ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קפה - גדולות נוראות השגתו
ואמר רבנו זכרונו לברכה, שהוא יודע כל שרשי נשמות ישראל ומתחלה אמר שיודע אותם מתורה שבכתב ועדין אינו יודע אותם מתורה שבעל פה אחר איזה זמן אמר שכבר זכה לידע את שרשי הנשמות ישראל גם מתורה שבעל פה והיה יודע לתת תקונים לכל אחד ואחד כפי שרש נשמתו וכל הדברים שצוה לא היה עניני סודות לכון כונות ויחודים רק כל ההנהגות שצוה למקרביו היו עניני עבדות לאחד צוה בתחלה להתענות איזה הפסקות והזהיר על מקרביו שלא יתענו מעצמן כלל רק בימים שצוה עליהם ולפעמים צוה לאחד להתענות משבת לשבת וצוה לכמה אנשים שיהיו נעורים לילה אחת בשבוע ושלא יאכלו מעת לעת אחד בשבוע דבר מן החי לכמה אנשים צוה להתענות ערב ראש חדש וכן צוה על רב אנשים שיזהרו לילך למקוה לטבל בימים שאין אומרים בהם תחנון וזה צוה לכמה אנשים לכמה אנשים צוה לומר ח"י [שמונה עשר] פרקים משניות בכל יום וכן כמה וכמה הנהגות שצוה בענין הלמוד שלזה צוה ללמד זאת ולזה צוה ללמד זאת וזאת היתה הנהגה הכללית שצוה והזהיר את כלם דהינו ללמד פוסק בכל יום אפילו ביום שאין לו פנאי ילמד על כל פנים איזה סעיף "שלחן ערוך" בכל מקום שהוא ואמר שהוא חיוב גדול על כל אחד מישראל גם זאת היתה הנהגה כללית שהזהיר את כל אחד ואחד דהינו להתבודד בכל יום ויפרש שיחתו לפני השם יתברך ולבקש מלפניו רחמים ותחנונים לזכות להתקרב לעבודתו יתברך ושיחה זו תהיה בלשון אשכנז שמדברים בו וכו' וכמבאר מזה בספריו הקדושים, וכבר נדפס וכיוצא בזה שאר עניני הנהגות שצוה על כל אחד ואחד בפרט כי לכל אחד ואחד צוה הנהגות אחרות וגם באדם אחד היה שנוי בענין ההנהגות שבתחלה צוה על אחד לנהג הנהגות אלו כגון לומר ח"י פרקים משניות וכיוצא ואחר כך במשך איזה זמן פטרו מהנהגה זו וצוה עליו הנהגות אחרות ואחר כך עוד במשך איזה זמן צוה עליו הנהגות אחרות וכן התנהג עם מקרביו תמיד לאחד צוה לומר פסוק מיחד בכל יום ולאחד צוה לומר איזה משנה מיחדת בכל יום וכיוצא בזה והכלל שלכל אחד ואחד צוה הנהגות מיחדות כפי מה שהיה צריך לתקן מה שפגם וכפי שרש נשמתו ויש הנהגות כלליות שצוה לכל המקרבים שלו כנ"ל ויש הנהגות שהיה כלליות לכמה וכמה אנשים ויש הנהגות שהיו מיחדות לכל אחד ואחד ביחוד וכן בענין הזמן, יש הנהגות שצוה לנהג אותם כל ימי חייו כגון למוד הפוסקים שעל זה הזהיר בפרוש לנהג זאת כל אחד ואחד כל ימי חייו ויש הנהגות שהיו תלויים בזמן שבזמן זה צוה לנהג הנהגה זו, ובזמן אחר צוה הנהגות אחרות וכנזכר לעיל וכל ההנהגות שצוה אפילו ההנהגות שהיו נראים כדברים פשוטים לא היתה שום הנהגה על פי פשוט כי היה לו, זכרונו לברכה, בזה כמה וכמה סודות נסתרות ונוראות מאד אבל לנו לא גלה שום דבר רק צוה לעשות הדבר בפשיטות והוא עשה בזה מה שעשה ואמר בפרוש בזה הלשון כל הנהגה והנהגה שאני מצוה לעשות הוא סגלה, ותקון ומועיל על מה שעבר, ועל העתיד, ולאחר ההסתלקות של האדם, ולימות המשיח, ולתחית המתים, ולעתיד לבוא וכל מה שצוה לעשות, אפילו היה נראה דבר קל ופשוט מאד היה כבד מאד על האדם לעשות והיה מנח עליו כל מיני כבדות והיו עליו כמה וכמה מניעות אף על פי שהדבר היה דבר פשוט ואלו לא היה מצוה רבנו זכרונו לברכה, לעשות אותו הדבר רק האדם היה רוצה לעשות זאת מעצמו היה קל עליו מאד לעשות אבל כשצוה רבנו זכרונו לברכה, לעשותו היה כבד מאד אבל אף על פי כן היו אנשים שלו מקימים דבריו תמיד כי ידעו מזה שדבריו שהוא מצוה כבד מאד לעשותן והיו מכריחים עצמם מאד מאד לקים דבריו דיקא והיו מתחננים ומבקשים מאד מהשם יתברך על זה שיעזר אותם לקים דברי הנהגותיו הקדושים והשם יתברך עזרם על זה ושמעתי מפיו הקדוש בפרוש שאמר. כל מה שאני מצוה לעשות הוא כבד מאד לעשות וכו' ומי שזכה להתקרב אליו היה רואה קצת מעין זה ולא היה לרבנו זכרונו לברכה, שום מנוחה כל ימיו אפילו רגע אחת כי היה לוחם מלחמות ה' בכל עת ובכל רגע ואי אפשר להאריך ולספר בזה מכמה טעמים וזה היה ענין המחלקת הגדולה שהיה עליו וכו' אבל אף על פי כן השם יתברך היה בעזרו תמיד וזכה לעלות על ידי זה בכל יום ובכל עת למעלות והשגות גבוהות מאד אשר לא נשמעו ולא נראו וכו' וגם עכשו עדין מנח כל מיני כבדות ללמד ספריו הקדושים ויש עליהם כמה מניעות אפילו מי שזוכה לידע מרבנו זכרונו לברכה, ורוצה ללמד אותם יש לו כבדות גדול ומניעות רבות מאד כידוע בחוש לנו וגם עדין האור נעלם ונסתר
וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כָּל שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל

וּמִתְּחִלָּה אָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָם מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב

וַעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ אוֹתָם מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

אַחַר אֵיזֶה זְמַן אָמַר שֶׁכְּבָר זָכָה לֵידַע אֶת שָׁרְשֵׁי הַנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל גַּם מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

וְהָיָה יוֹדֵעַ לָתֵת תִּקּוּנִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ

וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁצִּוָּה לא הָיָה עִנְיְנֵי סוֹדוֹת לְכַוֵּן כַּוָּנוֹת וְיִחוּדִים

רַק כָּל הַהַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה לִמְקרָבָיו הָיוּ עִנְיְנֵי עֻבְדּוֹת

לְאֶחָד צִּוָּה בִּתְחִלָּה לְהִתְעַנּוֹת אֵיזֶה הַפְסָקוֹת

וְהִזְהִיר עַל מְקרָבָיו שֶׁלּא יִתְעַנּוּ מֵעַצְמָן כְּלָל

רַק בַּיָּמִים שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם

וְלִפְעָמִים צִוָּה לְאֶחָד לְהִתְעַנּוֹת מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת

וְצִוָּה לְכַמָּה אֲנָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ נְעוֹרִים לַיְלָה אַחַת בְּשָׁבוּעַ

וְשֶׁלּא יאכְלוּ מֵעֵת לְעֵת אֶחָד בְּשָׁבוּעַ דָּבָר מִן הַחַי

לְכַמָּה אֲנָשִׁים צִוָּה לְהִתְעַנּוֹת עֶרֶב ראשׁ חֹדֶשׁ

וְכֵן צִוָּה עַל רב אֲנָשִׁים שֶׁיִּזָּהֲרוּ לֵילֵךְ לְמִקְוֶה לִטְבּל

בְּיָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן

וְזֶה צִוָּה לְכַמָּה אֲנָשִׁים

לְכַמָּה אֲנָשִׁים צִוָּה לוֹמַר ח"י [שְׁמוֹנָה עָשָׂר] פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת בְּכָל יוֹם

וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה הַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה בְּעִנְיַן הַלִּמּוּד

שֶׁלָּזֶה צִוָּה לִלְמד זאת וְלָזֶה צִוָּה לִלְמד זאת

וְזאת הָיְתָה הַנְהָגָה הַכְּלָלִית שֶׁצִּוָּה וְהִזְהִיר אֶת כֻּלָּם

דְּהַיְנוּ לִלְמד פּוֹסֵק בְּכָל יוֹם

אֲפִילּוּ בְּיוֹם שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי יִלְמַד עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה סְעִיף "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא

וְאָמַר שֶׁהוּא חִיּוּב גָּדוֹל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

גַּם זאת הָיְתָה הַנְהָגָה כְּלָלִית שֶׁהִזְהִיר אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד

דְּהַיְנוּ לְהִתְבּוֹדֵד בְּכָל יוֹם וִיפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ

וְשִׂיחָה זוֹ תִּהְיֶה בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ וְכוּ'

וְכַמְבאָר מִזֶּה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּכְבָר נִדְפַּס

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר עִנְיְנֵי הַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָט

כִּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צִוָּה הַנְהָגוֹת אֲחֵרוֹת

וְגַם בְּאָדָם אֶחָד הָיָה שִׁנּוּי בְּעִנְיַן הַהַנְהָגוֹת

שֶׁבִּתְחִלָּה צִוָּה עַל אֶחָד לִנְהג הַנְהָגוֹת אֵלּוּ

כְּגוֹן לוֹמַר ח"י פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת וְכַיּוֹצֵא

וְאַחַר כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ אֵיזֶה זְמַן פְּטָרוֹ מֵהַנְהָגָה זוֹ וְצִוָּה עָלָיו הַנְהָגוֹת אֲחֵרוֹת

וְאַחַר כָּךְ עוֹד בְּמֶשֶׁךְ אֵיזֶה זְמַן צִוָּה עָלָיו הַנְהָגוֹת אֲחֵרוֹת

וְכֵן הִתְנַהֵג עִם מְקרָבָיו תָּמִיד

לְאֶחָד צִוָּה לוֹמַר פָּסוּק מְיֻחָד בְּכָל יוֹם

וּלְאֶחָד צִוָּה לוֹמַר אֵיזֶה מִשְׁנָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל יוֹם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וְהַכְּלָל שֶׁלְּכָל אֶחָד וְאֶחָד צִּוָּה הַנְהָגוֹת מְיֻחָדוֹת כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם וּכְפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ

וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת כְּלָלִיּוֹת שֶׁצִּוָּה לְכָל הַמְקרָבִים שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל

וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיָה כְּלָלִיּוּת לְכַמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים

וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיוּ מְיֻחָדוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּיִחוּד

וְכֵן בְּעִנְיַן הַזְּמַן, יֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה לִנְהג אוֹתָם כָּל יְמֵי חַיָּיו

כְּגוֹן לִמּוּד הַפּוֹסְקִים שֶׁעַל זֶה הִזְהִיר בְּפֵרוּשׁ לִנְהג זאת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו

וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים בַּזְּמַן

שֶׁבִּזְמַן זֶה צִוָּה לִנְהג הַנְהָגָה זוֹ, וּבִזְמַן אַחֵר צִוָּה הַנְהָגוֹת אֲחֵרוֹת וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל

וְכָל הַהַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה אֲפִילּוּ הַהַנְהָגוֹת שֶׁהָיוּ נִרְאִים כִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים

לא הָיְתָה שׁוּם הַנְהָגָה עַל פִּי פָּשׁוּט

כִּי הָיָה לוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה סוֹדוֹת נִסְתָּרוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאד

אֲבָל לָנוּ לא גִּלָּה שׁוּם דָּבָר רַק צִוָּה לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בִּפְשִׁיטוּת

וְהוּא עָשָׂה בָּזֶה מַה שֶּׁעָשָׂה

וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן

כָּל הַנְהָגָה וְהַנְהָגָה שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת

הוּא סְגֻלָּה, וְתִקּוּן וּמוֹעִיל

עַל מַה שֶּׁעָבַר, וְעַל הֶעָתִיד, וּלְאַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁל הָאָדָם, וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְלִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְלֶעָתִיד לָבוֹא

וְכָל מַה שֶּׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת, אֲפִילּוּ הָיָה נִרְאֶה דָּבָר קַל וּפָשׁוּט מְאד

הָיָה כָּבֵד מְאד עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת וְהָיָה מֻנָּח עָלָיו כָּל מִינֵי כְּבֵדוּת

וְהָיוּ עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה מְנִיעוֹת

אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר הָיָה דָּבָר פָּשׁוּט

וְאִלּוּ לא הָיָה מְצַוֶּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר

רַק הָאָדָם הָיָה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת זאת מֵעַצְמוֹ

הָיָה קַל עָלָיו מְאד לַעֲשׂוֹת

אֲבָל כְּשֶׁצִּוָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לַעֲשׂוֹתוֹ הָיָה כָּבֵד מְאד

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ מְקַיְּמִים דְּבָרָיו תָּמִיד

כִּי יָדְעוּ מִזֶּה שֶׁדְּבָרָיו שֶׁהוּא מְצַוֶּה כָּבֵד מְאד לַעֲשׂוֹתָן

וְהָיוּ מַכְרִיחִים עַצְמָם מְאד מְאד לְקַיֵּם דְּבָרָיו דַּיְקָא

וְהָיוּ מִתְחַנְּנִים וּמְבַקְשִׁים מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה שֶׁיַּעֲזר אוֹתָם לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַנְהָגוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲזָרָם עַל זֶה

וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָמַר.

כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת הוּא כָּבֵד מְאד לַעֲשׂוֹת וְכוּ'

וּמִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו הָיָה רוֹאֶה קְצָת מֵעֵין זֶה

וְלא הָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שׁוּם מְנוּחָה כָּל יָמָיו אֲפִילּוּ רֶגַע אַחַת

כִּי הָיָה לוֹחֵם מִלְחֲמוֹת ה' בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע

וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר בָּזֶה מִכַּמָּה טְעָמִים

וְזֶה הָיָה עִנְיַן הַמַּחֲלקֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה עָלָיו וְכוּ'

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרוֹ תָּמִיד

וְזָכָה לַעֲלוֹת עַל יְדֵי זֶה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְמַעֲלוֹת וְהַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת מְאד אֲשֶׁר לא נִשְׁמְעוּ וְלא נִרְאוּ וְכוּ'

וְגַם עַכְשָׁו עֲדַיִן מֻנָּח כָּל מִינֵי כְּבֵדוּת לִלְמד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים

וְיֵשׁ עֲלֵיהֶם כַּמָּה מְנִיעוֹת

אֲפִילּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לֵידַע מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְרוֹצֶה לִלְמד אוֹתָם

יֵשׁ לוֹ כְּבֵדוּת גָּדוֹל וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת מְאד

כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ לָנוּ

וְגַם עֲדַיִן הָאוֹר נֶעְלָם וְנִסְתָּר
שיחות הר"ן - אות קנד
...- אות קנד שמעתי בשמו שאמר שעקר מה שהגיע למדרגתו הוא רק על ידי ענין פשיטות שהיה מדבר הרבה ומשיח הרבה בינו לבין קונו ואמר תהלים הרבה בפשיטות ועל ידי זה דיקא הגיע למה שהגיע ואמר: אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה דהינו חדוש כזה הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כלה [כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כלה היה עושה ביום אחד] והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה בבחינת פשיטות באמת ואמר: אי אי פשיטות גם אמר שדבר...
מדוע העולם הזה קיים? הרי התכלית היא העולם הבא!
...הקב"ה ברא את העולם הזה. הרי הוא היה יכול ישר לברוא את העולם הבא. הלא כן? ז"א מאחר שהעולם הבא הוא התכלית הסופית, שבו הכל יהיה טוב וכולי, אז מדוע בכלל העולם הזה קיים? למה לא לברוא ישר את העולם הבא? מה התכלית בכלל של קיומו של העולם הזה. הרי אפשר לברוא ישר את העולם הבא. הלא כן? אשמח לתשובה בעניין. תודה תשובה: השאלה הזאת נכונה, והתשובה עליה יותר פשוטה ממה שנדמה. מצד האמת העולם הזה הוא העולם הבא. מצד האמת כאן ממש זה גן עדן ממש, במציאות הזאת כפי מה שהיא...
חיי מוהר"ן - תל - שלא להתעקש על שום דבר. ואין לדחק את השעה
...להתעקש על שום דבר. ואין לדחק את השעה אות תל אין דרכו ליעץ את האדם ולגזר עליו בדוקא שיעשה דוקא כמו שהוא מצוה רק הוא מיעצו בדרך עצה טובה אם יעשה יעשה ואם לאו לאו. אף על פי שרצונו שיעשה כך אף על פי כן אין דרכו לדחק על שום דבר שיהיה דוקא כך אלא אם יהיה יהיה ואם לאו לאו. ויש לי כמה טעמים על זה. גם אני יודע, שכל טובות עולם הזה אין טובתו שלמה וכל טובה מטובות עולם הזה מכרח שיתגלגל ממנה איזה דבר שאינו טוב. כי אי אפשר שיהיו טובות עולם הזה שלמות לגמרי על כן...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכה - מֵעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים
...לומר כל מזמורי תהלים על עצמו למצא את עצמו בתוך כל מזמור ומזמור ושאל אותו זכרונו לברכה: איך ? ופרש לו רבנו, זכרונו לברכה, קצת כי כל המלחמות שבקש דוד המלך, עליו השלום שיצילהו השם יתברך מהם הכל צריכין לפרש לעצמו על מלחמת היצר הרע וחילותיו וכיוצא בזה בשאר המזמורים [וכמבאר מזה לעיל בסימן קא] ושאל אותו. איך יפרש לעצמו מהפסוקים, שדוד המלך, עליו השלום, משבח את עצמו כגון: "שמרה נפשי כי חסיד אני", וכיוצא בזה השיב לו: גם זה צריכין לפרש על עצמו כי צריכין...
אמת - הדרך לפתור את כל הבעיות
...מוהר"ן ח"א - תורה קיב - צהר תעשה לתבה אך איך יזכה לזה? העקר שהכל תלוי בו הוא אמת לילך בדרך אמת לפי מדרגתו כי 'חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת' והוא יסוד הכל כי אמת הוא ראש תוך סוף וכיון שהוא במדרגת אמת אזי כביכול נתלבש בו אור השם יתברך בעצמו, אשר חותמו אמת ואז נאמר עליו: "ה' אורי וישעי" וכיון שה' אור לו יוכל למצא פתחים הרבה לצאת מהחשך והגלות שהוא סגור שם כי באמת יש שם פתחים הרבה, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הבא לטמא פותחין לו, יש לו פתחים הרבה'...
שיחות הר"ן - אות קפג - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קפג - גדולות נוראות השגתו פעם אחת בא מן החוץ וחש במעיו ואמר שהרגיש בזה שיבוא לו מעות והרמז "וצאצאי מעיך כמעותיו" וכן היה שבא מעות על הבי דאר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צג - כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה
...משא ומתן באמונה מקים מצות עשה של "ואהבת" שהיא שרש לכל מצוות עשה כמו שכתוב בתקונים: על פסוק. "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי", 'מפקודין דעשה' וכיצד מקימין מצות "ואהבת" ? דאיתא בגמרא: על פסוק "ואהבת" שתראה שיתאהב שם שמים על ידך כיצד ? אדם קרא ושנה ושמש תלמידי חכמים ועסקו בנחת עם הבריות, ומשאו ומתנו באמונה מה הבריות אומרים, אשרי מי שלמדו תורה וכו' נמצא שם שמים מתאהב על ידו ומקים מצות של ואהבת, שהוא שרש כל המצוות גם במשא ומתן באמונה, בא למדרגה שלמעלה מהזמן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנד - דַּע כִּי יֵשׁ יִרְאוֹת נְפוּלוֹת
...ח"א - תורה קנד - דע כי יש יראות נפולות דע כי יש יראות נפולות וכל היסורים והדינים שיש לאדם כלם הם מהיראות הנפולות שנפלו לתוך זה הדבר שהוא מתפחד ויש לו יסורים ממנו חמש אימות אימת חלש על הגבור שאף שהוא נגד הטבע, שהגבור יפחד מהחלש אך שהוא מחמת היראה העליונה שנפלה ונתלבשה באלו הדברים ועל כן הם במספר חמש כנגד חמש גבורות שהם חמש אותיות מנצפ"ך כפולים וצריך להעלות היראות הנפולות, לשרשם למקומם ומקום היראה היא בלב כמו שפרש רש"י: דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו...
חיי מוהר"ן - כה - שיחות השיכים להתורות
...להתורות אות כה שיך למאמר פתח רבי שמעון אחר שאמר רבנו זכרונו לברכה מאמר זה הנ"ל אמר בדרך צחות. היום אמרתי שלשה דברים שלא כדברי העולם. א העולם אומרים שספורי מעשיות מסגל לשנה. ואני אמרתי שעל ידי ספורי מעשיות מעוררין בני אדם משנתם. ב העולם אומרים שמספורי דברים אינם באים לידי הריון ואני אמרתי שמספורי דברים של הצדיק שמעורר על ידי זה בני אדם משנתם על ידי זה בא פקידת עקרות. ג העולם אומרים כי הצדיק האמת המפלג במעלה אין צריך למעות הרבה כי למה לו מעות ואני...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צד - עִנְיַן שֶׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים עַל ראשׁ הַשָּׁנָה
...ח"ב - תורה צד - ענין שצריכין לנסע לצדיקים על ראש השנה שמעתי מפיו הקדוש שהיה כתוב אצלו תורה על ענין ראש השנה שצריכין לנסע לצדיקים על ראש השנה והיה מבאר שם מענין שלשה ראשים שמתקבצין בראש השנה כשזוכין אז להיות אצל הצדיק כי הצדיק הוא בחינת ראש, כי הוא ראש בני ישראל וראש השנה הוא גם כן בחינת ראש, כי הוא ראש השנה וכל אחד בא עם מחו ודעתו להצדיק ומקשר דעתו ומחו שבראשו שזהו גם כן בחינת ראש להצדיק שהוא ראש בני ישראל בראש השנה נמצא שנתקבצו שלשה ראשים יחד והיה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3906 שניות - עכשיו 08_08_2025 השעה 18:07:46 - wesi2