ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת... דהינו גדלה הוא אסור וקשור ברהטי מחין שלפי התנוצצות המחין כן מקבל גדלה והמחין והדעת הם בחינת בנין בית המקדש כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו כי דעה נתן בין שתי אותיות ובית המקדש נתן בין שתי אותיות' וכו' ועל כן כל אחד כפי מחו ודעתו וכפי שהוא מכניס עצמו בתוך הדעת כל מה שהוא עוסק יותר להגדיל מחו ודעתו כן הוא עוסק בבנין בית המקדש כי עקר בחינת בנין בית המקדש הוא הדעת כנ"ל ויש מי שיש לו מח מהיר וחריף והוא עוסק תמיד להגדיל מחו ודעתו שזהו בחינת עוסק בבנין בית המקדש וכפי הגדלת דעתו ומחו כן זוכה לקבל גדלה "חזית איש מהיר במלאכתו, לפני מלכים יתיצב" 'איש מהיר במלאכתו' זה בחינת מי שיש לו מח מהיר וחריף כנ"ל שהוא בחינת 'מהיר במלאכתו', הינו במלאכת בנין בית המקדש כי מלאכת בנין בית המקדש הוא כפי מחו כנ"ל ועל ידי זה: 'לפני מלכים יתיצב' הינו שזוכה לגדלה, בחינת מלכות כי הגדלה היא כפי ... המחין בבחינת "ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה" דהינו בחינת המחין, שהם בחינת מלאכת בנין בית המקדש כנ"ל וכל אחד לפי בחינת הרוח אלהים שיש בו שהוא בחינת רוח הקדש, רוח נבואה כמו כן הוא זוכה לחדש בתורה כי זה הרוח אלהים, הוא שורה על פני התורה בבחינת "ורוח ... שכל זה נמשך מהמנהיג, בחינת משה, שהוא דעת הכולל, רוח הכולל כנ"ל אבל זה המנהיג צריך שיהיה פרוש גדול בקדשה גדולה ואז דוקא הוא יכול להיות מנהיג ישראל כי על ידי פרישותו וקדשתו הגדולה הוא יכול לחזות ולהסתכל בכל אחד מישראל ולחלק הגדלה לכל אחד על ידי ההסתכלות לבד בבחינת: "ואתה תחזה" כנ"ל כי הסתכלות הזאת היא תלויה בקדשה ופרישות גדול ועל כן משה רבנו שהיה קדוש ופרוש גדול מאד על פי הדבור כמו שכתוב: "ואתה פה עמד ... בישראל, ולחלק להם הגדלה על ידי זה וזהו: "ואתה תחזה" אתה דיקא כי רק משה שהיה פרוש גדול מאד בקדשה גדולה זוכה להסתכלות הזאת כי הסתכלות הזאת, בחינת "ואתה תחזה" היא תלויה רק בקדשה ופרישות מתאוה זאת וזה בחינת: "והזנות רחצו" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'למרק שתי חזיונות' הינו, שכפי מה שרוחצין עצמן ... 'ואתה תחזה', בחינת: 'חזית איש מהיר במלאכתו' וכו' דהינו בחינת הסתכלות הנ"ל כי עקר הסתכלות הנ"ל היא על ידי קדשה ופרישות מתאוה זו כנ"ל כי תאוה הזאת היא בחינת פגם העינים כמו שכתוב "ולא תתורו וכו' ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם" ועל כן צריך לקדש עצמו ביותר בפרישות גדול מזאת התאוה ואז יש לו עינים זכים לחזות ולהסתכל ולתן הגדלה לכל אחד כראוי לו ... משגיח שישגיח ויראה בהם שיעמד כל אחד על מקומו הראוי לו באמת והמשגיח הזה יהיה פרוש וקדוש גדול בבחינת קדשת ופרישות משה ואז יכול להנהיג את ישראל לתן לכל אחד גדלה כראוי לו על ידי ההסתכלות לבד כנ"ל ועל ... על ידי המנהיג הנ"ל כמו שהיה בשעת מתן תורה כנ"ל ועל כן בשעת מתן תורה זכו כל ישראל לבחינת קדשה ופרישות כמו שכתוב: "היו נכונים לשלשת ימים, אל תגשו אל אשה" כי כלם נתקדשו בבחינת פרישות על ידי משה שהיה קדוש ופרוש גדול, שהמשיך להם את התורה על ידי זה כנ"ל ועל כן נמשך עליהם קדשה ופרישות גם כן וכשזוכין לבושה, אזי רואה כל אחד את רחוקו מהשם יתברך איך הוא רחוק מאד ממנו יתברך ... רחוק מהשם יתברך כנ"ל ועל כן יתרו דיקא אמר למשה: "ואתה תחזה" כי משה היה חתנו, וידע יתרו גדל קדשתו ופרישותו ועל כן הוא דיקא אמר למשה: "ואתה תחזה" 'ואתה' דיקא כי ידע יתרו בגדל קדשתו שהוא יכול לחזות ולהסתכל על כל אחד ולחלק להם הגדלה והשררה על ידי הסתכלות לבד כנ"ל וגם יתרו היה גר, והגרים באים מקדשת הזווג של הצדיקים כמו שכתוב "ואת הנפש אשר עשו בחרן" ואיתא שאברהם ושרה בעת שהיו עקרים, הולידו מזווגם נפשות הגרים ועל כן יתרו שהיה גר, שהוא בא מקדשת הזווג של צדיקים על כן הוא יודע גדל יקר קדשת הצדיקים שלגדל קדשתם נעשה מזווגם נפשות הגרים מכל שכן קדשת פרישותם ועל כן הוא יודע, שלגדל קדשת ופרישות משה הוא יכול לחזות בעם ועל ידי ראיתו לבד יתן להם הגדלה כנ"ל ועל כן יתרו דיקא אמר ... לו" 'והנותר בירושלים' זה בחינת יתרו, על ידו דיקא: 'קדוש יאמר לו' להצדיק כי יתרו, שהוא גר, הוא יודע קדשת הצדיק כנ"ל ועל כן אמר למשה: 'ואתה תחזה', מחמת שידע קדשתו כנ"ל וזה בחינת: 'קדוש יאמר לו' כנ"ל וכלל היוצא מכל הנ"ל שמי שבא אצל צדיק אמתי ושומע מפיו תורה ...