ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 1
breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ

אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה'.

דַּע, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה

= התורה היינו השכל של השי"ת. הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, היינו בתורה דעתיקא סתימאה שתתגלה לעתיד לבוא, שהיא קדמה לעולם שבה הוא הסתכל וכולי. והתורה הזאת היא השכל של השי"ת. היינו השכל של השי"ת מדוע הוא ברא את העולם, ומדוע דווקא בצורה הזאת ומדוע דווקא כך ולא אחרת, זה השכל של השי"ת שהוא התורה של השי"ת.

נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִילּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת, שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים

= התפילות היינו הרצונות / התאוות / החסרונות וכולי. כי על ידי זה שאדם מבין את השכל של השי"ת בכל דבר, ממילא הוא רואה את הטוב שיש בכל דבר, וממילא כל החסרונות שלו נעלמים, כי מאחר שהכל טוב הוא אינו חסר דבר.

וְהַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין

הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי.

= היינו כי בעולם הזה החן והכבוד של בחינת ישראל שהיא האמונה, הוא ירד ונסתר. היינו כי בעולם הזה עיקר החשיבות הוא דווקא לכבוד של העולם הזה, במקום שיהיה לאמונה של העולם הבא.

ועל ידי התגלות השכל של השי"ת, על ידי זה יתהפך החשיבות הנ"ל, ויגלו שעיקר הגדולה היא שיפלות וכולי.

כִּי עַכְשָׁו בָּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִיתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל

כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא אֶצְלָם.

= בעולם הזה המלכות של השי"ת היא בגלות. היינו שהאדם לא רואה את המלכות של השי"ת בכל דבר.

אֲבָל עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

= על ידי התגלות השכל של השי"ת בעולם, על ידי זה מתגלה החשיבות של הענווה שהיא בחינת אין שממנה שורש ה"יש" וכולי.

כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת: "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן"

שֶׁמַּעֲלָה חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ.

= התורה מאפשרת לאדם לחיות טוב יותר כדלהלן.

כִּי אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל, שֶׁל כָּל דָּבָר

וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר

= השכל של כל דבר, היינו התורה שמלובשת בבריאה בכל דבר.

כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר

לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר.

= על ידי זה שאדם מבין איזו תורה מלובשת בכל דבר, על ידי זה הוא זוכה לעבוד את השי"ת בכל דבר, ומתקרב להשי"ת ועולה מדרגה לדרגה מכל דבר.

ואיש ישראלי, היינו מי שזכה להגיע לבחינת א"י, שהיא כולה בחינת שכל בלבד. ושם באמת עולים כל הזמן מדרגה לדרגה.

כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל וּמֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו".

= כאן רבי נחמן מברסלב מדבר על השכל של השי"ת שמלובש בכל דבר. ומי שזוכה לדעת אותו, השכל הזה מאיר לו בכל דרכיו.

וְזֶה בְּחִינַת יַעֲקב

כִּי יַעֲקב זָכָה לַבְּכוֹרָה שֶׁהוּא רֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית חָכְמָה".

= כאן רבי נחמן מברסלב מדבר על השכל שהוא בחינת ראשית, היינו השכל שקדם לעולם, היינו השכל של השי"ת שכרגע הוא מלובש בכל דבר בעולם.

וזה בחינת "וַיַּעַקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם", וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס: וְחַכְּמַנִי.

וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ. כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא מֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ.

וְזֶה בְּחִינַת: "וְארַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם".

וְזֶה בְּחִינַת חֵית לְשׁוֹן חִיּוּת

כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְחַיֶּה" וְכוּ'.

= כי השכל של השי"ת הוא זה שמחייה את כל הבריאה. היינו סודות התורה שמחיים גם את המקומות הנמוכים...

אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַשֵּׂכֶל גָּדוֹל מְאד

אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת נוּן שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'לְשׁוֹן מַלְכוּת'.

= היינו כי מחמת שהשכל של השי"ת הוא מאוד גדול, לשם כך צריך את בריאת העולם, דהיינו את המלכות, שבה הקב"ה מצמצם את עצמו עבור האדם.

בחינת מלכות היינו השכינה בייחס לקב"ה. וכן זו בחינת העולם הזה עולם העשייה שבו מלובשים כל שאר העולמות. וכן זו בחינת הנשמה של האדם, שהיא בחינת מלכות, ושהיא צמצום של השי"ת.

בכל מקרה הרעיון הוא, כי אי אפשר להשיג את האין סוף כפי מה שהוא, ולכן יש צורך בבחינת מלכות, דהיינו בבריאת העולם כדי לזכות לאור הזה.

וכן ע"ז הדרך, אור השכל גדול מאוד, ולכן אי אפשר לזכות אליו כאשר המוחין מתבטלים. ולכן צריך צמצום דהיינו בחינת ושוב של הצדיק, שאז הוא חוזר לישותו היינו למלכותו, ועל ידי זה הוא יכול להשיג את הא"ס עם הרשימו שנשאר אצלו מהביטול. כי בשעת ביטול לא"ס, המוחין מתבטלים לגמרי, ואז הישות של האדם מתבטלת לגמרי, ואז אין חיות לבחינת המלכות. אך בחינת המלכות חייבת להתקיים וכולי...

וְזֶה בְּחִינַת לְבָנָה

כִּי הַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ

כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַשֶּׁמֶשׁ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם

אֶלָּא מַה שֶּׁמְקַבֶּלֶת מִן הַחֵית, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כַּנַּ"ל

= היינו כי כל בחינת ה"יש" אין לה חיות אלא באמצעות בחינת ה"אין" שמחייה אותה. כי המלכות דהיינו הישות, אין לה שום חיות מבלעדי מה שהשי"ת מחייה אותה.

וְנַעֲשֶׂה: "אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה"

= היינו שעל ידי התגלות השכל של השי"ת שיש בכל דבר בעולם, על ידי זה נכללת הבריאה בלפני הבריאה, היינו שהמלכות שהיא הלבנה נכללת בבחינת החמה...

אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה וְהַחִיּוּת, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר

זֶה בְּחִינַת עֵשָׂו שֶׁבִּזָּה אֶת הַבְּכוֹרָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכוֹרָה"

דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל

בְּחִינַת: "לא יַחְפּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ"

= התגלות ליבו, היינו שהולך אחרי הלבוש החיצוני והגלוי של העולם הזה, ולא אחרי הפנימיות והשכל שמחייה כל דבר.

וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה

בְּחִינַת לְבָנָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא

שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר: "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה" וְכוּ'

וְזֶה בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע.

כִּי הַיֵּצֶר טוֹב נִקְרָא "מִסְכֵּן וְחָכָם", בְּחִינַת מַלְכוּת

שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲנִיָּה וְדַלָּה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם

כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה.

= היינו כי הצדיק האמת מחזיק את עצמו לכלום, כי אין לו שום חיות מלבד מה שהשי"ת מחייה אותו. וכן השכינה אין לה מעצמה כלום, מלבד מה שהקב"ה משפיע בה.

וְיֵצֶר הָרָע נִקְרָא "מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל"

בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא

שֶׁאֵינָהּ חֲפֵצָה בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, בְּחִינַת "לא יַחְפּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה" וְכוּ', כַּנַּ"ל

= היינו שאינו רואה את השכל של השי"ת בכל דבר, היינו שאינו יודע את התורה שמלובשת בכל דבר בעולם, דהיינו אינו יודע את סודות התורה שיש בכל דבר בעולם וכולי.

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִתֵּן כּחַ לִבְחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע'.

= היינו צריך האדם לקשר את הבריאה שהיא המלכות, אל המלך דהיינו הבורא.

* אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 2.
ספר המידות - זכות אבות
ספר המידות - זכות אבות חלק א' א. על ידי טבילת מקוה מזכירין זכות אבות. חלק שני א. על ידי מפלגי וחריפי הדור מאירין את היראה, ועל ידי היראה מתנוצץ זכות אבות, ועל ידי התנוצצות האבות נתעורר תשובה בעולם. ב. בפתח ביתו של אדם נכר, אם תמו זכות אבותיו או אם חלה זכות אבותיו. ג. הגומל חסדים, אין צריך לזכות אבות.
הצדיק האמת הגדול במעלה - מה מיוחד בו?
...מיוחד בו? אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=2207 - שיחות הר"ו - אות נא העולם אומרים שאין צריך לבקש גדולות ואני אומר שצריך דוקא לבקש גדולות לבקש ולחפש אחר הצדיק הגדול ביותר דוקא וכבר מבאר מזה בספרים שצריך לחפש דיקא אחר הצדיק והרבי הגדול ביותר וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא וכל מה שהוא קטן ביותר ומרחק ביותר מהשם יתברך הוא צריך רבי גדול ביותר ... כי כל מה שהוא קטן ומרחק ביותר צריך מלמד גדול ביותר שיהיה אמן כזה שיוכל להלביש שכל עליון כזה...
אחדות שבין הצדיקים - מסירות נפש וממון
...שבין הצדיקים - מסירות נפש וממון אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=522 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנב - כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת כי על פי הטבע כשנותנין צדקה נחסר מאתו מה שנתן אבל על ידי האחדות שבין הצדיקים יוכל לתן צדקה ולא יחסר כלל וכן על ידי זה יכולים שיהיה להאדם מסירת נפש באמת ואף על פי כן לא יזיק לו וישאר בחיים נשאל: 1 - מהי האחדות שבין הצדיקים הזו? 2 - כיצד זה גורם לכך שיוכל לתת צדקה ולא יחסר ממונו? 3 - מהו ואיך הוא עניין המסירות...
חיי מוהר"ן - כד - שיחות השיכים להתורות
...- כד - שיחות השיכים להתורות אות כד פעם אחת באנו אליו אני וחברי רבי נפתלי סמוך לשבועות תקס"ה, ואמר לנו שעתה אינו יודע כלל רק זאת נודע לי בעתים הללו שעל ידי לשון הרע שבעולם אין הצדיקים יכולין להיות ענוים וכו' כמבאר בסימן קצ"ז ויתר מזה אינו יודע ואמר בפרוש כמו שאתה אינך יודע, כך ממש אני איני יודע עכשו כלום. ואמר שעכשו הוא מתנהג בפשיטות שעומד בבקר ומתפלל תפילתו, ואחר כך הוא לומד קצת, ואחר כך הוא אומר תהלים, ואחר כך אוכל אכילתו ומניח עצמו לישן קצת ואחר כך הוא עומד ומפרש שיחתו קצת לפני השם יתברך ברחמים...
חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו
...אמר בקש שלום במקומך, ורדפהו ממקום אחר. כלומר שלפעמים צריך דיקא שיהיה לו שלום עם שונאי ה' ועל ידי זה דיקא ירדפהו ממקום אחר והבן אות תכז שמעתי בשמו שאמר שחלם לו דברי צחות והם אלו 'זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן'. הינו שמקשה: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא הינו מאחר שזונות מפרכסות זו את זו מפני מה תלמידי חכמים לא יכבדו זה את זה. והתרוץ הוא כל שכן הינו בשביל כל שכן בשביל הממון הנקרא כל שכן כי כל שכן עשר וכבוד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק: "ארך ימים בימינה", וכל שכן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צט - וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמר
...צט - ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר [לשון החברים] ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר דהנה האדם צריך להתפלל בדבקות גדול להשם יתברך אך אם לפעמים יש עת, שאינו יכול להתפלל בדבקות אל יאמר איני מתפלל כלל מאחר שאינו יכול לכון כראוי ולהתפלל בדבקות, והתפילה אינה מקבלת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקבל ואם לאו יודע וכו' וזהו על דרך שאמרנו אם בדבקות שאזי התפילה שגורה ומרצה בפיו, מקבלת ואם לאו, חס ושלום, להפך אף על פי כן אל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצ - וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'
...דברי העם אל ה' "ויענו כל העם יחדו ויאמרו: כל אשר דבר ה' נעשה, וישב משה את דברי העם אל ה', ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך וכו' ויגד משה את דברי העם אל ה'" והוא תמוה ונפלא מאד כי מה הם דברי העם שנית שעליהם נאמר: "ויגד משה את דברי העם" כי לא נמצא בכתוב שום מענה ודברים שהשיבוהו העם שנית אחר מענה הראשון "כל אשר דבר" וכו' ומה זה שוב "ויגד משה את דברי העם אל ה'" אך דע כי ישראל טענו ואמרו על מה שאמר להם משה לקבל את התורה ענו הם "כל אשר דבר ה'" כלומר כל אשר ידבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קה - יִּשְׁתַּדֵּל לְעַיֵּן בְּתוֹרָתוֹ, וְיִרְאֶה לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר
...- ישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש איזה דבר שמעתי מאחד, שהזהיר אותו שישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש בתורתו איזה דבר [כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מאנשיו] ואמר לו: אם תזכה לכון אל תכן כונתי בתורתי מה טוב ואפילו אם לא תוכל לכון כונתי אף על פי כן טוב מאד כשזוכין לחדש איזה דבר בתורה כי הוא תקון גדול להרהורים כי כל ההרהורים באים על ידי כח המדמה ועל ידי שמחדשין איזה דבר בתורה שזהו בחינת מדמה מלתא למלתא על ידי זה מתקנין פגם ההרהורים שבאין על ידי המדמה גם אנכי בעצמי שמעתי מפיו הקדוש כמה וכמה פעמים שהזהיר מאד...
ספר המידות - אבדה
ספר המידות - אבדה חלק שני א. מי שמחזיר אבדה לבעלים, בכח הזה מגיר גרים.
שיחות הר"ן - אות מ
...כבר אצלנו כמה פעמים שאסור לעסק בהם וצריך להרחיק מאד לבלי ללמד אותם ולבלי להביט בהם כלל אפילו בספרי חקירות של גדולי ישראל כי הוא אסור גדול מאד ללמד אותם [וכבר מבאר בכמה ספרים גדל האסור ללמד בהם כי לא באלה חלק יעקב, כי אין לנו שיכות בהם כי אנו מאמינים בו יתברך באמונה לבד בלי שום חקירה כי הוא יתברך ברא את העולם כלו ומקים את עולמו ועתיד לחדש את עולמו וכו' ודרך אלו הספרים להקשות קשיות שנראין כקשיות גדולות והתרוץ חלוש מאד ומי שרוצה לחקר יותר ולהקשות על התרוץ יכול להקשות ולא יועיל לו התרוץ על כן אסור לעין...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 23_01_2026 השעה 10:01:33 - wesi2