ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות ז
טוב מאד מי שיכול לשפך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו כי הלא השם יתברך כבר קראנו בנים כמו שכתוב: "בנים אתם לה' אלקיכם" (דברים י"ד א) על כן טוב מאד לפרש שיחתו וצערו לפניו יתברך כבן שקובל לפני אביו בתנועות של חן ורחמים ואף אם נדמה להאדם שלפי מעשיו אינו כבן לפניו יתברך עם כל זה הלא השם יתברך קראנו בנים כנ"ל [כי בין כך ובין כך קרויים לך בנים] ואם עתה הוא מגרש אותי חס ושלום, מבחינת בן הטוב בעיניו יעשה עלי לעשות את שלי לעשות עצמי כבן כנ"ל ומה טוב כשיכול לעורר לבו בתחנונים עד שיבכה ויוריד דמעות כבן לפני אביו ושמעתי מעשה מזקני רבי נחמן זכרונו לברכה כשהיה על הספינה פעם אחד לא היה להם לחם ולא אכלו כמה ימים עד שהגיעו לאיזה עיר ולא היה שם יהודים רק ישמעאלים ולקח ישמעאל אחד את רבי נחמן הנזכר לעיל ונתן לו לאכל והוא כבר לא אכל כמה ימים ונטל ידיו וברך ברכת המוציא וקדם שהתחיל לאכל בא לו על מחשבתו "אל תלחם את לחם רע עין" (משלי כ"ג ו) ומחשבות שלנו אינם דבר ריק כלל [כך אמר רבי נחמן זקני הנ"ל בספורו מעשה זו] ולא ידעתי מה לעשות כי כבר ברכתי ברכת המוציא אך אף על פי כן היה בדעתי למנע מלאכל כלל מחמת המחשבה הזאת אחר כך בא על מחשבתו, "ואת העורבים צויתי לכלכלך" (מלכים א י"ז ד) ואז אכל ואמר רבנו זכרונו לברכה, בעת ספורו זאת וזה נראה והוטב בעיני מאד מה שהעמידו על המחשבה שמסתמא כשבא על מחשבתו כך, בודאי הוא כך באמת כמו כן לענין כל המחשבות הבאים על האדם לבלבלו אחר כך עוזרו השם יתברך ושולח לו מחשבה אחרת של התקרבות כגון לענין הנזכר לעיל שלפעמים ידמה להאדם במחשבתו שאינו ראוי להיות כבן לפניו יתברך וכיוצא בזה אף על פי כן עליו לעשות את שלו כנ"ל ואחר כך יעזרו השם יתברך וישלח לו מחשבות של התקרבות כי באמת כל ישראל כלם קרויים בנים אצלו יתברך ועל כן ראוי לנו לפרש שיחתנו וצערנו לפניו יתברך כבן הקובל לפני אביו
טוֹב מְאד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו

כִּי הֲלא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּבָר קְרָאָנוּ בָּנִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלקֵיכֶם"

עַל כֵּן טוֹב מְאד לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וְצַעֲרוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ

כְּבֵן שֶׁקּוֹבֵל לִפְנֵי אָבִיו בִּתְנוּעוֹת שֶׁל חֵן וְרַחֲמִים

וְאַף אִם נִדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו אֵינוֹ כְּבֵן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ

עִם כָּל זֶה הֲלא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קְרָאָנוּ בָּנִים כַּנַּ"ל

[כִּי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ קְרוּיִים לְךָ בָּנִים]

וְאִם עַתָּה הוּא מְגָרֵשׁ אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם, מִבְּחִינַת בֶּן

הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה

עָלַי לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלִּי לַעֲשׂוֹת עַצְמִי כְּבֵן כַּנַּ"ל

וּמַה טּוֹב כְּשֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר לִבּוֹ בְּתַחֲנוּנִים

עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת כְּבֵן לִפְנֵי אָבִיו

וְשָׁמַעְתִּי מַעֲשֶׂה מִזְּקֵנִי רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

כְּשֶׁהָיָה עַל הַסְּפִינָה פַּעַם אֶחָד לא הָיָה לָהֶם לֶחֶם וְלא אָכְלוּ כַּמָּה יָמִים

עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֵיזֶה עִיר וְלא הָיָה שָׁם יְהוּדִים רַק יִשְׁמְעֵאלִים

וְלָקַח יִשְׁמָעֵאל אֶחָד אֶת רַבִּי נַחְמָן הַנִּזְכָּר לְעֵיל וְנָתַן לוֹ לֶאֱכל

וְהוּא כְּבָר לא אָכַל כַּמָּה יָמִים

וְנָטַל יָדָיו וּבֵרַךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא

וְקדֶם שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכל בָּא לוֹ עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן"

וּמַחֲשָׁבוֹת שֶׁלָּנוּ אֵינָם דָּבָר רֵיק כְּלָל

[כָּךְ אָמַר רַבִּי נַחְמָן זְקֵנִי הַנַּ"ל בְּסִפּוּרוֹ מַעֲשֶׂה זוֹ]

וְלא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת כִּי כְּבָר בֵּרַכְתִּי בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה בְּדַעְתִּי לִמְנעַ מִלֶּאֱכל כְּלָל מֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבָה הַזּאת

אַחַר כָּךְ בָּא עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ, "וְאֶת הָעוֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ" וְאָז אָכַל

וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעֵת סִפּוּרוֹ זאת וְזֶה נִרְאָה

וְהוּטַב בְּעֵינַי מְאד מַה שֶּׁהֶעֱמִידוֹ עַל הַמַּחֲשָׁבָה

שֶׁמִּסְּתָמָא כְּשֶׁבָּא עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ כָּךְ, בְּוַדַּאי הוּא כָּךְ בֶּאֱמֶת

כְּמוֹ כֵן לְעִנְיַן כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַבָּאִים עַל הָאָדָם לְבַלְבְּלוֹ

אַחַר כָּךְ עוֹזְרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשׁוֹלֵחַ לוֹ מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת שֶׁל הִתְקָרְבוּת

כְּגוֹן לָעִנְיָן הַנִּזְכָּר לְעֵיל

שֶׁלִּפְעָמִים יִדְמֶה לְהָאָדָם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִהְיוֹת כְּבֵן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

אַף עַל פִּי כֵן עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל

וְאַחַר כָּךְ יַעַזְרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁלַח לוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִתְקָרְבוּת

כִּי בֶּאֱמֶת כָּל יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם קְרוּיִים בָּנִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ

וְעַל כֵּן רָאוּי לָנוּ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ וְצַעֲרֵנוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּבֵן הַקּוֹבֵל לִפְנֵי אָבִיו
חיי מוהר"ן - רה - נסיעתו וישיבתו באומן
...וישיבתו באומן אות רה שמעתי מאיש אחד מאנשי שלומנו כשנסע עמו מאומין לטירהאוויצע בקיץ תק"ע הנ"ל היה מדבר עמו מענין עצמו ואמר תמה אני כמו שאין לנו חלק בעולם הזה כלל. אף על פי כן בכל מקום שאנו באין יש לנו מקום והכל שלנו. ושאל לו הלא להעולם יש להם חלק בכם השיב לו ודבר עמו כמה דבורים ובתוך דבריו ענה ואמר המנהיגים המפרסמים של עכשו הקטנים במעלה אינם משיגים ויודעים כלל מה אני עושה באומין. אלו היו יודעים גדל יקר תפארת החדושין והצרופים והשעשועים הנעשים בכל עת...
שיחות הר"ן - אות כ
...את לבו ולהשיח את אשר עם לבבו לפני השם יתברך כמבאר אצלנו כמה פעמים אבל כשיש לו עצבות חס ושלום, קשה לו להתבודד ולפרש שיחתו ועין במקום אחר [לקמן ע"ד] כמה האדם צריך להתחזק להיות שמח תמיד וביותר בשעת התפילה ושצריכין להכריח עצמו בכל כחותיו לזכות לשמחה ואמר כי לזכות לשמחה זה קשה וכבד להאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות ענה ואמר: כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על ידי עניני שטות, לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני צחוק ושטות וכו' כמבאר במקום אחר ורק על ידי...
שיחות הר"ן - אות רמא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שהקפיד מאד על המלמדים שלומדים בעיר אחרת חוץ לביתם וקרא אותם בלשון גנאי גדול ואמר שהמלמד שלומד חוץ לביתו דומה אצלו כמו שפחה כנענית
ספר המידות - חן
...א' א. על ידי צדקה זוכה לחן. ב. על ידי שפלות זוכה לחן. ג. לחן יכניס אורחים. ד. גם ישמר את עצמו ממאכלי אסור, וישמר את פיו מדבור אסור. ה. מי שמפזר מעותיו בשביל לקנות לעצמו רב ללמד ממנו, על ידי זה ימצא חן. ו. כשתעביר על מדותיך, תמצא חן. ז. על ידי תוכחה תשא חן. ח. שמן זית מסגל לחן. ט. סגלה לחן תכתב על קלף, כסף וזהב חסד ואמת אלוף. י. על ידי היראה מתלמיד חכם תזכה לחן. יא. דבורים היוצאים בניחותא נתקבלים אצל בני אדם. יב. יש דגים שהם מסגלים לחן. יג. עסק התורה...
שיחות הר"ן - אות קצה - גדולות נוראות השגתו
...נח נכנסנו אליו בלילה כדרכנו תמיד ענה ואמר: מה שאני עושה עמכם הוא דבר קטן לפני זה אתם צריכים לעשות [כונתו: הינו מה שהוא עוסק עמנו להכניסנו ולקרבנו לעבודתו יתברך אפילו זאת הוא דבר קטן לפניו וזה הדבר אנחנו צריכים לעשות לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך אבל הוא בעצמו יש לו עבודה גבוהה מזה] והייתי עומד ומשתומם כמתמיה כי כפי הנראה לדעתנו אין עבודה גבוהה מזו לקרב בני אדם להשם יתברך ענה ואמר יש נשמות ערטלאין שאין יכולין לכנס בגוף כלל וגדל הרחמנות שעליהם גדול...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פג - מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אַף
...החברים] מתן בסתר יכפה אף דע, כי בהאלף בית יש ששה פאין 1. אלף אי אפשר לקרות בלא פ 2. גם כף 3. ך 4. פ 5. ף 6. וקו"ף גם כן אי אפשר לקרא אותן בלא פ נמצא שיש בהא"ב ששה פאין פ' גימטריא ת"פ כמנין לילית והנה, חס ושלום, כשארע לאדם מקרה בלתי טהור הוא על ידי הקלפה הנ"ל כידוע והנה הקלפה הנ"ל יונקת מן האלף בית כמנין שמה הינו מן הפאין הנ"ל ונעשה מן פא אף איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם לא זכו, הינו שהוא בלתי טהור, אש אוכלתו כי דע וראה, כי האותיות עצמן של הפאין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנח - כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנח - כשיש מחלקת על האדם כשיש מחלקת על האדם יכולים להטות אותו מדרך השם יתברך ולהפילו ממדרגתו, חס ושלום וזה שהתפאר דוד המלך, עליו השלום . "רבים רודפי וצרי, מעדותיך לא נטיתי" שאף שהיה עליו מחלקת רבים עם כל זה לא נטה מדרך השם יתברך
פשיטות / אמונה והשגת התכלית בכל דבר.
...key=2257 - שיחות הר"ו - אות קא כבר מבאר כמה פעמים שאין צריכין שום חכמות בעבודת הבורא יתברך רק תמימות ופשיטות ואמונה ואמר שפשיטות הוא גבוה מן הכל כי השם יתברך ברוך הוא, הוא בודאי גבוה מן הכל והוא יתברך הוא פשוט בתכלית הפשיטות וכאן breslev.eip.co.il/?key=263 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - על ידי שהעולם הם מקטני אמנה וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=2296 - שיחות הר"ו - אות קמ דע, שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות...
שיחות הר"ן - אות יא
...היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה בלבולים וכמה מחשבות וכמה עכובים וסכסוכים היה לו על ענין הנסיעה לארץ ישראל, ומניעות מחמת ממון והוא קפץ על כלם וגמר העבדה בשלמות והיה בארץ ישראל ואמר: זה אני מאמין וגם אני יודע הרבה בענין זה שכל התנועות וכל המחשבות וכל מיני העבודות שעושין בשביל איזה עבדה שבקדשה אין שום תנועה ואין שום מחשבה נאבדת כלל וכשזוכין לשבר כל המניעות ולגמר העבדא שבקדשה אזי נעשין...
שבחי הר"ן - אות כג
שבחי הר"ן - אות כג ואמר: שהוא ענו בתכלית העניוות בכל האיברים כי יש אחד שהוא ענו ואין הענווה בלב ויש שהוא ענו ואין הענווה מגיע באיזה איבר אבל אצלו הענווה בתכלית בכל האיברים כי לבו וכל איבריו הם בתכלית הביטול
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3594 שניות - עכשיו 08_08_2025 השעה 14:16:01 - wesi2