ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר
עלו זה בנגב ועליתם את ההר (במדבר י"ג) ופרש רש"י: 'פסלת ארץ ישראל' הכלל הוא, שהדבורים של צדיק שמדבר בתורה או בתפילה נקרא ארץ ישראל כי ארץ היא בחינת נפש, כמו שכתוב (תהלים קמ"ג) : "נפשי כארץ" וכו' ונפש הוא בחינת דבור כמו שכתוב (שיר השירים ה) : "נפשי יצאה בדברו" וכשהצדיק מדבר בתורה או בתפילה, נקרא ארץ ישראל והדבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חלין הוא נקרא פסלת ארץ ישראל ולמה מדבר שיחת חלין כדי לקשר את המון עם אל הדעת, שהוא בחינת הר דאיתא בגמרא אין הר לבנון (צריך לומר: לבנון, עין גטין נ"ו, ועין ילקוט פרשת ואתחנן בשם ילמדנו) אלא בית המקדש, שנאמר: "ההר הטוב הזה והלבנון" ובית המקדש הוא בחינת דעת דאיתא בגמרא (ברכות ל"ג) : 'כל מי שיש בו דעת כאלו נבנה בית המקדש בימיו' שבית המקדש נתן בין שתי אותיות, ודעת נתן בין שתי אותיות כי על ידי תורה ותפילה אי אפשר לקשרם אל שרשם, מחמת שהם רחוקים מן האמת כדאיתא בתלמי המלך (מגלה ט) : 'כשהושיב ע"ב זקנים לכתב לו ספר תורה, וכתבו כלם אלהים ברא בראשית וכו' כי הוא רחוק מן האמת, והצרכו להפך את הצרופים כך הצדיק שרוצה לקשר את המון עם הרחוקים מן התורה האמתיות צריך לדבר עמהם שיחת חלין, ולהלביש בהם התורה רק שהוא מדבר בצרופים ונקרא פסלת ארץ ישראל, כי אף שהם פסלת ארץ אף על פי כן יש בהם תורה, שהיא בחינות ישראל וזהו פרוש הפסוק עלו, הינו שאתם המון עם עולים זה בנגב, 'זה' הוא בחינת הצדיק, כמו שכתוב (קהלת יב) : "כי זה כל האדם" ודרשו רבותינו ז"ל (שבת ל) שכל העולם לא נברא אלא לצות לזה הינו הצדיק הוא בנגב, הינו פסלת ארץ ישראל, הינו שיחת חלין ועל ידי זה יכול לקשר אתכם ועליתם את ההר, הינו הדעת הנ"ל. ועוד, כי לפעמים הצדיק נופל ממדרגתו וכשבא אחד מן המון עם ומדבר עמו דברים של הבלי העולם והצדיק נהנה ממנו אז הוא מחיה להצדיק והצדיק בא למדרגתו ואחר כך יכול הצדיק להעלותם לבחינת הדעת עלו זה, הינו כשהצדיק צריך לעלות למדרגתו צריך אתה להיות בנגב הינו לדבר עמו שיחת חלין כדי להחיותו ועל ידי זה ועליתם את ההר שיוכל אז הצדיק לקשר אתכם לבחינת דעת הנקרא הר כנ"ל
עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר

וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל'

הַכְּלָל הוּא, שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁל צַדִּיק שֶׁמְּדַבֵּר בַּתּוֹרָה אוֹ בַּתְּפִילָּה

נִקְרָא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּי אֶרֶץ הִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ" וְכוּ'

וְנֶפֶשׁ הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ"

וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר בְּתוֹרָה אוֹ בִּתְפִילָּה, נִקְרָא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְהַדִּבּוּרִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הֲמוֹן עַם בְּשִׂיחַת חֻלִּין

הוּא נִקְרָא פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְלָמָּה מְדַבֵּר שִׂיחַת חֻלִּין

כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת הֲמוֹן עַם אֶל הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַר

דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא אֵין הַר לְבָנוֹן אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן"

וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת דַּעַת

דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא: 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת כְּאִלּוּ נִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו'

שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, וְדַעַת נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת

כִּי עַל יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִילָּה

אִי אֶפְשָׁר לְקַשְּׁרָם אֶל שָׁרְשָׁם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִן הָאֱמֶת

כִּדְאִיתָא בְּתַלְמַי הַמֶּלֶך

'כְּשֶׁהוֹשִׁיב ע"ב זְקֵנִים לִכְתּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, וְכָתְבוּ כֻּלָּם אֱלהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית וְכוּ'

כִּי הוּא רָחוֹק מִן הָאֱמֶת, וְהֻצְרְכוּ לַהֲפך אֶת הַצֵּרוּפִים

כָּך הַצַּדִּיק שֶׁרוֹצֶה לְקַשֵּׁר אֶת הֲמוֹן עַם הָרְחוֹקִים מִן הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיּוֹת

צָרִיך לְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחַת חֻלִּין, וּלְהַלְבִּישׁ בָּהֶם הַתּוֹרָה

רַק שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּצֵרוּפִים

וְנִקְרָא פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי אַף שֶׁהֵם פְּסֹלֶת אֶרֶץ

אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בָּהֶם תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת יִשְׂרָאֵל

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק

עֲלוּ, הַיְנוּ שֶׁאַתֶּם הֲמוֹן עַם עוֹלִים

זֶה בַנֶּגֶב, 'זֶה' הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁכָּל הָעוֹלָם לא נִבְרָא אֶלָּא לְצֶוֶת לָזֶה הַיְנוּ הַצַּדִּיק

הוּא בַנֶּגֶב, הַיְנוּ פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שִׂיחַת חֻלִּין

וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְקַשֵּׁר אֶתְכֶם

וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר, הַיְנוּ הַדַּעַת הַנַּ"ל.

וְעוֹד, כִּי לִפְעָמִים הַצַּדִּיק נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ

וּכְשֶׁבָּא אֶחָד מִן הֲמוֹן עַם וּמְדַבֵּר עִמּוֹ דְּבָרִים שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם

וְהַצַּדִּיק נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ

אָז הוּא מְחַיֶּה לְהַצַּדִּיק

וְהַצַּדִּיק בָּא לְמַדְרֵגָתוֹ

וְאַחַר כָּך יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהַעֲלוֹתָם לִבְחִינַת הַדַּעַת

עֲלוּ זֶה, הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיך לַעֲלוֹת לְמַדְרֵגָתוֹ

צָרִיך אַתָּה לִהְיוֹת בַנֶּגֶב

הַיְנוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין כְּדֵי לְהַחֲיוֹתוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר

שֶׁיּוּכַל אָז הַצַּדִּיק לְקַשֵּׁר אֶתְכֶם לִבְחִינַת דַּעַת הַנִּקְרָא הַר כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכט - דַּע שֶׁיֵּשׁ עֵצִים שֶׁכְּשֶׁעוֹשִין מֵהֶם מִטָּה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכט - דע שיש עצים שכשעושין מהם מטה דע שיש עצים שכשעושין מהם מטה, הם מסגלים להולדת בנים ולגדלם וכן להפך יש שאינם מסגלים וכו' וזה מרמז בפסוק: "שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו" . 'אפילו עצי עריסותינו גלה לנו' כי על ידי עצי המטה על ידי זה סגלת ההולדה כנ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מז - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה
...תורה סכנה גדולה לומר תורה וצריך לזה יגיעה גדולה ואמנות יתרה שיוכל לשקל בפלס דבריו באפן שלא ישמע כל אחד ואחד מהשומעין כי אם מה שצריך לו, לא יותר ואף על פי שהכל שומעין כל התורה שאומר עם כל זה לא ישמע כל אחד רק מה שצריך לבד וכמובא על פסוק "וישמע יתרו": 'והלא כל העולם שמעו, אלא יתרו שמע' וכו' כי רק שמיעת יתרו נחשב לשמיעה, שנכנס באזניו ושמיעת כל העולם אינו נחשב שמיעה כלל ומי שאינו יכול לומר תורה בבחינה זו, אסור לו לומר תורה כי כל אחד ואחד כשבא אל הצדיק לשמע תורה בא עמו גם הרע שלו דהינו הקליפות הנבראים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לה - אַשְׁרֵי הָעָם ידְעֵי תְרוּעָה
...לה - אשרי העם ידעי תרועה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "אשרי העם ידעי תרועה ה' באור פניך יהלכון" א. דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם והוא בחינת זרקא המובא בזוהר הקדוש 'דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' ומאן ההוא אתר, הוא חכמה' כי חכמה היא שרש כל הדברים כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" לכן צריך כל אחד לשמר את שכלו משכליות חיצוניות המכנה בשם בת פרעה כי עקר החכמה לקנות שלמות אינם רק חכמות אלקות ושאר החכמות הם רק חכמות בטלות ואינם חכמות כלל ובת היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה כמו שאמרו חז"ל: "הביאי בני מרחוק...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח
...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח ובחל המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן...
סיפורי מעשיות - מעשה א - מעשה מאבידת בת מלך / מעשה מאבדת בת המלך / מעשה בבת מלך שאבדה
...- מעשה א - מאבידת בת מלך / מאבדת בת המלך ענה ואמר: בדרך ספרתי מעשה שכל מי שהיה שומעה, היה לו הרהור תשובה וזו היא מעשה במלך אחד, שהיו לו ששה בנים ובת אחת ואותה הבת היתה חשובה בעיניו מאד והיה מחבבה ביותר והיה משעשע עמה מאד פעם אחת היה מתועד עמה ביחד באיזה יום ונעשה ברגז עליה ונזרקה מפיו דבור: שהלא טוב יקח אותך בלילה הלכה לחדרה ובבקר לא ידעו היכן היא והיה אביה מצער מאד והלך לבקשה אנה ואנה עמד השני למלכות, מחמת שראה שהמלך מצטער מאד ובקש, שיתנו לו משרת וסוס ומעות על הוצאות, והלך לבקשה והיה מבקשה מאד...
שיחות הר"ן - אות פו
...- אות פו מה שאומרים על החתנה מלתא דבדיחותא ואומרים מקדם: עלא רמז שאשה עולה עמו ואינה יורדת עמו וזה "עלא" במלתא דבדיחותא הינו עולה עמו לכל שמחה וטוב ותענוג אבל אינה יורדת עמו מה שמכסין את הכלה בדעק טוך [צעיף] כי הכלה רומזת לרחל "עולימתא שפירתא דלית לה עינין" גם רמז על בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" מה שמשליכין אופין [חטין וכדומה] לרמז [... חסר] וזה שמשליכין על החתן אופין, לרמז: "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת שמה ילכו האופנים" והחתן הוא בחינת רוח מה שנותנין כל אחד מעות שקורין "שבת" בשביל המרקדין על שם "מלכי...
לא ימוש ספר התורה הזה מפיך
...eip.co.il/?key=384 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קי - לא ימוש ספר התורה הזה מפיך לא ימוש ספר התורה הזה מפיך כי התורה היא רוחניות ואשר זך וישר פעלו ושכלו רוחני יכול לתפס כל התורה כלה ולא ישכח דבר כי דבר רוחני אינו תופס מקום ויכולה התורה להתפשט ולשכן בשכלו אך מי שהוא מגשם דברי התורה ועושה ממנה ממשות אזי יש לה שעור וקצבה כמה הוא יכול לתפס בשכלו ולא יותר ואם ירצה להשיג יותר, אזי ידחה מה שכבר נכנס בשכלו כדרך כל דבר גשמי אם הוא כבר מלא, אם ימלאנו יותר, ידחה מה שהיה בו כבר וזהו: "לא ימוש ספר התורה": "וימש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
...ואלה המשפטים ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכו' א. כשיש, חס ושלום, דינים על ישראל על ידי רקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינין ב. כי עקר גדלתו של הקדוש ברוך הוא הוא שגם העכו"ם ידעו שיש אלהים שליט ומושל, כמובא בזוהר 'כד אתא יתרו ואמר: "כי עתה ידעתי כי גדול ה'" וכו', כדין אתיקר ואתעלא שמא עלאה' ג. ולעכו"ם אי אפשר להם לידע גדלתו של הקדוש ברוך הוא כי אם על ידי בחינת יעקב כמו שכתוב: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" כי הוא גלה אלקותו של הקדוש ברוך הוא יותר משאר האבות כי אברהם קראו הר ויצחק קראו שדה ושדה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה
...ח"ב - תורה תורות מכת"י - רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה הנה הגדלות מפיל את האדם ומשפילו הן בגשמיות והן ברוחניות כי איש ישראל אם הוא דבוק בהשי"ת ובאמונתו הקדושה אזי אינו יכול לשלוט עליו שום דין ולא יהי' לו שום נפילה כי מי יוכל ליגע בו באשר הוא קרוב אל המלך ובאיזה מקום אשר הוא חונה שם הר אלהים וממשלת הקב"ה עליו אבל אם הוא נופל מאמונה היינו שנפל בגדלות ואזי הוא מובדל מהקב"ה ואז אין אני והוא יכולין לדור במקום אחד ואז כל הדינין שורין עליו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה
...הטובה "ויחד יתרו על כל הטובה" וכו' ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, 'שנעשה בשרו חדודין חדודין' כי כל השמחות הם רק בשעתן כגון, למשל שמחה של חתנה או ברית השמחה הוא רק בשעתן ואם יסתכל על הסוף, אין שום שמחה בעולם, כי סוף אדם [למות] וכו' אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף אז יש לו לשמח מאד כי סוף כל סוף, דהינו התכלית הוא טוב מאד והנה זהו רק מצד הנשמה, שמצדה המות טוב מאד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "והנה טוב מאד" זה [מלאך המוות] וכו' כי הוא טוב מאד, שעל ידו באין לתכלית הטוב אך מי שהוא צדיק, ואפילו גופו נקי...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3125 שניות - עכשיו 25_03_2026 השעה 19:54:32 - wesi2