ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים... זו, דהינו התחלת הצדקה היא קשה וכבדה מאד כי כל העבודות וכל התשובות כל מה שרוצין לעשות איזה עבדא בעבודת השם כמה קלין של אוי ואבוי וכמה גניחות וכמה כפילות וכמה הטיות [הינו תנועות משנות שעושין יראי ה' בעבודתם] צריכין ... כמה קלין וכמה גניחות וכו' קדם שמתחילין איזהו התחלה וגם אחר כך לאחר ההתחלה גם כן אינו בא בנקל עבודת השם וצריכין כמה יגיעות וכמה תנועות כנ"ל קדם שזוכין לעשות איזה עבדא, שיהיה לה הדור אך ההתחלה קשה מאד כנ"ל כי עקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים נמצא שהמצוות ומעשים טובים וכל עבודת השם הם בחינת הולדה וקדם ההולדה כמה קלין וכמה חבלים וצירים יש להיולדת קדם שמולדת ההולדה ובפרט מבכירה דהינו הולדה ... בבחינת "פתוח תפתח" שאפילו כשיש פתח והתחלה הצדקה היא פותחת יותר ויותר ומרחבת הפתח יותר כי כל דבר ודבר מעבודת השם כשרוצין לכנס באותו הדרך ואותו העבודה צריכין לפתח שם פתח לכנס באותו הדרך וזה בחינת: 'כל התחלות קשות' מחמת ...