... היסורים נקראים צרות על שם שהם מצרין ומעיקין להגוף וכשנכתת הגוף על ידי הצרות, על ידי זה מאירה ונתגדלה הנפש כי בהכנע החמר תגדל הצורה וכמו שכתוב בזוהר אעא דלא סלק בה נורא מבטשין לה, גופא דלא סלק בה ... כי על ידי הצרה, נכנע הגוף ומאירה הצורה נמצא שעל ידי זה שיש לו יסורים וצרות מאירה הצורה הינו הנפש והנפש אפשר לה לשאת עליה כמה וכמה אנשים וזה ה' מה רבו צרי כל מה שנתרבין צרי רבים קמים עלי ...

... צריך לשמר את עצמו שלא יתאחזו בו הקליפות והרע של אלו בני אדם כי זה האיש המשתדל לקרב ולעשות נפשות בבחינת "ואת הנפש אשר עשו בחרן" הוא בונה בחינת 'היכל הקדש' "והנותר בירושלים קדוש יאמר לו" הינו זה שבני אדם נשארים דבוקים ... שבלבבם נתעורר להישיר את בני אדם השוכנים בערבה ובחשך להישיר להם דרך לעבודת השם יתברך ומחמת שהיכל הנ"ל נעשה מהנפשות אשר היו רחוקים עד הנה ויש קליפות רבות השוכנים סביבם, בבחינת: "זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים" ואפשר עכשו כשמלביש ... יהיה לו מבית ה' שמעין החכמה יוצא מבית ה' "כי בחכמה יבנה בית" 'ושם', הינו שיזכה לשם טוב שכל הנפשות יתאוו תאוה להיות נשרשים בשמו כי השם הוא הנפש בבחינת: "נפש חיה הוא שמו" ויתאוו להיות נשרשים בנפשו, בבחינת: "לשמך ולזכרך תאוות נפש" וזה בחינת 'חומה', בחינת מאריך אף, שיכבש כעסו כי עשירות וכבישת כעס בחינה אחת ונקראים חומה כי מי שהוא ... שיכעוס ידע שבזאת השעה ישפיעו לו מלמעלה איזה סך ממון והיצר רוצה לקלקל זאת ההשפעה ועקר שמירת השם, שמירת הנפש אינו אלא שישמר מכעס כי הכעס פוגם בנפשו, בבחינת: "טורף נפשו באפו" אבל כששומר את עצמו מכעס ומגדיל החומה של עשירות ובזה מגדיל נפשו ושמו אזי כל הנפשות תאבים להכלל בנפשו "ואליו הוא נושא את נפשו" בשביל זה, 'הגוזל ממון ישראל כאלו גוזל את נפשו' בבחינת: "וקבע את קבעיהם נפש" בשביל זה הכל תאבים לקרב את עצמו לעשיר כי שם שרש נפשם נמצא, זה שזכה להעמיד תלמידים חכמים וזכה שיכללו בנפשו נפשות של רבים בודאי זה טוב מבנים ובנות כי בנים ובנות הם מעטים, ואלו הם מרבים וזה פרוש: "ואברכך ואגדלה שמך" ופרש רש"י: 'ואברכך בממון' כי עקר גדול השם והנפש, הוא על ידי עשירות כנ"ל וכל זה נעשה על ידי כסא ומשפט הנ"ל כי על ידי שמכלכל דבריו במשפט ... דבריו במשפט וזהו: 'חכמים הזהרו בדבריכם וכו', וישתו התלמידים הבאים וכו' ועל ידי הכבוד שנתגדל על ידי זה נתגדל נפש המגדל את הכבוד כי הנפש בכבוד, בבחינת "בסדם אל תבא נפשי" וכו' וכשנתגדל שמו ונפשו על ידי זה כל הנפשות תאבים להכלל בנפשו ובשמו הנ"ל וזה פרוש: "בית והון נחלת אבות" 'בית והון', זה בחינת: "בביתי ובחומותי" וכו' זה הכח מקבל מאבות שהאבות היו מגירים גרים כמו שכתוב גבי אברהם: "ואת הנפש אשר עשו" וכתיב "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" ואיתא במדרש: 'מלמד שיצחק גיר גרים' וזה "מגורי אביו" . "ויאמר ... קלקול החומה ובית הנ"ל, שהם בחינת עינים כי עין על שם החכמה נאמר, כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם" ועל הנפש נאמר,: "טוב מראה עינים מהלך נפש" וזה בחינת פגם הכעס בחינת: "עששה מכעס עיני" וזה בחינת עשירות, בחינת: "ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליו ...

... שום חסרון בשום ישראלי שהוא אות מהתורה נמצא שאז תורת ה' תמימה בלי שום חסרון ומום אזי הוא משיבת נפש כי אז דיקא זוכין לאהבת התורה ומרגישין טעם מתיקות התורה שמשיבה את הנפש מאחר שאין בה שום חסרון כנ"ל ואז זוכין להתמדה כנזכר לעיל

... יתברך וכך צריכין בכל עת להתבודד ולצעק להשם יתברך כי האדם בסכנה גדולה בזה העולם כאשר יודע כל אחד בנפשו והבן הדברים היטב

... דוקא לומר לרפואתכם דברים כבדים ואין אתם מאמינים שבדבר קל שאני מצוה לכם לעשות יהיה לכם רפואה שלמה רפואת הנפש באמת. ודבר זה נצרך מאד כמה פעמים כי לפעמים אדם מונע עצמו מלעשות איזה דבר שבקדשה מחמת כבדות מחמת ... ולפעמים להפוך שהוא נמנע מדבר שבקדשה מעצם קלותו שהדבר הזה קל בעיניו מאד לעשותו ומחמת זה אינו מאמין שחיי נפשו יהיו תלויים בדבר קל כזה. ובאמת צריכין לזהר במצוה קלה כבחמורה וארח חיים פן תפלס וכל אשר תמצא ידך ... זה רוצה למנעו. ולפעמים להפך שמקל עליו ומקטין בעיניו אותו הדבר מאד עד שאינו עולה על לב האדם שחיי נפשו תלויים בזה והכל כדי למנעו חס ושלום. ולפעמים זאת המניעה גדולה ביותר ממניעה ממש. אבל הולך בתם ילך בטח ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נ - כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] הצילה מחרב נפשי מיד כלב וכו' כי כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל בבחינת: "כל עצמותי תאמרנה" וכשאין מתפלל בבחינת: "כל עצמותי" ... על תקונו וזה מה דאיתא בזוהר "אל תהיו כסוס כפרד" לענין טמאת הברית "אין הבין", ומביא הפסוק: "והכלבים עזי נפש" עין שם וזה:הצילה מחרב נפשי ומיד כלב אבל 'הושיעני מפי אריה' הינו כשאריה יאכל קרבני, זה לי לישועה וזהו אצל חרב וכלב כתוב לשון הצלה, ואצל אריה כתיב ישועה. ודע שעזי פנים שיש בדור הן הן הכלבים, כמו שכתוב: "והכלבים עזי נפש" והן עומדין וחולקים על תפילת איש הישראלי שעדין לא תקן בריתו בשלמות וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא, ליכול כלבא שירותא' כי בודאי הצדיק אכילתו היא יקר הערך כי משביע את נפש דקדשה כמו שכתוב: "צדיק אכל לשבע נפשו" והאי צורבא מרבנן דמרעיב את נפשו, ואין יודע להשביע נפשו בשביל זה ליכול כלבא שירותא, שגם בהם כתיב: "לא ידעו שבעה" כי גם הוא אין יודע איך להשביע את נפשו היקרה. ובשביל זה נקרא כלב בשם שגל כי הוא בא על תאוות המשגל כנ"ל ודוקא שאין צריך להתענות ומתענה ...

... השם יתברך ישמרנו מעתה. והוא זכרונו לברכה היה מתירא מהם מאד ודבר הרבה מהם ועסק הרבה בכל כחותיו ובמסירת נפש להמתיקם ולבטלם. ורצונו היה חזק שכל אחד מישראל, מכל שכן הגדולים ירבו להתפלל להשם יתברך עליהם כאשר עשו אבותינו ...

... מניאוף וזוכה לשמירת הברית כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש' שנאמר: "ואשת איש נפש יקרה תצוד" וזה פרוש הסמיכות: "והאיש משה ענו מאד" וכו' לפסוק: "ותדבר אהרון ומרים במשה" כי הם דברו על ...

... על כל הארץ כבודך [לשון החברים] רומה על השמים אלוהים על כל הארץ כבודך הנה כל אדם צריך לרפאות נפשו דהינו להעלותה למקום שרשה ובמה ? דהנה יש שני מיני דינים א, דינא דמסאבא, בחינת 'נחש הטיל זהמא בחוה' ... העולם' 'ודינא דמלכותא דינא': 'צדק מלכותא קדישא', "ומלכי צדק מלך שלם" וזהו בחינת קטנות, והוא בחינת חשך והוא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי אויתך בלילה" וצריך כל אדם, לילך מקטנות לגדלות וכשבא לגדלות, הוא בחינת: "ותפקחנה עיני שניהם" ופרש רש"י: 'על שם ... דהאי נחלא ואתעבדו מאנון מלין אילנין רברבין, ואקרון ערבי נחל' ושמחת תורה, הוא בחינת דבור בדעה והוא החיות של הנפש כמו שכתוב בזוהר: 'זכאין אנון דידעי אורחוי דאוריתא ומשתדלי בה בארח מישור דאנון נטעין אילנא דחיין לעלא דכלא אסותא' ... מודים שאברהם הוליד את יצחק פרוש שהדין, הוא בחינת דינא קדישא ומסטרא דאברהם, הוליד יצחק ובבחינת דין זה, שהוא הנפש, יש שתי בחינות יעקב, הוא הדבור ובחינת עשו הוא הסיגים והוא בחינת: "נפש כי תחטא" וזה פרש רש"י: אלה תולדות יצחק בן אברהם, יעקב ועשו וכשבא אל בחינת יעקב, הוא החכמה כמו שכתוב: "ויעקבני זה פעמים" ותרגם אונקלוס: 'וחכמני' אז נתרפא בחינת הנפש כמו שכתוב "שמש צדקה ומרפא בכנפיה" וזה שכתוב: "תורת ה' תמימה משיבת נפש" והדבור בלא דעה נקרא צדק, כמו שכתוב: "צדק תדברון" וכשבא אל בחינת יעקב, היא החכמה נקרא צדקה וזה פרוש הפסוק: "אני המדבר בצדקה רב להושיע" דהינו הנפש שהיה מקדם בלא ידיעה ונושע על ידי הצדקה, שהוא בחינת דבור בידיעה וזה פרוש הפסוק "רפאות תהי לשריך", שהיא מדת מלכות וכשבא אל בחינת חכמה נתקן הנפש, ומעלהו לשרשו כי טפת הזרע נמשכת מהמח, 'ומחא חכמה' וכל העבודות שצריך האדם לעבד הבורא הוא רק שיתגלה כבודו ... ידי חכמה נתחדשו העולמות כי קדשא בריך הוא באוריתא ברא עלמין והתורה נקרא חכמה וישראל עלו במחשבה תחלה וכשבא הנפש אל החכמה, אזי נתחדש העולם ויעקב הוא בחינת שמים וזה פרוש הפסוק "רומה על השמים אלהים" כשהוא מעלה בחינת נפש, שהיא בחינת אלהים, דינא קדישא לבחינת יעקב שהוא שמים, בחינת חכמה אז "על כל הארץ כבודך", שנתגלה כבודו [זאת ... שלא כסדר. על כן אמרתי לבאר קצת כפי מה שהבנתי מדברים אלו הנכתבים כאן] כי צריך כל אדם לרפאות נפשו דהינו להעלותה למקום שרשה וזה על ידי שמתיגע בתורה, עד שזוכה לידע אותה ולהבינה כי יש שני מיני דינים ... הדין של יצחק שהוא בחינת חשך, בחינת "ותכהין עיניו מראות" שהוא בחינת לילה, בחינת "ולחשך קרא לילה" וזהו בחינת נפש, בחינת "נפשי אויתך בלילה" וצריך כל אדם לילך מקטנות לגדלות ולהמתיק הדין שבא מבחינת מחין דקטנות וכשבא לבחינת מחין דגדלות זהו ... ידי החכמה, שהוא ידיעת התורה כנ"ל זה בחינת יעקב שנולד מיצחק כי מבחינת הדין הזה בחינת יצחק שהוא בחינת הנפש כנ"ל נולדים שתי בחינות, שהם בחינת יעקב ועשו יעקב, הוא בחינת החכמה, בחינת דבור בידיעה שהוא בחינת המתקת הדין של יצחק ועשו, הוא בחינת הסיגים והפסלת גמור שמשתלשלין ויורדין מבחינת הדין והוא בחינת "נפש כי תחטא" וזהו: "אלה תולדות יצחק בן אברהם" ופרש רש"י 'יעקב ועשו' כי המתקת הדין של יצחק, הוא על ... שנמשך ממחין דקטנות ועל כן הדבור בלא דעת עדין אבל שמחת תורה, הוא בחינת דבור בדעה והוא החיות של הנפש כדאיתא בזוהר: 'זכאין אנון דידעין אורחוי דאוריתא, ומשתדלי בה בארח מישור, דאנון נטעין אילנא דחיי לעלא דכלא אסותא' וזה בחינת יעקב, שהוא בחינת חכמה, בחינת מחין דגדלות שהוא בחינת רפואת הנפש, בחינת "שמש צדקה ומרפא בכנפיה" כי שמש, הוא בחינת יעקב [כמו שכתוב "ויזרח לו השמש"] שהוא בחינת חכמה, בחינת ... אזי היא בבחינת צדקה בחינת שמש צדקה שהוא בחינת דבור בדעה בחינת "אני ה' המדבר בצדקה ורב להושיע" כי הנפש שהיה מקדם בבחינת דין בבחינת צדק, בבחינת מחין דקטנות, בחינת דבור בלא דעה כשעולה מצדק לצדקה, זהו המתקתה וישועתה בחינת "מדבר בצדקה ורב להושיע" וכנ"ל וזהו בחינת "תורת ה' תמימה משיבת נפש" 'תורת ה' תמימה', הינו חכמת התורה, בחינת דבור בדעה זהו עקר ההמתקה, שהוא בחינת רפואת הנפש בחינת משיבת נפש וכנ"ל וזהו בחינת: "רפאות תהי לשריך", שנאמר בשבח התורה 'לשריך', זה בחינת מלכות בחינת 'ששרה על כל העולם', שמשם נמשך הדין של יצחק והתורה, היא הרפואה וההמתקה של הדין הזה כנ"ל כי כשבא לחכמת התורה נתתקן הנפש, ומעלהו לשרשו כי טפת הזרע של הולדת הנפש נמשכת מהמח ומחא, חכמה כי ישראל עלו במחשבה תחלה והמחשבה היא חכמה שהיא שרש נפשות ישראל, ושרש כל העולמות כי שרש כלם הוא חכמת התורה כי באוריתא קדשא בריך הוא ברא עלמין והתורה נקראת חכמה, כמו שכתוב: "אני חכמה" וכו' וכשזוכה הנפש לחכמת התורה, זהו בחינת חדוש העולם כי חדוש כל העולמות היה על ידי חכמה, שהוא התורה כנ"ל ואזי כשזוכה ... רש"י: אב בחכמה וזה פרוש הפסוק, רומה על השמים אלהים זה בחינת יעקב [כמובא במקום אחר] כשהוא מעלה בחינת נפש, שהוא בחינת אלהים, דינא קדישא לבחינת יעקב, שהוא בחינת שמים, בחינת חכמה אזי, על כל הארץ כבודך אזי נתגלה ...

... יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת החכמות שהייתי מגלה אך איני יכול לגלותם ...