ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תנט - עבודת השם
אות תנט מכבר אמר לפעמים יוצא חולאת חס ושלום בעולם ואזי הולכת ומתפשטת מאחד לחברו שקורין אונטר גאנג. ויש חלוק בענין זה כי יש אחד שמגיע לו החולאת מן השמים אליו בעצמו ויש אחד שאין מגיע לו החולאת בעצמו רק שהוא מקבל חס ושלום החולאת מחברו. ויש חלוק ביניהם כי זה ששולחין לו בעצמו החולאת יש לו זאת החולאת עם כל הסימנים והדקדוקים של החולאת הזאת כי יש כמה סימנים לכל מין חולאת רחמנא לצלן כגון החולאת שקורין [נזלת] העקר החולאת הוא כאב הראש אבל יש עוד סימנים דהינו חכוך החטם ועטישות ועוד כמה סימנים וכל סימן וסימן של החולאת הוא גם כן חולאת בפני עצמו ומי שנשלח אליו בעצמו החולאת הינו שהוא מן האנשים שאצלם התחילה החולאת מעצמם ולא קבלו מחבריהם אלו האנשים יש להם החולאת בשלמות עם כל הדקדוקים והסימנים הנ"ל אבל אלו האנשים שמקבלין החולאת מחבריהם אין להם כל החולאת עם כל הסימנים ועוד דבר מענין זה אות תס בהעברה בעלמא ראיתי בכתביו מי שאין לו גבורת אנשים יאמר שיר השירים משלי קהלת כי הם בחינת תלת טפין כמובא בתקונים [תקון י"ג כ"ט:] עין שם. אות תסא אמר: מלך גדול מנביא על פי מצוות התורה (עין הוריות י"ג) אות תסב אמר פעם אחת אתמול היה אצלי התוגר [מושל תורכי] בחלום וקבל לפני מאד על הנלחמים בו. והיה לי רחמנות גדול עליו ובאמת הוא רחמנות עליו כי הוא נקרא עדין בשמו הראשון ישמעאל כי כלם אין ידוע מי הם כי נתבלבלו והוא עדין יש לו שמו הראשון. ונתתי לו עצה והיו נראין הדברים שגם הוא יודע העצה אך הוא עושה עצמו כלא ידע. גם פעם אחת דבר ממנו ואמר כשקורין בראש השנה וגם את בן האמה לגוי אשימנו וכו' הינו שבודאי יש לו כח גדול מאחר שאומרים כך עליו אות תסג בענין המחלקת הידוע שהיה בדורות שלפנינו על הרב הגאון מורנו הרב יונתן זכרונו לברכה והיה לפני רבנו זכרונו לברכה הספר שהיה כתוב בו הקמיעות שנתן הרב הנ"ל. והיה כתוב בהם עבדו מביח"ו. והם החולקים עליו היו מפרשים שכונתו עבדו משיחו עין שם. וספר רבנו זכרונו לברכה עמנו בזה ואמר שמזה אין ראיה ואמר שאלו היה הוא כותב קמיעות והיו מוצאים היו אומרים בודאי וכו' בפרט עבדו [הינו כי היו מפרשים בודאי שכונתו לא טובה בפרט עבדו כי איך שיך לכתב בשמות עבדו על כן בודאי היו מפרשים כונתו למה שהיו מפרשים] כי התורה כלה היא שמות. וענין השמות שבהם משביעים, או שמבקשים ומתפללים יהי רצון עם זה השם הוא שעל ידי שמות אלו מעוררין המלאך הראוי לאותו הדבר ואזי נותנים להמלאך אותו השם. כי המלאך אין לו שם רק שנותנין לו שם לפי השליחות כמובא. נמצא ששפיר שיך לכתב בהשבעות השמות עבדו מביח"ו כי הוא ראשי תבות של פסוק ו'נח מ'צא ח'ן ב'עיני ה' אות תסד מענין הספור מברדיטשוב, שספרו לפניו כמה מיני מעשיות של כמה מיני בני אדם מעשירים ושאר אנשים וממפרסמים של עכשו וכו' ענה ואמר אם נצרף יחד כל אלו המעשיות של כמה מיני בני אדם הנמצאים בברדיטשוב, עם כל הצדיקים הללו הינו המפרסמים הנ"ל הכל אינו כלום. וכמו שיש אילן שגדל בפרדס או בשדה ושם גדלים כמה וכמה אילנות וגם באילן אחד יש כמה שנויים. יש שנכמשו עליו באיזה ענף ויש שנתקלקל הגרעין שנכנס תולעת שם ויש באיזה ענף, שהפרי סמוך לראש נתקלקל וכן כמה וכמה שנויים וקלקולים כיוצא בזה שנמצאים באילן אחד בעלין ובפרות וכיוצא ואף על פי כן האילן הוא אילן מכל שכן הפרדס כלו שיש בו כמה וכמה אילנות. והנמשל מובן קצת למבין כי אף על פי שנמצאים עכשו בעולם מה שנמצאים הרבה שהם מקלקלים לגמרי ויש שהם כשרים קצת ואף על פי כן יש בהם כמה וכמה מיני קלקולים ומהם המפרסמים של שקר אבל אף על פי כן האילן הקדוש הוא אילן מכל שכן הפרדס כלו שגדלים בו כמה וכמה אילנות הינו נשמות. כי כל הנ"ל אינם נחשבים לכלום כענין המשל הנ"ל אות תסה אמר רצונו שכל אנשי שלומנו לא יהיה אחד מהם מלמד וכמה פעמים דבר מזה. גם אמר שטוב לענין פרנסה לדור בעיר גדולה. ואמר בדרך צחות שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום נמצא שכל אדם יש לו שעה. וכשעוסק במשא ומתן יכול להיות שבאותו השעה שיש לו ירויח ממון הרבה מאחר שאותה השעה היא שלו. על כן יכול להיות שיזמין לו השם יתברך איזה הצלחה גדולה בעסק שלו שהוא עוסק, ויכול להרויח באותה השעה שלו רוח גדול. אבל כשהוא מלמד אזי כשמגיע לו השעה שלו שהוא שעת הצלחה שלו אזי התלמיד מביא לו פשטידא טובה וכיוצא, עם זהב מעות ראש חדש ובזה יוצאה ועוברת שעה שלו שהוא שעת הצלחתו בדבר שטות כזה וכיוצא בו. אבל אדם אחר יכול להרויח בהשעה שלו רוח גדול כנ"ל. וכן אין לך דבר שאין לו מקום וכשהוא דר בעיר גדולה ששם מצויים עסקים גדולים אזי יכול להזדמן לו איזה דבר גדול שיתעשר בו כי שם הוא מקומו, כי אין לך דבר שאין לו מקום. אבל בעיר קטנה שם יזדמן איזה דבר שבוש ופחות להרויח בו כי הכל לפי המקום כי אין לך דבר שאין לו מקום כנ"ל
אות תנט

מִכְּבָר אָמַר

לִפְעָמִים יוֹצֵא חוֹלַאַת חַס וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם

וַאֲזַי הוֹלֶכֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ שֶׁקּוֹרִין אוּנְטֶר גַאנְג.

וְיֵשׁ חִלּוּק בְּעִנְיָן זֶה

כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת מִן הַשָּׁמַיִם אֵלָיו בְּעַצְמוֹ

וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין מַגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת בְּעַצְמוֹ

רַק שֶׁהוּא מְקַבֵּל חַס וְשָׁלוֹם הַחוֹלַאַת מֵחֲבֵרוֹ.

וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּינֵיהֶם

כִּי זֶה שֶׁשּׁוֹלְחִין לוֹ בְּעַצְמוֹ הַחוֹלַאַת יֵשׁ לוֹ זאת הַחוֹלַאַת עִם כָּל הַסִּימָנִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁל הַחוֹלַאַת הַזּאת

כִּי יֵשׁ כַּמָּה סִימָנִים לְכָל מִין חוֹלַאַת רַחֲמָנָא לִצְלַן

כְּגוֹן הַחוֹלַאַת שֶׁקּוֹרִין [נַזֶּלֶת]

הָעִקָּר הַחוֹלַאַת הוּא כְּאֵב הָראשׁ

אֲבָל יֵשׁ עוֹד סִימָנִים דְּהַיְנוּ חִכּוּךְ הַחֹטֶם וַעֲטִישׁוֹת וְעוֹד כַּמָּה סִימָנִים

וְכָל סִימָן וְסִימָן שֶׁל הַחוֹלַאַת הוּא גַּם כֵּן חוֹלַאַת בִּפְנֵי עַצְמוֹ

וּמִי שֶׁנִּשְׁלַח אֵלָיו בְּעַצְמוֹ הַחוֹלַאַת

הַיְנוּ שֶׁהוּא מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁאֶצְלָם הִתְחִילָה הַחוֹלַאַת מֵעַצְמָם וְלא קִבְּלוּ מֵחַבְרֵיהֶם

אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים יֵשׁ לָהֶם הַחוֹלַאַת בִּשְׁלֵמוּת עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים וְהַסִּימָנִים הַנַּ"ל

אֲבָל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁמְּקַבְּלִין הַחוֹלַאַת מֵחַבְרֵיהֶם

אֵין לָהֶם כָּל הַחוֹלַאַת עִם כָּל הַסִּימָנִים

וְעוֹד דִּבֵּר מֵעִנְיָן זֶה

אות תס

בְּהַעֲבָרָה בְּעָלְמָא רָאִיתִי בִּכְתָבָיו

מִי שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּרַת אֲנָשִׁים יאמַר שִׁיר הַשִּׁירִים מִשְׁלֵי קהֶלֶת

כִּי הֵם בְּחִינַת תְּלָת טִפִּין

כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים [תִּקּוּן י"ג כ"ט:] עַיֵּן שָׁם.

אות תסא

אָמַר: מֶלֶךְ גָּדוֹל מִנָּבִיא עַל פִּי מִצְווֹת הַתּוֹרָה

אות תסב

אָמַר פַּעַם אַחַת אֶתְמוֹל הָיָה אֶצְלִי הַתּוּגָר [מוֹשֵׁל תּוּרְכִּי] בַּחֲלוֹם

וְקָבַל לְפָנַי מְאד עַל הַנִּלְחָמִים בּוֹ.

וְהָיָה לִי רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו

וּבֶאֱמֶת הוּא רַחֲמָנוּת עָלָיו

כִּי הוּא נִקְרָא עֲדַיִן בִּשְׁמוֹ הָרִאשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל

כִּי כֻּלָּם אֵין יָדוּעַ מִי הֵם כִּי נִתְבַּלְבְּלוּ

וְהוּא עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ שְׁמוֹ הָרִאשׁוֹן.

וְנָתַתִּי לוֹ עֵצָה

וְהָיוּ נִרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁגַּם הוּא יוֹדֵעַ הָעֵצָה

אַךְ הוּא עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּלא יָדַע.

גַּם פַּעַם אַחַת דִּבֵּר מִמֶּנּוּ

וְאָמַר כְּשֶׁקּוֹרִין בְּראשׁ הַשָּׁנָה וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ וְכוּ'

הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ כּחַ גָּדוֹל מֵאַחַר שֶׁאוֹמְרִים כָּךְ עָלָיו

אות תסג

בְּעִנְיַן הַמַּחֲלקֶת הַיָּדוּעַ שֶׁהָיָה בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ עַל הָרַב הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב יוֹנָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְהָיָה לִפְנֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַסֵּפֶר שֶׁהָיָה כָּתוּב בּוֹ הַקְּמֵיעוֹת שֶׁנָּתַן הָרַב הַנַּ"ל.

וְהָיָה כָּתוּב בָּהֶם עַבְדּוֹ מביח"ו.

וְהֵם הַחוֹלְקִים עָלָיו הָיוּ מְפָרְשִׁים שֶׁכַּוָּנָתוֹ עַבְדּוֹ מְשִׁיחוֹ עַיֵּן שָׁם.

וְסִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִמָּנוּ בָּזֶה

וְאָמַר שֶׁמִּזֶּה אֵין רְאָיָה

וְאָמַר שֶׁאִלּוּ הָיָה הוּא כּוֹתֵב קְמֵיעוֹת וְהָיוּ מוֹצְאִים הָיוּ אוֹמְרִים בְּוַדַּאי וְכוּ' בִּפְרָט עַבְדּוֹ

[הַיְנוּ כִּי הָיוּ מְפָרְשִׁים בְּוַדַּאי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לא טוֹבָה בִּפְרָט עַבְדּוֹ

כִּי אֵיךְ שַׁיָּךְ לִכְתּב בְּשֵׁמוֹת עַבְדּוֹ

עַל כֵּן בְּוַדַּאי הָיוּ מְפָרְשִׁים כַּוָּנָתוֹ לְמַה שֶּׁהָיוּ מְפָרְשִׁים]

כִּי הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא שֵׁמוֹת.

וְעִנְיַן הַשֵּׁמוֹת שֶׁבָּהֶם מַשְׁבִּיעִים, אוֹ שֶׁמְּבַקְשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים יְהִי רָצוֹן עִם זֶה הַשֵּׁם

הוּא שֶׁעַל יְדֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ מְעוֹרְרִין הַמַּלְאָךְ הָרָאוּי לְאוֹתוֹ הַדָּבָר

וַאֲזַי נוֹתְנִים לְהַמַּלְאָךְ אוֹתוֹ הַשֵּׁם.

כִּי הַמַּלְאָךְ אֵין לוֹ שֵׁם

רַק שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ שֵׁם לְפִי הַשְּׁלִיחוּת כַּמּוּבָא.

נִמְצָא שֶׁשַׁפִּיר שַׁיָּךְ לִכְתּב בְּהַשְׁבָּעוֹת הַשֵּׁמוֹת עַבְדּוֹ מביח"ו

כִּי הוּא רָאשֵׁי תֵבוֹת שֶׁל פָּסוּק וְ'נחַ מָ'צָא חֵ'ן בְּ'עֵינֵי ה'

אות תסד

מֵעִנְיַן הַסִּפּוּר מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב, שֶׁסִּפְּרוּ לְפָנָיו כַּמָּה מִינֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל כַּמָּה מִינֵי בְּנֵי אָדָם מֵעֲשִׁירִים וּשְׁאָר אֲנָשִׁים וּמִמְּפֻרְסָמִים שֶׁל עַכְשָׁו וְכוּ'

עָנָה וְאָמַר אִם נְצָרֵף יַחַד כָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל כַּמָּה מִינֵי בְּנֵי אָדָם הַנִּמְצָאִים בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב, עִם כָּל הַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ הַיְנוּ הַמְפֻרְסָמִים הַנַּ"ל הַכּל אֵינוֹ כְּלוּם.

וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ אִילָן שֶׁגָּדֵל בְּפַרְדֵּס אוֹ בְּשָׂדֶה

וְשָׁם גְּדֵלִים כַּמָּה וְכַמָּה אִילָנוֹת

וְגַם בְּאִילָן אֶחָד יֵשׁ כַּמָּה שִׁנּוּיִים.

יֵשׁ שֶׁנִּכְמְשׁוּ עָלָיו בְּאֵיזֶה עָנָף

וְיֵשׁ שֶׁנִּתְקַלְקֵל הַגַּרְעִין שֶׁנִּכְנַס תּוֹלַעַת שָׁם

וְיֵשׁ בְּאֵיזֶה עָנָף, שֶׁהַפְּרִי סָמוּךְ לָראשׁ נִתְקַלְקֵל

וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים וְקִלְקוּלִים כַּיּוֹצֵא בָּזֶה

שֶׁנִּמְצָאִים בְּאִילָן אֶחָד בֶּעָלִין וּבַפֵּרוֹת וְכַיּוֹצֵא

וְאַף עַל פִּי כֵן הָאִילָן הוּא אִילָן

מִכָּל שֶׁכֵּן הַפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה אִילָנוֹת.

וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן קְצָת לַמֵּבִין

כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָאִים עַכְשָׁו בָּעוֹלָם מַה שֶּׁנִּמְצָאִים הַרְבֵּה שֶׁהֵם מְקֻלְקָלִים לְגַמְרֵי

וְיֵשׁ שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי קִלְקוּלִים

וּמֵהֶם הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הָאִילָן הַקָּדוֹשׁ הוּא אִילָן

מִכָּל שֶׁכֵּן הַפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה אִילָנוֹת הַיְנוּ נְשָׁמוֹת.

כִּי כָּל הַנַּ"ל אֵינָם נֶחְשָׁבִים לִכְלוּם כְּעִנְיַן הַמָּשָׁל הַנַּ"ל

אות תסה

אָמַר רְצוֹנוֹ שֶׁכָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לא יִהְיֶה אֶחָד מֵהֶם מְלַמֵּד

וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבֵּר מִזֶּה.

גַּם אָמַר שֶׁטּוֹב לְעִנְיַן פַּרְנָסָה לָדוּר בְּעִיר גְּדוֹלָה.

וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם

נִמְצָא שֶׁכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ שָׁעָה.

וּכְשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַרְוִיחַ מָמוֹן הַרְבֵּה מֵאַחַר שֶׁאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הִיא שֶׁלּוֹ.

עַל כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה הַצְלָחָה גְּדוֹלָה בְּעֵסֶק שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא עוֹסֵק, וְיָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ רֶוַח גָּדוֹל.

אֲבָל כְּשֶׁהוּא מְלַמֵּד אֲזַי כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ הַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא שְׁעַת הַצְלָחָה שֶׁלּוֹ

אֲזַי הַתַּלְמִיד מֵבִיא לוֹ פַּשְׁטִידָא טוֹבָה וְכַיּוֹצֵא, עִם זָהָב מָעוֹת ראשׁ חֹדֶשׁ

וּבָזֶה יוֹצְאָה וְעוֹבֶרֶת שָׁעָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא שְׁעַת הַצְלָחָתוֹ בִּדְבַר שְׁטוּת כָּזֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ.

אֲבָל אָדָם אַחֵר יָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּהַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ רֶוַח גָּדוֹל כַּנַּ"ל.

וְכֵן אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם

וּכְשֶׁהוּא דָּר בְּעִיר גְּדוֹלָה שֶׁשָּׁם מְצוּיִים עֲסָקִים גְּדוֹלִים

אֲזַי יָכוֹל לְהִזְדַּמֵּן לוֹ אֵיזֶה דָּבָר גָּדוֹל שֶׁיִּתְעַשֵּׁר בּוֹ

כִּי שָׁם הוּא מְקוֹמוֹ, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם.

אֲבָל בְּעִיר קְטַנָּה שָׁם יִזְדַּמֵּן אֵיזֶה דְּבַר שִׁבּוּשׁ וּפָחוּת לְהַרְוִיחַ בּוֹ

כִּי הַכּל לְפִי הַמָּקוֹם

כִּי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם כַּנַּ"ל
חיי מוהר"ן - תמט - עבודת השם
...עבודת השם אות תמט אמר לאחד על מה שספר לפניו שהיה מרגל בעברות גדולות עד שכמעט לא היה ביד עצמו למנע עצמו מלעשותם. השיב לו שיש בחינת התקשרות לקשר ולחבר עצמו יחד בהתקשרות חזק, ועל ידי זה יכולין להתגבר ולהנצל. ולא באר הענין. ואף על פי כן אפשר להבין הענין קצת והיא עצה נפלאה אות תנ תקס"א אחר שבועות בסמוך ספר זאת מעשה: אחד מאנשי שלומנו היה הולך כמה שנים עם מחשבה של עולם הבא, והיה רוצה לדבר עמו מזה ולא אסתיעא מלתא. ומי ידע מזה כי מי הוא נביא שידע מחשבתו. והוא היה הולך עם מחשבה זו כמה שנים. בשבועות הזה והוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כה - הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדוֹלָה מִן הַכּל
...תורה כה - ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל דהינו לקבע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפילה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו דהינו בלשון אשכנז כי בלשון הקדש קשה לו לפרש כל שיחתו וגם אין הלב נמשך אחרי הדבורים, מחמת שאינו מרגל כל כך בהלשון כי אין דרכנו לדבר בלשון הקדש אבל בלשון אשכנז שמספרים ומדברים בו קל וקרוב יותר...
חקירות ופילוסופיה. מדוע להתרחק מהן?
...רציתי לשאול מדוע רבי נחמן התנגד כ"כ לספרי הפילוסופיה והחקירות. וכי זה רע לחקור כדי לדעת את האמת? כמו כן, אם לא נחקור אז כיצד נדע במה להאמין? הרי גם אדם שמאמין במשהו, זה הכל תמיד תוצאה של חקירה. ז"א אף אחד לא נולד עם אמונה. ורק החקירות של האדם מביאות אותו לאמונה. אפילו ההתקרבות לרבי נחמן היא תלויה בחקירות. דהיינו האדם חוקר ומגלה כי רבי נחמן הוא האמת וכל השאר הם שקר ולכן הוא מתקרב לרבי נחמן. כך שבכל מקרה חקירות הן אלו שמקדמות את האדם להתקרב גם להשי"ת. הרי אברהם אבינו הכיר את בוראו באמצעות חקירות!...
סיפורי מעשיות - מעשה ב - מעשה ממלך וקיסר / מעשה במלך וקיסר
...ב - ממלך וקיסר מעשה בקיסר אחד, שלא היה לו בנים גם מלך אחד לא היה לו בנים ונסע הקיסר על הארץ לשוטט לבקש אולי ימצא איזה עצה ותרופה להוליד בנים גם המלך נסע כמו כן ונזדמנו שניהם לפנדק אחד, ולא היו יודעים זה מזה והכיר הקיסר בהמלך, שיש לו נמוס [של מלכות] ושאל אותו והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר בקיסר גם כן, והודה לו גם כן והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל בנים ונתקשרו שניהם באם שיבואו לביתם ויולידו נשותיהם זכר ונקבה באפן שיהיו יכולים להתחתן אזי יתחתנו בין שניהם ונסע הקיסר לביתו והוליד בת והמלך נסע לביתו והוליד...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
...- תורה עב - לראות את עצמו עם הצדיק האמת דע, שלראות את עצמו עם הצדיק האמת הוא גם כן דבר גדול מאד בודאי כשזוכין לשמע מפיו תורה, הוא מעלה יתרה אבל גם כשאין שומעין תורה הראיה לבד, שזוכין לראות את עצמו עם הצדיק, הוא גם כן טוב מאד כי על ידי שרואין את עצמו עם הצדיק על ידי זה מקבלין גדלה ועקר הגדלה היא שפלות כמו שמצינו אצל השם יתברך: 'כל מקום שאתה מוצא גדלתו של הקדוש ברוך הוא, שם אתה מוצא ענותנותו' כי עקר הגדלה היא שפלות ולעתיד, שיעמדו בתחיה ויחיו חיים נצחיים עקר מה שיהיה נחיה ויקום בתחיה הוא השפלות של...
מיהו הצדיק האמת של הדור הזה?
...של הדור הזה? כידוע מדבר רבי נחמן רבות על הצדיק האמת, ועל זה שצריך להתקרב לצדיק האמת וכולי. והשאלה היא, מיהו ואיזה הוא הצדיק האמת של הדור הזה? ובנוסף, האם רבי נחמן עצמו היה פטור מלהתקרב לצדיק האמת, בהנחה שהוא הצדיק האמת? תודה תשובה: הצדיק האמת הוא אחד. והוא אותו צדיק אמת בכל הדורות. ואליו התקרב גם רבי נחמן מברסלב עצמו. הצדיק הזה הוא השי"ת עצמו, שהוא ורק הוא נקרא צדיקו של עולם, ורק הוא הצדיק האמת של כל דור ודור. כמובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=171 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כט - האי גברא דאזל בעי...
ספר המידות - אמת
...בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמר את עצמו מלומר שקר אפלו בטעות. ב. מתר לשנות בדבר השלום. ג. כת שקרים אינם מקבלים פני השכינה. ד. שרי להו לצדיקיא לסגואי ברמאותא עם רמאי. ה. כל המוסיף גורע. ו. על ידי שקר באים הרהורי עבודה זרה. ז. על ידי אמת לא ימות קדם זמנו הקצוב. ח. מרוח פיו של השקרן נעשה היצר הרע, וכשיבוא משיח אז לא יהיה שקר, ובשביל זה לא יהיה יצר הרע בעולם. ט. מי שהוא איש אמת, אזי הוא מכיר באחר, אם אחר דובר שקר אם לאו. י. הסימן של השקר כשלא יסכימו עליו ר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - הָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת
...- תורה י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד ואז בודאי ישוב אל ה'. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו ועל כן קשה לו לישב דעתו רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו, ויוכל לישב דעתו כי שמחה הוא עולם החרות בבחינת: "כי בשמחה תצאו" שעל ידי שמחה...
חיי מוהר"ן - מד - שיחות השיכים להתורות
...שיחות השיכים להתורות אות מד לענין מה שמבאר בלקוטי תנינא סימן נ' שהמחשבה ביד האדם לתפסה בידו, ולהטותה כרצונו. ואפילו כשנוטה מחשבתו לדברים אחרים, או להרהורים חס ושלום, יכול לתפסה להחזירה למחשבה אחרת טובה כרצונו כמו סוס שיוצא מן הדרך שיכולין לתפסו באפסר להטותו כרצונו לדרך הטוב. ספר לי איש אחד מאנשי שלומנו שפעם אחת דבר רבנו זכרונו לברכה עמו מענין זה ואז באר קצת יותר. ואמר שהמחשבה נבראת שלא תהיה נחה לעולם והוא כמו האינו נח שבאבן השעות [שקורין שעון] שאינו נח לעולם. ואפילו בשעת שנה המחשבה חושבת לעולם רק...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יז - צָרִיך לִזָּהֵר מְאד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת
...שמח וטוב לב בשבת צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת כי מעלות וקדשות שבת גדולה ויקרה מאד, כמובא ובפרט ב"ראשית חכמה" בשער הקדשה בתחלתו, עין שם וראוי ונכון ללמד ב"ראשית חכמה" בשער הנ"ל ולשום לבו היטב על כל הדברים הנאמרים שם בענין קדשת ומעלות שבת קדש כי יש שם כמה דברים פרטיים יקרים מקדשת ומעלות שבת כי כל ענין ומעלה הנאמר שם על שבת הוא דבר בפני עצמו והבן שם היטב, כדי שיתלהב לבו לקבל שבת בשמחה גדולה ועצומה כראוי ועל ידי זה היראה בשלמות דהינו עם דעת כי בחל אפשר שיהיה היראה עם כסילות בבחינת: "הלא יראת
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 14:11:15 - wesi2