ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - שסט - מעלת תורתו וספריו הקדושים
אות שסט ענה ואמר לי ועם זה אין אתה רשאי להחיות את עצמך [בלשון תמה] שיש לך חלק גדול בהספר. הינו בהספר לקוטי מוהר"ו שלו שנדפס אז באותה העת והאריך בשיחה זאת קצת. ואמר שכל הספר הוא שלי שאם לא הייתי לא היה הספר בעולם. והסביר לי הדבר שכן הוא שכל הספר נעשה על ידי וכו' ואמר לי מעט אתה יודע מעצם מעלת גדלת הספר וקדשתו ויותר מזה ראוי לך להאמין בעצם גדלת הספר הזה וכו' וכו' ואמר לי הלא נדפסו אלף ספרים, וכל ספר בא ליד כמה אנשים. הינו שראוי לי להחיות את עצמי שזכיתי לזכות את הרבים בזכות כזה וכו'. גם שלא בפני דבר עם כמה אנשים מאנשי שלומנו שיש לי חלק גדול בהספר ואמר שראוי להם להחזיק לי טובה כי אם לא הייתי עוסק בזה לא היה נשאר אפילו עלה אחד מספריו אות שע אמר כל אחד מכם יש לו חלק בהתורה שלי. אבל נתן יש לו חלק גדול יותר מכלכם. ענה ואמר אתם יודעים זאת שאם לא היה הוא לא היה לכם אפילו עלה אחד מהספר. אות שעא אמר לי האתה תהיה במרה שחורה. אתה מחיב להיות בשמחה תמיד [בפרוש אמר לי כן]. גם אמר לי [תרשה להפיל את עצמך] [בתמיה] גם אמר לי [אחי, עוד יעבר אחוז עצמך]. גם אמר לי ה' עמך וכו' [אל תפחד] [מה שאמר לר' נתן כבר טוב לו כל כך שרשאי להיות במרה שחורה רחמנא לצלן שמעתי מרבי יצחק ליב זכרונו לברכה מטעפליק ששמע מפיו הקדוש שאם היה מספר עמו החצי שיחות ממה שספר עם רבי נתן ורבי נפתלי לא היה לך קיום כלל וגם כל העולם כלו לא היה לו קיום] אות שעב אמר שאין שום איבר באדם שלא אמר עליו תורה כי כבר אמר תורה על כל איבר ואיבר שיש להאדם כי ידוע שקומת האדם מרמז למה שמרמז וכו' אות שעג אמר, הבעל שם טוב זכרונו לברכה וכמה צדיקים עשו ותקנו בעולם מה שתקנו ואחר כך כשנפטרו ונסתלקו נפסק הדבר הינו ההארה שהאירו בתלמידיהם והחזירום להשם יתברך לא נמשך מדור לדור רק נפסק. על כן צריכין לעשות דבר שיהיה לו קיום לעד. וכן דבר עוד פעם אחת שצריכין להשאיר תלמידים שאלו התלמידים יעשו תלמידים אחרים וכן התלמידי תלמידים יאירו להלן יותר ויותר וכן לדורי דורות אות שעד שמעתי בשמו שאמר שכל ההשגות הגבוהות שהוא משיג אינם חשובים אצלו כל כך רק העקר הוא כשזוכה להכניס איזה דבור בתוך העולם. כי בכל דבור ודבור שהוא מדבר בפני העולם תלויים בו כל העולמות עליונים ותחתונים אות שעה פעם אחת עמדנו לפניו בלילה ודברנו עמו הרבה מכמה וכמה תורות שגלה לפנינו [אשר עתה כבר נדפסו כלם אבל אז עדין לא נדפסו ספריו] והייתי מזכיר לפניו איזה תורות והייתי מפליג לפניו עצם שבח הפלגת חדושיו. וכן כמה וכמה תורות, כי כל תורה ותורה היא חדוש נפלא ומפלג מאד מאד אשר תכלה הנפש מעצם ערבות והפלגת החדוש למי שזוכה לעין בהם באמת. והיינו מדברים הרבה מזה אחר כך למחרתו בבקר נסעתי עמו ללוותו בדרך. ענה ואמר, אתמול הנחנו וסדרנו הסחורה שלנו ברוך השם היא סחורה יפה מאד מאד. וטוב היה שיהיה לחנות זה משרת טוב ויפה שיכול להניח ולקפל ולסדר כל חתיכה סחורה יפה יפה עם הקצה לחוץ [כדרך המשרתים המבחרים שמקפלין הסחורה ומניחין קצת לחוץ כדי שיראה הקונה בבואו תכף מהות יופי הסחורה] וכשיבוא אחד לקנות איזה סחורה יוכל המשרת לחטף מיד בזריזות אותו המין סחורה שצריך הקונה ויפתח אותו במהירות לפני הקונה ויהיה מראה לו מיד הוד יופי פאר הסחורה הטובה הזאת. והנמשל מובן שצריכין אחד שיהיה בקי היטב מאד בכל תורותיו שגלה שיוכל לסדר כל תורה יפה יפה עם הקצה לחוץ. וכשיבוא אחד וירצה להתקרב ולדבר מתורתו יוכל להושיט לו מיד איזה תורה שהוא צריך אז כפי ענינו. כי כל תורותיו הם כלליות גדול מאד מאד שיכולין למצא בהם מה שצריך כל אחד ואחד רק צריכין אחד שיהיה בקי בהם היטב היטב שיוכל להושיט לכל אחד ואחד מה שצריך באותה העת. והבן השאר מאליך אות שעו ספר עמי ואמר שיש לו דברים גבוהים ונעלמים מאד בענין שיחתו שמשיח עם בני אדם, אך אי אפשר לי לגלות זאת. כי הלא אני צריך לדבר גם עמך ואם יגלה דרכי שיחתו הקדושה שוב לא יוכל לדבר ולפעל מה שרוצה. גם אמר להרב דפה ברסלב מורנו הרב אהרון הלא אני אוהב אותך מאד מאד ואני מברכך הלואי שתזכה בעולם הבא להבין שיחות חלין שלי. וזה היה קדם שהיה בארץ ישראל אות שעז שמעתי בשם מורנו הרב יחיאל זכרונו לברכה, אחיו של רבנו הקדוש זכרונו לברכה שספר בשם רבנו הקדוש שפעם אחת שאל אותו על ענין שהוא זכרונו לברכה הזהיר את אחיו מורנו הרב יחיאל זכרונו לברכה שיהיה רגיל לדבר עם בני אדם כדי לקרבם על ידי זה להשם יתברך ושאל אותו שכמה פעמים מכרחים לדבר עם בני אדם דברים בטלים ושיחת חלין. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מאחר שעל כל פנים נכנסין בתוך הדבורים שמספרין עמהם איזה דברים מדברי תורה על ידי זה נתתקנין כל הדבורים וכעין מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת ל:) : בקשו לגנז ספר קהלת, ומפני מה לא גנזוהו, מפני שתחלתו דברי תורה וסופו דברי תורה. וכבר מבאר במקום אחר שמי שבקי בספריו היטב יכולין למצא כל שיחות העולם בתוך תורתו וכו'. ואי אפשר שלא יהיה שיחה בעולם שלא יהיה לה שיכות לתורתו הקדושה
אות שסט

עָנָה וְאָמַר לִי

וְעִם זֶה אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ]

שֶׁיֵּשׁ לְךָ חֵלֶק גָּדוֹל בְּהַסֵּפֶר.

הַיְנוּ בְּהַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו שֶׁלּוֹ שֶׁנִּדְפַּס אָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת

וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זאת קְצָת.

וְאָמַר שֶׁכָּל הַסֵּפֶר הוּא שֶׁלִּי

שֶׁאִם לא הָיִיתִי לא הָיָה הַסֵּפֶר בָּעוֹלָם.

וְהִסְבִּיר לִי הַדָּבָר שֶׁכֵּן הוּא שֶׁכָּל הַסֵּפֶר נַעֲשָׂה עַל יָדִי וְכוּ'

וְאָמַר לִי מְעַט אַתָּה יוֹדֵעַ מֵעצֶם מַעֲלַת גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר וּקְדֻשָּׁתוֹ

וְיוֹתֵר מִזֶּה רָאוּי לְךָ לְהַאֲמִין בְּעצֶם גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר הַזֶּה וְכוּ' וְכוּ'

וְאָמַר לִי הֲלא נִדְפְּסוּ אֶלֶף סְפָרִים, וְכָל סֵפֶר בָּא לְיַד כַּמָּה אֲנָשִׁים.

הַיְנוּ שֶׁרָאוּי לִי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי שֶׁזָּכִיתִי לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים בִּזְכוּת כָּזֶה וְכוּ'.

גַּם שֶׁלּא בְּפָנַי דִּבֵּר עִם כַמָּה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק גָּדוֹל בְּהַסֵּפֶר

וְאָמַר שֶׁרָאוּי לָהֶם לְהַחֲזִיק לִי טוֹבָה

כִּי אִם לא הָיִיתִי עוֹסֵק בָּזֶה לא הָיָה נִשְׁאָר אֲפִילּוּ עָלֶה אֶחָד מִסְּפָרָיו

אות שע

אָמַר כָּל אֶחָד מִכֶּם יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה שֶׁלִּי.

אֲבָל נָתָן יֵשׁ לוֹ חֵלֶק גָּדוֹל יוֹתֵר מִכֻּלְּכֶם.

עָנָה וְאָמַר אַתֶּם יוֹדְעִים זאת

שֶׁאִם לא הָיָה הוּא לא הָיָה לָכֶם אֲפִילּוּ עָלֶה אֶחָד מֵהַסֵּפֶר.

אות שעא

אָמַר לִי הַאַתָּה תִּהְיֶה בְּמָרָה שְׁחוֹרָה.

אַתָּה מְחֻיָּב לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד [בְּפֵרוּשׁ אָמַר לִי כֵּן].

גַּם אָמַר לִי [תַּרְשֶׁה לְהַפִּיל אֶת עַצְמֶךָ] [בִּתְמִיָּה]

גַּם אָמַר לִי [אָחִי, עוֹד יַעֲבר אֶחוֹז עַצְמֶךָ].

גַּם אָמַר לִי ה' עִמְּךָ וְכוּ' [אַל תְּפַחֵד]

[מַה שֶּׁאָמַר לְר' נָתָן כְּבָר טוֹב לוֹ כָּל כָּךְ שֶׁרַשַּׁאי לִהְיוֹת בְּמָרָה שְׁחוֹרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן

שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי יִצְחָק לֵיבּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִטֶּעפְּלִיק שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

שֶׁאִם הָיָה מְסַפֵּר עִמּוֹ הַחֲצִי שִׂיחוֹת מִמַּה שֶּׁסִּפֵּר עִם רַבִּי נָתָן וְרַבִּי נַפְתָּלִי

לא הָיָה לְךָ קִיּוּם כְּלָל וְגַם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לא הָיָה לוֹ קִיּוּם]

אות שעב

אָמַר שֶׁאֵין שׁוּם אֵיבָר בָּאָדָם שֶׁלּא אָמַר עָלָיו תּוֹרָה

כִּי כְּבָר אָמַר תּוֹרָה עַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם

כִּי יָדוּעַ שֶׁקּוֹמַת הָאָדָם מְרַמֵּז לְמַה שֶּׁמְּרַמֵּז וְכוּ'

אות שעג

אָמַר, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכַמָּה צַדִּיקִים עָשׂוּ וְתִקְּנוּ בָּעוֹלָם מַה שֶּׁתִּקְּנוּ

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּפְטְרוּ וְנִסְתַּלְּקוּ נִפְסַק הַדָּבָר

הַיְנוּ הַהֶאָרָה שֶׁהֵאִירוּ בְּתַלְמִידֵיהֶם וְהֶחֱזִירוּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

לא נִמְשַׁךְ מִדּוֹר לְדוֹר רַק נִפְסַק.

עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קִיּוּם לָעַד.

וְכֵן דִּבֵּר עוֹד פַּעַם אַחַת

שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁאִיר תַּלְמִידִים שֶׁאֵלּוּ הַתַּלְמִידִים יַעֲשׂוּ תַּלְמִידִים אֲחֵרִים

וְכֵן הַתַּלְמִידֵי תַלְמִידִים יָאִירוּ לְהַלָּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכֵן לְדוֹרֵי דוֹרוֹת

אות שעד

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר

שֶׁכָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁהוּא מַשִּׂיג אֵינָם חֲשׁוּבִים אֶצְלוֹ כָּל כָּךְ

רַק הָעִקָּר הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַכְנִיס אֵיזֶה דִּבּוּר בְּתוֹךְ הָעוֹלָם.

כִּי בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּפְנֵי הָעוֹלָם

תְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים

אות שעה

פַּעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בַּלַּיְלָה

וְדִבַּרְנוּ עִמּוֹ הַרְבֵּה מִכַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה לְפָנֵינוּ

[אֲשֶׁר עַתָּה כְּבָר נִדְפְּסוּ כֻּלָּם אֲבָל אָז עֲדַיִן לא נִדְפְּסוּ סְפָרָיו]

וְהָיִיתִי מַזְכִּיר לְפָנָיו אֵיזֶה תּוֹרוֹת

וְהָיִיתִי מַפְלִיג לְפָנָיו עצֶם שֶׁבַח הַפְלָגַת חִדּוּשָׁיו.

וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת, כִּי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה הִיא חִדּוּשׁ נִפְלָא וּמֻפְלָג מְאד מְאד אֲשֶׁר תִּכְלֶה הַנֶּפֶשׁ מֵעצֶם עֲרֵבוּת וְהַפְלָגַת הַחִדּוּשׁ

לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְעַיֵּן בָּהֶם בֶּאֱמֶת.

וְהָיִינוּ מְדַבְּרִים הַרְבֵּה מִזֶּה

אַחַר כָּךְ לְמָחֳרָתוֹ בַּבּקֶר נָסַעְתִּי עִמּוֹ לְלַוּוֹתוֹ בַּדֶרֶךְ.

עָנָה וְאָמַר, אֶתְמוֹל הִנַּחְנוּ וְסִדַּרְנוּ הַסְּחוֹרָה שֶׁלָּנוּ

בָּרוּךְ הַשֵּׁם הִיא סְחוֹרָה יָפָה מְאד מְאד.

וְטוֹב הָיָה שֶׁיִּהְיֶה לַחֲנוּת זֶה מְשָׁרֵת טוֹב וְיָפֶה

שֶׁיָּכוֹל לְהַנִּיחַ וְלִקְפּל וּלְסַדֵּר כָּל חֲתִיכָה סְחוֹרָה יָפֶה יָפֶה עִם הַקָּצֶה לַחוּץ

[כְּדֶרֶךְ הַמְשָׁרְתִים הַמֻּבְחָרִים שֶׁמְּקַפְּלִין הַסְּחוֹרָה וּמַנִּיחִין קְצָת לַחוּץ

כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה הַקּוֹנֶה בְּבוֹאוֹ תֵּכֶף מַהוּת יוֹפִי הַסְּחוֹרָה]

וּכְשֶׁיָּבוֹא אֶחָד לִקְנוֹת אֵיזֶה סְחוֹרָה

יוּכַל הַמְשָׁרֵת לַחֲטף מִיָּד בִּזְרִיזוּת אוֹתוֹ הַמִּין סְחוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ הַקּוֹנֶה

וְיִפְתַּח אוֹתוֹ בִּמְהִירוּת לִפְנֵי הַקּוֹנֶה

וְיִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ מִיָּד הוֹד יוֹפִי פְּאֵר הַסְּחוֹרָה הַטּוֹבָה הַזּאת.

וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן

שֶׁצְּרִיכִין אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי הֵיטֵב מְאד בְּכָל תּוֹרוֹתָיו שֶׁגִּלָּה

שֶׁיּוּכַל לְסַדֵּר כָּל תּוֹרָה יָפֶה יָפֶה עִם הַקָּצֶה לַחוּץ.

וּכְשֶׁיָּבוֹא אֶחָד וְיִרְצֶה לְהִתְקָרֵב וּלְדַבֵּר מִתּוֹרָתוֹ

יוּכַל לְהוֹשִׁיט לוֹ מִיָּד אֵיזֶה תּוֹרָה שֶׁהוּא צָרִיךְ אָז כְּפִי עִנְיָנוֹ.

כִּי כָּל תּוֹרוֹתָיו הֵם כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל מְאד מְאד

שֶׁיְּכוֹלִין לִמְצא בָּהֶם מַה שֶּׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד

רַק צְרִיכִין אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּהֶם הֵיטֵב הֵיטֵב שֶׁיּוּכַל לְהוֹשִׁיט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁצָּרִיךְ בְּאוֹתָהּ הָעֵת.

וְהָבֵן הַשְּׁאָר מֵאֵלֶיךָ

אות שעו

סִפֵּר עִמִּי וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים מְאד בְּעִנְיַן שִׂיחָתוֹ שֶׁמֵּשִׂיחַ עִם בְּנֵי אָדָם, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִי לְגַלּוֹת זאת.

כִּי הֲלא אֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר גַּם עִמְּךָ

וְאִם יְגַלֶּה דַּרְכֵי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שׁוּב לא יוּכַל לְדַבֵּר וְלִפעל מַה שֶּׁרוֹצֶה.

גַּם אָמַר לְהָרַב דְּפה בְּרֶסְלַב מוֹרֵנוּ הָרַב אַהֲרון

הֲלא אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ מְאד מְאד

וַאֲנִי מְבָרֶכְךָ הַלְּוַאי שֶׁתִּזְכֶּה בָּעוֹלָם הַבָּא לְהָבִין שִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁלִּי.

וְזֶה הָיָה קדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

אות שעז

שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אָחִיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ

שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיָן שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִזְהִיר אֶת אָחִיו מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְקָרְבָם עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְשָׁאַל אוֹתוֹ שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים מֻכְרָחִים לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם דְּבָרִים בְּטֵלִים וְשִׂיחַת חֻלִּין.

הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים נִכְנָסִין בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּסַפְּרִין עִמָּהֶם אֵיזֶה דְּבָרִים מִדִּבְרֵי תּוֹרָה

עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקְּנִין כָּל הַדִּבּוּרִים

וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בִּקְּשׁוּ לִגְנז סֵפֶר קהֶלֶת, וּמִפְנֵי מָה לא גְּנָזוּהוּ, מִפְּנֵי שֶׁתְּחִלָּתוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְסוֹפוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה.

וּכְבַר מְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁמִּי שֶׁבָּקִי בִּסְפָרָיו הֵיטֵב

יְכוֹלִין לִמְצא כָּל שִׂיחוֹת הָעוֹלָם בְּתוֹךְ תּוֹרָתוֹ וְכוּ'.

וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלּא יִהְיֶה שִׂיחָה בָּעוֹלָם

שֶׁלּא יִהְיֶה לָהּ שַׁיָּכוּת לְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה
שיחות הר"ן - אות קכד
...פעם אחת שאל אותי בלשון תמה השמעת ממני דברי מוסר ? ואמר שאינו יכול לומר דברי מוסר כי כל דבור מוסר שלו הוא מטבל ומרחץ בדמעות ומחמת זה אינו יכול לומר מוסר בפרוש ובתחלה היה אצלנו קצת תמיהה מה שאמר שאינו אומר מוסר כי לפי דעתנו כל דבריו הם דברי מוסר גדול מאד מאד כאש בוערת ממש אך באמת לא היה רגיל לומר דברי מוסר בפרוש כדרך המוכיחים אבל אף על פי כן כל דבריו וכל שיחותיו היה רק מענין עבודת ה' וכל דבריו היה כגחלי אש ממש ומי שזכה לשמע דבור מפיו היה נכנס בקרבו...
תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 2
...חלק 2 תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1. ועכשיו נבאר את התורה breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. = כי כל העולם הזה הוא בחינת ניגון. ומי שאינו רואה את השי"ת בכל דבר, ממילא נעשה אצלו בחינת ניגון רשע ורע. ועל ידי זה הוא לא זוכה לעבוד את השי"ת. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר = היינו כאשר בחינת הניגון של האדם היא תקינה, על ידי זה טוב לו. וכמובא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר
...- תורה ה - בחצוצרות וקול שופר [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני וכו' א. כי צריך כל אדם לומר. כל העולם לא נברא אלא בשבילי נמצא כשהעולם נברא בשבילי צריך אני לראות ולעין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם וענין התפילה הן בשני פנים קדם גזר דין מתפללין כסדר התפילה ואין צריך להלביש התפילה אבל לאחר גזר דין צריך להלביש התפילה כדי שלא יבינו המלאכים העומדים לשמאל, ולא יקטרגו כמו שכתוב: "בגזרת עירין פתגמין" הינו לאחר...
סיפורי מעשיות - מעשה ב - מעשה ממלך וקיסר [ערוך] / מעשה במלך וקיסר
...עם מעט תיקוני נוסח של מעשה ממלך וקיסר ]. מעשה בקיסר אחד, שלא היו לו בנים גם מלך אחד לא היו לו בנים ונסע הקיסר בארץ לשוטט ולבקש אולי ימצא איזה עצה ותרופה להוליד בנים גם המלך נסע גם כך ונזדמנו שניהם לפונדק אחד ולא היו יודעים אחד על השני והכיר הקיסר על המלך, שיש לו התנהגות של מלכות ושאל אותו הקיסר את המלך והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר על הקיסר גם כן שיש לו התנהגות של מלכות והודה לו גם כן שגם הוא קיסר והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל למצוא איזה עצה ותרופה...
שיחות הר"ן - אות קפ - גדולות נוראות השגתו
...הר"ן - אות קפ - גדולות נוראות השגתו פעם אחת אמר לי רבנו זכרונו לברכה שהיום נראה לו מלאך חדש ויודע שמו ויש תחתיו ממנים ויש להם שופרות בידם והם תוקעין תקיעה, ואחר כך תרועה, ואחר כך חוזרים ותוקעים תקיעה והם כלם חופרים ומבקשים אחר אבדות כי יש דברים אבודים הרבה וזה בחינת "תאוות רשעים תאבד" תר"ת "יחפרו ויאבדו" ולפעמים הצדיק בעצמו שמחפש אחר אבדות הוא בעצמו אבד לפעמים וזה בחינת "יש צדיק אובד בצדקו" ואז הצדיק עושה תשובה על אותו החטא שעל ידו באין אבדות ובודאי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי על ידי זה זוכה שיעלה לגדלה לסוף ימיו וכל מה שנחשב לגדלה באותו הדור, הוא עולה לגדלה זו כגון בדור הזה שעקר הגדלה והכבוד הוא כשמחזיקין אותו לצדיק מפרסם אזי זוכה שיתקבל בסוף ימיו למפרסם גדול אף שבאמת אינו כן, רק שהוא איש כשר פשוט ונותנין לו שכרו קדם שיוצא מן העולם ואחר כך וכו'
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ג - כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל
...אליעזר הגדול כשחלה רבי אליעזר הגדול, אמר לרבי עקיבא: חמה עזה בעולם כי לא היה אז מי שיוכל להמתיק הדין כי היה צריך לפדיון להמתיק הדין ולא נמצא כי באמת אחר ההמתקה והפדיון אז דיקא טוב לרפאות החולה על ידי רפואות כי אזי דיקא אחר הפדיון וההמתקה יש רשות לרופא לרפאות כי הנה באמת איך יכול הרופא לחגר מתניו לרפאות החולה על ידי רפואות וסמים הלא אינו יודע הסם, הצריך לרפואות אותו החולה כי יש סמים הרבה שהם מסגלים לרפואות החולאת אך בודאי החולה אינו יכול להתרפא כי...
יראת הרוממות - מהי? חלק 1
...eip.co.il/?key=44 כי צריך להעלות את מידת היראה לשורשה, דהיינו להגיע ליראת הרוממות. אשמח להבין מהי היראה הזאת, ואיך להגיע אליה? תודה תשובה: העניין הוא כדלקמן: יש שני סוגים של יראה, יש יראה שהיא רעה ויש יראה שהיא טובה. יראה רעה היינו יראה שהיא אינה יכולה להתקיים בלי שיהיה קיים רע כלשהו. יראה טובה היינו יראה שיכולה להתקיים גם בלי רע. פירוש: יראה רעה, היינו כל יראה שנובעת מכך שהאדם חושב שיש רע כלשהו בעולם, ומשום כך הוא מתיירא בצורה כלשהי מהרע הזה. וז...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצד - מִי שֶׁרוֹצֶה כָּבוֹד הוּא שׁוֹטֶה
...שרוצה כבוד הוא שוטה מי שרוצה כבוד הוא שוטה כי למשל שר גדול שלח פקיד לעיר אחד מהעירות שלו למקום רחוק והפקיד הנ"ל לקח לעצמו שם כל הכבוד כי הערלים לא ידעו שהוא עבד השר וסברו שהוא בעצמו השר וכשהיו צריכים אליו היו נופלים לפני רגליו, ונותנים לו כל הכבוד והיו קוראים אותו עם כל הכנויים של כבוד השיכים להשר פעם אחד בא השר בעצמו לשם ובא הפקיד לפניו ושאל לו על עסקי המדינה ומדוע אלו הערלים אינם עובדים עבודתם וקרא לשוטר אחד, ושאל אותו השר על עסק העיר והערל השוטר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסו - מִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן
...מוהר"ן ח"א - תורה רסו - מיתות בהמות וחיות בלא זמנן דע שמיתות בהמות וחיות בלא זמנן הוא על ידי שאינן נזהרין במצות סכה כראוי כי סכה בחינות 'אמא דמסככא על בנין', בחינות: "אם לבינה תקרא" וזהו בחינות ההבדל שבין גדר אדם לגדר בהמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו" שעשה לה דדים במקום בינה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה למטה וזהו ההפרש שבין גדר אדם לבהמה שהאדם יונק מדדי אדם שהוא במקום בינה בחינות "אם לבינה תקרא" בחינות סכה אבל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 27_06_2025 השעה 22:49:47 - wesi2