ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה
"ויחד יתרו על כל הטובה" וכו' (שמות י"ח) ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין צד), 'שנעשה בשרו חדודין חדודין' כי כל השמחות הם רק בשעתן כגון, למשל שמחה של חתנה או ברית השמחה הוא רק בשעתן ואם יסתכל על הסוף, אין שום שמחה בעולם, כי סוף אדם [למות] וכו' (ברכות יז) אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף אז יש לו לשמח מאד כי סוף כל סוף, דהינו התכלית הוא טוב מאד והנה זהו רק מצד הנשמה, שמצדה המות טוב מאד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (בראשית רבה פרשה ט) : "והנה טוב מאד" זה [מלאך המוות] וכו' כי הוא טוב מאד, שעל ידו באין לתכלית הטוב אך מי שהוא צדיק, ואפילו גופו נקי וקדוש מאד אזי יכול לשמח גם עם גופו אפילו אם מסתכל על הסוף מאחר שגם גופו טהור וקדוש (תהלים נ"ו) "באלהים בטחתי מה יעשה בשר לי" שהבשר, דהינו הגוף אינו יכול לעשות לו שום הזק וכמו שכתוב (תהלים ט"ז) : "אף בשרי ישכן לבטח" שהצדיק בטוח, שגם להגוף יהיה טוב מאד ועל כן יכול לשמח גם עם גופו אפילו כשמסתכל על הסוף אבל מי שאין גופו קדוש כל כך בפרט גר שאף על פי שנשמתו גבוה מאד אף על פי כן גופו נוצר מטפה טמאה ואיך אפשר לשנות זאת נמצא שזה האיש שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר אי אפשר לו לשמח עם גופו כשמסתכל על התכלית וזהו : "ויחד יתרו על כל הטובה" שיתרו היה שמח על כל הטובה פרוש, אפילו כשהסתכל להלאה מן הטובה וזהו : "על כל הטובה" למעלה ולהלאה על הטובה אף על פי שהסתכל על זה, הינו להלאה מן הטובה, הינו על הסוף אף על פי כן היה שמח מאד כי מצד הנשמה אף כשמסתכל על הסוף, הוא טוב מאד כנ"ל אך שנעשה בשרו חדודין חדודין בשרו דיקא דהינו הגוף כי מאחר שהיה גר לא היה שמחתו בגופו כשהסתכל על הסוף כנ"ל וזהו : 'נעשה בשרו חדודין חדודין' בשרו דיקא כנ"ל
"וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה" וְכוּ'

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין'

כִּי כָל הַשְּׂמָחוֹת הֵם רַק בִּשְׁעָתָן

כְּגוֹן, לְמָשָׁל שִׂמְחָה שֶׁל חֲתֻנָּה אוֹ בְּרִית

הַשִּׂמְחָה הוּא רַק בִּשְׁעָתָן

וְאִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, אֵין שׁוּם שִׂמְחָה בָּעוֹלָם, כִּי סוֹף אָדָם [למות] וְכוּ'

אֲבָל אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף שֶׁל הַסּוֹף

אָז יֵשׁ לוֹ לִשְׂמחַ מְאד

כִּי סוֹף כָּל סוֹף, דְּהַיְנוּ הַתַּכְלִית הוּא טוֹב מְאד

וְהִנֵּה זֶהוּ רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה, שֶׁמִּצִּדָּהּ הַמָּוֶת טוֹב מְאד

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "וְהִנֵּה טוֹב מְאד" זֶה [מלאך המוות] וְכוּ'

כִּי הוּא טוֹב מְאד, שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִין לְתַכְלִית הַטּוֹב

אַך מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, וַאֲפִילּוּ גּוּפוֹ נָקִי וְקָדוֹשׁ מְאד

אֲזַי יָכוֹל לִשְׂמחַ גַּם עִם גּוּפוֹ

אֲפִילּוּ אִם מִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף

מֵאַחַר שֶׁגַּם גּוּפוֹ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ

"בֵּאֱלהִים בָּטַחְתִּי מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי"

שֶׁהַבָּשָׂר, דְּהַיְנוּ הַגּוּף אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם הֶזֵּק

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכּן לָבֶטַח"

שֶׁהַצַּדִּיק בָּטוּחַ, שֶׁגַּם לְהַגּוּף יִהְיֶה טוֹב מְאד

וְעַל כֵּן יָכוֹל לִשְׂמחַ גַּם עִם גּוּפוֹ

אֲפִילּוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף

אֲבָל מִי שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל כָּך

בִּפְרָט גֵּר

שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גָּבוֹהַּ מְאד

אַף עַל פִּי כֵן גּוּפוֹ נוֹצַר מִטִּפָּה טְמֵאָה

וְאֵיך אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת זאת

נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל כָּך, בִּפְרָט גֵּר

אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמחַ עִם גּוּפוֹ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית

וְזֶהוּ: "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה"

שֶׁיִּתְרוֹ הָיָה שָׂמֵחַ עַל כָּל הַטּוֹבָה

פֵּרוּשׁ, אֲפִילּוּ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה

וְזֶהוּ: "עַל כָּל הַטּוֹבָה" לְמַעְלָה וּלְהָלְאָה עַל הַטּוֹבָה

אַף עַל פִּי שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, הַיְנוּ לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה, הַיְנוּ עַל הַסּוֹף

אַף עַל פִּי כֵן הָיָה שָׂמֵחַ מְאד

כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמָה אַף כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, הוּא טוֹב מְאד כַּנַּ"ל

אַך שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין

בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא

דְּהַיְנוּ הַגּוּף

כִּי מֵאַחַר שֶׁהָיָה גֵּר

לא הָיָה שִׂמְחָתוֹ בְּגוּפוֹ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: 'נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין'

בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא כַּנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות קכז
שיחות הר"ן - אות קכז פעם אחד היה מדבר מענין אלול ואמר שמה שנוהגין לומר תקונים באלול שהנגון של התקונים, וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד אז מחמת שכל אחד מתאחר אז בבית המדרש יותר מרגילותו מכל זה נעשה דברים עליונים ותקונים גדולים למעלה
שיחות הר"ן - אות רמה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רבי נחמן ספר עמי לענין חדושי תורה מי שזוכה לחדש איזה דבר בתורה אמר בלשון תמה וחדוש: מהיכן לוקחין החדוש ? כי באמת ענין חדושין מי שזוכה לחדש הוא דבר נפלא ונעלם מאד מאד, כי מהיכן לוקחין זאת ?! והמובן מדבריו היה שבזה שזוכין לחדש, בזה רואין התגלות אלקותו יתברך שהוא יתברך ממציא מאין ליש כי בתחלה לא היה יודע כלל זאת החדוש רק עכשו הוא לוקח ושואב ממקור החכמה שהוא בחינת אין, הינו מאין סוף ובזה אנו רואין בעיני השכל התגלות הבורא יתברך ואחר כך דברתי עמו, ואמרתי:...
שיחות הר"ן - אות קיח
...זכרונו לברכה, שאמר בלשון תמה על השם יתברך קשה קשיות הרבה מאד מה טוב ונעים להאיש הזה שזוכה לדעת שלם שיושב לו ורואה ויודע שאינו קשה שום קשיא כלל והכל נכון וישר כי ישרים דרכי ה' וכן אנכי שמעתי פעם אחד שאמר על השם יתברך קשה קשיות וכו' וכונתו היה כמתלוצץ מזה שקשה לקצת בני העולם קשיות הרבה וגדולות על השם יתברך, חס ושלום אבל באמת בודאי אסור להרהר אחרי דרכיו יתברך כי בודאי צדיק ה' בכל דרכיו וכו' רק שאי אפשר לשכל אנושי להבין דרכיו והנהגתו את העולם בשום אפ...
ספר המידות - אלמן
ספר המידות - אלמן א. מי שמתה אשתו, יאמר בכל יום פרשת אשם, עד שישא אשה אחרת. חלק שני א. על ידי שקר דבריו אינם נשמעים, גם על ידי שקר מאלמן, חס ושלום, כמה נשים. ב. כשמתה אשתו של אדם, אזי כאלו נחסר לו עצם מעצמיו, אבל הצדיק, אף על פי שאשתו מתה, אינו נחסר לו עצם. וזהו: אלמן אותיות א'חת מ'הנה ל'א נ'שברה. ארץ ישראל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פב - הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים
...עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו סוד מילה כי יש שלש עורות, הם שלש קליפות ועור דק רביעי, בחינת נגה וכל...
חיי מוהר"ן - תקמג - עבודת השם
...מוהר"ן - תקמג - עבודת השם אות תקמג כמה פעמים היה מדבר הרבה עמנו והזהיר אותנו מאד לקרב נפשות להשם יתברך, להשתדל לדבר הרבה עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם לקרבם להשם יתברך. ורצונו היה אפילו לדבר עם בני העולם שיחות חלין בעסקי העולם אולי יצמח ויתגלגל מזה דבורים שיעוררו אותם להשם יתברך ואפילו אם לא יפעל כי אם תנועה בעלמא, שיכנס בהם איזה הרהור תשובה או התעוררות לפי שעה, גם כן טוב מאד מכל שכן שיכול להיות שברבות הימים, כשידבר עמהם ויחזר וידבר אולי יזכה לעוררם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה
...מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן ? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך כמו שכתוב במלך: "אילנא די חזית די רבה ותקף וכו' ומזון לכלא בה אנת הוא מלכא" ועקר המלכות הוא על ידי ענווה, בבחינת: "ולפני כבוד ענווה" שעקר כבוד...
ספר המידות - לשון הרע
...- לשון הרע חלק א' א. המספר לשון הרע, הקדוש ברוך הוא אומר לשר של גיהנום: אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה. ותקנתו יעסק בתורה וישפיל דעתו גם על ידי זה לא יבוא לידי לשון הרע. ב. על ידי לשון הרע מגדיל עוונותיו כנגד שלש עברות. ג. מלתא דמתאמרה באפי מרא או באפי תלתא, לית בה משום לשנא בישא. ד. האי לשנא בישא, אף על גב דלקבולי לא מבעי, למיחש מיבעי. ה. מי שדובר רע על ישראל, לסוף שיחלה על פיו. ו. כשאין אהבה בין ישראל נעשים הולכי רכיל, ועל ידי הולכי רכיל נעשים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - ספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד דע שספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד כי על ידי ספורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדול.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכז - הַבְּגָדִים הֵם בְּסוֹד הַחַשְׁמַ"ל, שֶׁהוּא שְׁמִירָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכז - הבגדים הם בסוד החשמ"ל, שהוא שמירה הבגדים הם בסוד החשמ"ל, שהוא שמירה ועל כן הבגדים יהיו שלמים תמיד ולא קרועים כי הוא קלקול השמירה הבגדים בעצמן תובעין את האדם אם לא נזהר בשמירתן לכבדן כראוי ולהחזיקן בנקיות [גדל אזהרה זאת לשמר את הבגדים מכתמים עין לעיל בסימן כ"ט]
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3438 שניות - עכשיו 08_08_2025 השעה 17:13:20 - wesi2