ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה
"ויחד יתרו על כל הטובה" וכו' (שמות י"ח) ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין צד), 'שנעשה בשרו חדודין חדודין' כי כל השמחות הם רק בשעתן כגון, למשל שמחה של חתנה או ברית השמחה הוא רק בשעתן ואם יסתכל על הסוף, אין שום שמחה בעולם, כי סוף אדם [למות] וכו' (ברכות יז) אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף אז יש לו לשמח מאד כי סוף כל סוף, דהינו התכלית הוא טוב מאד והנה זהו רק מצד הנשמה, שמצדה המות טוב מאד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (בראשית רבה פרשה ט) : "והנה טוב מאד" זה [מלאך המוות] וכו' כי הוא טוב מאד, שעל ידו באין לתכלית הטוב אך מי שהוא צדיק, ואפילו גופו נקי וקדוש מאד אזי יכול לשמח גם עם גופו אפילו אם מסתכל על הסוף מאחר שגם גופו טהור וקדוש (תהלים נ"ו) "באלהים בטחתי מה יעשה בשר לי" שהבשר, דהינו הגוף אינו יכול לעשות לו שום הזק וכמו שכתוב (תהלים ט"ז) : "אף בשרי ישכן לבטח" שהצדיק בטוח, שגם להגוף יהיה טוב מאד ועל כן יכול לשמח גם עם גופו אפילו כשמסתכל על הסוף אבל מי שאין גופו קדוש כל כך בפרט גר שאף על פי שנשמתו גבוה מאד אף על פי כן גופו נוצר מטפה טמאה ואיך אפשר לשנות זאת נמצא שזה האיש שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר אי אפשר לו לשמח עם גופו כשמסתכל על התכלית וזהו : "ויחד יתרו על כל הטובה" שיתרו היה שמח על כל הטובה פרוש, אפילו כשהסתכל להלאה מן הטובה וזהו : "על כל הטובה" למעלה ולהלאה על הטובה אף על פי שהסתכל על זה, הינו להלאה מן הטובה, הינו על הסוף אף על פי כן היה שמח מאד כי מצד הנשמה אף כשמסתכל על הסוף, הוא טוב מאד כנ"ל אך שנעשה בשרו חדודין חדודין בשרו דיקא דהינו הגוף כי מאחר שהיה גר לא היה שמחתו בגופו כשהסתכל על הסוף כנ"ל וזהו : 'נעשה בשרו חדודין חדודין' בשרו דיקא כנ"ל
"וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה" וְכוּ'

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין'

כִּי כָל הַשְּׂמָחוֹת הֵם רַק בִּשְׁעָתָן

כְּגוֹן, לְמָשָׁל שִׂמְחָה שֶׁל חֲתֻנָּה אוֹ בְּרִית

הַשִּׂמְחָה הוּא רַק בִּשְׁעָתָן

וְאִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, אֵין שׁוּם שִׂמְחָה בָּעוֹלָם, כִּי סוֹף אָדָם [למות] וְכוּ'

אֲבָל אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף שֶׁל הַסּוֹף

אָז יֵשׁ לוֹ לִשְׂמחַ מְאד

כִּי סוֹף כָּל סוֹף, דְּהַיְנוּ הַתַּכְלִית הוּא טוֹב מְאד

וְהִנֵּה זֶהוּ רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה, שֶׁמִּצִּדָּהּ הַמָּוֶת טוֹב מְאד

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "וְהִנֵּה טוֹב מְאד" זֶה [מלאך המוות] וְכוּ'

כִּי הוּא טוֹב מְאד, שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִין לְתַכְלִית הַטּוֹב

אַך מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, וַאֲפִילּוּ גּוּפוֹ נָקִי וְקָדוֹשׁ מְאד

אֲזַי יָכוֹל לִשְׂמחַ גַּם עִם גּוּפוֹ

אֲפִילּוּ אִם מִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף

מֵאַחַר שֶׁגַּם גּוּפוֹ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ

"בֵּאֱלהִים בָּטַחְתִּי מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי"

שֶׁהַבָּשָׂר, דְּהַיְנוּ הַגּוּף אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם הֶזֵּק

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכּן לָבֶטַח"

שֶׁהַצַּדִּיק בָּטוּחַ, שֶׁגַּם לְהַגּוּף יִהְיֶה טוֹב מְאד

וְעַל כֵּן יָכוֹל לִשְׂמחַ גַּם עִם גּוּפוֹ

אֲפִילּוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף

אֲבָל מִי שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל כָּך

בִּפְרָט גֵּר

שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גָּבוֹהַּ מְאד

אַף עַל פִּי כֵן גּוּפוֹ נוֹצַר מִטִּפָּה טְמֵאָה

וְאֵיך אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת זאת

נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל כָּך, בִּפְרָט גֵּר

אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמחַ עִם גּוּפוֹ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית

וְזֶהוּ: "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה"

שֶׁיִּתְרוֹ הָיָה שָׂמֵחַ עַל כָּל הַטּוֹבָה

פֵּרוּשׁ, אֲפִילּוּ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה

וְזֶהוּ: "עַל כָּל הַטּוֹבָה" לְמַעְלָה וּלְהָלְאָה עַל הַטּוֹבָה

אַף עַל פִּי שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, הַיְנוּ לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה, הַיְנוּ עַל הַסּוֹף

אַף עַל פִּי כֵן הָיָה שָׂמֵחַ מְאד

כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמָה אַף כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, הוּא טוֹב מְאד כַּנַּ"ל

אַך שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין

בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא

דְּהַיְנוּ הַגּוּף

כִּי מֵאַחַר שֶׁהָיָה גֵּר

לא הָיָה שִׂמְחָתוֹ בְּגוּפוֹ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: 'נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין'

בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טו - אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן בְּשֶׁקֶר בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת
...אלו המתפארין עצמן בשקר בגדולות ונפלאות וכאלו אין שום דבר נמנע מהם, והכל בידם ויש מהם שהם מנהיגי הדור הנה עקר כחם ויניקתם הוא רק מהצדיקים הגדולים כי יש צדיקים אמתיים גדולים במעלה, ויש להם פה קדוש ודרכם לדבר גדולות ונפלאות והם באמת יכולים לעבד ה' בכל דבר שבעולם. באכילה ושתיה ושאר דברים וכמובא בכונות 'שלפעמים ממתיקין דינים על ידי אכילה ושתיה' ויש צדיקים אמתיים, שיכולין לעשות פדיון על ידי אכילתם וכיוצא ומחמת ההתפארות של אלו הצדיקים הגדולים שיוצא מפיהם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מז - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה
...לומר תורה וצריך לזה יגיעה גדולה ואמנות יתרה שיוכל לשקל בפלס דבריו באפן שלא ישמע כל אחד ואחד מהשומעין כי אם מה שצריך לו, לא יותר ואף על פי שהכל שומעין כל התורה שאומר עם כל זה לא ישמע כל אחד רק מה שצריך לבד וכמובא על פסוק "וישמע יתרו": 'והלא כל העולם שמעו, אלא יתרו שמע' וכו' כי רק שמיעת יתרו נחשב לשמיעה, שנכנס באזניו ושמיעת כל העולם אינו נחשב שמיעה כלל ומי שאינו יכול לומר תורה בבחינה זו, אסור לו לומר תורה כי כל אחד ואחד כשבא אל הצדיק לשמע תורה בא עמו...
חיי מוהר"ן - כט - שיחות השיכים להתורות
...- כט - שיחות השיכים להתורות אות כט זה שיך למאמר חמר אסור גזלה סימן ס"ט. בשעה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הנ"ל, עמד אז לפניו איש עשיר אחד שלא היו לו בנים ואחר איזה ימים הפציר העשיר הנ"ל את רבנו זכרונו לברכה להתפלל עליו שיהיו לו בנים השיב לו רבנו זכרונו לברכה הלא אמרתי לך תורה על ראש השנה ולא הבין כונתו. ואחר כך נודע לו שכונתו היא כי בברסלב היה איש אחד שירד מנכסיו והיה להאיש הנ"ל קנאה גדולה על העשיר הנ"ל שעלה למעלה ונתעשר כל כך וזה זמן לא כביר אשר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - רָאשֵׁי תֵּבוֹת רַבִּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - ראשי תבות רבי ראש בני ישראל ראשי תבות רבי ולהפך רשעים בחשך ידמו ראשי תבות רבי
שיחות הר"ן - אות כא
שיחות הר"ן - אות כא בראש השנה צריכין להיות חכם שיחשב רק מחשבות טובות שייטיב השם יתברך עמנו וכו' וצריכין להיות שמח בראש השנה גם צריכין לבכות בראש השנה בראש השנה ביום הראשון צריכין למעט בדבור מאד מאד ואמר שאדם גדול צריך לדקדק בזה ביותר ועל כן הוא אינו אומר ביום הראשון אפילו הפיט רק מה שיסד רבי אלעזר הקליר אבל שאר הפיט אינו אמר מחמת שאדם גדול צריך לדקדק אז ביותר לבלי לדבר שום דבור שאינו מכרח
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צג - לְעִנְיַן הַמַחֲלקֶת שֶׁהָיוּ חוֹלְקִים עָלָיו
...חולקים עליו שמעתי בשמו, שאמר לענין המחלקת שהיו חולקים עליו כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "כרם זלת לבני אדם" 'אלו דברים העומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלין בהם, ומאי ניהו, תפילה' על כן מחמת שכל עסקו תפילה כי בענין תפילה היה מרבה לדבר עם אנשיו והזהירם מאד להרבות בתפילה והתבודדות ושיחה בינו לבין קונו כמבאר בספריו הקדושים ויותר מזה הרבה לדבר עמנו וחזק אותנו בהתחזקות בלי שעור להרבות בתפילה והתבודדות על כן בני אדם מזלזלין בו ומבזין אותו וחולקין עליו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עה - הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים לְבַד הוּא גַם כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאד
...לבד הוא גם כן דבר גדול מאד הסתכלות פני הצדיקים לבד הוא גם כן דבר גדול מאד כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שהתלמיד חכם הוא גדול מן התורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כמה טפשאי שאר אנשי, דקימו מקמי ספר תורה ולא קימי מקמי גברא רבה' נמצא שהתלמיד חכם הוא גדול יותר מן התורה ואצל התורה מצינו, שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה כי המאור שבה מחזירו למוטב מכל שכן אור הצדיק שההסתכלות בו לבד הוא מועיל לקדשה מאד בודאי כשזוכין לדבר עמו טוב יותר אך גם ההסתכלות לבד...
שיחות הר"ן - אות פ
שיחות הר"ן - אות פ בני אדם יש להם כח למנע ולהסית את האדם לרחקו מעבודת הבורא ומצדיקי אמת יותר מן היצר הרע כי היצר הרע אין לו יכלת רק כפי כחו כפי בחינת היצר הרע מאיזה העולם שהוא אבל האדם הוא כלליות, שכלול מכל העולמות ועל כן מניעות של בני אדם הם יותר ממניעות היצר הרע
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכט - דַּע שֶׁיֵּשׁ עֵצִים שֶׁכְּשֶׁעוֹשִין מֵהֶם מִטָּה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכט - דע שיש עצים שכשעושין מהם מטה דע שיש עצים שכשעושין מהם מטה, הם מסגלים להולדת בנים ולגדלם וכן להפך יש שאינם מסגלים וכו' וזה מרמז בפסוק: "שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו" . 'אפילו עצי עריסותינו גלה לנו' כי על ידי עצי המטה על ידי זה סגלת ההולדה כנ"ל
ספר המידות - טבע
ספר המידות - טבע חלק שני א. בריאות הגוף וחייו וטבעו של אדם, הכל הולך לפי טבע וחיי ובריאות אביו ואמו. ב. מי ששערותיו מרבין שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפור.
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.9531 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 16:12:29 - wesi2