... וכו' [עיין התורה הזאת בנוסח אחר מכת"י רבינו ז"ל בעצמו] א. דע, שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד
קדשא בריך הוא ושכינתה אפין באפין בבחינת: "ויאמר בעז לרות לעת האכל גשי הלם" 'לעת האכל' דיקא הינו על ידי האכילה 'גשי הלם' דא יחוד
קדשא בריך הוא ושכינתה בחינת: "ויגש אליו יהודא" 'דא תקרבתא מלכא במלכא' רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ואין בו שום תערובות כי מאכל שיש ... ברעה והתקון לזה המחלקת שבלב, לתקן אותו בשרשו הינו כי עקר התהוות מחלקת היצר הרע שרשו מן המחלקת
שבקדשה כשהשתלשלה מן דרגא לדרגא עד שנשתלשל למטה נתהוה ממנו מחלוקת היצר הרע, בבחינת "חלק לבם" ומטיל בו אפיקורסות ומסתיר ממנו שבילי השכל, אשר אינו יודע להשיב ומחלקת
שבקדשה הוא מחלקת תנאים ואמוראים שבגמרא, שזה אוסר וזה מתיר ומהשתלשלותם למטה, נתהוה ממנו מחלקת היצר הרע וכשמתקן המחלקת
שבקדשה, אזי ממילא נתבטל מחלקת היצר הרע כי אין אחיזתו אלא משם ותקון המחלקת
שבקדשה, הן הלכות פסוקות כי פסק הלכה הוא השלום והכרעה של מחלוקת התנאים ואמוראים ועל ידי למוד הפוסקים, הוא נתקשר להשלום
שבקדשה ומתקן המחלקת
שבקדשה ואז נתבטל המחלקת היצר הרע שבלבו ואז יוכל לעבד את השם בכל לבבו, בשני יצרים ונפתחו לו שערי השכל שיודע להשיב לאפיקורוס וכל זה נעשה על ידי ... אסור לאדם לעין בהם רק לחזק את עצמו באמונה וכשיש לו אמונה בשלמות יוכל להיות על ידי אכילתו, יחוד
קדשא בריך הוא ושכינתה כנ"ל "ורעה אמונה", הינו בחינת אכילה על ידי אמונה ג. ועקר שלמות וקשוטי אמונה הינו לקרב דוקא המרחקים, בחינת: "לקרא כלם בשם ... מתחלה להעלות ניצוצי אותיות הדבור וכשנתבררו אותיות הדבור אזי הופך את עצמו הדבור ומלקט הניצוצות
הקדשה מבין הקליפות ונשארים הקליפות בלא חיות ואז העכו"ם שיניקתם מהקליפות כשרואים שאין להם חיות אזי משליכים את אמונתם, בחינת: "ביום ההוא ישליך ... 'שפה ברורה', הינו הדבור שנתברר מביניהם הוא הופך את עצמו אל העמים, כדי ללקט מהם שארי ניצוצות
הקדשה ואז נתקים: "לקרא כלם בשם ה'", שידבקו כלם באמונת ישראל ה. ולהעלות ניצוצי הדבור, צריך לתענית: "מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו" וכו' אזי: "ישלח דברו" כי עקר תקון הדבור, הוא על ידי התענית כי עקר יניקת הקליפות, אינו אלא מאחורי
הקדשה כי מפני
הקדשה אי אפשר להם לינק, מחמת בהירות אור אלא לפעמים נותנים להם מלמעלה במכון כח לינק מפני
הקדשה וכל זה אינו אלא לרע להם, בחינת: "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו" וכל התאוות הם בחינת קליפות כי התאוות הם מותרות, כי בלא התאוות יכול הגוף ... כי עקר אינו אלא הפרי והקליפות הם מותרות וכשמתגברים התאוות על האדם הוא התגברות הקליפות על
הקדשה וראשי התאוות הם שלשה שרי פרעה, 'שר המשקים' ו'אופים' ו'טבחים', שהם: 'קנה' ו'ושט' ו'ורידין' שהם בחינת תאוות אכילה ושתיה שהם ראשים, שכל ... יניקתם, מהדבורים שאינם זכים כל כך וכשראשי התאוות שהם הקליפות מתגברים צריך להדביק ולהסתיר אחורי
הקדשה שלא יינקו ודבקות אחורי
הקדשה, היא על ידי התענית כמו שכותבים שם הוי"ה בבחינת אחורים שכותבים מתחלה יו"ד ואחר כך כשרוצים וכותבים ה"א, חוזרים לאחורים וכותבים יו"ד ה"א וכו' כן התענית, שהוא עקר הכנעתן של השרים הנ"ל הוא בבחינת דבקות אחורי
הקדשה כי עקר זכות התענית אינו אלא כשאנו חושבים השעות שהתחיל להתענות למשל כשמתענה שני ימים, היום השני שהוא נחשב ביותר אין מחמת עצמו אלא מחמת ... לדבר וזה בחינת: "ויהי רעב בארץ" 'רעב', הינו בחינת תענית, שמרעיב את עצמו וזה הוא דבקות אחורי
הקדשה כי הויה אלהים בחינת אחורים מספר רעב [כי שם הויה באחורים, דהינו י י"ק יק"ו יקו"ק עולה ע"ב ושם אלהים באחורים, כזה א אל אלק אלקי אלהים עולה ... "נחר גרוני" "הלוך ונסוע הנגבה", ללחלח הנגיבה, להתקים: "קרא בגרון אל תחשך" ואז כשנתדבקין אחורי
הקדשה שאי אפשר להקליפות לכנס לשם ולינק ואז נתגלין הפנים של
הקדשה הינו, שאלו השרים הנ"ל, רואים את יופי הוד הדבור, "ויהללו אותה אל פרעה" וכל זה הוא מכון מהשם יתברך כדי להוציא בלעם מפיהם בחינת: "עת אשר שלט ... תתהלל" בחינת: "ויהללו אותה אל פרעה" אין זה אלא בשביל, "תנו לה מפרי ידיה" הינו, להוציא ניצוצות
הקדשה מביניהם כשהיא מוציאה כל חיותה מבין הקליפות אזי משליכין כל העכו"ם את אליליהם ופונים כלם לאמונת ישראל, "לקרא כלם בשם ה'" וזה עקר קשוטי ... אצלה בני אדם שלא היו מקרבין לה ו. וכשהאמונה כל כך בשלמות אזי אכילתו היא יקרה מאד כי נתיחד
קדשא בריך הוא ושכינתה, בבחינת: "ויאמר בעז לרות" וכו' אזי, האמונה היא ממלצת על הרחוקים לפני השם יתברך, שיקרב אותם בצל כנפיו כי עקר טעותם של ...