ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - מח - שיחות השיכים להתורות
אות מח התורה חיים נצחיים שבסימן ע"ב בלקוטי תנינא נאמרה בעת שבא אצלו על שבת קדש פרשת יתרו צדיק אחד מפרסם גדול, והוא זכרונו לברכה לא אמר שום תורה בליל שבת קדש ולא ביום שבת קדש. וכשגמרנו סעדת שחרית של שבת וכבר ברכנו ברכת המזון והיינו סבורים להסתלק מהשלחן כנהוג אחר ברכת המזון אבל הוא זכרונו לברכה נשאר אז יושב על מקומו וגם אנחנו כלנו נשארנו אז יושבים לפניו, וגם הצדיק הנ"ל נשאר עדין יושב לפניו. בתוך כך ענה ואמר כשרואין את עצמו עם הצדיק אפילו כשאין שומעין תורה גם זה טוב מאד כי על ידי זה מקבלין גדלה. והתחיל לומר תורה הנ"ל בתוך דבריו כשנכנס באמירת התורה כנ"ל ענה ואמר הלא בתוך כך אני אומר תורה ואף על פי כן גמר כל התורה הנ"ל. הכלל שכמה וכמה תורות כמעט כלם נאמרו בנס גדול שכמעט כמעט היה העולם חסר מהטוב הגנוז הזה וקדם כל התורה היה העולם מתמוטט אם יזכו להטוב הגנוז הזה. והשם יתברך בדרכיו הנפלאים וחסדיו העצומים סיבב בכל פעם סיבות לטובה עד שזכינו בכל פעם לשאב מהנחל הנובע וכו' כל הדברים האלה אשר העלינו על הספרים. וכבר מבאר שאמר שבכל דבור ודבור שאומר בפני העולם תלויים בו כל העולמות עליונים ותחתונים אות מט בעת שאמר התורה ואתחנן הנדפס בלקוטי תנינא סימן ע"ח. ושם מדבר מענין שאסור ליאש עצמו לעולם איך שיהיה חס ושלום. אמר אז בזו הלשון: [אסור להתיאש, אהה אל תתיאשו] ומשך מאד תבת גיוואלד [אהה] כדרך המזהיר וצועק מעמק הלב אות נ כששמענו מפיו הקדוש מאמר המתחיל מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך הוא מחמת שאינם מישבים עצמם, עין שם בלקוטי תנינא סימן י, ושם מדבר משמחה והיה הוא זכרונו לברכה יושב אז בחוץ אצל כתל בית הכנסת בדרום אצל חתיכת בדל עץ מן העב המנח ליסוד. כי שם היה רגיל לישב כמה פעמים לפעמים בצד דרום ולפעמים בצד צפון ולפעמים במזרח ולפעמים במערב, ולפעמים בתוך העזרה של בית הכנסת, ולפעמים הלך עמנו לטיל על ההר שסביב העיר, ולפעמים הלך עמנו אנה ואנה לפני בית הכנסת. ובכל אלו המקומות שמענו תמיד חדושים נפלאים ונוראים ושיחות קדושות אשר לא נשמעו כזאת מימים רבים. גם אחר שהיתה לו החולאת של ההוסט [שעול] היה נוסע לטיל על פי הרב והיינו נוסעים עמו והיינו שומעים ממנו בדרך תורה הרבה. ונחזר למעלה בעת שאמר ענין הנ"ל אז דבר הרבה משמחה וחזק אותנו וזרז אותנו מאד להיות בשמחה תמיד. כי באותן העתים שהיה בעת שבא מלמברג אז דבר עמנו הרבה מאד מענין התחזקות להיות בשמחה תמיד. ואמר אז לנו שראוי לנו לשמח מאד מה שנצלנו ברחמיו מלהיות מתנגדים עליו. ואמר אז בזו הלשון ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים משני תועים הינו מהתועים לגמרי מהתורה שהם העכו"ם והאפיקורסים וגם נצלנו מהתועים המתנגדים החולקים עליו שאבדו מה שאבדו בלי שעור וערך ומספר. ואמר הלא אתם בודאי הייתם מתנגדים גדולים לולא חסדיו ורחמיו המרבים אשר נצלנו מפח יוקשים מכת המתנגדים אשר אם היינו שומעין להם חס ושלום היה נאבד תקותנו חלילה וכו'. ענה ואמר כמתמיה ואמר עלי הייתם חולקים ?!
אות מח

הַתּוֹרָה חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁבְּסִימָן ע"ב בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא

נֶאֶמְרָה בְּעֵת שֶׁבָּא אֶצְלוֹ עַל שַׁבַּת קדֶשׁ פָּרָשַׁת יִתְרוֹ צַדִּיק אֶחָד מְפֻרְסָם גָּדוֹל, וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא אָמַר שׁוּם תּוֹרָה בְּלֵיל שַׁבַּת קדֶשׁ וְלא בְּיוֹם שַׁבַּת קדֶשׁ.

וּכְשֶׁגָּמַרְנוּ סְעֻדַּת שַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת וּכְבָר בֵּרַכְנוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן

וְהָיִינוּ סְבוּרִים לְהִסְתַּלֵּק מֵהַשֻּׁלְחָן כַּנָּהוּג אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן

אֲבָל הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִשְׁאַר אָז יוֹשֵׁב עַל מְקוֹמוֹ וְגַם אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ נִשְׁאַרְנוּ אָז יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, וְגַם הַצַּדִּיק הַנַּ"ל נִשְׁאַר עֲדַיִן יוֹשֵׁב לְפָנָיו.

בְּתוֹךְ כָּךְ עָנָה וְאָמַר כְּשֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק אֲפִילּוּ כְּשֶׁאֵין שׁוֹמְעִין תּוֹרָה גַּם זֶה טוֹב מְאד

כִּי עַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין גְּדֻלָּה.

וְהִתְחִיל לוֹמַר תּוֹרָה הַנַּ"ל

בְּתוֹךְ דְּבָרָיו כְּשֶׁנִּכְנַס בַּאֲמִירַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל עָנָה וְאָמַר

הֲלא בְּתוֹךְ כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה

וְאַף עַל פִּי כֵן גָּמַר כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ"ל.

הַכְּלָל שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת כִּמְעַט כֻּלָּם נֶאֶמְרוּ בְּנֵס גָּדוֹל שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר מֵהַטּוֹב הַגָּנוּז הַזֶּה

וְקדֶם כָּל הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם מִתְמוֹטֵט אִם יִזְכּוּ לְהַטּוֹב הַגָּנוּז הַזֶּה.

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְרָכָיו הַנִּפְלָאִים וַחֲסָדָיו הָעֲצוּמִים סִיבֵּב בְּכָל פַּעַם סִיבּוֹת לְטוֹבָה עַד שֶׁזָּכִינוּ בְּכָל פַּעַם לִשְׁאב מֵהַנַּחַל הַנּוֹבֵעַ וְכוּ' כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱלִינוּ עַל הַסְּפָרִים.

וּכְבָר מְבאָר שֶׁאָמַר שֶׁבְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁאוֹמֵר בִּפְנֵי הָעוֹלָם

תְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים

אות מט

בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה וָאֶתְחַנַּן הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ע"ח.

וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן שֶׁאָסוּר לְיַאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם.

אָמַר אָז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: [אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, אַהָהּ אַל תִּתְיָאֲשׁוּ]

וּמָשַׁךְ מְאד תֵּבַת גִיוַואלְד [אַהָהּ] כְּדֶרֶךְ הַמַּזְהִיר וְצוֹעֵק מֵעמֶק הַלֵּב

אות נ

כְּשֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מַאֲמָר הַמַּתְחִיל מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מְיַשְּׁבִים עַצְמָם, עַיֵּן שָׁם בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן י, וְשָׁם מְדַבֵּר מִשִּׂמְחָה

וְהָיָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יוֹשֵׁב אָז בַּחוּץ אֵצֶל כּתֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת בַּדָּרוֹם אֵצֶל חֲתִיכַת בְּדַל עֵץ מִן הָעָב הַמֻּנָּח לִיסוֹד.

כִּי שָׁם הָיָה רָגִיל לֵישֵׁב כַּמָּה פְּעָמִים לִפְעָמִים בְּצַד דָּרוֹם וְלִפְעָמִים בְּצַד צָפוֹן וְלִפְעָמִים בַּמִּזְרָח וְלִפְעָמִים בַּמַּעֲרָב, וְלִפְעָמִים בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְלִפְעָמִים הָלַךְ עִמָּנוּ לְטַיֵּל עַל הָהָר שֶׁסְּבִיב הָעִיר, וְלִפְעָמִים הָלַךְ עִמָּנוּ אָנֶה וָאָנָה לִפְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת.

וּבְכָל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת שָׁמַעְנוּ תָּמִיד חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְשִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר לא נִשְׁמְעוּ כָּזאת מִיָּמִים רַבִּים.

גַּם אַחַר שֶׁהָיְתָה לוֹ הַחוֹלַאת שֶׁל הַהוּסְט [שִׁעוּל] הָיָה נוֹסֵעַ לְטַיֵּל עַל פִּי הָרב

וְהָיִינוּ נוֹסְעִים עִמּוֹ וְהָיִינוּ שׁוֹמְעִים מִמֶּנּוּ בַּדֶּרֶךְ תּוֹרָה הַרְבֵּה.

וְנַחֲזר לְמַעְלָה בְּעֵת שֶׁאָמַר עִנְיָן הַנַּ"ל אָז דִּבֵּר הַרְבֵּה מִשִּׂמְחָה

וְחִזֵּק אוֹתָנוּ וְזֵרַז אוֹתָנוּ מְאד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.

כִּי בְּאוֹתָן הָעִתִּים שֶׁהָיָה בָּעֵת שֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ אָז דִּבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה מְאד מֵעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.

וְאָמַר אָז לָנוּ שֶׁרָאוּי לָנוּ לִשְׂמחַ מְאד מַה שֶּׁנִּצַּלְנוּ בְּרַחֲמָיו מִלִּהְיוֹת מִתְנַגְּדִים עָלָיו.

וְאָמַר אָז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן בָּרוּךְ אֱלקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים

מִשְּׁנֵי תּוֹעִים הַיְנוּ מֵהַתּוֹעִים לְגַמְרֵי מֵהַתּוֹרָה שֶׁהֵם הָעַכּוּ"ם וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים

וְגַם נִצַּלְנוּ מֵהַתּוֹעִים הַמִּתְנַגְּדִים הַחוֹלְקִים עָלָיו שֶׁאָבְדוּ מַה שֶּׁאָבְדוּ בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וּמִסְפָּר.

וְאָמַר הֲלא אַתֶּם בְּוַדַּאי הֱיִיתֶם מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים

לוּלֵא חֲסָדָיו וְרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים אֲשֶׁר נִצַּלְנוּ מִפַּח יוֹקְשִׁים מִכַּת הַמִּתְנַגְּדִים

אֲשֶׁר אִם הָיִינוּ שׁוֹמְעִין לָהֶם חַס וְשָׁלוֹם הָיָה נֶאֱבָד תִּקְוָתֵנוּ חָלִילָה וְכוּ'.

עָנָה וְאָמַר כְּמַתְמִיהַּ וְאָמַר

עָלַי הֱיִיתֶם חוֹלְקִים ?!
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד - לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם
...- להמשיך שלום בעולם [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תקעו בחדש שופר בכסא וכו' א. להמשיך שלום בעולם צריך להעלות כבוד הקדוש ברוך הוא לשרשו הינו ליראה כמו שכתוב: "ליראה את השם הנכבד" ב. ואי אפשר להעלות את הכבוד אלא על ידי תורת חסד "ותורת חסד" אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'זהו הלומד תורה על מנת ללמדה' כי זה עקר כבודו כמובא בזוהר 'בשעתא דשאר עכו"ם אתין ואודן לקדשא בריך הוא, כדין אסתלק ואתיקר שמא דקדשא בריך הוא עלא ותתא, כמו גבי יתרו: בשעתא דאמר יתרו: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים", כדין אסתלק ואתיקר שמא...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לד
...- סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לד וכבר נשמע מפיו הקדוש שאמר כי יש צדיקים שעבדו וטרחו עד שזכו לאיזה מדרגה ומעלה כל אחד כפי מעלתו כמו למשל אצל מלך ששריו זוכין על ידי עבודתם כל אחד לאיזה מעלה לאיזה התמנות גבה כפי עבודתו אבל על עצמו אמר שאם היה יודע שהוא עכשו באותה המעלה ומדרגה של אשתקד אינו רוצה את עצמו כלל [ואמר בלשון גנאי על עצמו על ענין הנ"ל אם היה נשאר במדרגה של אשתקד] רק בכל פעם הוא עולה ממדרגה למדרגה ויש הרבה מאד בענין זה לספר אך אי אפשר לספר כל זה בכתב כלל כי אם מי שזכה לראות בעיניו ולשמע...
שיחות הר"ן - אות ריא - גדולות נוראות השגתו
...- אות ריא - גדולות נוראות השגתו היה מתלוצץ מאד מהחולקים עליו ואומרים שתורתו קבל מזקנו רבי נחמן הארידענקיר זכרונו לברכה ואמר בדרך צחות: כמה היטיב עמי זקני שהשאיר לי תורות כאלו מכון ממש לכל ענין וענין שיהיה מענינא דיומא וכפי מה שצריכין האנשים השומעים, כגון על שבת חנוכה מחנוכה, ועל שבת נחמו כיוצא בו וכו' וכל האנשים עם כל הצטרכותם בגשמיות וברוחניות יהיו נכללים בזאת התורה באותו העת, וכל מה שעבר בעולם אז וכו' כלומר הלא בתורתו היה כלול כל מה שהיה צריך כל אחד ואחד מהשומעים כאשר ראינו בעינינו בפשיטות כמה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ב - אֱמר אֶל הַכּהֲנִים
...ב - אמר אל הכהנים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה: אמר אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם: לנפש לא יטמא בעמיו . איתא בספרא דצניעותא 'מנוקבא דפרדשקא משך רוחא דחיי למשיחא' א. כי עקר כלי זינו של משיח הוא התפילה שהוא בחינת חטם, כמו שכתוב: "ותהלתי אחטם לך" ומשם עקר חיותו וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבש הכל משם כמו שכתוב: "והריחו ביראת ה'" וכו' זה בחינת חטם וזה עקר כלי זינו כמו שכתוב: "בחרבי ובקשתי" ופרש רש"י: 'תפילה ובקשה' וכמו שכתוב: "כי לא בקשתי אבטח וכו' באלוהים הללנו" בחינת: "תהלתי אחטם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רט - תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם
...רט - תפלות כנגד תמידין תקנום [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תפילות כנגד תמידין תקנום כי ידוע שיש לכל אדם תפילות רעות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'גנבא על מחתרתא רחמנא קריא' נמצא אחר כך כשעומד להתפלל תפילה הראוי להתפלל אזי בא התפילה רעה ומבלבלת אותו וזה בחינת תפילות כנגד, שהיא מתנגדת לו והתקון לזה, הכנסת אורח תלמיד חכם כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אורח מברך': "וארח צדיקים כאור נגה" וכתיב: "ברכות לראש צדיק", שהוא בחינת שמונה עשרה ברכות שבתפילה נמצא שעל ידו בא התקון התפילה וזה פרוש: תמידין תקנום זה...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לא
...שלו לארץ ישראל - אות לא ופעם אחת בא אליו אחד מהגדולים, שהיה חשוב מאד בארץ ישראל ובחוץ לארץ וקלסוהו שהוא בקי בכל הש"ס כמעט בעל פה, ושהוא גם כן ממרי קבלה ובא אל רבנו זכרונו לברכה והזהיר להוציא כל איש מעליהם, ולא עמד איש אתם בהתועדם יחד אך האיש הנזכר לעיל שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, נשאר שם והפציר אותו הגדול הנ"ל ואמר לרבנו זכרונו לברכה, בלשון זה. ידענו שכבוד תורתו לא בא לארץ ישראל כשאר ההמון במחין דקטנות דהינו כדי לילך ארבע אמות בארץ ישראל ויהיה בן עולם הבא או שאר מחשבות כאלו כדרך אנשים פשוטים רק...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלד - עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה אֲפִלּוּ לְיָחִיד, כָּל שֶׁכֵּן לְרַבִּים
...עבודה גדולה לומר תורה אפלו ליחיד, כל שכן לרבים עבודה גדולה לומר תורה אפילו ליחיד, כל שכן לרבים כי צריך לזהר מאד, שלא יאמר דבר שאינו ראוי לשכל המקבל כי הוא בחינת ניאוף, שמשליך השכל באתר דלא אצטריך ונקרא לבטלה, כי אינו מוליד אצלו כלום ולפעמים נקרא ניאוף ממש, שמוליד ומוציא פסול ופגום הינו שהמקבל עושה על ידי זה דבר שאינו צריך לו לפי מדרגתו ועל כן על ידי שאומר תורה יוכל, חס ושלום, להתגבר עליו היצר בתאוות ניאוף ועל כן צריך לזהר מאד כשאומר תורה ברבים שדבוריו יתחלקו שלא ישמע כל אחד כי אם מה שצריך לו, לא...
מחלוקת שבין החכמים
...co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה מוסבר כי המחלוקת שבין החכמים הכרחית לצורך קיום העולם. מוסבר שם גם כי משה הוא מעל המחלוקת הזו. אז כיצד בדיוק התקיים העולם בזמן משה? ואיך יתקיים העולם לעתיד לבוא כשיהיה שלום ולא מחלוקות? * תשובה: בדברי רבי נחמן מברסלב הנ"ל מלובש הסוד הבא: אכן בבחינת משה העולם לא קיים וכל קיומו של העולם הוא רק בבחינת המחלוקת שבין החכמים. היינו, כי משה הוא השכל והמוחין. ובאמת כאשר המוחין נכללים בא"ס לגמרי, אז באמת אין שום קיום לעולם, והאדם נסתלק...
ספר המידות - שבת
ספר המידות - שבת חלק שני א. התורה והמעשר והשבת הם נותנים חיים גשמיים גם כן. ב. הרגיל בקללה, על ידי זה לא יהיה לו בגדים על השבת. ג. עיר ששומרין את עצמם מללכת חוץ לתחום שבת, על ידי זה שם הבשר בזול. ד. על ידי שמירת שבת ממשיך על עצמו אור של משיח גם על ידי תשובה. ה. על ידי שמירת שבת הוא כבן המתחטא לפני אביו והוא ממלא שאלותיו, גם הוא גוזר והקדוש ברוך הוא מקימה, גם הקרן של המעשים טובים שלו קימים לעולם הבא, ואינו אוכל אלא מפרותיהם.
גשר צר מאוד - לא לפחד כלל - חלק 1
...- חלק 1 אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאד מאד והכלל והעקר שלא יתפחד כלל ובלשון העם: כל העולם כולו גשר צר מאוד. והכלל והעיקר לא לפחד כלל. **** ויש בזה כמה עניינים. ראשית בפשיטות כפשוטו, שעל האדם לא לפחד וכולי... אך יש כאן עוד כמה עניינים, כגון שלדוגמא מרומז בזה העניין מ"ש רבי נחמן מברסלב, כי מי שרוצה לזכות לשעשוע של העולם הבא לשם כך עליו להעלות את מידת היראה לשורשה. דהיינו שעיקר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 27_04_2026 השעה 23:16:43 - wesi2