ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכא - עַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַעֲשֵׂר נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים
על ידי שנותנין מעשר נצול משונאים כי השם יתברך מכסה אותו בידו ומצילו כי "האלהים יבקש הנרדף" 'ואפילו צדיק רודף את הרשע' (מדרש רבה אמר פרשה כ"ז) וזה בחינת (ישעיה נ"א) : "ובצל ידי כסיתיך" שהשם יתברך מכסה עליו בצל ידו ומצילו וכשהנרדף צדיק שהוא סמוך להשם יתברך אזי הוא יתברך מצילו בידו כי הוא סמוך להשם יתברך אבל כשהנרדף רשע נמצא שהוא רחוק מהשם יתברך ואף על פי כן השם יתברך מצילו כי האלהים יבקש וכו' אזי כביכול השם יתברך מגדיל ידו ומושיטה ומחפה עליו אף שהוא רחוק מהשם יתברך ועל ידי מעשר נעשה בחינת יד הגדולה כי יד הגדולה הוא בחינת הסתפקות כמו שכתוב (במדבר י"א) : "הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים" וכו' "ומצא להם" ותרגם אונקלוס. 'היספק להון' והשיבו השם יתברך : "היד ה' תקצר" נמצא שבחינת יד הגדולה היא יכולה להספיקם נמצא שבחינת הסתפקות הוא בבחינת יד הגדולה ועל ידי מעשר הוא בבחינת הסתפקות כי 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו' כי יש לו מנה מבקש מאתים וכו' וכל מה שיש לו אין מספיק לו אבל במעשר כתיב (מלאכי ג) : "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא בזאת וכו' עד בלי די" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (שבת ל"ב:) : 'עד שיבלו שפתותיכם מלומר די' נמצא שעל ידי מעשר נעשה בחינת הסתפקות, שהוא בחינת יד הגדולה כנ"ל ועל ידי זה השם יתברך מושיט ידו ומכסה עליו ונצול משונאים כנ"ל "שויתי ה' לנגדי תמיד" בחינת מתנגד
עַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַעֲשֵׂר נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְכַסֶּה אוֹתוֹ בְּיָדוֹ וּמַצִּילוֹ

כִּי "הָאֱלהִים יְבַקֵּשׁ הַנִּרְדָּף" 'וַאֲפִילּוּ צַדִּיק רוֹדֵף אֶת הָרָשָׁע'

וְזֶה בְּחִינַת: "וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיך"

שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְכַסֶּה עָלָיו בְּצֵל יָדוֹ וּמַצִּילוֹ

וּכְשֶׁהַנִּרְדָּף צַדִּיק שֶׁהוּא סָמוּך לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

אֲזַי הוּא יִתְבָּרַך מַצִּילוֹ בְּיָדוֹ

כִּי הוּא סָמוּך לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

אֲבָל כְּשֶׁהַנִּרְדָּף רָשָׁע

נִמְצָא שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְאַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַצִּילוֹ

כִּי הָאלהִים יְבַקֵּשׁ וְכוּ'

אֲזַי כִּבְיָכוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַגְדִּיל יָדוֹ וּמוֹשִׁיטָהּ וּמְחַפֶּה עָלָיו

אַף שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְעַל יְדֵי מַעֲשֵׂר נַעֲשֶׂה בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה

כִּי יָד הַגְּדוֹלָה הוּא בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֲצאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם" וְכוּ'

"וּמָצָא לָהֶם" וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס. 'הֲיִסְפַּק לְהוֹן'

וְהֱשִׁיבוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך: "הֲיַד ה' תּקְצָר"

נִמְצָא שֶׁבְּחִינַת יָד הַגָּדוֹלָה הִיא יְכוֹלָה לְהַסְפִּיקָם

נִמְצָא שֶׁבְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת הוּא בִּבְחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה

וְעַל יְדֵי מַעֲשֵׂר הוּא בִּבְחִינַת הִסְתַּפְּקוּת

כִּי 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָותוֹ בְּיָדוֹ'

כִּי יֵשׁ לוֹ מָנֶה מְבַקֵּשׁ מָאתַיִם וְכוּ' וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ אֵין מַסְפִּיק לוֹ

אֲבָל בְּמַעֲשֵׂר כְּתִיב: "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וּבְחָנוּנִי נָא בְּזאת וְכוּ' עַד בְּלִי דַּי"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דַּי'

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֵׂר נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מוֹשִׁיט יָדוֹ וּמְכַסֶּה עָלָיו וְנִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים כַּנַּ"ל

"שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" בְּחִינַת מִתְנַגֵּד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ז - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
...מוהר"ן ח"א - תורה ז - ואלה המשפטים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: השוו אשה לאיש ואיתא במכילתא: 'יכול יהיו התלמידים לומדין ואינם מבינים תלמוד לומר: "אשר תשים לפניהם" ערכם לפניהם כשלחן ערוך' א. דע, כי עקר הגלות אינו אלא בשביל חסרון אמונה כמו שכתוב: "תבואי, תשורי מראש אמנה" ואמונה הוא בחינת תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה", ותרגומו: 'פרישן בצלו' וזה בחינת נסים למעלה מהטבע כי התפילה למעלה מטבע כי הטבע מחיב כן והתפילה משנה הטבע וזה דבר נס ולזה צריך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כי התרחקות תחלת התקרבות על כן נפל שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך ועצתו שיתחיל מחדש לכנס בעבודת ה' כאלו לא התחיל עדין כלל מעולם וזה כלל גדול בעבודת ה' שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש. [ועין ענין זה עוד בכמה מקומות בספרי רבנו, זכרונו לברכה כמה צריך האדם להתחזק בעבודת ה' ולבלי לפל משום דבר שבעולם רק להתחיל בכל פעם מחדש עין היטב בענין זה, ויערב לך לעד].
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלא - צָרִיך לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִן הַכָּבוֹד
...קלא - צריך להתירא ולפחד מן הכבוד צריך להתירא ולפחד מן הכבוד כי כבוד הוא סכנה גדולה, סכנות נפשות כי הוא דן את כל הדינים, כמו שכתוב: "מלך הכבוד" כי כבוד הוא בחינת מלכות הדן את הכל ואזי הכל חוקרים ושואלין "מי הוא זה מלך הכבוד" אם הוא ראוי לזה "ונקדש בכבודי" 'אל תקרי בכבודי אלא במכבדי' כי על ידי הכבוד יוכל לגרם לו מיתה, חס ושלום ואזי הוא נשקל במאזנים אם, חס ושלום, יפגם בהכבוד כחוט השערה שלא יקבלו כמו שצריך אזי, חס ושלום, כף חובה מכרעת וזה: נקרא "מאזני צדק" כי 'צדק מלכותא קדישא' שהוא בחינת כבוד, מלך...
שיחות הר"ן - אות קפח - גדולות נוראות השגתו
...- גדולות נוראות השגתו אמר: שפליאה בעיני אם מביאין פדיון לאחד ומספרין לו צערו, כגון: מחולה וכיוצא, כשאינו מרגיש הצער והיסורים כמו החולה בעצמו וכו' והיוצא מדבריו הוא שהוא מרגיש הצער והיסורים כשבאין לפניו שיתפלל על החולה וכיוצא כמו החולה בעצמו ממש וכן נשמע מפיו כמה פעמים ואמר: בתחלה הייתי מבקש מאתו יתברך שאהיה מרגיש צער ויסורים של ישראל כי לפעמים היה אחד בא וספר לי צערו ולא הייתי מרגיש הצער והייתי מתפלל שארגיש צערו של ישראל עכשו כשאחד מספר לי צערו אני מרגיש בעצמי הצער יותר ממנו וממש נוטפין ממני הדמים...
שיחות הר"ן - אות קמד
...מלמברג והיה עדין החולאת שלו דהינו ההוסט [שעול, שחפת] מתגבר עליו ואז היה נוסע כמעט בכל יום לטיל סמוך לעיר לרפואה ושאר כונות נוראות שהיה לו בזה ושמענו מפיו הקדוש אז בדרך הטיול כמה תורות וכמה שיחות וספורים נפלאים ונוראים גם המאמר המתחיל: דע כשאחד מתפלל בשדה הנאמר על פסוק: "ויצא יצחק לשוח בשדה" וכו' [ב"לקוטי תנינא" סימן י"א] נאמר גם כן אז בעת שנסענו עמו לטיל ועמדנו בשדה אחד וירדנו מהעגלה והוא היה עדין יושב על העגלה ועמדנו סביבו בתוך כך הגיע שעת המנחה והיינו רוצים להתפלל שם אז אמר התורה הנ"ל והענין שם...
שיחות הר"ן - אות קטו
שיחות הר"ן - אות קטו עקר הנסיון של כל אדם בעולם הזה הוא בתאוה הזאת של ניאוף ואפילו תאוות ממון אף על פי שהיא תאוה גרועה מאד וכו' וכו' והיא עבודה זרה ממש אף על פי כן עקר הנסיון הוא בתאוה הזאת
תאוות ממון ושכל תחתון
...breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שאנו רואים בחוש שאי אפשר להשיג שכל גדול כי אם על ידי התלבשות בשכל התחתון ... ולבוא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי אם על ידי שונא בצע שישנא הממון בתכלית השנאה **** והשאלה היא למה? למה ואיך על ידי שנאת הממון יזכה לשכל התחתון שיוביל אותו בסוף לשכל העליון? תשובה: תאוות ממון מרחיקה את האדם מהתכלית. הממון מייצג את ההקדמה של התכלית. כי הממון עצמו...
ספר המידות - תוכחה
...צריך לומר תוכחתו על ידי התקשרות הדבור לשרשו, ואז נתקבל תוכחתו. ב. מי שנשתמד, אל תוכח אותו כי לא תועיל. ג. על ידי שאין מקבל תכחות, נחרב מעונו. ד. מי שמוכיח את העולם שלא בחכמה, על ידי זה מעורר, חס ושלום, גלות גדול והכבדה מהאמות. ה. לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל. ו. מפני ענש תוכחה חוזר בו הקדוש ברוך הוא על הטוב, שיצא מפיו. ז. היכא דידע דלא מקבלי תוכחה, הנח להם. ח. מי שירא מבני אדם להוכיח אותם, לסוף שהקדוש ברוך הוא שובר אותו לפניהם. ט. מי שיודע להזהיר, ואינו מזהיר, גם חברו מידו נענש [גם דם חברו...
שיחות הר"ן - אות סב
...אדם סגלות גדולות כי יכולין לפעל על ידי מחשבתם מה שהם חושבים ואפילו היקרות חס ושלום, הוא בא ממחשבות בני אדם כי כשהמחשבה היא כלה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כלם עד הנקדה וכשכלם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות, לא בדרך כלל כגון שיחשב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת גלמי כלים ויכול לטעות כמו...
בעטלר - קבצן?
...במקור מיידיש בעלטר פירושו "בקשן". ויש שפירשו זאת על התפילה... אך מה הפשט של הדימוי של קבצן עני, אל הצדיק. מה דומה ביניהם? רמז: התשובה כתובה כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך ובעוד מקומות תשובה: הצדיק הוא בחינת "אין" לגמרי, ולכן הוא בחינת "קבצן" שאין לו מעצמו כלום. ושם מובא: כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. *** והצדיק הוא בחינת "עני", כמו שהשכינה היא בחינת "עניה", כי אין לה מעצמה כלום...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 23_02_2026 השעה 05:48:12 - wesi2