ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קצג - גדולות נוראות השגתו
אמר לענין ממון. צריך האדם שיהיו לו כל הכחות שיש בענין אכילה כי יש כמה כחות באדם לענין אכילה כי יש כח המקבל וכח המעכב שלא יצא לחוץ המאכל תכף וכח המעכל וכח המחלק המאכל לכל איברי הגוף להמח המבחר וכן ללב וכן לכל שאר האיברים לכל אחד כראוי לו וכח הדוחה הפסלת לחוץ, כמבאר כל זה לחכמי הרופאים כמו כן כל אלו הכחות צריכין לענין ממון כי צריך שיהיה לו כח המעכב שלא יפזר מעותיו מיד [כדרך שיש בני אדם שבתחלה מתאוים מאד לממון ומבלים ימיהם על זה, ותכף כשמשיגין הממון מפזרין אותו מיד] וכן כח המחלק שיתחלק מעותיו למקומות הצריכין לכל אחד כראוי כנזכר לעיל לענין האכילה דהינו שהמבחר יגיע לצדקה, וכיוצא בזה בשאר המעות כל אחד למקומו הראוי לו כנזכר לעיל לענין האכילה וכמו שמספרין מהבעל שם טוב זכרונו לברכה שאמר לענין מה שמקבל מעות מרשעים ואמר שהמעות כשבא לידו, אזי הוא מתחלק ומעות שקבל מאנשים הגונים אלו המעות יוצאים על הוצאות הכנסת אורחים צדיקים שבאים אצלו, וכיוצא בשאר המעות ומעות שבא ממי שאינו הגון, זה המעות יוצא על הוצאות הסוסים שלו והערל העבד שלו דהינו שממילא מתחלק המעות אצלו כך אף על פי שבאמת היה כל המעות מערב אצלו אך ממילא היה נעשה כך אצל הבעל שם טוב זכרונו לברכה וזה בחינת כח המחלק הנזכר לעיל וכח הדוחה הפסלת לחוץ הינו כנזכר לעיל כי יש מעות שצריך לצאת לחוץ בשביל ערלים וסוסים וכיוצא ואמר. עקר תאוות ממון, מי שאין לו כלי לקבל כמו לענין תאוות אכילה כי בודאי מי שיכול לאכל וכו' ועקר התאוה ביותר מהשעור כמו כן לענין ממון אני יש לי כלי וכו'
אָמַר לְעִנְיַן מָמוֹן.

צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיוּ לוֹ כָּל הַכּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן אֲכִילָה

כִּי יֵשׁ כַּמָּה כּחוֹת בָּאָדָם לְעִנְיַן אֲכִילָה

כִּי יֵשׁ כּחַ הַמְקַבֵּל וְכחַ הַמְעַכֵּב שֶׁלּא יֵצֵא לַחוּץ הַמַּאֲכָל תֵּכֶף

וְכחַ הַמְעַכֵּל וְכחַ הַמְחַלֵּק הַמַּאֲכָל לְכָל אֵיבְרֵי הַגּוּף

לְהַמּחַ הַמֻּבְחָר וְכֵן לַלֵּב וְכֵן לְכָל שְׁאָר הָאֵיבָרִים לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ

וְכחַ הַדּוֹחֶה הַפְּסֹלֶת לַחוּץ, כַּמְבאָר כָּל זֶה לְחַכְמֵי הָרוֹפְאִים

כְּמוֹ כֵן כָּל אֵלּוּ הַכּחוֹת צְרִיכִין לְעִנְיַן מָמוֹן

כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כּחַ הַמְעַכֵּב שֶׁלּא יְפַזֵּר מְעוֹתָיו מִיָּד

[כְּדֶרֶךְ שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּתְחִלָּה מִתְאַוִּים מְאד לְמָמוֹן וּמְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל זֶה, וְתֵכֶף כְּשֶׁמַּשִּׂיגִין הַמָּמוֹן מְפַזְּרִין אוֹתוֹ מִיָּד]

וְכֵן כּחַ הַמְחַלֵּק שֶׁיִּתְחַלֵּק מְעוֹתָיו לַמְּקוֹמוֹת הַצְּרִיכִין לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי כַּנִּזְכָּר לְעֵיל לְעִנְיַן הָאֲכִילָה

דְּהַיְנוּ שֶׁהַמֻבְחָר יַגִּיעַ לִצְדָקָה, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַמָּעוֹת כָּל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ הָרָאוּי לוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל לְעִנְיַן הָאֲכִילָה

וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁאָמַר לְעִנְיַן מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מָעוֹת מֵרְשָׁעִים

וְאָמַר שֶׁהַמָּעוֹת כְּשֶׁבָּא לְיָדוֹ, אֲזַי הוּא מִתְחַלֵּק

וּמָעוֹת שֶׁקִּבֵּל מֵאֲנָשִׁים הֲגוּנִים אֵלּוּ הַמָּעוֹת יוֹצְאִים עַל הוֹצָאוֹת הַכְנָסַת אוֹרְחִים צַדִּיקִים שֶׁבָּאִים אֶצְלוֹ, וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר הַמָּעוֹת

וּמָעוֹת שֶׁבָּא מִמִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, זֶה הַמָּעוֹת יוֹצֵא עַל הוֹצָאוֹת הַסּוּסִים שֶׁלּוֹ וְהֶעָרֵל הָעֶבֶד שֶׁלּוֹ

דְּהַיְנוּ שֶׁמִּמֵּילָא מִתְחַלֵּק הַמָּעוֹת אֶצְלוֹ כָּךְ

אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה כָּל הַמָּעוֹת מְערָב אֶצְלוֹ

אַךְ מִמֵּילָא הָיָה נַעֲשֶׂה כָּךְ אֵצֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְזֶה בְּחִינַת כּחַ הַמְחַלֵּק הַנִּזְכָּר לְעֵיל

וְכחַ הַדּוֹחֶה הַפְּסֹלֶת לַחוּץ הַיְנוּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

כִּי יֵשׁ מָעוֹת שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת לַחוּץ בִּשְׁבִיל עֲרֵלִים וְסוּסִים וְכַיּוֹצֵא

וְאָמַר.

עִקַּר תַּאֲוָות מָמוֹן, מִי שֶׁאֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל

כְּמוֹ לְעִנְיַן תַּאֲוָות אֲכִילָה

כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכל וְכוּ'

וְעִקַּר הַתַּאֲוָה בְּיוֹתֵר מֵהַשִּׁעוּר

כְּמוֹ כֵן לְעִנְיַן מָמוֹן אֲנִי יֵשׁ לִי כְּלִי וְכוּ'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלז - חֶלְקִי ה' אָמַרְתִּי לִשְׁמר דְּבָרֶיך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלז - חלקי ה' אמרתי לשמר דבריך חלקי ה' אמרתי לשמר דבריך הינו שהחלק אלקי ממעל שיש לי אומר לי ומלמד אותי לשמר דבריך.
חיי מוהר"ן - שצב - ענין המחלוקת שעליו
...אמר איך אפשר שלא יחלקו עלי מאחר שאני הולך בדרך חדש שעדין לא הלך אדם בו מעולם וכו' [וגם הבעל שם טוב לא, ושום בריאה, לא מזמן קבלת התורה]. אף על פי שהוא דרך ישן מאד אף על פי כן הוא חדש לגמרי אות שצג אמר אפילו אם היה וכו' [הבעל שם טוב והאריז"ל] בעולם לא היה יכול להשתוות עמי אות שצד אמר יש בני אדם שאין מכירים אותי כלל וחולקין עלי. ואמר שאיתא בזוהר הקדוש על פסוק "הבה נתחכמה לו" וכי תעלה על דעתך שפרעה הלך לכל אחד ואחד ואמר לו הבה נתחכמה אלא שהכניס בתוך לבבם וכו' עין שם אות שצה שמעתי מרבי יודל ספור דברים...
שיחות הר"ן - אות שה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שיך להשיחות ששמעתי ממנו זכרונו לברכה, כמה פעמים שאמר בזה הלשון: [אין מה לעשות] וכבר נדפסו [לעיל רסט רפז] כמה שיחות נפלאות וכן מבאר בדברי רבותינו זכרונם לברכה, "תנא דבי רבי ישמעאל דברי תורה לא יהיה עליך חובה ואי אתה רשאי לפטר עצמך מהן" והוא עצה נפלאה למי שמבינה מעט
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קב - מֵעִנְיַן בּעַז וְרוּת
...בעז ורות פעם אחד באתי אליו, זכרונו לברכה וספר לי, שזה בסמוך היה אצלו רב אחד, ודבר עמו ואמר לפניו תורה [הינו שרבנו, זכרונו לברכה, אמר לפני הרב הנ"ל תורה] ולא זכיתי, שיחזר ויאמר אותה התורה לפני רק אלו הדבורים שמעתי מפיו הקדוש שספר לי שאמר אז מענין בעז ורות שבעז ורות הם סוד סמיכת גאלה לתפילה כי בעז הוא בחינת גואל, כמו שכתוב: "כי גואל אנכי" וכו' ורות היא בחינת תפילה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'למה נקרא שמה רות, שיצא ממנה דוד, שרוה להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות' והיה מובן מדבריו, זכרונו לברכה,...
חיי מוהר"ן - קסז - נסיעתו ללמברג
...קסז שנת תקס"ח אחר סוכות נסע ללעמברג בחפזון גדול ורדפתי ורצתי אחריו עד קראסנע אז ענה ואמר לי [אנו נתראה ונתראה ונתראה] וכפל הדבר כמה פעמים ואמר אם אתה רוצה להיות איש כשר מה אתה דואג כל העולם יגעים וטורחים בשבילך זה נוסע לברעסלא, וזה לכאן וזה לכאן הכל בשבילך. ואחר כך ביום בבקר נסע פתאום מקראסנע ורדפתי אחריו עד שזכינו להשיגו אצל הגשר וכו' ונהנה קצת ואמר אז על ענין הנסיעה שלו מענין המשכן שכל אחד מהצדיקים בונים וכו' כמו שמובא בלקוטי א' בסימן רפ"ב בהתורה אזמרה לאל קי בעודי אות קסח כשהיה בלמברג ושם היה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעא - וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ
...קעא - ורבים מישני אדמת עפר יקיצו ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם על ידי שנתעורר שכל חדש בעבודת ה' מה שלא היה נודע עד עתה על ידי זה "רבים מישני אדמת עפר יקיצו" אך "אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם" כי "צדיקים ילכו בם" שעובדין עם זה השכל את השם יתברך "ופושעים יכשלו בם", שאינם עובדין בזה את השם יתברך רק שעל ידי זה הם מבזין ומחרפין את העולם על שהם יודעין מזה השכל החדש, והעולם אינם יודעין מזה וכמו ששמעתי לחרפות ולדראון עולם הינו לחרף ולבזות העולם כי אינם משתמשין...
מה היה החטא של משה רבנו?
...נחמן מברסלב מבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=68 את החטא של משה שמנע ממנו להכנס לארץ? ומדוע בעצם החטא של משה מנע ממנו בהכרח להכנס לארץ? ז"א מדוע החטא הזה עצמו של משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל? תשובה: ראשית נצטט את לשון רבי נחמן מברסלב עצמו: וכשמתפלל קדם הדרוש צריך להתפלל בתחנונים ויבקש מאת הקדוש ברוך הוא מתנת חנם ולא יתלה בזכות עצמו אף על פי שעכשו נתעורר מטה עזו של עבודתו אין זה המטה כדי להתגאות אלא כדי להכניע הרע שבעדה כי ברבים יש בהם טובים ורעים וצריך להכניע הרע שברעים כנ"ל אבל לפני השם יתברך יעמד...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סו - הַצַּדִּיק הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל
...- תורה סו - הצדיק הוא מכרח לעשות תשובה בעד ישראל הצדיק הוא מכרח לעשות תשובה בעד ישראל דהינו כשיוצא אחד חוץ לשורה ופורק על אזי הצדיק מכרח לעשות תשובה בשבילו על פי משל שפעם אחד נסעו שני בני אדם עם סוס מבהל ומשגע ונשא אותם הסוס והשליכם מן העגלה ועמד אחד והתחיל להכות את הסוס באגרוף והכה אותו הרבה ושחק ממנו השני ואמר לו הלא אתה מכה את ידך, ומה תועיל להסוס הכאה זו רק אתה צריך לקח רצועה, שמכין בה הסוסים, להכות אותו והלך ועשה כן ולקח רצועה והתחיל להכות את הסוס ועמד הסוס ורץ בבהלה גדולה וברח ונשא אותם והשליך...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כא
...אות כא ובבקר באו אל הספינה אנשי חיל שקורין ברנד ואך [כמו משמר הגבול] ורבנו זכרונו לברכה, עם האיש שלו הנ"ל רצו עוד לבוא להתנפל לפני רגלי הקפיטן ולהתחנן לו שיניח אותם לשוב אל הספר אך בתוך כך עקרו [עוגני הספינה] וברחו לצד שהרוח נשאם מחמת פחד כי המלחמה נתעוררה מיד ונשמע קולם מאד ושמעו שם על הספינה קול גדול מאד של [התותחים והפצצות] ושאר קולות כאלו מעניני מלחמה כי קולם נשמע למרחוק מאד וגדל הסכנה והאימה והפחד שהיה להם אז אין לשער ונפלו למשכב שניהם יחד ולא היה להם אפילו מים לשתות כי לא הכינו להם כלום כנ"ל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לח - מַרְכְּבת פַּרְעה
...רבנו, זכרונו לברכה] מרכבת פרעה וחילו ירה בים וכו' א. כי צריך כל אדם לפשפש את עצמו בכל עת אם הוא דבוק בהשם יתברך והסימן של דבקות הוא תפילין כי תפילין הם סימן על הדבקות ב. ואי אפשר לבוא לבחינת תפילין אלא שיעלה את הדבור ויתקנהו כי הדבור שהוא רוח פיו של הקדוש ברוך הוא שהוא בחינת מלכות פה הוא בחינת ים, שכל הנחלים הולכים לתוכו כמו שכתוב: כל הנחלים הולכים אל הים והוא בחינת אדני, כמו שכתוב "אדני שפתי תפתח" וכשפוגמין הדבור שהוא אדני אז על ידי הפגם נעשה מרוח פיו, רוח סערה כי כ"ז אותיות כל אחד כלול מעשרה ג...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1401 שניות - עכשיו 05_04_2026 השעה 01:28:44 - wesi2