ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קפה - גדולות נוראות השגתו
ואמר רבנו זכרונו לברכה, שהוא יודע כל שרשי נשמות ישראל ומתחלה אמר שיודע אותם מתורה שבכתב ועדין אינו יודע אותם מתורה שבעל פה אחר איזה זמן אמר שכבר זכה לידע את שרשי הנשמות ישראל גם מתורה שבעל פה והיה יודע לתת תקונים לכל אחד ואחד כפי שרש נשמתו וכל הדברים שצוה לא היה עניני סודות לכון כונות ויחודים רק כל ההנהגות שצוה למקרביו היו עניני עבדות לאחד צוה בתחלה להתענות איזה הפסקות והזהיר על מקרביו שלא יתענו מעצמן כלל רק בימים שצוה עליהם ולפעמים צוה לאחד להתענות משבת לשבת וצוה לכמה אנשים שיהיו נעורים לילה אחת בשבוע ושלא יאכלו מעת לעת אחד בשבוע דבר מן החי לכמה אנשים צוה להתענות ערב ראש חדש וכן צוה על רב אנשים שיזהרו לילך למקוה לטבל בימים שאין אומרים בהם תחנון וזה צוה לכמה אנשים לכמה אנשים צוה לומר ח"י [שמונה עשר] פרקים משניות בכל יום וכן כמה וכמה הנהגות שצוה בענין הלמוד שלזה צוה ללמד זאת ולזה צוה ללמד זאת וזאת היתה הנהגה הכללית שצוה והזהיר את כלם דהינו ללמד פוסק בכל יום אפילו ביום שאין לו פנאי ילמד על כל פנים איזה סעיף "שלחן ערוך" בכל מקום שהוא ואמר שהוא חיוב גדול על כל אחד מישראל גם זאת היתה הנהגה כללית שהזהיר את כל אחד ואחד דהינו להתבודד בכל יום ויפרש שיחתו לפני השם יתברך ולבקש מלפניו רחמים ותחנונים לזכות להתקרב לעבודתו יתברך ושיחה זו תהיה בלשון אשכנז שמדברים בו וכו' וכמבאר מזה בספריו הקדושים, וכבר נדפס וכיוצא בזה שאר עניני הנהגות שצוה על כל אחד ואחד בפרט כי לכל אחד ואחד צוה הנהגות אחרות וגם באדם אחד היה שנוי בענין ההנהגות שבתחלה צוה על אחד לנהג הנהגות אלו כגון לומר ח"י פרקים משניות וכיוצא ואחר כך במשך איזה זמן פטרו מהנהגה זו וצוה עליו הנהגות אחרות ואחר כך עוד במשך איזה זמן צוה עליו הנהגות אחרות וכן התנהג עם מקרביו תמיד לאחד צוה לומר פסוק מיחד בכל יום ולאחד צוה לומר איזה משנה מיחדת בכל יום וכיוצא בזה והכלל שלכל אחד ואחד צוה הנהגות מיחדות כפי מה שהיה צריך לתקן מה שפגם וכפי שרש נשמתו ויש הנהגות כלליות שצוה לכל המקרבים שלו כנ"ל ויש הנהגות שהיה כלליות לכמה וכמה אנשים ויש הנהגות שהיו מיחדות לכל אחד ואחד ביחוד וכן בענין הזמן, יש הנהגות שצוה לנהג אותם כל ימי חייו כגון למוד הפוסקים שעל זה הזהיר בפרוש לנהג זאת כל אחד ואחד כל ימי חייו ויש הנהגות שהיו תלויים בזמן שבזמן זה צוה לנהג הנהגה זו, ובזמן אחר צוה הנהגות אחרות וכנזכר לעיל וכל ההנהגות שצוה אפילו ההנהגות שהיו נראים כדברים פשוטים לא היתה שום הנהגה על פי פשוט כי היה לו, זכרונו לברכה, בזה כמה וכמה סודות נסתרות ונוראות מאד אבל לנו לא גלה שום דבר רק צוה לעשות הדבר בפשיטות והוא עשה בזה מה שעשה ואמר בפרוש בזה הלשון כל הנהגה והנהגה שאני מצוה לעשות הוא סגלה, ותקון ומועיל על מה שעבר, ועל העתיד, ולאחר ההסתלקות של האדם, ולימות המשיח, ולתחית המתים, ולעתיד לבוא וכל מה שצוה לעשות, אפילו היה נראה דבר קל ופשוט מאד היה כבד מאד על האדם לעשות והיה מנח עליו כל מיני כבדות והיו עליו כמה וכמה מניעות אף על פי שהדבר היה דבר פשוט ואלו לא היה מצוה רבנו זכרונו לברכה, לעשות אותו הדבר רק האדם היה רוצה לעשות זאת מעצמו היה קל עליו מאד לעשות אבל כשצוה רבנו זכרונו לברכה, לעשותו היה כבד מאד אבל אף על פי כן היו אנשים שלו מקימים דבריו תמיד כי ידעו מזה שדבריו שהוא מצוה כבד מאד לעשותן והיו מכריחים עצמם מאד מאד לקים דבריו דיקא והיו מתחננים ומבקשים מאד מהשם יתברך על זה שיעזר אותם לקים דברי הנהגותיו הקדושים והשם יתברך עזרם על זה ושמעתי מפיו הקדוש בפרוש שאמר. כל מה שאני מצוה לעשות הוא כבד מאד לעשות וכו' ומי שזכה להתקרב אליו היה רואה קצת מעין זה ולא היה לרבנו זכרונו לברכה, שום מנוחה כל ימיו אפילו רגע אחת כי היה לוחם מלחמות ה' בכל עת ובכל רגע ואי אפשר להאריך ולספר בזה מכמה טעמים וזה היה ענין המחלקת הגדולה שהיה עליו וכו' אבל אף על פי כן השם יתברך היה בעזרו תמיד וזכה לעלות על ידי זה בכל יום ובכל עת למעלות והשגות גבוהות מאד אשר לא נשמעו ולא נראו וכו' וגם עכשו עדין מנח כל מיני כבדות ללמד ספריו הקדושים ויש עליהם כמה מניעות אפילו מי שזוכה לידע מרבנו זכרונו לברכה, ורוצה ללמד אותם יש לו כבדות גדול ומניעות רבות מאד כידוע בחוש לנו וגם עדין האור נעלם ונסתר
וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כָּל שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל

וּמִתְּחִלָּה אָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָם מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב

וַעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ אוֹתָם מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

אַחַר אֵיזֶה זְמַן אָמַר שֶׁכְּבָר זָכָה לֵידַע אֶת שָׁרְשֵׁי הַנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל גַּם מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

וְהָיָה יוֹדֵעַ לָתֵת תִּקּוּנִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ

וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁצִּוָּה לא הָיָה עִנְיְנֵי סוֹדוֹת לְכַוֵּן כַּוָּנוֹת וְיִחוּדִים

רַק כָּל הַהַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה לִמְקרָבָיו הָיוּ עִנְיְנֵי עֻבְדּוֹת

לְאֶחָד צִּוָּה בִּתְחִלָּה לְהִתְעַנּוֹת אֵיזֶה הַפְסָקוֹת

וְהִזְהִיר עַל מְקרָבָיו שֶׁלּא יִתְעַנּוּ מֵעַצְמָן כְּלָל

רַק בַּיָּמִים שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם

וְלִפְעָמִים צִוָּה לְאֶחָד לְהִתְעַנּוֹת מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת

וְצִוָּה לְכַמָּה אֲנָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ נְעוֹרִים לַיְלָה אַחַת בְּשָׁבוּעַ

וְשֶׁלּא יאכְלוּ מֵעֵת לְעֵת אֶחָד בְּשָׁבוּעַ דָּבָר מִן הַחַי

לְכַמָּה אֲנָשִׁים צִוָּה לְהִתְעַנּוֹת עֶרֶב ראשׁ חֹדֶשׁ

וְכֵן צִוָּה עַל רב אֲנָשִׁים שֶׁיִּזָּהֲרוּ לֵילֵךְ לְמִקְוֶה לִטְבּל

בְּיָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן

וְזֶה צִוָּה לְכַמָּה אֲנָשִׁים

לְכַמָּה אֲנָשִׁים צִוָּה לוֹמַר ח"י [שְׁמוֹנָה עָשָׂר] פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת בְּכָל יוֹם

וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה הַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה בְּעִנְיַן הַלִּמּוּד

שֶׁלָּזֶה צִוָּה לִלְמד זאת וְלָזֶה צִוָּה לִלְמד זאת

וְזאת הָיְתָה הַנְהָגָה הַכְּלָלִית שֶׁצִּוָּה וְהִזְהִיר אֶת כֻּלָּם

דְּהַיְנוּ לִלְמד פּוֹסֵק בְּכָל יוֹם

אֲפִילּוּ בְּיוֹם שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי יִלְמַד עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה סְעִיף "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא

וְאָמַר שֶׁהוּא חִיּוּב גָּדוֹל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

גַּם זאת הָיְתָה הַנְהָגָה כְּלָלִית שֶׁהִזְהִיר אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד

דְּהַיְנוּ לְהִתְבּוֹדֵד בְּכָל יוֹם וִיפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ

וְשִׂיחָה זוֹ תִּהְיֶה בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ וְכוּ'

וְכַמְבאָר מִזֶּה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּכְבָר נִדְפַּס

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר עִנְיְנֵי הַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָט

כִּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צִוָּה הַנְהָגוֹת אֲחֵרוֹת

וְגַם בְּאָדָם אֶחָד הָיָה שִׁנּוּי בְּעִנְיַן הַהַנְהָגוֹת

שֶׁבִּתְחִלָּה צִוָּה עַל אֶחָד לִנְהג הַנְהָגוֹת אֵלּוּ

כְּגוֹן לוֹמַר ח"י פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת וְכַיּוֹצֵא

וְאַחַר כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ אֵיזֶה זְמַן פְּטָרוֹ מֵהַנְהָגָה זוֹ וְצִוָּה עָלָיו הַנְהָגוֹת אֲחֵרוֹת

וְאַחַר כָּךְ עוֹד בְּמֶשֶׁךְ אֵיזֶה זְמַן צִוָּה עָלָיו הַנְהָגוֹת אֲחֵרוֹת

וְכֵן הִתְנַהֵג עִם מְקרָבָיו תָּמִיד

לְאֶחָד צִוָּה לוֹמַר פָּסוּק מְיֻחָד בְּכָל יוֹם

וּלְאֶחָד צִוָּה לוֹמַר אֵיזֶה מִשְׁנָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל יוֹם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וְהַכְּלָל שֶׁלְּכָל אֶחָד וְאֶחָד צִּוָּה הַנְהָגוֹת מְיֻחָדוֹת כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם וּכְפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ

וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת כְּלָלִיּוֹת שֶׁצִּוָּה לְכָל הַמְקרָבִים שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל

וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיָה כְּלָלִיּוּת לְכַמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים

וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיוּ מְיֻחָדוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּיִחוּד

וְכֵן בְּעִנְיַן הַזְּמַן, יֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה לִנְהג אוֹתָם כָּל יְמֵי חַיָּיו

כְּגוֹן לִמּוּד הַפּוֹסְקִים שֶׁעַל זֶה הִזְהִיר בְּפֵרוּשׁ לִנְהג זאת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו

וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים בַּזְּמַן

שֶׁבִּזְמַן זֶה צִוָּה לִנְהג הַנְהָגָה זוֹ, וּבִזְמַן אַחֵר צִוָּה הַנְהָגוֹת אֲחֵרוֹת וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל

וְכָל הַהַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה אֲפִילּוּ הַהַנְהָגוֹת שֶׁהָיוּ נִרְאִים כִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים

לא הָיְתָה שׁוּם הַנְהָגָה עַל פִּי פָּשׁוּט

כִּי הָיָה לוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה סוֹדוֹת נִסְתָּרוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאד

אֲבָל לָנוּ לא גִּלָּה שׁוּם דָּבָר רַק צִוָּה לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בִּפְשִׁיטוּת

וְהוּא עָשָׂה בָּזֶה מַה שֶּׁעָשָׂה

וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן

כָּל הַנְהָגָה וְהַנְהָגָה שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת

הוּא סְגֻלָּה, וְתִקּוּן וּמוֹעִיל

עַל מַה שֶּׁעָבַר, וְעַל הֶעָתִיד, וּלְאַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁל הָאָדָם, וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְלִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְלֶעָתִיד לָבוֹא

וְכָל מַה שֶּׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת, אֲפִילּוּ הָיָה נִרְאֶה דָּבָר קַל וּפָשׁוּט מְאד

הָיָה כָּבֵד מְאד עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת וְהָיָה מֻנָּח עָלָיו כָּל מִינֵי כְּבֵדוּת

וְהָיוּ עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה מְנִיעוֹת

אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר הָיָה דָּבָר פָּשׁוּט

וְאִלּוּ לא הָיָה מְצַוֶּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר

רַק הָאָדָם הָיָה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת זאת מֵעַצְמוֹ

הָיָה קַל עָלָיו מְאד לַעֲשׂוֹת

אֲבָל כְּשֶׁצִּוָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לַעֲשׂוֹתוֹ הָיָה כָּבֵד מְאד

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ מְקַיְּמִים דְּבָרָיו תָּמִיד

כִּי יָדְעוּ מִזֶּה שֶׁדְּבָרָיו שֶׁהוּא מְצַוֶּה כָּבֵד מְאד לַעֲשׂוֹתָן

וְהָיוּ מַכְרִיחִים עַצְמָם מְאד מְאד לְקַיֵּם דְּבָרָיו דַּיְקָא

וְהָיוּ מִתְחַנְּנִים וּמְבַקְשִׁים מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה שֶׁיַּעֲזר אוֹתָם לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַנְהָגוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲזָרָם עַל זֶה

וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָמַר.

כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת הוּא כָּבֵד מְאד לַעֲשׂוֹת וְכוּ'

וּמִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו הָיָה רוֹאֶה קְצָת מֵעֵין זֶה

וְלא הָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שׁוּם מְנוּחָה כָּל יָמָיו אֲפִילּוּ רֶגַע אַחַת

כִּי הָיָה לוֹחֵם מִלְחֲמוֹת ה' בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע

וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר בָּזֶה מִכַּמָּה טְעָמִים

וְזֶה הָיָה עִנְיַן הַמַּחֲלקֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה עָלָיו וְכוּ'

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרוֹ תָּמִיד

וְזָכָה לַעֲלוֹת עַל יְדֵי זֶה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְמַעֲלוֹת וְהַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת מְאד אֲשֶׁר לא נִשְׁמְעוּ וְלא נִרְאוּ וְכוּ'

וְגַם עַכְשָׁו עֲדַיִן מֻנָּח כָּל מִינֵי כְּבֵדוּת לִלְמד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים

וְיֵשׁ עֲלֵיהֶם כַּמָּה מְנִיעוֹת

אֲפִילּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לֵידַע מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְרוֹצֶה לִלְמד אוֹתָם

יֵשׁ לוֹ כְּבֵדוּת גָּדוֹל וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת מְאד

כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ לָנוּ

וְגַם עֲדַיִן הָאוֹר נֶעְלָם וְנִסְתָּר
ספר המידות - מסור
ספר המידות - מסור חלק א' א. מי שאומר מסירות על חברו, לסוף שיהא מטלטל, ושונאים קמים עליו, ורואה בעצמו מה שרצה לראות על חברו, וכל הנסמכין עליו נופלים, ומשפחת הנרדף לוקחין גדלתו. ב. מי שמוסר את הצדיק, יורד מנכסיו. ג. מתר להרג את המסור. ד. אסור למסר אפילו את הרשע להריגה.
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מפיו הקדוש שבימי אלול שנוהגין ישראל לומר תקונים ותפילות ובקשות אחר התפילה וכו' ומאחרין יותר בבית הכנסת ובבית המדרש אמר שמהנגון של התקונים ומה שהלב כואב וחלש מחמת שמתאחרין בבית המדרש מכל זה נעשין דברים גבוהים וגדולים למעלה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצו - אַל תַּעַשֶׂה תְּפִלָּתְך קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים
...מוהר"ן ח"א - תורה קצו - אל תעשה תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים וכשאתה מתפלל אל תעשה תפילתך קבע אלא רחמים ותחנונים וכו' כי אסור לאדם לעמד עצמו על שום דבר הינו שאסור להתעקש בתפילתו שהקדוש ברוך הוא יעשה לו דוקא את בקשתו כי זה הוא כמו לוקח דבר בחזקה, בגזלה רק צריך להתפלל ולהתחנן לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים אם יתן השם יתברך יתן ואם לאו לאו כמובא במקום אחר [בהתורה ט' תיקונין סי' כ'] וזה: 'אל תעשה תפילתך קבע', מלשון גזלה כמו שכתוב: "וקבע את קבעיהם נפש" הינו שכל מה שהוא מבקש, הן פרנסה או בנים או שאר צרכים...
שיחות הר"ן - אות מט
שיחות הר"ן - אות מט בענין קדוש השם שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו' אמר שאינו חיוב כי אף על פי כן יכול להיות שימצא אחד שיקדש השם אפילו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם וכמו שמספרים מהדורות הסמוכים לפנינו כמה מיני ענויים שסבלו הקדושים בשביל קדוש השם אשרי להם
סיפורי מעשיות - מעשה ו - מעשה ממלך עניו
...- מעשה ו - ממלך עניו מעשה במלך אחד והיה לו חכם אמר המלך להחכם. באשר שיש מלך שחותם עצמו שהוא גבור גדול ואיש אמת וענו והנה גבור אני יודע שהוא גבור מחמת שסביב מדינתו הולך הים ועל הים עומדים חיל על ספינות עם תותחים, ואינם מניחים להתקרב ולפנים מן הים יש מקום שטובעין בו שקורין ביצה טובענית, גדול סביב המדינה שאין שם כי אם שביל קטן שאינו יכול לילך שם כי אם אדם אחד וגם שם עומדים תותחים וכשיבוא אחד להלחם מורים עם התותחים ואי אפשר להתקרב לשם אך מה שחותם עצמו איש אמת וענו זה איני יודע ואני רוצה שתביא אלי התמונת...
שיחות הר"ן - אות צה
...צה דע שהשם שנותנין לו לאדם הוא לפי הפעלה שיש לו לאדם לעשות בעולם ויש אחד שעושה הפעלה שלו בחצי שנים שיש לו וצריך לקרא לו שם אחר דהינו שם חדש כי השם שנותנין לאדם הוא לאחר מותו לבושין שלו כי השם הוא בחינת לבושין, כמו שכתוב: "אני ה' הוא שמי וכבודי" וכו' 'כבודי' זה בחינת לבושין כי 'רבי יוחנן קרא למאנה מכבדותא' כי הקדוש ברוך הוא נקרא הוי"ה כי בשם הוי"ה נתהוה כל העולמות אבל למעלה מכל העולמות אין לו שם כי למעלה מכל העולמות אי אפשר להשיג אותו וזהו: "כי הגדלת על כל שמך אמרתך" 'אמרתך' זו הפעלה כי 'במאמר נברא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מד - מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה
...בשעת התפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שמכין כף אל כף בשעת התפילה כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'למה התחילה התורה מבראשית כי העכו"ם יאמרו לנו גזלנים אתם, שכבשתם ארץ שבעה עממין בשביל זה, כח מעשיו הגיד לעמו שהגיד שכל העולמות הכל מעשי ידיו ולמי שהקדוש ברוך הוא רוצה הוא נותן וזה, לתת להם נחלת גוים, כי בידו הכל' וכל הדברים נקראים כח מעשיו כנגד כ"ח אתון דעבדא דבראשית, כנגד כ"ח פרקין דידים וזה ידוע כי אוירא דארץ עממין היא טמאה ואוירא דארץ ישראל הוא קדוש וטהור כי הוציא הקדוש ברוך הוא מתחת יד העכו"ם ונת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעא - צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה
...- תורה רעא - צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה כמבאר בכמה מקומות: 'הוי עז כנמר', וכמובא לעיל ואפילו נגד הרב בעצמו צריך שיהיה לו עזות שיעז פניו לדבר עמו כל מה שצריך, ולא יתביש וזה שאחד מקרב יותר, הוא רק על ידי שיש לו עזות יותר ומחמת זה מדבר עמו יותר אך זה תלוי בזה שזה שיש לו עזות לדבר הוא מחמת עבודתו שהוא עושה ועובד הרבה את ה' ומחמת זה יש לו עזות לדבר עם הרב ומחמת זה שהוא מדבר עמו על ידי זה עושה ועובד הרבה על ידי שמתעורר ביותר על ידי שמדבר הרבה עמו נמצא שזה תלוי בזה וכן יש כמה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכג - כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיך לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכג - כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך יכול להיות שלא ימלאו בקשתו כי 'זמנין דשמע וזמנין דלא' וכו' . אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן "כה תברכו וכו' אמור להם" הינו שאני אומר שיהיה כן "יברכך ה' וישמרך" וכו' אמן
שיחות הר"ן - אות רד - גדולות נוראות השגתו
...נוראות השגתו אמר: שמי שבקי היטב בתורתו ובשיחותיו הקדושות דהינו בספריו הקדושים ראוי לו למצא כל שיחות העולם בתוך תורתו הקדושה ואין שום שיחה וענין בעולם שלא יוכל השלם למצא בתוך תורתו [פרוש כי בודאי באמת בכל הדבורים ושיחות של העולם בודאי יש בהם תורה בהעלם אבל אין מי שיזכה לגלות זאת לידע הנסתרות שנעלם בשיחות בני אדם כי אם אנשים גדולים במעלה מאד מאד אבל על ידי התגלות תורתו הקדושה והנוראה של רבנו זכרונו לברכה מי שבקי בספריו היטב היטב, ויש לו שכל קצת יוכל למצא בכל שיחות העולם רמזים בהתורה הקדושה אפילו אם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 12:59:59 - wesi2