה נוֹרָאָה מִנּוֹרְאוֹת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֲרָהּ בִּכְתָב.

אַךְ אַחַר כָּךְ נִכְנַס עַל יְדֵי זֶה לְדִבְרֵי הִתְחַזְּקוּת

שֶׁאֲפִילּוּ אִם נָפְלוּ לְמָקוֹם שֶׁנָּפְלוּ כָּל אֶחָד לְפִי נְפִילָתוֹ רַחֲמָנָא לִצְלַן

אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְאַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם.

כִּי גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שָׂגְבָה מְאד לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם יָכוֹל הַכּל לְהִתְתַּקֵּן וְכוּ', כִּי תְּשׁוּבָה לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה.

וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה.

וְהֵשִׁיב יְכוֹלִין לָבוֹא לָזֶה וּבִלְבַד שֶׁלּא יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן מִן הַצְּעָקָה וּתְפִילָּה וּבַקָּשָׁה, רַק לַעֲסֹק בִּצְעָקָה וּתְפִילָּה וּתְחִנָּה וְכוּ'

וְלא יִתְיַגַּע לְעוֹלָם עַד שֶׁיָּבוֹא לָזֶה לַעֲלוֹת וְכוּ'.

כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא צְעָקָה וּזְעָקָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ'

אות תקסו

עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הוּא לְכָל חָד כְּפוּם מָה דִמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ.

כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

אות תקסז

פַּעַם אַחַת מִכְּלַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ

שֶׁעִקָּר שֵׁם עֲשִׂיָּה דִּקְדֻשָּׁה הוּא צְדָקָה.

אות תקסח

עִקַּר הַתִּקְוָה

עַל יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁמַּשִּׂיגִים הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ.

כַּאֲשֶׁר הֵבַנְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

שֶׁאָמַר סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עַתָּה עִם הַמַּאֲמָר שֶׁגִּלָּה עַל פָּסוּק אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכוּ'

וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עִנְיָן זֶה בִּכְתָב כְּלָל.

רַק מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי אֲנִי מִדְּבָרָיו הוּא

שֶׁאָמַר זאת לְעִנְיַן זֶה שֶׁהוּא עוֹסֵק בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ לְקָרֵב נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַעֲדַיִן לא עָלְתָה בְּיָדוֹ כִּרְצוֹנוֹ

וְהַמַּחֲלוֹקוֹת וְהַמְּנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת מִתְגַּבְּרִין וּמִתְפַּשְּׁטִין מְאד מְאד בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד

עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל, וְרַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ עַל יְדֵי זֶה וְכוּ'.

וּלְעִנְיָן זֶה אָמַר, שֶׁהוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ

הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזְרֵנוּ לְדַלֵּג עַל הַכּל, וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, וְכֻלָּנוּ נָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת

וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ

כִּי כָּל הַזְּמַן יִתְבַּטֵּל, וְיֻכְלַל הַכּל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

וְשָׁם יִתְתַּקֵּן הַכּל וְכוּ'.
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1
...איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1 רבות נכתב בשבח ובמעלת הלימוד של הספר ליקוטי מוהר"ן (ראה כאן). יחד עם זאת לכל אחד ישנם קשיים שונים ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, כל אחד ומניעותיו הוא. מי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהמניעות הגדולות ביותר ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, מגיעה דווקא מהצד של ה"יצר הטוב". וכמו שאמר רבנו מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה . דהיינו שהיצר הרע מפיל את האדם על ידי זה שהוא מציע לו לעשות דברים "חיוביים" שונים שגורמים לו לבסוף לעשות...
חיי מוהר"ן - תצט - עבודת השם
...אות תצט פעם אחת ספר מענין הבטחון ואמר שיש צדיקים שאין מניחים אצלם ממון מיום לחברו כמו שמספרין מכמה צדיקים גדולים שהיו לפנינו כגון הבעל שם טוב זכרונו לברכה והצדיק הקדוש מורנו הרב אלימלך זכרונו לברכה, וכיוצא בהם שבכל יום ויום היו מפזרים כל הממון שהיה בידם ולא הניחו אצלם שום ממון מיום לחברו. ואמר שצריכין להיות לזה ברייה גדול להיות חזק בהבטחון ולעמד על עמדו כי אם שוגים בזה תנועה קלה בעלמא לא טוב. אבל יש מעלה גבוה יתרה ביותר דהינו שהצדיק האמתי יחזיק אצלו הממון, וזה קשה יותר. הינו כי עבודה זו גבוהה וכבדה...
ספר המידות - דין
...- דין חלק א' א. כל דין שדן אמת דיניו אינם בטלים ונתקים אפילו שלא ברצון בעלי הדינים. ב. על ידי שהדין תורה הולך ונתמעט, על ידי זה הפרנסה נתמעטת, וכן להפך. ג. על ידי העמדת דינים שאינם הגונים באים הרהורי עבודה זרה. ד. על ידי חתון עם תלמיד חכם על ידי זה נתמנים דינים כשרים. ה. על ידי דינים כשרים התורה חביבה בעולם. ו. על ידי הבזיונות שמבזין את הדינים, התבואה נשתלח בה מארה. ז. על ידי הבזיונות שמבזין דיני ישראל, על ידי זה היקר הוה בעולם. ח. כשאיזהו רשע נתגדל, אזי קשה לחדש איזהו סברה בפוסקים. גם דברי הדינים...
בעניין מעלת לימוד הספר ליקוטי מוהר"ן
...להלן טיפה קטנה של ציטוטים מהספר חיי מוהר"ן - על מעלת לימוד הספר ליקוטי מוהר"ן! ואמר שכל אדם צריך להשתדל לקנות הספר שלו. ומי שאין לו במה לקנות וכו' ימכר כר מתחת ראשו ויקנה הספר שלו. ענה ואמר על שני כתות אנשים יש לי רחמנות גדול עליהם, על אלו אנשים שהיו יכולים להתקרב אלי ואינם מתקרבים, ועל אלו המקרבים אלי ואינם מקימים את דברי. כי אני יודע שיהיה עת בעת שיהיה האדם מנח על הארץ עם רגליו אל הדלת, אז יסתכל על עצמו היטב ויתחרט מאד מאד על שלא זכה להתקרב אלי, או שלא קים את דברי. כי אז ידעו שאם היו מקרבים אלי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
...ח"א - תורה נו - וביום הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו האנשים באתגליא כפי בחינת המלכות שלו...
תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1
...eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא עיקר התורה הנ"ל הוא: והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם הוא על ידי שילמד בלילה תורה שבעל פה והדבר כמובן צריך עיון, מה הקשר בין הדברים? עניין נוסף: כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז רבי נחמן מברסלב מבאר את אותו הדיבור של רבה בר בר חנה בצורה אחרת ושונה. כיצד הדברים עולים בקנה אחד זה עם זה? ז"א מדובר 2 הפירושים הם בעצם פירוש אחד? כיצד הם נכנסים וכלולים זה בזה? תשובה: כדי להבין את...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פד - עִקָּר הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הוּא עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה
...פד - עקר התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על ידי התפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע, שעקר התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על ידי התפילה כי התפילה הוא שער, שדרך שם נכנסין להשם יתברך ומשם אשתמודעין לה כי תפילה היא מלכות, כמו שכתוב "ואני תפילה" ותפילה לשון התחברות כמו שכתוב "נפתולי אלהים נפתלתי", תרגומו 'לשון התחברות' ובשביל זה על פי רב כשאדם מתפלל נופלים לו מחשבות של גדלות כי התפילה, הינו בחינת מלכות, בחינת אני היא בגלות בתוך מלכות הרשעה, כמו שכתוב: "ואני בתוך הגולה" וכשהיא רוצה לצאת אזי מתאחזת בה מלכות...
מה הקשר שבין השכינה לבין החלל הפנוי?
...מברסלב מדבר רבות על החלל הפנוי. השאלה שלי היא, כיצד קשורה השכינה לכל העניין הזה של החלל הפנוי? האם היא היתה קיימת לפני בריאת העולם? האם היא נבראה אחרי בריאת העולם? כיצד השכינה מתחברת לכל העניין הזה? תודה תשובה: השכינה כידוע היא המלכות, דהיינו לצורך העניין שלנו, השכינה היא העולם / הבריאה, שהיא המלכות של המלך דהיינו הבורא. וממילא התגלות המלכות של השי"ת בבריאה היא השכינה שהיא בגלות. וזה משום שהבורא לא גלוי כרגע בבריאה. כמו כן השכינה היא גם הנשמה של האדם! הנשמה של האדם ביחס לבורא שלה, היא השכינה....
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסה - וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲך כָּמוֹך אֲנִי ה'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסה - ואהבת לרעך כמוך אני ה' "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" הינו שתקבל באהבה, כל הרעות והיסורים הבאים עליך כי ראוי שתדע, שלפי מעשיך אחר כל היסורים והרעות שיש לך עדין הוא מתנהג עמך ברחמים כי היה מגיע לך יותר ויותר, חס ושלום, לפי מעשיך וזהו "ואהבת לרעך" שתאהב הרע שבא לך הינו הרעות והיסורים הבאים עליך, חס ושלום תקבלם באהבה כי כמוך כמו שאתה הוא, הינו לפי מעשיך "אני ה'", בעל הרחמים, עדין אני מתנהג עמך ברחמים כנ"ל.
חיי מוהר"ן - תקכ - עבודת השם
...היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות וכו' והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים וכו' כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן ק"ד ואמר אני מקנא את ר"י חתן ר"י שיכול לומר הרבה. הינו שפה ברסלב היה איש אחד שהיה רגיל לומר הרבה תחנות ותהלים ומעמדות בכל יום ואמר רבנו זכרונו לברכה שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה וגם הוא בעצמו זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו קדם לזה כל ימיו היה מזמר זמירות הרבה בכל שבת ושבת ובמוצאי שבת ומי שלא שמע אותו כשהיה מזמר בשבת אזמר בשבחין בליל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 30_09_2025 השעה 15:57:42 - wesi2