... רצונו וסגלת התענית איתא בזוהר "בעצם היום הזה תענו את נפשתיכם" 'שמעלת התענית לאכנעא לבא לאדבקא רעותא דלבא לקדשא בריך הוא' שעל ידי התענית נכנע ונחלש הלב ונתבטל כל הרצונות האחרים שלו מפני רצון הקדוש ברוך הוא לאדבקא רעותא דלבא ... הוא כללות כל הימים ועליו נאמר: "בעצם היום הזה תענו את נפשתיכם" הינו הרצונות כמו שכתוב בזוהר הנ"ל 'לאכללא כלא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי יומא. ויהא רעותא דילהון בקדשא בריך הוא' וכו' כי נפש הוא בחינת רצון, והעקר להכניע הרצון וזה: "בעצם היום הזה" על ידי פנימיות העצמיות של היום, שהוא כלול מכל הימים, תענו וכו' כנ"ל ...

... ידי המשכת אותו לבית המדרש, ידע שעדין ברשעתו קים. פב. הקדוש ברוך הוא חפץ במצוות, שעושה בהם גם רצון הבריות, יותר מבמצוות שבין אדם לקונו. פג. מוטב לאדם לקים המצוה כפי האפשר, מלהניח לגמרי. פד. תקון הגוף קדם תקון הנפש . פה. הבוכה ומתאבל על אדם כשר, מוחלין לו על כל עוונותיו. פו. מצוה להחזיר [להזהיר] את בני אדם על כל דבר פשע, ואם אתה ירא, שלא ישמע לך תאמר ...

... ותורה שבעל פה היא בחינת לילה, על שם עומק המושג. היינו כי סודות התורה הם עמוקים וכולי. ולכן הם בחינת לילה. כמו כן לילה היא בחינת מסירות נפש, היינו שמשחיר את פניו על בניו כעורב, שלומד בעיון במסירות נפש, שעל ידי זה זוכה להתגלות סודות התורה וכולי. ***** ונבאר בעניין הזה עוד משהו, והוא: כי באמת לכל דבר בעולם יש צמצום נמוך יותר שלו ושורש גבוה יותר שלו. ותורה שבעל פה בשורשה היינו השכינה, והיינו סודות התורה דעתיקא, ולימוד בלילה היינו לימוד במסירות נפש שהיא בחינת אין וכולי. יחד עם זאת, הלבוש הגשמי והצמצום של העניין הנ"ל עבור המון העם, הוא על ידי לימוד תורה ...

... אותו בטרדת בגדיו ומלבושיו כי טרדת הצטרכות מלבושים ובגדים של אדם הם מבלבלין מאד את האדם ומונעים אותו על ידי זה מעבודת השם יתברך וזהו "ותתפשהו בבגדו" אך מי שהוא בעל נפש ולבו חזק בה', אינו משגיח גם על זה אף על פי שאין לו בגד ללבש אף על פי ...

... כל איבריו אפילו אצבע הקטן שברגליו ממש כמו ששוכבין כבר בקבר ומרקיבין וכו עד שצריך התחזקות גדול להחזיק חיותו בקרבו שלא תצא נפשו ממש רחמנא לצלן אות תמג ושמעתי בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר ... אותו] עם דבורים קדושים מענין התכלית וכנ"ל. וממילא מובן כי צריכין לדבר עם עצמו גם כן דבורים הרבה מענין התחזקות לחזק את נפשו , בכדי שלא ירפו ידיו לגמרי חס ושלום. וכמובא בהשירים ...

... על זה בלי שעור וערך אך כל זמן שהנשמה בקרבי כל זמן שיהיה לי רוח חיים באפי אמסר נפשי ואסע בכל כחי לשם וכל עוד נפשי בי אסע לשם . "וה' הטוב בעיניו יעשה" ...

... אבל כששוהה קצת, יוכל בתוך כך להשיג גם הבחינה שבין המצוות כנ"ל וכל זה למי שהולך בדרכי ה' כסדר מנעוריו אבל מי שצריך לעשות תשובה הוא צריך דוקא להיות זריז גדול מאד מאד למהר ולרוץ מאד, להמלט על נפשו ואסור לו לשהות כלל לעמד ולהתישב כי בעל תשובה אינו הולך מדרגא ...

... עיר על איי הים ושם לקחו אותם לבית האסורים והכרחו לתן ארבעה אדמים בעד כל נפש ומשם והלאה לא ארע להם שום דבר רק זעפת הים היה כמה פעמים וספינה אחת מלאה גרעקין נשברה ונטבעה ולא נשארו מהם כי אם מעט דמעט וה' ברחמיו הנחם למחוז חפצם ועברו בשלום עד שבאו ...

... שיהיה לו בזיון בזה שיתפסו אותו עם אשה אחרת ואם כן למה לו להרהר ולצער נפשו בחנם ?! וכבר מבאר שהמחשבה ביד האדם להטותה כרצונו וכו' עין בספרים הנדפסים בכמה מקומות מזה ויערב לך לעד אם תרצה לקבלם ...

... לי ענין זה ענה ואמר, בזה השבת בכיתי מאד לפני השם יתברך מדוע כל דבר שאני רוצה לעשות אני מכרח לעשותו במסירת נפש [הינו שכל דבר שצריך לעשות בעבודת השם קשה וכבד עליו מאד ואינו יכול לעשות כי אם במסירת נפש ממש]. וספר שבכל יום כשעומד בבקר ורוצה להתפלל ... אז מזכיר את עצמו איזו נגון שבא על דעתו ממילא. הכלל שכל דבר שרוצה לעשות קשה עליו מאד ומכרח לעשות במסירת נפש . ומזה נתעורר לבי והבנתי מוסר גדול לעצמנו ללמד קל ... ולהכריח עצמנו בכל הכחות בכל הדברים הנוגעים לה' בפרט על התפילה. הלא אם צדיק קדוש ונורא כמותו היה צריך למסר נפשו כל כך על התפילה ועל כל דבר שבקדשה והיה לו מניעות וכבדות כל כך קדם שעשה איזה דבר כנ"ל, קל וחמר ובנו של קל וחמר כמה וכמה אנו צריכים לטרח ולהתיגע ולמסר נפשנו בכל יום בפרט בשעת התפילה שהיא בתחלה כבדה מאד ... הרבה ולהכריח עצמו בכמה אפנים ועצות אולי יזכה לדבר איזה דבור בתפילה. כי בשביל דבור אחד של התפילה כדאי למסר נפשו כי תפילה היא דברים העומדים ברומו של עולם אות יא ...