... על ידם אוי מה היה לנו ונתקים בעוונותינו הרבים כאשר הודיע אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה, הנורא מקדם ברוח קדשו ועדין הולכים ומתפשטים בכל עת אוי מי יודע מה יהיה בימים הבאים וכבר כתבנו מה שאמר הוא זכרונו לברכה ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וביום הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי ... כי עקר הידיעה הוא מחיים, מאריכות ימים. כי לבוא לאריכות ימים, הוא על ידי עסק התורה כי אוריתא שמא דקדשא בריך הוא וכמו כשצריכין לקרות את אחד קורין אותו בשמו כן כשצריכין לקרות את חי החיים כדי להמשיך ממנו ... ומהפכה לדעת נעשה ממנה דיקא תורת ה' ממש כי שם נסתר תורת ה', סתרי תורה כנ"ל ה. וכנגד מלכות דקדשה יש מלכות הרשעה הינו מלכות המן עמלק כמה שכתוב: "ראשית גוים עמלק" וזה לעמת זה כי מלכות דקדשה הוא בחינת: "מאסף לכל המחנות" כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא" זה בחינת מלכות, כמה שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' הינו שמלכות דקדשה היא בחינת סוף דבר בחינת מאסף לכל המחנות דקדשה בחינת מחנה דן שהוא מאסף לכל המחנות כי 'דינא דמלכותא דינא' ומלכות דסטרא אחרא, הוא מאסף ממון כי מחמת שהוא ירא שלא יוציאו בלעו מפיו הינו הניצוצות הקדושות שיש אצלו על כן הוא מתגבר ומאסף ממון שהם ניצוצי הקדשה כי הם בחינת הגונין עלאין שיש בזהב וכסף ונחשת שהם הממון וזה בחינת תאוות עשירות, שהיא בחינת מלכות ועל כן עמלק, שהוא מלכות הרשעה רודף את מחנה דן שהוא בחינת מלכות דקדשה כנ"ל "ויזנב בך וכו' ולא ירא אלהים" דהינו בעת שאין להם כח מלכות דקדשה שהיא בחינת ירא אלהים כנ"ל כי מלכות המן עמלק, הוא הפוך מלכות דקדשה כי מלכות דקדשה, הוא בחינת מאסף לכל המחנות דקדשה ומלכות המן עמלק, שהוא מלכות הרשעה הוא בחינת מאסף ממון כנ"ל כי מתגבר בתאוות ממון, כדי לתפס כל הניצוצות הקדשה כנ"ל אך אף על פי כן, אינו מועיל לו כלל כי יש כוח במלכות דקדושה, שהוא בחינת מרדכי להוציא ... וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה "כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת" 'זה מרדכי' הינו שמרדכי, שהוא בחינת מלכות דקדשה כנ"ל נתן לו חכמה ודעת כנ"ל וזה טוב לפניו, בחינת התורה כי 'אין טוב אלא תורה' "ולחוטא נתן ענין ... מלכות דסטרא אחרא כנ"ל הוא מאסף ממון כנ"ל וזה: "לתת לטוב לפני אלהים", בחינת התורה שמרדכי, שהוא בחינת מלכות דקדשה מוציא ממנו כל הממון וכל הניצוצות, ונעשה מזה תורה כנ"ל כי מרדכי מוציא ממנו כל העשירות בבחינת: "חיל בלע ... שהוא מקוה של שער החמשים כנ"ל ועל כן נקרא שבועות עצרת, מלשון מלכות כמו שכתוב: "זה יעצר בעמי" מקרא קדש יהיה לכם זה בחינת רוח הקדש, בחינת רוח הדופק הנ"ל הינו שצריכין לקרות את הקדש בחינת רוח הדופק הנ"ל כדי להנצל מזהמת הנחש, ל"ט מלאכות עצבות רוח כנ"ל כל מלאכת עבדה לא תעשו לבטל ...

... התגבר הקטרוג עד שנסתלק באותו הקיץ התינוק הנ"ל אות קעח באותו קיץ שלח אותי לרבי יהושע זכרונו לברכה לקהלת קדש דזרין סמוך לפטירתו עם הקויטל שיקח בדעתו אלו השמות שרשם שם כדי שיהיה לו טובה לעולם הבא ואמר שעל ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וביום הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו . א. "ואת הערבים צויתי לכלכלך" זה בחינת צדקה כי בתחלה כשמתחילין ... כי כל אחד מהימים טובים מכריז וקורא ומגלה את הרצון שהכל מתנהג רק על פי רצונו בלבד בבחינת: "מקרא קדש" שהיום טוב קדש קורא ומכריז את הרצון כנ"ל כי בכל יום טוב ויום טוב עשה השם יתברך עמנו אותות נוראות שהם הפך ... באותות נוראות בסוכות הקף ענני כבוד ועל כן כל יום טוב ויום טוב מכריז וקורא את הרצון בבחינת מקרא קדש כנ"ל ועל כן הימים טובים נקראים רגל, שהיא בחינת יראה כנ"ל כי על ידי יום טוב, שהוא התגלות הרצון ... השמים כפי חיוב הטבע, חס ושלום ז. והכנעתם של אלו החיות רעות, חכמי הטבע הוא על ידי חכם גדול שבקדשה שיכול לקשר כל הרצונות בשרש הרצון ששם הוא בחינת הסתלקות משה, כידוע והוא בחינת מצח הרצון, בחינת "והיה על ... והוא מראה בחכמתו, שהכל על פי הטבע, חס ושלום ויש שנכנס בחינת מצח הנחש, שרש חכמת הטבע בתוך החכם שבקדשה וחכמה זו של מצח הנחש מתחלת לכנס עמו מעיון לעיון עד שנכנס בעיון דק מאד עד שרוצה להטיל פגם, ... מה שמזקין כל מה שנתוסף ובא לו יום מימי חייו להוסיף בכל יום ויום שבא אחר כך תוספות אור קדשה ודעת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'זקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן' כי צריכין בכל יום ויום שבא אחר כך להוסיף בו קדשה ודעת כמו שכתוב: "ויקרא אלהים לאור יום" שכל יום צריך שיאיר ביותר כנ"ל אבל כשהזקנים, המאריכי ימים שבדור, פוגמים את ימיהם ואין מוסיפין אור קדשה ודעת בכל יום ויום מזה יונק מצח הנחש חכמת הטבע הנ"ל [כי מנפילת הימים של הזקנים, אשר אין דעתם ... כראוי כנ"ל "קצר ימים שבע רגז" הינו שתי הבחינות הנ"ל 'קצר ימים' זה בחינת הזקנים שאינם כראוי שאין מוסיפין קדשה ודעת בכל יום שזהו עקר הזקנה והאריכות ימים כנ"ל וכשהזקנים פוגמים את ימיהם ואין מאריכין את ימיהם בקדשה ודעת כנ"ל זה בחינת "קצר ימים" ומזה יונק מצח הנחש, שהוא הפך מצח הרצון וזהו: "שבע רגז" הפך הרצון ... 'זקן זה קנה חכמה' וכו' כנ"ל על ידי זה מתגבר התגלות הרצון, בבחינת: "זקן ונשוא פנים" שעל ידי זקן שבקדשה מתגבר הרצון, שהוא בחינת נשוא פנים כי נשיאת פנים הוא בחינת רצון כמו שאמר אלישע ליהורם "לולי פני יהושפט ... הנ"ל דהדר לה תנינא זה מצח הנחש, שמסבב ומתגבר על הרצון כנ"ל ונחת בר אמוראי לאתויה הינו בחינת החכם שבקדשה, בחינת: "אמר לחכמה אחותי את" שהחכם שבקדשה רצה להתגבר ולהעלות הרצון לקשרו לשרש הרצון כנ"ל אתא תנינא קא בעי בלע לספינתא הינו שבא בחינת מצח הנחש, ... מצח הנחש שיונק מזקני הדור, שאינם כתקונו כנ"ל ונשמע קול הקריאה של יום טוב, שמגלה את הרצון כנ"ל מקרא קדש יהיה לכם הינו קול הקריאה של יום טוב שהוא התגלות הרצון שזה בחינת: "מקרא קדש" כנ"ל שהוא נשמע עתה על ידי הצדקה שמכניע את מצח הנחש, חכמת הטבע כנ"ל ואזי על ידי התגלות הרצון, ...

... בזכותם, גם בזכותם מחין דגדלות קודמין למחין דקטנות. ו. אפילו בהוללות וסכלות יש חכמה. ז. הקול היוצא מבר דעת שבקדשה מסגל ליראה. ח. על ידי בלבול הדעת נתקלקל היראה. גם על ידי בלבול הדעת ממשלתו נופלת. ט. חכמי הדור ... בנו: "ולא יכנף עוד מורך" וכו'. י. מי שרוצה להעמיק ולעין בשכלו באיזה ענין, צריך לקשר את שכלו לבית המקדש. וסימן לדבר: "אשא דעי למרחוק" "וירא את המקום מרחוק". יא. על ידי אמונה נתישב הדעת. יב. על ידי גרים ...

... ידו בוא יבוא כל ההשפעות והברכות לישראל וכונתו יתברך שמו בזה כדי שיוכל כל אדם הישראלי לדבר דבורים של קדשה לפני השם יתברך ומה הוא קדשה ? חכמה. כי חכמה נקרא קדשה כנודע וזהו כשאדם מדבר בתורה ותפילה בחכמה ושכל ומבין ושומע מה ידבר, נקרא קדשה ויש להשם יתברך תענוג גדול מזה כי נבנה מזה מחין, שהיא חכמה והדבור, שהוא בחינת ירושלים "בונה ירושלים ה'" ... ישראל, רוצה לומר מי שהיה נדחה מבחינת ישראל ואחר כך כונס ונחזר לעניננו שעל ידי השלום יכול לדבר דבורים בקדשה ובטהרה כנ"ל והשלום הוא מחבר תרי הפכים כנ"ל, הינו חסדים וגבורות הינו הויות שהוא חסדים, כמו שכתוב: "יומם יצוה ... דמלכותא דינא' . ולכן גם כן נאמר ביוסף: "ומבלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו" . "שאו ידיכם קדש" וקדש הוא ראשית וראשית הוא חכמה מחא . "צדק יקראהו לרגלו" וצדק הוא הדבור ודבור הוא בחינת גבורות, כמו שכתוב ... התורה גם כן 'לעמו יתן' הינו 'ותקבלון אלפן חדת' [נראה באור הענין כי על ידי השלום יכולין לדבר דבורים בקדשה כי השלום מחבר תרי הפכים חסדים וגבורות שזהו בחינת יוסף, בחינת מסירת נפש על קדוש השם כנ"ל ועקר הקדשה הוא חכמה ומחין דקדשה, כי חכמה נקרא קדש כידוע כי קדש הוא בחינת ראשית כמו שכתוב "קדש ישראל לה' ראשית תבואתו ה" כי כל ראשית הוא קדש בכל מקום וראשית הוא בחינת חכמה, כמו שכתוב "ראשית חכמה" וכשאדם זוכה לדבר דבורים קדושים של תורה ותפילה ומכניס כל מחו וחכמתו ודעתו בתוך הדבורים דהינו שמקשר מחשבתו היטב להדבורים ומבין ושומע מה שהוא מדבר זהו בחינת קדש ויש להשם יתברך תענוג גדול מזה וזהו בחינת שלום, שהוא בחינת התחברות חסדים וגבורות כי הוא מחבר ומקשר החכמה ... ואת רגלו" כי יוסף הוא כלול מבחינת ידין ורגלין שהם בחינת החכמה והדבור כי ידין זה בחינת חכמה בחינת קדש, כמו שכתוב: "שאו ידיכם קדש" ורגלין זה בחינת הדבור וכו' כנ"ל על כן צריכין לעסק בתורה ובעבודת השם במסירת נפש ובפרט בשעת התפילה שעקר ... השם נתעורר בחינת שלום, בחינת יוסף כנ"ל ועל ידי זה יכולין לדבר דהינו לקשר המחשבה אל הדבור, שזה עקר הקדשה כנ"ל שזוכין לזה על ידי שלום כנ"ל וזהו: "בונה ירושלים ה'" ירושלים הוא בחינת הדבור וכו' כנ"ל ה' הוא בחינת מחין כנ"ל הינו לזכות לקשר המח אל הדבור שזהו בחינת "בונה ירושלים ה'" שהמחין בונין הדבור דקדשה זה זוכין על ידי "נדחי ישראל יכנס" זה בחינת מסירת נפש על קדוש השם שכל הנדחין מקדשת ישראל כשרוצין להעבירם על דת, חס ושלום אזי נתעוררין תכף ומוסרים נפשם על קדוש השם נמצא שעל ידי קדוש השם נכנסין כל הנדחין מקדשת ישראל לתוך הקדשה שזהו בחינת 'נדחי ישראל יכנס' ועל ידי זה 'בונה ירושלים ה'' כי קדוש השם הוא בחינת שלום שעל ידי ...

... לעשות איש כשר שקורין "גיטר יוד" כמוני ממש אות רלא שמעתי מאחד ששמע מרבנו זכרונו לברכה שספר לו מעצם הקדשה שלו בילדותו שבהיותו ילד קטן רצה להיות ירא שמים והיה חפץ לקבל שבת בקדשה גדולה כראוי והלך למרחץ וטבל בזריזות סמוך אחר חצות מיד. ויצא מהטבילה ובא לביתו ולבש בגדי שבת ונכנס לבית המדרש והלך אנה ואנה ורצה להמשיך עליו קדשת שבת ונשמה יתרה. והיה חפץ לראות איזה דבר אך לא ראה כלל. והיה מתגעגע מאד לראות. ובתוך זה התחילו ...

... של צדיקים, הוא שנותנין לו טובה בהעלם והצנע כנ"ל וזה שבקש דוד "בקמים עלי מרעים" וכו' כי יש תמר בקדשה בחינת "צדיק כתמר יפרח" וכנגדו תמר בסטרא אחרא בחינת 'שאור בככותבת' וכותבת היא תמרה, הינו התמר שבסטרא אחרא כי ... הסטרא אחרא שהיא נקראת תמורה כי תמורת חכמה אולת, תמורת חיים וכו' כמובא ושרש הדינים והסטרא אחרא הוא מחלקת שבקדשה כי הסטרא אחרא הוא בחינת מחלקת ושרשם מחלקת שבקדשה ואין הדין נמתק אלא בשרשו ועל כן על ידי מחלקת של צדיקים שהיא מחלקת שבקדשה על ידי זה נמתקים הדינים בשרשן כנ"ל ועל ידי זה "צדיק כתמר יפרח" כי נמתק ונתבטל התמר דסטרא אחרא ... שעקר כבוד שבת היא האכילה, כמו שכתוב "אכלוהו היום" כי אכילת שבת יקרה מאד, כי הוא כלו אלהות כלו קדש, וכמבאר ועל כן מצוה גדולה להרבות בסעדת שבת, והוא תקון לחלול שבת כי מחלול שבת אי אפשר לזהר כי ... "רגליה יורדות מות" ובשבת עולין הרגלין מן הקליפות בבחינות "אם תשיב משבת רגלך" שבשבת משיבין הרגלין של מצוה אל הקדשה ואזי מתחלת לילך לפני השם יתברך והנה בודאי בתחלת ההליכה אינה יכולה לעשות דרך כבושה רק הוא עדין שביל ...

... ומזמנם שניהם לפנדק אחד, וזה מבזה את הצדיק והצדיק נפטר בזה מן דינו כנ"ל וזה האיש נענש אחר כך ונתקדש שם שמים שבשביל כבוד הצדיק נענש ובאמת 'גברא קטילא קטל' כי כבר הוא חיב ענשו מקדם "ודרכי ה' ישרים", ...

שבחי הר"ן - אות טז וגדל עצם מעלת קדשתו בשבירת התאוה הכללית שהיא כוללת כל התאוות רעות שהוא תאוות המשגל אי אפשר לבאר ולספר ואמר: שהיו לו נסיונות ... על יצרו ולשבר תבערת המדורה של תאוה הכללית הזאת והיה קדוש גדול מאד מאד בפרישות תאוה זו בפרישות גדול ובקדשה גדולה ונוראה מאד ואמר שהבעל דבר רצה להניח לו הכל רק שהוא יותר לו דבר אחד והוא אמר להפוך ... בכמה וכמה מיני תחנונים ורצויים ופיוסים שיהיה השם יתברך בעזרו להנצל מתאוה זו עד אשר זכה לעמד בכל הנסיונות וקדש עצמו מאד בפרישות תאוה זו עד אין שעור וערך עד אשר זכה לשבר תאוה זו לגמרי עד אשר היה ...