ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות ז
טוב מאד מי שיכול לשפך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו כי הלא השם יתברך כבר קראנו בנים כמו שכתוב: "בנים אתם לה' אלקיכם" (דברים י"ד א) על כן טוב מאד לפרש שיחתו וצערו לפניו יתברך כבן שקובל לפני אביו בתנועות של חן ורחמים ואף אם נדמה להאדם שלפי מעשיו אינו כבן לפניו יתברך עם כל זה הלא השם יתברך קראנו בנים כנ"ל [כי בין כך ובין כך קרויים לך בנים] ואם עתה הוא מגרש אותי חס ושלום, מבחינת בן הטוב בעיניו יעשה עלי לעשות את שלי לעשות עצמי כבן כנ"ל ומה טוב כשיכול לעורר לבו בתחנונים עד שיבכה ויוריד דמעות כבן לפני אביו ושמעתי מעשה מזקני רבי נחמן זכרונו לברכה כשהיה על הספינה פעם אחד לא היה להם לחם ולא אכלו כמה ימים עד שהגיעו לאיזה עיר ולא היה שם יהודים רק ישמעאלים ולקח ישמעאל אחד את רבי נחמן הנזכר לעיל ונתן לו לאכל והוא כבר לא אכל כמה ימים ונטל ידיו וברך ברכת המוציא וקדם שהתחיל לאכל בא לו על מחשבתו "אל תלחם את לחם רע עין" (משלי כ"ג ו) ומחשבות שלנו אינם דבר ריק כלל [כך אמר רבי נחמן זקני הנ"ל בספורו מעשה זו] ולא ידעתי מה לעשות כי כבר ברכתי ברכת המוציא אך אף על פי כן היה בדעתי למנע מלאכל כלל מחמת המחשבה הזאת אחר כך בא על מחשבתו, "ואת העורבים צויתי לכלכלך" (מלכים א י"ז ד) ואז אכל ואמר רבנו זכרונו לברכה, בעת ספורו זאת וזה נראה והוטב בעיני מאד מה שהעמידו על המחשבה שמסתמא כשבא על מחשבתו כך, בודאי הוא כך באמת כמו כן לענין כל המחשבות הבאים על האדם לבלבלו אחר כך עוזרו השם יתברך ושולח לו מחשבה אחרת של התקרבות כגון לענין הנזכר לעיל שלפעמים ידמה להאדם במחשבתו שאינו ראוי להיות כבן לפניו יתברך וכיוצא בזה אף על פי כן עליו לעשות את שלו כנ"ל ואחר כך יעזרו השם יתברך וישלח לו מחשבות של התקרבות כי באמת כל ישראל כלם קרויים בנים אצלו יתברך ועל כן ראוי לנו לפרש שיחתנו וצערנו לפניו יתברך כבן הקובל לפני אביו
טוֹב מְאד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו

כִּי הֲלא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּבָר קְרָאָנוּ בָּנִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלקֵיכֶם"

עַל כֵּן טוֹב מְאד לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וְצַעֲרוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ

כְּבֵן שֶׁקּוֹבֵל לִפְנֵי אָבִיו בִּתְנוּעוֹת שֶׁל חֵן וְרַחֲמִים

וְאַף אִם נִדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו אֵינוֹ כְּבֵן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ

עִם כָּל זֶה הֲלא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קְרָאָנוּ בָּנִים כַּנַּ"ל

[כִּי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ קְרוּיִים לְךָ בָּנִים]

וְאִם עַתָּה הוּא מְגָרֵשׁ אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם, מִבְּחִינַת בֶּן

הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה

עָלַי לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלִּי לַעֲשׂוֹת עַצְמִי כְּבֵן כַּנַּ"ל

וּמַה טּוֹב כְּשֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר לִבּוֹ בְּתַחֲנוּנִים

עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת כְּבֵן לִפְנֵי אָבִיו

וְשָׁמַעְתִּי מַעֲשֶׂה מִזְּקֵנִי רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

כְּשֶׁהָיָה עַל הַסְּפִינָה פַּעַם אֶחָד לא הָיָה לָהֶם לֶחֶם וְלא אָכְלוּ כַּמָּה יָמִים

עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֵיזֶה עִיר וְלא הָיָה שָׁם יְהוּדִים רַק יִשְׁמְעֵאלִים

וְלָקַח יִשְׁמָעֵאל אֶחָד אֶת רַבִּי נַחְמָן הַנִּזְכָּר לְעֵיל וְנָתַן לוֹ לֶאֱכל

וְהוּא כְּבָר לא אָכַל כַּמָּה יָמִים

וְנָטַל יָדָיו וּבֵרַךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא

וְקדֶם שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכל בָּא לוֹ עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן"

וּמַחֲשָׁבוֹת שֶׁלָּנוּ אֵינָם דָּבָר רֵיק כְּלָל

[כָּךְ אָמַר רַבִּי נַחְמָן זְקֵנִי הַנַּ"ל בְּסִפּוּרוֹ מַעֲשֶׂה זוֹ]

וְלא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת כִּי כְּבָר בֵּרַכְתִּי בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה בְּדַעְתִּי לִמְנעַ מִלֶּאֱכל כְּלָל מֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבָה הַזּאת

אַחַר כָּךְ בָּא עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ, "וְאֶת הָעוֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ" וְאָז אָכַל

וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעֵת סִפּוּרוֹ זאת וְזֶה נִרְאָה

וְהוּטַב בְּעֵינַי מְאד מַה שֶּׁהֶעֱמִידוֹ עַל הַמַּחֲשָׁבָה

שֶׁמִּסְּתָמָא כְּשֶׁבָּא עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ כָּךְ, בְּוַדַּאי הוּא כָּךְ בֶּאֱמֶת

כְּמוֹ כֵן לְעִנְיַן כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַבָּאִים עַל הָאָדָם לְבַלְבְּלוֹ

אַחַר כָּךְ עוֹזְרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשׁוֹלֵחַ לוֹ מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת שֶׁל הִתְקָרְבוּת

כְּגוֹן לָעִנְיָן הַנִּזְכָּר לְעֵיל

שֶׁלִּפְעָמִים יִדְמֶה לְהָאָדָם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִהְיוֹת כְּבֵן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

אַף עַל פִּי כֵן עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל

וְאַחַר כָּךְ יַעַזְרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁלַח לוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִתְקָרְבוּת

כִּי בֶּאֱמֶת כָּל יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם קְרוּיִים בָּנִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ

וְעַל כֵּן רָאוּי לָנוּ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ וְצַעֲרֵנוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּבֵן הַקּוֹבֵל לִפְנֵי אָבִיו
החלל הפנוי - האם באמת אין שם שכל?
...ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה שאלה: מצד אחד מסביר רבי נחמן מברסלב בכל התורה הנ"ל כי בחלל הפנוי אין שום שכל לתרץ את הקושיות שבאות משם. מצד שני הוא כותב שם: אבל יש עוד מין אפיקורסית והם החכמות שאינם חכמות אלא מחמת שהם עמקים ואינם משיגים אותם ומחמת זה נראים כחכמות כמו למשל כשאחד אומר סברא שקר בגמפ"ת [גמרא, פרוש רש"י, תוספות] ומחמת שאין למדן לישב הקשיא שבא על ידי סברא זו על ידי זה נדמה שאמר סברא וחכמה גדולה אף שבאמת אינו סברא כלל כן יש כמה...
שיחות הר"ן - אות קצט - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצט - גדולות נוראות השגתו אמר: אין מי שיוכל להבין בהספר [הינו בספר לקוטי מוהר"ו] כי אם מי שיכול לומר כל תורה ותורה פנים ואחור
שיחות הר"ן - אות קכא
...פעם אחד הוכיח אותנו להתפלל בכונה ובכחות כמבאר בספריו הרבה שצריכין להכריח עצמו מאד לתפילה ולהתפלל בכל כחו ואמר: שתפילה שלכם בכח הוא כמו שמשכתי אני את החבל עם האנקיר כשהייתי על הספינה הינו בהיותו על הספינה היה פעם אחד בשעת הדחק שהיו מכריחים את כל אנשי הספינה שימשכו בכל כחם את החבל הנ"ל והייתי מושך בכל כחי החבל אבל באמת לא הכנסתי שום כח רק היה לפנים כי הכרחתי להראות לפניהם כאלו אני מושך בכל כחי כך הוא התפילה שלכם בכח ובכונה כלומר שעדין אין אנו מכניסין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יז - וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם
...יז - ויהי הם מריקים שקיהם ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו, ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו. ויאמר להם יעקב אביהם אתי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה א. כי יראה ואהבה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיקי הדור כי הצדיק הדור הוא המגלה היראה והאהבה כי הצדיק מבקש ומחפש תמיד לגלות הרצונות של השם יתברך כי יש בכל דבר רצון השם יתברך הן בכלל הבריאה דהינו מה שהשם יתברך רצה לברא את העולם בכלל וכן בפרטי הבריאה בכל דבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכא - הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלַי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכא - הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי. לעשות רצונך וכו' כשאדם רואה ולומד בספר ובכל מקום שהוא רואה ולומד, מוצא את עצמו הינו שלוקח לעצמו מוסר, ורואה פחיתותו ושפלותו בכל מקום באיזה ספר שהוא בא ומעין שם זה סימן שחפץ לעשות רצונו יתברך אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי זה סימן לעשות רצונך אלקי חפצתי כנ"ל
שבחי הר"ן - אות יד
...ודבר שרצה לעשות בעבודת השם היה קשה עליו מאד בכל מיני כבדות שבעולם ובתחלה היה קשה עליו מאד לישב יחידי בבית מיחד איזה שעות רצופים לעסק בעבודת ה' וזה הדבר היה קשה עליו מאד בתחלה אך הוא זכרונו לברכה, היה מכריח עצמו מאד ושבר תאוותו וישב כמה וכמה שעות בכל יום בהתבודדות בחדר מיחד וכן היה קשה עליו מאד מאד העבודה שהיה צריך לעשות בכל יום וכל כך היה קשה עליו עד שלא היה אפשר לשא כלל העל מגדל הכבדות שהיה כבד וקשה עליו מאד מאד ורק על ידי עצה זו נשא עליו על העבודה...
כדי לזרוק את השכל צריך שכל?
...אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם, כמבאר בספר לקוטי א' בסימן קכ"ג מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר. מה פשר העניין? איך יכול להיות שככל שהאדם חכם יותר, כך יהיה לו קל יותר לזרוק את השכל? איך זה מסתדר? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? איפה מובא בפירוש, שכדי לזרוק את השכל צריך הרבה שכל? * שיחות הר"ו טו: אמר, שהוא חכמה ג...
ספר המידות - משקה
ספר המידות - משקה חלק א' א. על ידי גנבה המשקות מתקלקלין. ב. גם על ידי גאוה.
חיי מוהר"ן - תקכ - עבודת השם
...מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים וכו' כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן ק"ד ואמר אני מקנא את ר"י חתן ר"י שיכול לומר הרבה. הינו שפה ברסלב היה איש אחד שהיה רגיל לומר הרבה תחנות ותהלים ומעמדות בכל יום ואמר רבנו זכרונו לברכה שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה וגם הוא בעצמו זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו קדם לזה כל ימיו היה מזמר זמירות הרבה בכל שבת ושבת ובמוצאי שבת ומי שלא שמע אותו כשהיה מזמר בשבת אזמר בשבחין בליל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלג - וְארַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נגַהּ
...קלג - וארח צדיקים כאור נגה וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום כי השמש בעצמה מאירה במקומה בשוה בתחלת היום ובאמצע היום רק המניעה הוא מחמת הארץ המפסקת בין בני אדם ובין השמש על כן אין האור מתפשט כל כך בתחלת היום רק מקצת מקצת עד שנתפשט על הארץ כן הצדיק הוא בעצמו מאיר תמיד רק המניעה מחמת המקבלים והמניעה הוא מחמת הארץ המפסקת, הינו העולם הזה כי בני אדם משקעים בעולם הזה ועל כן אינם יכולים לקבל אור הצדיק והוא ענין שאמרו בגמרא על פסוק: "מגלה עפה כד...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 16:59:37 - wesi2