ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר
עלו זה בנגב ועליתם את ההר (במדבר י"ג) ופרש רש"י: 'פסלת ארץ ישראל' הכלל הוא, שהדבורים של צדיק שמדבר בתורה או בתפילה נקרא ארץ ישראל כי ארץ היא בחינת נפש, כמו שכתוב (תהלים קמ"ג) : "נפשי כארץ" וכו' ונפש הוא בחינת דבור כמו שכתוב (שיר השירים ה) : "נפשי יצאה בדברו" וכשהצדיק מדבר בתורה או בתפילה, נקרא ארץ ישראל והדבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חלין הוא נקרא פסלת ארץ ישראל ולמה מדבר שיחת חלין כדי לקשר את המון עם אל הדעת, שהוא בחינת הר דאיתא בגמרא אין הר לבנון (צריך לומר: לבנון, עין גטין נ"ו, ועין ילקוט פרשת ואתחנן בשם ילמדנו) אלא בית המקדש, שנאמר: "ההר הטוב הזה והלבנון" ובית המקדש הוא בחינת דעת דאיתא בגמרא (ברכות ל"ג) : 'כל מי שיש בו דעת כאלו נבנה בית המקדש בימיו' שבית המקדש נתן בין שתי אותיות, ודעת נתן בין שתי אותיות כי על ידי תורה ותפילה אי אפשר לקשרם אל שרשם, מחמת שהם רחוקים מן האמת כדאיתא בתלמי המלך (מגלה ט) : 'כשהושיב ע"ב זקנים לכתב לו ספר תורה, וכתבו כלם אלהים ברא בראשית וכו' כי הוא רחוק מן האמת, והצרכו להפך את הצרופים כך הצדיק שרוצה לקשר את המון עם הרחוקים מן התורה האמתיות צריך לדבר עמהם שיחת חלין, ולהלביש בהם התורה רק שהוא מדבר בצרופים ונקרא פסלת ארץ ישראל, כי אף שהם פסלת ארץ אף על פי כן יש בהם תורה, שהיא בחינות ישראל וזהו פרוש הפסוק עלו, הינו שאתם המון עם עולים זה בנגב, 'זה' הוא בחינת הצדיק, כמו שכתוב (קהלת יב) : "כי זה כל האדם" ודרשו רבותינו ז"ל (שבת ל) שכל העולם לא נברא אלא לצות לזה הינו הצדיק הוא בנגב, הינו פסלת ארץ ישראל, הינו שיחת חלין ועל ידי זה יכול לקשר אתכם ועליתם את ההר, הינו הדעת הנ"ל. ועוד, כי לפעמים הצדיק נופל ממדרגתו וכשבא אחד מן המון עם ומדבר עמו דברים של הבלי העולם והצדיק נהנה ממנו אז הוא מחיה להצדיק והצדיק בא למדרגתו ואחר כך יכול הצדיק להעלותם לבחינת הדעת עלו זה, הינו כשהצדיק צריך לעלות למדרגתו צריך אתה להיות בנגב הינו לדבר עמו שיחת חלין כדי להחיותו ועל ידי זה ועליתם את ההר שיוכל אז הצדיק לקשר אתכם לבחינת דעת הנקרא הר כנ"ל
עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר

וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל'

הַכְּלָל הוּא, שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁל צַדִּיק שֶׁמְּדַבֵּר בַּתּוֹרָה אוֹ בַּתְּפִילָּה

נִקְרָא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּי אֶרֶץ הִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ" וְכוּ'

וְנֶפֶשׁ הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ"

וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר בְּתוֹרָה אוֹ בִּתְפִילָּה, נִקְרָא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְהַדִּבּוּרִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הֲמוֹן עַם בְּשִׂיחַת חֻלִּין

הוּא נִקְרָא פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְלָמָּה מְדַבֵּר שִׂיחַת חֻלִּין

כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת הֲמוֹן עַם אֶל הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַר

דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא אֵין הַר לְבָנוֹן אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן"

וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת דַּעַת

דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא: 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת כְּאִלּוּ נִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו'

שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, וְדַעַת נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת

כִּי עַל יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִילָּה

אִי אֶפְשָׁר לְקַשְּׁרָם אֶל שָׁרְשָׁם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִן הָאֱמֶת

כִּדְאִיתָא בְּתַלְמַי הַמֶּלֶך

'כְּשֶׁהוֹשִׁיב ע"ב זְקֵנִים לִכְתּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, וְכָתְבוּ כֻּלָּם אֱלהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית וְכוּ'

כִּי הוּא רָחוֹק מִן הָאֱמֶת, וְהֻצְרְכוּ לַהֲפך אֶת הַצֵּרוּפִים

כָּך הַצַּדִּיק שֶׁרוֹצֶה לְקַשֵּׁר אֶת הֲמוֹן עַם הָרְחוֹקִים מִן הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיּוֹת

צָרִיך לְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחַת חֻלִּין, וּלְהַלְבִּישׁ בָּהֶם הַתּוֹרָה

רַק שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּצֵרוּפִים

וְנִקְרָא פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי אַף שֶׁהֵם פְּסֹלֶת אֶרֶץ

אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בָּהֶם תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת יִשְׂרָאֵל

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק

עֲלוּ, הַיְנוּ שֶׁאַתֶּם הֲמוֹן עַם עוֹלִים

זֶה בַנֶּגֶב, 'זֶה' הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁכָּל הָעוֹלָם לא נִבְרָא אֶלָּא לְצֶוֶת לָזֶה הַיְנוּ הַצַּדִּיק

הוּא בַנֶּגֶב, הַיְנוּ פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שִׂיחַת חֻלִּין

וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְקַשֵּׁר אֶתְכֶם

וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר, הַיְנוּ הַדַּעַת הַנַּ"ל.

וְעוֹד, כִּי לִפְעָמִים הַצַּדִּיק נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ

וּכְשֶׁבָּא אֶחָד מִן הֲמוֹן עַם וּמְדַבֵּר עִמּוֹ דְּבָרִים שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם

וְהַצַּדִּיק נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ

אָז הוּא מְחַיֶּה לְהַצַּדִּיק

וְהַצַּדִּיק בָּא לְמַדְרֵגָתוֹ

וְאַחַר כָּך יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהַעֲלוֹתָם לִבְחִינַת הַדַּעַת

עֲלוּ זֶה, הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיך לַעֲלוֹת לְמַדְרֵגָתוֹ

צָרִיך אַתָּה לִהְיוֹת בַנֶּגֶב

הַיְנוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין כְּדֵי לְהַחֲיוֹתוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר

שֶׁיּוּכַל אָז הַצַּדִּיק לְקַשֵּׁר אֶתְכֶם לִבְחִינַת דַּעַת הַנִּקְרָא הַר כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קַרְטָלִיתָא
...מוהר"ן ח"א - תורה יח - קרטליתא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יונתן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינא בספינתא, וחזינן ההוא קרטליתא, דהוו מקבעי בה אבנים טובות ומרגליות, והדרי לה מיני דכורי דמקרי בירשא. נחית בר אמוראי לאתויי, ורגש, ובעי דנשמטה לאטמה, וזרק זיקא דחלא ונחת. נפק ברת קלא ואמר: מאי אית לכו בהדי קרטליתא, דדביתהו דרבי חנינא בן דוסא, דעתידה לשדיא תכלתא בה לצדיקי לעלמא דאתי רשב"ם: קרטליתא ארגז: דמקרי בירשא כך שמו: בר אמוראי אדם שיודע לשוט במים: בעי דנשמטה לאטמא שבקש לחתך ירכו: זרק לה חלא חמץ, וברח...
שבחי הר"ן - אות יט
...מאד בימי קטנותו ובימי ילדותו לרוץ בכל פעם על קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה לבקש מאתו שיעזרו להתקרב להשם יתברך והיה רגיל לילך לשם בלילה ובזמן החרף בעת שהיה הקרירות גדול מאד היה הולך לשם בלילה ומשם חזר והלך אל המקוה והיה שם מקוה חוץ למרחץ ומקוה אחד בתוך המרחץ ובחר לו לילך בהמקוה שחוץ למרחץ, בעת הקרירות גדול וכבר היה קר לו מאד מחמת שבא מהקבר הנ"ל כי היה דרך רחוק בין ביתו להבית עלמין וכן מהבית עלמין למקוה מלבד השהיות שנשתהה הרבה על הקבר אף על פי כן אחר כל זה היה הולך דוקא לטבל בהמקוה שהיתה עומדת...
שיחות הר"ן - אות רעא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: הלא החנוני דרכו להקיף בהקפה, שיתנו לו לאחר זמן ומדוע לא יאמר האדם איזה קפיטליך תהלים או ללמד או לעשות שאר מצוות, ויהיה מנח ומוכן אצלו לעת הצרך ?! כי יהיה זמן שיצטרך לזה, שיגבה שכרו ופעלתו ומדוע לא יהא כהחנוני שנותן סחורה בהקפה וכו' ?! ולא שמעתי שיחה זו בעצמי מפיו הקדוש רק מפי אחר וכפי הנראה שהיה בזה שיחה נאה ולא זכיתי לשמעה
שיחות הר"ן - אות סט
שיחות הר"ן - אות סט "זמרו למי שמנצחין אותו ושמח" כי צריכין לנצח אותו יתברך כביכול כי אף על פי שנדמה להאדם שהשם יתברך אינו רוצה לקרבו מחמת שקלקל הרבה וגם עכשו אינו מתנהג כראוי כרצונו יתברך אף על פי כן צריך האדם לחזק עצמו ביותר ולהשתטח עצמו לפניו ולפרש כפיו אליו יתברך שירחם עליו ויקרבהו לעבודתו כי אף על פי כן אני רוצה להיות ישראלי נמצא שרוצה לנצח את השם יתברך כביכול והשם יתברך יש לו שמחה מזה שמנצחין אותו כביכול
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קטז - אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ
...קטז - ארץ ישראל היא בזה העולם ממש ספר, שכשהיה בארץ ישראל, ספרו לו שם החשובים שהיו שם שבאו ממדינות אלו וקבעו דירתם שם בארץ ישראל, כמפרסם וספרו לו, שקדם שהיו בארץ ישראל לא היו יכולים לציר לעצמן שארץ ישראל היא עומדת בזה העולם והיו סוברים שארץ ישראל הוא עולם אחר לגמרי לפי גדל קדשת ארץ ישראל המבאר בספרים ומפרש בתורתנו הקדושה מעלת קדשת ארץ ישראל כמה וכמה פעמים והתורה בעצמה מפרשת כל גבולי ארץ ישראל לגדל מעלתה וקדשתה העצום והנורא מאד מאד על כן לא היו יכולין לציר לעצמן בעיניהם שארץ ישראל יהיה בזה העולם עד...
תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה
...נדע - ידיעה שלמה רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה. תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. כמו כן ביאר רבי נחמן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כו - רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ 1
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כו - רציצא דמית בביעותה 1 [לשון רבנו זכרונו לברכה] רציצא דמית בביעותה, היכא נפק רוחא? ואמר להו: בהינו דעאל רש"י: רציצא דמית, אפרוח שמת בתוך קלפתו רציצא, זה אפרוח זה בחינת צדיק בחינת: "יפרח בימיו צדיק" ששאלו אותו: הצדיק שממית את עצמו ומוסר את נפשו בצלותה ובעותה באיזה מן המקומות מן התפילה צריך לו למסר את נפשו ביותר? והשיב להם: היכא דעאל הינו איך שיש לו להעלות ניצוצי הקדשה הינו איך שנכנסים בו מחשבות זרות וצריך להעלותם כידוע שם צריך לו למסר נפשו
סיפורי מעשיות - מעשה מעשה מביטחון / מעשה מבעל ביטחון
...מביטחון ענה ואמר עוד סיפרתי מעשה מבטחון וזו היא מלך אחד אמר בליבו מי ימצא שלא יהיו לו לדאוג יותר ממני כי יש לי כל טוב ואני מלך ומושל והלך לחקור אחרי זה. והיה הולך בלילה והיה עומד אחורי הבתים להקשיב ולשמוע את דברי העולם. והיה שומע דאגות כל אחד שזה אינו הולך לו כסדר בחנות ואחר כך הלך לבית אחר ושמע שיש לו דאגה שהוא צריך למלכות וכן שאר כל הדאגות של כל אחד ואחד. אחר כך הלך וראה בית אחד נמוך עומד בתוך הקרקע והחלונות למטה סמוכים ממש לארץ והגג נופל ונשבר. וראה ששם יושב אחד ומנגן על הכינור שצריך להקשיב מאוד...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות א
...א קדם שנסע לארץ ישראל היה בקאמיניץ והנסיעה שלו לקאמיניץ היתה פליאה גדולה כי פתאם נסע מביתו ואמר שיש לו דרך לפניו לנסע ונסע מביתו על הדרך שנוסעין למז'בוז' ואמר שהוא בעצמו אינו יודע עדין להיכן הוא נוסע ונסע למז'בוז' ובמז'בוז' נתודע לו מן השמים שהוא צריך לנסע לקאמיניץ ונסע לקאמיניץ וכל נסיעותיו היו בפשיטות כדרך אנשים פשוטים בלי שום התנשאות ובלי שום פרסום אף על פי שאז כבר היה מפרסם בעולם אף על פי כן הזהיר מאד לאנשיו שנסעו עמו שיזהרו לבלי להודיע בשום מקום שהוא נוסע ולא ידעו בשום מקום שהיה שהוא נמצא ש
שבחי הר"ן - אות ב
שבחי הר"ן - אות ב גם בהיותו יושב לפני רבו ללמד בימי קטנותו היה רוצה תמיד לקים: "שויתי ה' לנגדי תמיד" והיה מתיגע לציר נגד עיניו שם הוי"ה ברוך הוא ומחמת שהיתה מחשבתו טרודה בזה לא היה יודע מה שלומד והיה רבו כועס עליו ואף על פי כן כל ימי ילדותו היה עושה עניני מעשה נערות הרבה מאד דהינו עניני שחוק וקפיצות וטיול והיה רגיל בזה מאד
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2666 שניות - עכשיו 18_10_2026 השעה 03:37:15 - wesi2