ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קצג - גדולות נוראות השגתו
אמר לענין ממון. צריך האדם שיהיו לו כל הכחות שיש בענין אכילה כי יש כמה כחות באדם לענין אכילה כי יש כח המקבל וכח המעכב שלא יצא לחוץ המאכל תכף וכח המעכל וכח המחלק המאכל לכל איברי הגוף להמח המבחר וכן ללב וכן לכל שאר האיברים לכל אחד כראוי לו וכח הדוחה הפסלת לחוץ, כמבאר כל זה לחכמי הרופאים כמו כן כל אלו הכחות צריכין לענין ממון כי צריך שיהיה לו כח המעכב שלא יפזר מעותיו מיד [כדרך שיש בני אדם שבתחלה מתאוים מאד לממון ומבלים ימיהם על זה, ותכף כשמשיגין הממון מפזרין אותו מיד] וכן כח המחלק שיתחלק מעותיו למקומות הצריכין לכל אחד כראוי כנזכר לעיל לענין האכילה דהינו שהמבחר יגיע לצדקה, וכיוצא בזה בשאר המעות כל אחד למקומו הראוי לו כנזכר לעיל לענין האכילה וכמו שמספרין מהבעל שם טוב זכרונו לברכה שאמר לענין מה שמקבל מעות מרשעים ואמר שהמעות כשבא לידו, אזי הוא מתחלק ומעות שקבל מאנשים הגונים אלו המעות יוצאים על הוצאות הכנסת אורחים צדיקים שבאים אצלו, וכיוצא בשאר המעות ומעות שבא ממי שאינו הגון, זה המעות יוצא על הוצאות הסוסים שלו והערל העבד שלו דהינו שממילא מתחלק המעות אצלו כך אף על פי שבאמת היה כל המעות מערב אצלו אך ממילא היה נעשה כך אצל הבעל שם טוב זכרונו לברכה וזה בחינת כח המחלק הנזכר לעיל וכח הדוחה הפסלת לחוץ הינו כנזכר לעיל כי יש מעות שצריך לצאת לחוץ בשביל ערלים וסוסים וכיוצא ואמר. עקר תאוות ממון, מי שאין לו כלי לקבל כמו לענין תאוות אכילה כי בודאי מי שיכול לאכל וכו' ועקר התאוה ביותר מהשעור כמו כן לענין ממון אני יש לי כלי וכו'
אָמַר לְעִנְיַן מָמוֹן.

צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיוּ לוֹ כָּל הַכּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן אֲכִילָה

כִּי יֵשׁ כַּמָּה כּחוֹת בָּאָדָם לְעִנְיַן אֲכִילָה

כִּי יֵשׁ כּחַ הַמְקַבֵּל וְכחַ הַמְעַכֵּב שֶׁלּא יֵצֵא לַחוּץ הַמַּאֲכָל תֵּכֶף

וְכחַ הַמְעַכֵּל וְכחַ הַמְחַלֵּק הַמַּאֲכָל לְכָל אֵיבְרֵי הַגּוּף

לְהַמּחַ הַמֻּבְחָר וְכֵן לַלֵּב וְכֵן לְכָל שְׁאָר הָאֵיבָרִים לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ

וְכחַ הַדּוֹחֶה הַפְּסֹלֶת לַחוּץ, כַּמְבאָר כָּל זֶה לְחַכְמֵי הָרוֹפְאִים

כְּמוֹ כֵן כָּל אֵלּוּ הַכּחוֹת צְרִיכִין לְעִנְיַן מָמוֹן

כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כּחַ הַמְעַכֵּב שֶׁלּא יְפַזֵּר מְעוֹתָיו מִיָּד

[כְּדֶרֶךְ שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּתְחִלָּה מִתְאַוִּים מְאד לְמָמוֹן וּמְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל זֶה, וְתֵכֶף כְּשֶׁמַּשִּׂיגִין הַמָּמוֹן מְפַזְּרִין אוֹתוֹ מִיָּד]

וְכֵן כּחַ הַמְחַלֵּק שֶׁיִּתְחַלֵּק מְעוֹתָיו לַמְּקוֹמוֹת הַצְּרִיכִין לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי כַּנִּזְכָּר לְעֵיל לְעִנְיַן הָאֲכִילָה

דְּהַיְנוּ שֶׁהַמֻבְחָר יַגִּיעַ לִצְדָקָה, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַמָּעוֹת כָּל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ הָרָאוּי לוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל לְעִנְיַן הָאֲכִילָה

וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁאָמַר לְעִנְיַן מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מָעוֹת מֵרְשָׁעִים

וְאָמַר שֶׁהַמָּעוֹת כְּשֶׁבָּא לְיָדוֹ, אֲזַי הוּא מִתְחַלֵּק

וּמָעוֹת שֶׁקִּבֵּל מֵאֲנָשִׁים הֲגוּנִים אֵלּוּ הַמָּעוֹת יוֹצְאִים עַל הוֹצָאוֹת הַכְנָסַת אוֹרְחִים צַדִּיקִים שֶׁבָּאִים אֶצְלוֹ, וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר הַמָּעוֹת

וּמָעוֹת שֶׁבָּא מִמִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, זֶה הַמָּעוֹת יוֹצֵא עַל הוֹצָאוֹת הַסּוּסִים שֶׁלּוֹ וְהֶעָרֵל הָעֶבֶד שֶׁלּוֹ

דְּהַיְנוּ שֶׁמִּמֵּילָא מִתְחַלֵּק הַמָּעוֹת אֶצְלוֹ כָּךְ

אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה כָּל הַמָּעוֹת מְערָב אֶצְלוֹ

אַךְ מִמֵּילָא הָיָה נַעֲשֶׂה כָּךְ אֵצֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְזֶה בְּחִינַת כּחַ הַמְחַלֵּק הַנִּזְכָּר לְעֵיל

וְכחַ הַדּוֹחֶה הַפְּסֹלֶת לַחוּץ הַיְנוּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

כִּי יֵשׁ מָעוֹת שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת לַחוּץ בִּשְׁבִיל עֲרֵלִים וְסוּסִים וְכַיּוֹצֵא

וְאָמַר.

עִקַּר תַּאֲוָות מָמוֹן, מִי שֶׁאֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל

כְּמוֹ לְעִנְיַן תַּאֲוָות אֲכִילָה

כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכל וְכוּ'

וְעִקַּר הַתַּאֲוָה בְּיוֹתֵר מֵהַשִּׁעוּר

כְּמוֹ כֵן לְעִנְיַן מָמוֹן אֲנִי יֵשׁ לִי כְּלִי וְכוּ'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפט - צָרִיך לִזָּהֵר מְאד מֵעַצְבוּת וְעַצְלוּת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפט - צריך לזהר מאד מעצבות ועצלות צריך לזהר מאד מעצבות ועצלות כי עקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות בבחינת: "ונחש עפר לחמו" עפר היא בחינת עצבות ועצלות, שהם באים מיסוד העפר כמובא בספרים.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רה - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...מוהר"ן ח"א - תורה רה - תקון למקרה לילה תקון למקרה לילה, רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה כי תהלים בגימטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע וצריך לכון בשעת אמירת תהלים שתהלים בגימטריא תפ"ה שהוא מכון כמספר השני שמות אל אלהים במלואו כזה: אלף למד אלף למד הי יוד מם שעל ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה כי הטפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע כי יש בה כח אש ומים חמימות ולחות שהם בחינת חסד וגבורה ועל ידי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דַּע שֶׁיֵּשׁ חַדְרֵי תּוֹרָה
...רמה - דע שיש חדרי תורה דע שיש חדרי תורה ומי שזוכה להם כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים ונכנס מחדר לחדר ומחדר לחדר כי בכל חדר וחדר יש כמה וכמה פתחים לחדרים אחרים וכן מאותן החדרים לחדרים אחרים והוא נכנס ומטיל בכלם, ומלקט משם אוצרות וסגלות יקרות וחמודות מאד אשרי חלקו אבל דע, שצריך לזהר מאד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה כי יש כמה וכמה חדושין שאינם באים משם רק מהיכלי התמורות כי את זה לעמת זה עשה אלהים ואף שנדמה לאדם להשגה גדולה אף על פי כן, גם שם יש חדושים נאים שנדמין להשגות וגם בזה יש כמה...
ספר המידות - שוחט
ספר המידות - שוחט חלק שני א. על ידי שוחטים הגונים בני אדם מרחמים זה על זה, והוא הדין להפך. ב. השוחט שהוא מקים כבוד אב, הקדוש ברוך הוא משמרו, שלא להאכיל טרפות, והוא הדין להפך. ג. על ידי השוחטים, הרשעים המאכילין טרפות, הגזלות נתרבה בעולם. ד. הזכי הראות יכולים לראות על החלפים של השוחטים את הכלי בית המקדש. ה. מי שנתאלם בפתע פתאום, יעבירו על פיו חלף כשר.
הר של זהב ומבצר של מרגליות
...של מרגליות במעשה מאבידת בת מלך breslev.eip.co.il/?key=48 - סיפורי מעשיות - מעשה א - מאבידת בת מלך מובא שם: ושכעת איננה שם במבצר הנ"ל כי אם שיבקש הר של זהב ומבצר של מרגליות, שם תמצאני מה פשר הדימוי הר של זהב ומבצר של מרגליות? מה מרמז הר? מה מרמז זהב? מה מרמז מבצר? ומה הן המרגליות? תשובה: הר של זהב ומבצר של מרגליות, משמעותו שכל מאוד גדול על אנושי, שהוא נראה כבלתי מושג כלל. כמובא שם אח"כ וישב עצמו, שבודאי בישוב לא נמצא הר של זהב ומבצר של מרגליות וגם: וספר לו כל המעשה הנ"ל ושהוא מבקש הר של זהב ומבצר...
תפילה לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע.
...breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת ואתי פושקנצא ובלעה פרש רבנו שמואל, עורב ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'מי שמשחיר פניו כעורב ומי שנעשה אכזרי על בניו כעורב' הינו שמתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו ואינו חושב לכלום את עצמו ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו ונתבטל כאלו אינו בעולם כמו שכתוב: "כי עליך הרגנו כל היום" וזה בחינת: "שחורות כעורב" ועל ידי זה: סלק ו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנ - דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו רָאָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנ - דמות דיוקנו של אביו ראה דמות דיוקנו של אביו ראה הוא דבר נסתר מאד איך הדמות נתראה, והוא בעצמו אינו יודע כי בודאי יעקב לא ידע ומעלת הנסיון אף שראה דמות דיוקנו
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כז - מִי שֶׁהוּא פַּרְנַס חֹדֶשׁ אוֹ מַנְהִיג
...מוהר"ן ח"ב - תורה כז - מי שהוא פרנס חדש או מנהיג מי שהוא פרנס חדש או מנהיג והוא מנהיג בכשרות ובישר ורואה ומסתכל להטיל המשאוי על כל אחד כראוי לו כפי מה שמעריך את כל אחד בישר להכביד על זה ולהקל על זה כראוי על ידי זה מבטל הארבע מדות רעות דהינו 'עבודה זרה' 'וגלוי עריות' 'ושפיכות דמים' 'ולשון הרע' והסוד כי הנדר שנודרין צריכין לשלם מיד והמאחר נדרו גורם אלו הארבע מדות הנ"ל כדאיתא במדרש, שלמד מיעקב שבשביל שאחר נדרו בא לידי ארבע הנ"ל 'עבודה זרה' שנאמר: "הסירו את אלקי הנכר" 'גלוי עריות' "ותצא דינה" וכו' 'שפיכות...
שיחות הר"ן - אות פח
...- אות פח הפיכת השלחן בשבת הגדול מרמז כי עדין לא יצא הדבור מהגלות עד פסח שאז יצא הדבור מהגלות בחינת "פה סח" כידוע שזה עקר בחינת יציאת מצרים שיצא הדבור מהגלות והשלחן הוא בחינת הדבור בחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'וידבר אלי' דיקא כי עקר הפרנסה והאכילה שהוא בחינת שלחן הוא משם מבחינת דבור בחינת: "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" וכשאין הדבור בגלות אז השלחן שהוא בחינת דבור בבחינת פנים בבחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" דיקא בחינת פנים ועל כן בשבת הגדול שאז הוא קדם יציאת מצרים אזי הוא בחינת...
שיחות הר"ן - אות פג
...ומתפחד על פי הרב מכמה דברים או מבני אדם שאינם יכולים להזיק לו כלל והדבר נראה שרק בסוף כשהאדם נסתלק ושוכב על הארץ ורגליו אל הדלת אז יהיה לו ישוב הדעת באמת ויסתכל על עצמו ויראה האמת שכל היראות והפחדים שהיה מתירא מאיזה בני אדם שעמדו כנגדו היה הכל שטות והבל ובחנם היה לו יראות ופחדים מהם כי מה יעשה לו אדם וכן לענין התאוות כי אז יראה היטב אשר בחנם כלה בהבל ימיו ובשטותים ובלבולים כאלו ומי הכריח אותו לזה וכו' כי רק אז יראה האמת היטב היטב ובאמת יש בזה דברים בגו כי יש דבר אצל האדם שמאותו הדבר הוא מתירא...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 31_12_2025 השעה 19:54:53 - wesi2