... קנה שיך לסימן י"ז ב"לקוטי תנינא" המתחיל צריך לזהר מאד להיות בשמחה בשבת וכו' כל זה אמר בליל שבת קדש ובתחלה שאל אותי: האתה שמח בשבת ? השבתי: אני לפעמים נתעורר עלי איזה יראה בשבת והשיב: לא כך הוא, ...

... נשלם הדבור על ידי האמת הינו רבוע הדבור, שנשלם על ידי האמת כנ"ל ה. ושלמות הדבור הוא בחינת לשון הקדש כי כל לשונות העמים הם חסרים, ואין להם שלמות כי נקראין לשון עלגים ואין שלמות רק ללשון הקדש ולשון הקדש הוא מקשר לשבת בבחינת: "ודבר דבר" 'שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חל' בבחינת: "כה תברכו" 'בלשון הקדש' שבלשון הקדש נכלל ברכה וקדשה כי הלשון הקדש מקשר לשבת שנאמר בו ברכה וקדשה כמו שכתוב "ויברך ויקדש" וכו' ועל כן על ידי שלשון הקדש מקשר לשבת על כן על ידי שלמות הדבור שהוא בחינת לשון הקדש על ידי זה ממשיכין השמחה של שבת לששת ימי החל כי ימי החל הם בחינת עצבות ואפילו המצוות שעושין ... בן, בחינת נח, ניחא דעלאין ותתאין שהוא מנחם ומשמח הכל מן העצבות, בחינת: "זה ינחמנו" וכו' וכשזוכין לבחינת לשון הקדש, שהוא מקשר לשבת אזי ממשיכין על ידו את הקדשה והשמחה של שבת לששת ימי החל כי מחמת שהלשון הקדש מקשר לשבת על כן נמשך על ידו השמחה של שבת לששת ימי החל אל אלהים ה' דבר [עם התבות] מספר שמחה כי על ידי שלמות הדבור שהוא לשון הקדש, נמשך שמחה כנ"ל ו. ועל ידי זה שממשיכין קדשה של שבת לששת ימי החל על ידי זה נתגלה האחדות הפשוט יתברך כי בששת ימי החל הם פעלות משתנות ... האמת מאיר בהדבור כנ"ל בבחינת: "פתח דבריך יאיר" ואזי נמשך השמחה של שבת לששת ימי החל על ידי לשון הקדש, שהוא שלמות הדבור וזה בחינת: חנוכה חנו כ"ה בחינת שבת ניחא שבו מקשר לשון הקדש שהוא בחינת: "כה תברכו" בלשון הקדש כנ"ל והשמחה של שבת מאיר לששת ימי החל שהם גם כן בחינת חנוכה בחינת חנוך, מט"ט, עבד, ששלטנותה בימי ...

... הי נינהו מלי דכדיבי אלו הם דברי כזב: סילותא שליא צוית צדק עדתיך ואמונה מאד א. כי יש פנים דקדשה שהם אנפין נהורין בחינת חיים כמו שכתוב: "באור פני מלך חיים" בחינות שמחה כמו שכתוב: "שבע שמחות את פניך" ... לעבודת אלילים שמטמא כנדה' שנאמר "תזרם כמו דוה" אבל אלו בני אדם שמשאם ומתנם באמונה הם דבקים באור הפנים דקדשה כי אין אמונה בלא אמת כמובא בזוהר: הינו צדק הינו אמונה וכו' [ומסיק שם אמונה אתקריאת כד אתחבר בה ... שהוא הזן ומפרנס והוא חושב "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" ב. ודע שעל ידי תקון ברית קדש הוא נצול מפנים דסטרא אחרא על ידי דם ברית נתתקן דם נדה תאוות ממון כמו שכתוב: "גם בדם בריתך" ... חיים. וזה 'מלח ממון חסר' כי על ידי מלח נתמעט אצלו תאוות ממון ג. וזהו: "ויגרש מפניך אויב" מפניך דקדשה "ויאמר השמד" לשון שמד, לשון עבודה זרה הינו תאוות ממון ובשביל זה, כשמגרש מפניהם דקדשה, את האויב הוא מפיל אותם האויבים בפנים דסטרא אחרא הינו השמד. נמצא, כל צדיק וצדיק כשהקדוש ברוך הוא רוצה ... דעלמא שצריך להמתיקה על ידי מלח כנ"ל 'אלמלא מלחא לא הוי יכיל עלמא למסבל מרירותא' ועל כן להפך בפרנסה דקדשה כתיב: "מצא אשה מצא טוב" 'טוב' בחינת צדיק בחינת ברית מלח שהוא ממתיק מרירותא הינו תאוות ועצבון הפרנסה] ופרנסה ... שאין מרגיש בהפסד ממון זאת הבחינה נקרא אמונה כי עקר אמונה הוא בממון כשמשבר תאוות ממון כנ"ל ששם פנים דקדשה אמונה מאד, זה ממון כמו שכתוב: "ובכל מאדך" וזה פרוש שאמרו סבי דבי אתונא אמר לנו מלי דכדיבא זה ... אבל לזאת ההסתכלות אי אפשר לבוא אלא עד שיתקן בריתו כמו שכתוב: 'מבשרי אחזה אלוק' שבתחלה צריך לתקן בשר קדש ואז יוכל להסתכל באלקות ובשביל זה עקר התקון של תאוות ממון הוא על ידי ברית וכשמתקן בריתו אי אפשר ... אני מר ממות את האשה" וכו' כנ"ל וכמ"ש: 'ומוצא אני מר ממות את האשה ודא טחול' וכו' אך פרנסה דקדשה הוא בחינת "מצא אשה מצא טוב" וכו' שהוא בחינת הצדיק כנ"ל כי הצדיק האמת נצול מזה כי אין הממון ... וכו', עין לעיל כי צריכים להתנסות ולהצטרף בתאוה זו של ממון קדם שזוכין למשא ומתן באמונה להרויח ולהוליד ממון דקדשה דהינו שצריכין להתגבר מאד בשעה שעוסק במשא ומתן שלא יפל אז לתאוות ממון כלל חס ושלום רק משאו ומתנו ... אסתרס ולא עבד פרין' וכו' כנ"ל ועל כן אי אפשר להמשיך שפע ומזונות ולהרויח ממון הנקרא ממון דהינו ממון דקדשה שיהיה 'שמח בחלקו' שזהו עקר העשירות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, 'איזהו עשיר השמח בחלקו' כי אם על ידי ... שם ועל כן יוכל כל אחד שהוא שומר הברית יותר מחברו להפיל את חברו כי הוא בחינת צדיק, פנים דקדשה, לגבי חברו ועליו נאמר גם כן: 'ויגרש מפניך אויב' וכו' ועל כן צריך לזהר כשיש מחלקת על האדם שלא יפל לתוך תשוקת הממון כי אולי חברו פנים דקדשה נגדו ויש לו כח להפיל אותו והנפילה הוא, שמפילין אותו לתאוות ממון כנ"ל על כן צריך לזהר מזה. שם ...

... להסתכל באותו הדבר הטוב הוא רואה שהוא גם כן מלא פצעים ואין בו מתם הינו שרואה שגם המצוה והדבר שבקדשה שזכה לעשות הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדשה איזה מעט טוב כי על כל פנים איך שהוא, על כל פנים היה איזה נקדה טובה בהמצוה והדבר טוב ... בחינת מנגן בכלי זמר שהוא בחינת שמלקט הרוח טובה מן הרוח נכאה עצבות רוח עין שם [והכלל כי נגינה דקדשה היא גבוה מאד מאד כידוע ועקר הנגון נעשה, על ידי ברור הטוב מן הרע שעל ידי שמבררין ומלקטין הנקדות ... נגונים כנ"ל ואזי הוא יכול להתפלל ולזמר ולהודות לה' מחמת גשמיותו ומעשיו הרעים שרואה שהוא רחוק מאד מאד מן הקדשה באמת אזי על פי רב אינו יכול להתפלל כלל מחמת זה ואינו יכול לפתח פיו כלל מחמת גדל העצבות ... נקדות טובות כנ"ל ומחיה ומשמח את עצמו בזה כי בודאי ראוי להאדם, להגדיל שמחתו מאד בכל נקדה ונקדה טובה מקדשת ישראל שמוצא בעצמו עדין ואזי כשמחיה ומשמח את עצמו על ידי זה כנ"ל אזי הוא יכול להתפלל ולזמר ולהודות ...

... עכשו כגמול עלי אמו אות קפג בקיץ תקס"ח בא מלמברג לביתו לברסלב ביום ראשון פרשת בלק ושבת בדרך בקהלת קדש יאנוב. גם בנסיעתו מלמברג נסע דרך בראד ונתמהמה שם איזה זמן בערך שני שבועות. והדאקטורים אמרו שקשה לו מאד ... והוטבו בעיניו מאד. ואחר כך נתתי אותם לאמן הכורך פה ברסלב לכרכם יפה וזה היה ביום ששי ערב שבת קדש והכרחתי לעמד על האמן לשמר בעת הכריכה שלא ישלטו בו ידי זרים. ואחר כך שלח רבנו זכרונו לברכה איש ...

... לפניו פה ואמר שגם לענין הסתלקותו כשימלאו ימיו ושנותיו לארך ימים ושנים טוב גם כן פה. כי באומין היה קדשת השם גדול מאד כי נהרגו רבים מישראל לאלפים ולרבבות אשר מכל זה נתקדש שמו כידוע. גם רבים מתו ממש על קדוש השם כי העכו"ם רצו שימירו דתם והם מתו על קדוש השם. וגם הנפשות מישראל שנהרגו סתם היא גם כן קדשת השם כידוע וכמה מיתות משנות שהיו אז וכמה גמולי מחלב ויונקי שדים שנהרגו לאלפים ולרבבות אשר כל זה היא קדשת השם. והם [הינו אלו הרשעים המפרסמים הנמצאים פה הרבה] הם מן הסוספיתא [פסולת] על כן הם אפיקורסים כאלה ואף ...

... לו כח המושך, להמשיך השם יתברך אצלו שזהו בחינת המשכן כנ"ל וזה בחינת הכבוד הנאמר אצל המשכן כמו שכתוב: "ונקדש בכבודי" וכמו שכתוב: "וכבוד ה' מלא את המשכן" כי כל הכבוד שיש לכל אדם שבעולם, מקטן ועד גדול כלם ...

... [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים כי עקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדשת וטהרת המחשבות כי שם שרשם כמובא בזוהר: כלא במחשבה אתבררו ואי אפשר לבוא למחין זכים אלא על ידי התקשרות ... השנה הוא מקור הדינים של כל השנה וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם ובשביל זה נוסעין לצדיקים כדי לזכות לקדשת המחשבה

... פה ועל ידי וא"ו הוא בבחינת: "כבוד ולא ידם" כי כל מקום שנאמר וא"ו, הוא מוסיף הינו בחינת תוספות קדשה, הינו שמירת הברית כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה, אתה מוצא קדשה' כי זה תלוי בזה, גאות וניאוף כמו שאמרו חכמינו ז"ל על פסוק:"ואשת איש נפש יקרה תצוד" ועל כן ברית ... במט"ט בששת ימי החל ומנהיג העולם על ידו ו. וזה בחינת הלכה וקבלה קבלה היא בחינת "השתחוו לה' בהדרת קדש" ראשי תבות קבלה והלכה היא בחינת: "הריעו לה' כל הארץ" ראשי תבות הלכה כמובא בכונות "השתחוו לה' בהדרת קדש" זה בחינת יחודא עלאה הינו זווג של שבת וזה בחינת ברית עלאה ששם עקר ההשתחויה בבחינת: "ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו" והוא בחינת הדרת קדש בבחינת: "בכור שורו הדר לו" "הריעו לה' כל הארץ" זה בחינת יחודא תתאה הינו זווג של חל שהוא בבחינת ... יחודא תתאה וזה בחינת: [סיום הפסוק מכנף הארץ הנ"ל] "צבי לצדיק רזי לי רזי לי" 'צבי לצדיק' הינו בחינת קדשת הזווג יש בו שני רזין הינו יחודא עלאה ויחודא תתאה שהם בחינת הלכה וקבלה בחינת רזין ורזין דרזין וזה ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמג - יש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו דע שיש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו על כן הוא מתעלם מאד ואין רואים ממנו שום קדשה ופרישות יתרה זה מחמת גדל קדשתו מאד וזה בחינות 'כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים' נמצא ששיר השירים הוא קדוש מאד יותר הרבה מכל הספרים והנה מצינו ששלמה המלך עליו השלום, חבר שלשה ספרים: משלי, קהלת ושיר השירים ובאמת משלי וקהלת הם כלם מלאים מוסר ויראת שמים מאד ומצינו בהם תבות קדשה וטהרה כמה פעמים אבל בשיר השירים אינו נמצא תבות קדשה וטהרה כלל פוק עין ותשכח, שבכל ספר שיר השירים אין נמצא שם בכל הספר שום תבות קדש וטהור וזה מחמת גדל עצם קדשתו אינם רואים שם שום קדשה