...עמנו שבימי נעוריו בעת שיגע וטרח בשביל עבודת השם היו לו כמה וכמה מיני סגופים וכפי הנשמע ומובן מדבריו שהיה לו כל מיני סגופים שבעולם הן גלגול שלג וכו' וכיוצא ואמר שהסגוף לאחז עצמו לבלי לחכך עצמו כלל זהו הסגוף הגדול ביותר דהינו כשמנשכים לאדם הדברים השכיחים סמוך לבשר ודרך כל אדם לחכך עצמו בכל עת שמרגיש איזה נשיכה והיה מקבל זאת לסגוף לאנס את עצמו לבלי לעשות שום חכוך לא ביד ולא בגוף ולא בשום איבר ואמר שזהו סגוף גדול מאד כי האדם מנח, והנשיכות מתגברים אז ביותר והוא אסור לו לזוז בידיו ולא בשום אבר רק מרגיש...

...א. מי שעושה תענוג לאב ומשמח אותו, על ידי זה יהיה לו חשק ואהבה ללמד. ב. כשאתה רוצה להחיות איזה דבר באמירת תורתך, אל תדרש מענינים רעים, אלא תדרש פסוקים וענינים של טוב. ג. כשאדם אומר חדושי אוריתא, על ידי זה משמח את השם יתברך. ד. כשהרשע אומר תורה, תדע שהוא מכשיל אותם השומעים תורתו. ה. מי שהוא מבטל את חברו מהלמוד, בידוע שהוא סר מדרך ה'. ו. למוד התורה אפילו מתנמנם הוא טוב. ז. על ידי קבלת היסורים באהבה אינו משכח תלמודו. ח. כל מה שלמד אדם בעולם הזה והיה נמנע אצלו לעמד על אמתת כונת הלמוד בשלמות, יזכה להבין...

...בא לאדם הרהור תשובה לפעמים בא לאדם הרהור תשובה ונעשה באותו שעה איש כשר ואחר כך רוצה לעשות עבדא באשר שנתעורר לבו לתשובה בכן רוצה לנסע להצדיק ואחר כך כשנוסע, מתגבר עליו היצר הרע ונופל מתשוקתו שהיה לו תחילה ואחר כך כשבא להצדיק מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד כל חשקו אל יקשה בעיניך זאת, ואל יבהלוך רעיוניך על זה כי דע, שזה נמשך מחמת כי בתחלה כשבא לו ההרהור תשובה מחמת הטוב שהתעורר בתוכו אזי על ידי מעשיו באותו שעה המית יצרו, ונתבטל יצרו הרע שהיה לו כי המיתו בזה ההרהור תשובה והעבדא של אותו השעה ואחר...

שיחות הר"ן - אות קה "ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך" כי יש למעלה היכל המלך ולמטה היכל המלך הוא הדבור כי "היכל דא אדני" "אדני שפתי תפתח" וצריך שיהיה לו כח לעמד בהיכל המלך בכח הצדיק וכו' [הינו כשהצדיק חולק עליו ומדבר עליו יהיה לו כח לעמד]

...- אות יח ובחל המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן על פי הרב קדם שזכה לפעל מה שהיה...

...מעשה א - מאבידת בת מלך / מאבדת בת המלך ענה ואמר: בדרך ספרתי מעשה שכל מי שהיה שומעה, היה לו הרהור תשובה וזו היא מעשה במלך אחד, שהיו לו ששה בנים ובת אחת ואותה הבת היתה חשובה בעיניו מאד והיה מחבבה ביותר והיה משעשע עמה מאד פעם אחת היה מתועד עמה ביחד באיזה יום ונעשה ברגז עליה ונזרקה מפיו דבור: שהלא טוב יקח אותך בלילה הלכה לחדרה ובבקר לא ידעו היכן היא והיה אביה מצער מאד והלך לבקשה אנה ואנה עמד השני למלכות, מחמת שראה שהמלך מצטער מאד ובקש, שיתנו לו משרת וסוס ומעות על הוצאות, והלך לבקשה והיה מבקשה מאד זמן...

...ואומרים מקדם: עלא רמז שאשה עולה עמו ואינה יורדת עמו וזה "עלא" במלתא דבדיחותא הינו עולה עמו לכל שמחה וטוב ותענוג אבל אינה יורדת עמו מה שמכסין את הכלה בדעק טוך [צעיף] כי הכלה רומזת לרחל "עולימתא שפירתא דלית לה עינין" גם רמז על בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" מה שמשליכין אופין [חטין וכדומה] לרמז [... חסר] וזה שמשליכין על החתן אופין, לרמז: "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת שמה ילכו האופנים" והחתן הוא בחינת רוח מה שנותנין כל אחד מעות שקורין "שבת" בשביל המרקדין על שם "מלכי צבאות ידדון ידדון" הינו הם מרקדין...

...- תורה כז - רציצא דמית בביעותה 2 [לשון רבנו זכרונו לברכה] רציצא דמית בביעותה, היכא נפק רוחא ? אמר להו, בהינו דעאל א. כי למשך את כל העולם לעבודתו לעבדו שכם אחד וכלם ישליכו אלילי כספם וזהבם ויתפללו אל השם יתברך לבד זה הדבר נעשה בכל דור ודור לפי השלום שבדור כי על ידי השלום שיש בין בני האדם והם חוקרים ומסבירים זה לזה האמת על ידי זה משליך כל איש את שקר אלילי כספו ומקרב את עצמו להאמת ב. ואי אפשר לבוא לבחינת שלום אלא על ידי הארת פנים הדרת פנים וזה: "ויבא יעקב שלם עיר שכם" אתערותא של בחינת: "לעבדו שכם אחד"...

...- אות קכ ענה ואמר: "חזקו ואמצו כל המיחלים לה'" "כל המיחלים" דיקא אפילו אם אינכם זוכים לשום קדשה ועבודה חס ושלום רק מיחלים לבד אף על פי כן חזקו ואמצו ואל תפלו משום דבר שבעולם יהיה איך שיהיה כמבאר מזה בדברינו כמה וכמה פעמים ויותר ויותר מזה צריך כל אחד ואחד לחזק את חברו לבל יפל בדעתו משום דבר שבעולם ואפילו אם הוא יודע בעצמו שהוא כמו שהוא אף על פי כן יחזק את חברו כי את חברו בקל יותר לחזק מלחזק את עצמו כי אין חבוש מתיר את עצמו כי אין רעה גדולה מנפילה וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה לענין מלחמה הגשמיות...

...על פסוק: "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו" אבל שכחתי הענין אך זאת אני זוכר מה שפרש סוף הפסוק "ותרועת מלך בו" ותרועת לשון שבירה כמו שכתוב "תרעם בשבט ברזל" הינו כשמשברין את הכפירות אזי "מלך בו" הינו שמוצאין את המלך יתברך גם בתוך הכפירות עצמן כי גם בהכפירות בעצמן מלבש חיותו יתברך גם אמר שהמחקרים גם חייהם אינם חיים כלל אפילו בעולם הזה כי תכף כשיש להם איזה דבר שאינו כרצונם מכל שכן כשיש להם איזה צרה אזי אין להם למי לפנות מאחר שתולין בטבע חס ושלום, רחמנא לצלן ואין להם במה...