... את מזגו הרע אבל מאחר שנולד במזג רע כזה הוא צריך לסבל מרירות גדול לשבר את מזגו וטבעו הרע ואשרי לאדם שנולד בקדשה ונמצא בספריהם קשיות על סדר הבריאה מה זכה הכוכב להיות כוכב, או המזל להיות מזל ומה חטאו ... התחתון ממנו אבל באמת הכל חוזר חלילה כנ"ל] וזה בחינת מה שמשחקין בחנוכה בסביבון כי חנוכה הוא בחינת הבית המקדש ועקר בנין בית המקדש היא בחינה הנ"ל בחינת גלגל החוזר כי בבית המקדש היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה כי השם יתברך השרה שכינתו במשכן ובבית המקדש שזה בחינת עליונים למטה וכן להפך כל ציורא דמשכנא הכל היה רשום למעלה וזה בחינת תחתונים למעלה ... שיך רצון אצלו יתברך ? אבל באמת הראה השם יתברך להפך מדעתם כי באמת השם יתברך השרה שכינתו למטה במשכן ובבית המקדש , והבהמה עלתה לריח ניחוח וכו' וזה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה בחינת גלגל החוזר בחינת ... כנ"ל שכלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה כנ"ל שזה מרמז בחנוכה שהוא בחינת חנכת הבית המקדש ששם היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה שזה בחינת סביבון בחינת גלגל החוזר שנתהפך מבחינה ... זהו עקר הגאלה שיהיה בחינת הנ"ל דהינו בחינה חוזרת חלילה הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה שהיה בבית המקדש ועל כן כשיצאו ממצרים תכף בשירת הים אמרו: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" וכו' שבשרו על בנין בית המקדש כי זה עקר הגאלה שיהיה בנין בית המקדש ששם היא בחינת גלגל החוזר הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה [שזהו עקר התכלית] כי באמת ... הנ"ל שהם הנג"ש ראשי תבות "ג'אלת ש'בט נ'חלתך ה'ר ציון" בחינת "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" בחינת הבית המקדש ששם היה בחינת גלגל החוזר שזהו עקר הגאלה כנ"ל ועין במאמר [לקוטי מוהר"ו תנינא ז] הנאמר ... מקץ" "כי מרחמם ינהגם" וכו' שם מבאר גם כן מענין עליונים למטה ותחתונים למעלה ומענין חנוכה שהוא חנכת בית המקדש עין שם וזה בחינת מקיפים הנאמר במאמר הנ"ל הינו בחינת גלגל החוזר דהינו סביבון הנ"ל היא בחינת ...

... אכמא איהו לגבי עלת העלות בחינת: "לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו" בחינת הקדשה שלמעלה* [עיין לעיל אחר המאמר בסי' נז, בד"ה שייך לעיל] שהוא היצר הרע של הצדיקים הקדושים הנ"ל וגם למעלה [כביכול] אצלו יתברך מצינו בחינת יצר הרע הנ"ל כמו שדרשו רבותינו, ... המחשבות הן הרהורי זנות, הן הרהורי עבודה זרה, חס ושלום אין לו תקנה רק שיקדש ויטהר גופו, כדי שיזדכך ויטהר דמיו וילך אצל חכם האמת ויורה לו דרכי התשובה, דרכי החכמה עצות נכונות על כל דבר אז יכנע לבבו הערל, ושב ורפא לו אבל כל זמן שעדין לא נתקדש ונטהר גופו אין שום תקנה מה שמתגבר ומתאמץ ויש לו יסורים גדולים לסלק המחשבה כי יותר ויותר הם מתגברים כנ"ל גם עצבות הוא מזיק מאד ונותן כח לזה היצר הרע העב הגשמי על כן ... פי כן יעשה את שלו ויתפלל ובזה יסתלק ממנו אך זה עצה לפי שעה כל זמן שלא נתקדש גופו עדין והעקר לקדש ולטהר עצמו כנ"ל וילך לחכם, ויתן לו עצה נכונה על כל דבר כנ"ל ...

... וכו' [עיין התורה הזאת בנוסח אחר מכת"י רבינו ז"ל בעצמו] א. דע, שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה אפין באפין בבחינת: "ויאמר בעז לרות לעת האכל גשי הלם" 'לעת האכל' דיקא הינו על ידי האכילה 'גשי הלם' דא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בחינת: "ויגש אליו יהודא" 'דא תקרבתא מלכא במלכא' רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ואין בו שום תערובות כי מאכל שיש ... ברעה והתקון לזה המחלקת שבלב, לתקן אותו בשרשו הינו כי עקר התהוות מחלקת היצר הרע שרשו מן המחלקת שבקדשה כשהשתלשלה מן דרגא לדרגא עד שנשתלשל למטה נתהוה ממנו מחלוקת היצר הרע, בבחינת "חלק לבם" ומטיל בו אפיקורסות ומסתיר ממנו שבילי השכל, אשר אינו יודע להשיב ומחלקת שבקדשה הוא מחלקת תנאים ואמוראים שבגמרא, שזה אוסר וזה מתיר ומהשתלשלותם למטה, נתהוה ממנו מחלקת היצר הרע וכשמתקן המחלקת שבקדשה, אזי ממילא נתבטל מחלקת היצר הרע כי אין אחיזתו אלא משם ותקון המחלקת שבקדשה, הן הלכות פסוקות כי פסק הלכה הוא השלום והכרעה של מחלוקת התנאים ואמוראים ועל ידי למוד הפוסקים, הוא נתקשר להשלום שבקדשה ומתקן המחלקת שבקדשה ואז נתבטל המחלקת היצר הרע שבלבו ואז יוכל לעבד את השם בכל לבבו, בשני יצרים ונפתחו לו שערי השכל שיודע להשיב לאפיקורוס וכל זה נעשה על ידי ... אסור לאדם לעין בהם רק לחזק את עצמו באמונה וכשיש לו אמונה בשלמות יוכל להיות על ידי אכילתו, יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כנ"ל "ורעה אמונה", הינו בחינת אכילה על ידי אמונה ג. ועקר שלמות וקשוטי אמונה הינו לקרב דוקא המרחקים, בחינת: "לקרא כלם בשם ... מתחלה להעלות ניצוצי אותיות הדבור וכשנתבררו אותיות הדבור אזי הופך את עצמו הדבור ומלקט הניצוצות הקדשה מבין הקליפות ונשארים הקליפות בלא חיות ואז העכו"ם שיניקתם מהקליפות כשרואים שאין להם חיות אזי משליכים את אמונתם, בחינת: "ביום ההוא ישליך ... 'שפה ברורה', הינו הדבור שנתברר מביניהם הוא הופך את עצמו אל העמים, כדי ללקט מהם שארי ניצוצות הקדשה ואז נתקים: "לקרא כלם בשם ה'", שידבקו כלם באמונת ישראל ה. ולהעלות ניצוצי הדבור, צריך לתענית: "מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו" וכו' אזי: "ישלח דברו" כי עקר תקון הדבור, הוא על ידי התענית כי עקר יניקת הקליפות, אינו אלא מאחורי הקדשה כי מפני הקדשה אי אפשר להם לינק, מחמת בהירות אור אלא לפעמים נותנים להם מלמעלה במכון כח לינק מפני הקדשה וכל זה אינו אלא לרע להם, בחינת: "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו" וכל התאוות הם בחינת קליפות כי התאוות הם מותרות, כי בלא התאוות יכול הגוף ... כי עקר אינו אלא הפרי והקליפות הם מותרות וכשמתגברים התאוות על האדם הוא התגברות הקליפות על הקדשה וראשי התאוות הם שלשה שרי פרעה, 'שר המשקים' ו'אופים' ו'טבחים', שהם: 'קנה' ו'ושט' ו'ורידין' שהם בחינת תאוות אכילה ושתיה שהם ראשים, שכל ... יניקתם, מהדבורים שאינם זכים כל כך וכשראשי התאוות שהם הקליפות מתגברים צריך להדביק ולהסתיר אחורי הקדשה שלא יינקו ודבקות אחורי הקדשה, היא על ידי התענית כמו שכותבים שם הוי"ה בבחינת אחורים שכותבים מתחלה יו"ד ואחר כך כשרוצים וכותבים ה"א, חוזרים לאחורים וכותבים יו"ד ה"א וכו' כן התענית, שהוא עקר הכנעתן של השרים הנ"ל הוא בבחינת דבקות אחורי הקדשה כי עקר זכות התענית אינו אלא כשאנו חושבים השעות שהתחיל להתענות למשל כשמתענה שני ימים, היום השני שהוא נחשב ביותר אין מחמת עצמו אלא מחמת ... לדבר וזה בחינת: "ויהי רעב בארץ" 'רעב', הינו בחינת תענית, שמרעיב את עצמו וזה הוא דבקות אחורי הקדשה כי הויה אלהים בחינת אחורים מספר רעב [כי שם הויה באחורים, דהינו י י"ק יק"ו יקו"ק עולה ע"ב ושם אלהים באחורים, כזה א אל אלק אלקי אלהים עולה ... "נחר גרוני" "הלוך ונסוע הנגבה", ללחלח הנגיבה, להתקים: "קרא בגרון אל תחשך" ואז כשנתדבקין אחורי הקדשה שאי אפשר להקליפות לכנס לשם ולינק ואז נתגלין הפנים של הקדשה הינו, שאלו השרים הנ"ל, רואים את יופי הוד הדבור, "ויהללו אותה אל פרעה" וכל זה הוא מכון מהשם יתברך כדי להוציא בלעם מפיהם בחינת: "עת אשר שלט ... תתהלל" בחינת: "ויהללו אותה אל פרעה" אין זה אלא בשביל, "תנו לה מפרי ידיה" הינו, להוציא ניצוצות הקדשה מביניהם כשהיא מוציאה כל חיותה מבין הקליפות אזי משליכין כל העכו"ם את אליליהם ופונים כלם לאמונת ישראל, "לקרא כלם בשם ה'" וזה עקר קשוטי ... אצלה בני אדם שלא היו מקרבין לה ו. וכשהאמונה כל כך בשלמות אזי אכילתו היא יקרה מאד כי נתיחד קדשא בריך הוא ושכינתה, בבחינת: "ויאמר בעז לרות" וכו' אזי, האמונה היא ממלצת על הרחוקים לפני השם יתברך, שיקרב אותם בצל כנפיו כי עקר טעותם של ...

... והזהירם על שבת כדי שלא יטעו לומר שמלאכת המשכן דוחה שבת נמצא שתכף למחרת יום הכפורים הזהרו על שבת ושבת שמא דקדשא בריך הוא כי אז, אחרי יום הכפורים, נתגלה בחינת שם ה' כי כשמענישין את אחד, עוקרין אותו משרש חיותו כי ... אזי, כביכול, נגדל שמו יתברך המשתף בשמנו כנ"ל ועל כן נצטוו תכף אחר יום הכפורים על שבת כנ"ל כי שבת שמא דקדשא בריך הוא כנ"ל ועל כן קורין מחרת יום הכיפורים שם ה' כי אחר המחילה והסליחה שנעשה ביום הכפורים נגדל שם ...

... יתחזק בעבודת השם, וירבה בתפילות, ויפציר עד שיפתחו לו שערי הקדשה באמת, ואז יראה ההפרש ואפילו אם עשה עבדות ותעניתים וסגופים בשביל השם יתברך ואחר כך זכה ... של אמת. והצדיק הגדול מאד אף כשזוכה להשיג השגות גדולות של הקדשה באמת אף על פי כן אינם נחשבים בעיניו לכלום לגדל עצם הכרתו את גדלות הבורא יתברך על כן הוא ...

... זוכה להתגלות התורה דעתיקא, אחרי שהוא נכלל בא"ס על ידי המסירות נפש. ואיתא בכתבי האר"י ז"ל כי צפרים שבקלפה הם מחין שבמלכות דקלפה והשתי צפרים חיות טהורות, הם בנין המלכות דקדשה = היינו כי בניין המלכות, היינו יחוד קוב"ה ושכינתיה שנעשה על ידי סודות התורה כנ"ל, הוא בחינת ה 2 ציפורים חיות טהורות. המשך התורה ... הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ... וכשמגיע לבחינת דעת זוכה להשגת התורה כמו שכתוב: "אני חכמה שכנתי ערמה" ששכונת התורה אצל בר דעת כמו שכתוב: 'קדשא בריך הוא יהב חכמתא לחכימין' אבל יש שני בחינות תורה. יש בחינת נגלה ובחינת נסתר אבל לבחינת נסתר אינו זוכה אלא לעתיד לבוא אבל בזה ... חשך סתרו" שסתרי תורה אדם זוכה להם על ידי חשך הינו מסירת נפש שמשחיר פניו כעורב כי הם בחינת חשך על שם עמק המשג ... הינו מבחינת שהיה מתחלה בנסתר עכשו נתגלה על ידי התפילה וקדשא בריך הוא ואוריתא כלא חד ואז על ידי התפילה נתגלה אוריתא, הינו סתרי אוריתא ראה שם באורך. והבן כי הוא הכל עניין אחד לגמרי, רק בלבוש ...

... חכמתך וזהו לשון גער לשון מריבה כי מצה לשון מריבה דצדיקיא עבדין מצותא בסטרין אחרנין דלא יתקריבו למשכנא דקדשה הינו כשתשמר את חכמתך שלא יכנס בו חכמות חיצוניות שלא תהרהר בהרהורים רעים שהם בחינת קנה דסטרא אחרא כנגד 'קנה חכמה קנה בינה' דקדשה על ידי זה תנצל מבחינת חמץ שהיא סטרא דמותא כדאיתא מחמצת, תמן סטרא דמותא ותאמין כי כל מצותא ומריבה שיש בין הצדיקים השלמים אין ...

... שמצינו אצל דוד בכל תפילותיו שההתחלה היה מן המצר והדחק, שהיה צר לו מאד כגון מחמת שנפל עליו צרות אבשלום או צרת נבל וכדומה ואחר כך בא באותו תפילה לתוך רוח הקדש

... אשר הובאו בכרך הנורא הזה ספר "לקוטי מוהר"ו" אפרסמונא דכיא תליסר נהרין, צפנת פענח כל צפונות בו מתגלין ומתבארין, כשבילי דנהרדעא כן כל שבילי החכמה האמתית ויראת שמים ועצות דקדשה לה נהירין, הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו דמגליא לה דמטמרין, כל דבריו כגחלי אש זקוקין ...

... הינו שמרמזין לו: אם היא אשה רעה תזהר לבל תבגד בה רק תקבל באהבה, כי על ידי זה אינך רואה פני גיהנום כנ"ל ואם היא אשה טובה, דע וזכר כי יש גיהנום ולא תהיה נמשך אחר תאוותך, ותקדש עצמך כראוי כי זכור תזכר שיש גיהנום וכל זה מרמזין לו על ידי שבירת כלי חרס שהוא בחינת שער החרסית, שהוא בחינת פתחה של גיהנום כנ"ל ועל כן על ידי ...