ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רס - הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רס - השם הוא הנפש השם הוא הנפש כמו שמבאר בהתורה היכל הקדש [בסימן נ"ט,: "נפש חיה הוא שמו" עין שם] ויש בבחינה זו מסירת נפש כי יש עשרה הרוגי מלכות שמסרו נפשם על קדוש ה' בשביל יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כידוע שעקר היחוד על ידי מסירת נפש והם ראו באותן הדורות, שאי אפשר לתקן ולעשות יחודים למעלה כי אם על ידי נשמותיהם על כן מסרו נפשם על קדוש השם כי כשהנפשות עולות למעלה על ידי מסירת נפש אזי הם חוזרים להשכינה, כי משם יצאו כי ישראל הם חלק אלוה ממעל ממש שהם חלקי השכינה ממש בבחינת ... ואזי מתעורר השתוקקות עליון ונעשה יחוד כידוע ולפעמים בא לצרך זה הריגה, חס ושלום שנהרגין, חס ושלום, כמה וכמה נפשות מישראל כדי שיהיה יחוד על ידי נפשותיהם העולות למעלה כי לפעמים צריכין אל היחוד הרבה נפשות מאד, חס ושלום על כן בא הריגה, חס ושלום וכן על ידי אבדת השם, הינו המפרסם דהינו שיש אחד ... אינו מפרסם, כי אינו חשוב כלל ויש אחד שאינו חפץ בזה, רק שאבד את המפרסם דהינו אבדת השם שהיא הנפש דהינו אף על פי שאין רצונו שלא יהיה מפרסם אף על פי כן אבד אותו כמו שאדם אובד דבר ... שאבד את השם, שהוא בחינת מפרסם שיש לו שם בעולם אבל יש אחד שעושה זאת ברצונו ובדעתו שמוסר את נפשו על קדוש השם דהינו המפרסם שלו, שהוא בחינת שם כנ"ל, שהוא בחינת נפש כנ"ל ומחמת זה אף על פי שהוא מפרסם אף על פי כן אינו מפרסם כלל כי אדרבא הוא להפך, ... עליו כזבים שלא עלה על דעתו ויש לו שפיכות דמים ממש מזה ועושה זה בכונה, כי הוא בחינת מסירת נפש ממש כי השם הוא הנפש כנ"ל, וגם יש לו שפיכות דמים מזה כנ"ל והוא מציל את ישראל בזה ממה שהיה ראוי לבוא עליהם חס ושלום, בשביל היחוד כנ"ל ועל ידי מסירת שמו שהוא נפשו כנ"ל הוא מציל אותם כנ"ל