ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קצח - נסיעתו וישיבתו באומן
אות קצח אמר משל לענין אנשים הידועים הנכנסים אצלו שהם חכמים בעיניהם וספרו לפניו כמה מעשיות של שטות הנמצאים בספריהם אמר בקרוב יכלה אצלם הכל כי קל ומהרה לא יהיה להם מה לספר. ואמר משל נאה מה שמספרים מאחד שפגע בו גזלן ורצה לגזלו ושאל אותו הגזלן יש לך מעות השיב יש לי בודאי אתן לך כל הממון בשביל נפשי וגזל אותו הגזלן אחר כך אמר זה הנגזל אל הגזלן איך אבוא לביתי בלי ממון כי הייתי נע ונד מביתי כל כך זמן ועתה איך אבוא ריקם לביתי בכן אני מבקש ממך שתהיה מורה בקנה שרפה שלך את הכובע שלי כדי שיהיה נכר שפגע בי גזלן. וכן עשה הגזלן. אחר כך בקש ממנו עוד שיירה באיזה מקומות אחרים בסוף השיב הגזלן אין לי עוד פילוויר [אבק שרפה פצצה] ואז כשהשיב שאין לו עוד פילוויר ענה הנגזל עתה שאין לך עוד פילוויר בוא לכאן ותפס אותו בערפו וקרא לסיעתו והתגבר על הגזלן ונצחו. והנמשל מובן להשומעים שעמדו באותו המעמד כשספר זאת אות קצט יום א' ראש חדש סיון באומין ענה ואמר לי בעת שיצאת עמי לדרך לנסע [הינו בתחלת קיץ זה כשנסעתי עמו לפה] ספרת לי דבר אחר כך ספר לי רבי נפתלי אותו הדבר אחר כך ספר לי רבי יודל אותו הדבר ואתה ספרת לי ברמז. ונפלאתי מאד מאד אבל הם ספרו לי בפרוש גם כפי מה שהעולם מדברים נשמע מפיהם גם כן זאת ענה ואמר עתה נראה שאלתי אותו אם הדבר היא כמו ענין עתידות כפי משמעות דבריו השיב: הן. אחר כך כשיהיה הדבר הזה יהיו יכולים לנקר עיני הפילוסופים [והדבר סתום ואין אתנו יודע עד מה מה זה הדבר שספרנו לו עד נזכה לראות אם ירצה ה'] אות ר בענין הדברים שהוא עושה לפעמים דברים שהם בעיני האדם פליאות גדולות מאד והעולם מטעין עצמם בענינים שלו שהוא עושה. כי כל אחד מטעה עצמו וחושב בדעתו שבשביל זה עשה זאת וזה מטעה עצמו בטעות אחר. כגון בענין נסיעתו לאומין שכל אחד נפל על שטות וטעות אחר מה היתה כונתו בזה [ובאמת כונתו היתה ענינים גבוהים מאד, כמובן מעט לעיל ובודאי לא כון לשום תועלת עצמו כלל רק למען שמו יתברך. ענה ואמר: טוב מאד כשמוסרין את השוטה לתוך העולם כי כל אחד משטה את אחד והאחד הוא עצמו הינו שהוא טועה ומשטה את עצמו ומי שנשמר שלא להטעות את עצמו אזי הוא מטעה את כל העולם. הינו שכל אחד טועה בו מה היתה כונתו ואינו צריך להטעות אותם כלל כי הם עצמן מטעין את עצמם כי כל אחד נופל על טעות אחר בעניניו כנ"ל. באור הדבר כי כל אדם מטעה את עצמו כי אין מי שיהיה כונתו בכל עניניו לשם שמים בשלמות בלי שום פניה רק כל אחד מטעה את עצמו. ומי שעושה כל עניניו לשם שמים בלבד בלי שום פניה וכונה להנאת עצמו ואינו טועה את עצמו כלל כלל אזי כל עניניו הם פליאות גדולות מאד בעיני בני אדם. וכל אחד טועה את עצמו בו, כי אי אפשר לבוא על כונתו הגבוה. נמצא שמסר הטעות שלו לתוך העולם כי לא רצה להטעות את עצמו ועל כן העולם טועים עצמן בו והבן כי אי אפשר לבאר בכתב. עוד פעם אחד הלעיג על ענין זה מה שהעולם טועין עצמם בו ואומרים פרושים של שקר על הנהגותיו ודרכיו וכל אחד אומר כפי הנראה לדעתו ענה ואמר בדרך הלצה הנראה שעל שכלי קל מאד לבוא [כלומר שלפי דבריהם אם כן כל אחד יכול בקל לידע מיד מה כונתי בזה ? אתמהה] אות רא לענין מלבושי כבוד שצריך לאיש כשר להדר שיהיה מלבש כראוי אם אפשר לו ולא יהיה בזוי כי גם להצדיק אין מקרבין עצמן רק על ידי מלבושיו שרואין שהוא מלבש בכבוד על ידי זה הוא נחשב בעיניהם להתקרב לו ואם לא היה מלבש לא היה נחשב כלל בעיניהם. ענה ואמר הלא גם השם יתברך היה מתלבש עצמו במצרים כי כל המעשה של מצרים היא כלה בחינת לבושין שהיה בהכרח שיתלבש עצמו השם יתברך כביכול באלו המעשיות של מצרים עד שאחר כך התחילו להכיר אותו יתברך בעצמו כביכול ובכל פעם הכירו אותו יותר ויותר והכירו גדלתו יתברך בכל פעם יותר. אבל בתחלה לא היה אפשר שיתקרבו אליו כי אם על ידי בחינת מלבושים הינו כל המעשה של מצרים שהיא בחינת מלבושים כנ"ל אות רב בשבועות תק"ע היה באומין בתחלת כניסתו לשם ולא אמר תורה באותו היום טוב. אחר כך אמר לנו בדרך הלצה אתם אינכם כל כך חוטאים שאמר לכם תורה. וסים אחר כך בעצמו כי יש כמה תורות שנעשים על ידי חטאים דיקא כגון פרשת העגל וכיוצא שהתורה שבאותן הפרשיות נעשו על ידי חטאים. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (נדרים כב:) : אלמלי לא חטאו ישראל לא היה להם רק הספר תורה וספר יהושע כי שארי נביאים וכתובים לא נעשו רק על ידי שחטאו ישראל והצרכו להוכיחם כמו שפרש רש"י שם. נמצא שעל ידי החטאים של ישראל נעשו תורות שלמות דהינו כל ספרי נביאים וכתובים אות רג י' איר ספר בכאן בבית רבי נחמן נתן שאצל השיבה שופטינו בא על דעתו רבי נחמן נתן הינו שיעשה בשבילו לתקנו
אות קצח

אָמַר מָשָׁל לְעִנְיַן אֲנָשִׂים הַיְדוּעִים הַנִּכְנָסִים אֶצְלוֹ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם

וְסִפְּרוּ לְפָנָיו כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שְׁטוּת הַנִּמְצָאִים בְּסִפְרֵיהֶם

אָמַר בְּקָרוֹב יִכְלֶה אֶצְלָם הַכּל

כִּי קַל וּמְהֵרָה לא יִהְיֶה לָהֶם מַה לְּסַפֵּר.

וְאָמַר מָשָׁל נָאֶה מַה שֶּׁמְּסַפְּרִים מֵאֶחָד שֶׁפָּגַע בּוֹ גַּזְלָן וְרָצָה לְגָזְלוֹ

וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַגַּזְלָן יֵשׁ לְךָ מָעוֹת

הֵשִׁיב יֵשׁ לִי בְּוַדַּאי אֶתֵּן לְךָ כָּל הַמָּמוֹן בִּשְׁבִיל נַפְשִׁי

וְגָזַל אוֹתוֹ הַגַּזְלָן

אַחַר כָּךְ אָמַר זֶה הַנִּגְזָל אֶל הַגַּזְלָן

אֵיךְ אָבוֹא לְבֵיתִי בְּלִי מָמוֹן

כִּי הָיִיתִי נָע וָנָד מִבֵּיתִי כָּל כָּךְ זְמַן

וְעַתָּה אֵיךְ אָבוֹא רֵיקָם לְבֵיתִי

בְּכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּהְיֶה מוֹרֶה בִּקְנֵה שְׂרֵפָה שֶׁלְּךָ אֶת הַכּוֹבַע שֶׁלִּי כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר שֶׁפָּגַע בִּי גַּזְלָן.

וְכֵן עָשָׂה הַגַּזְלָן.

אַחַר כָּךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עוֹד שֶׁיִּירֶה בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים

בַּסּוֹף הֵשִׁיב הַגַּזְלָן אֵין לִי עוֹד פִּילְוֶויר [אַבַק שְׂרֵפָה פְּצָצָה]

וְאָז כְּשֶׁהֵשִׁיב שֶׁאֵין לוֹ עוֹד פִּילְוֶויר

עָנָה הַנִּגְזָל עַתָּה שֶׁאֵין לְךָ עוֹד פִּילְוֶויר בּוֹא לְכָאן

וְתָפַס אוֹתוֹ בְּעָרְפּוֹ

וְקָרָא לְסִיעָתוֹ וְהִתְגַּבֵּר עַל הַגַּזְלָן וְנִצְּחוֹ.

וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן לְהַשּׁוֹמְעִים שֶׁעָמְדוּ בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲמָד כְּשֶׁסִּפֵּר זאת

אות קצט

יוֹם א' ראשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן בְּאוּמֶין עָנָה וְאָמַר לִי

בָּעֵת שֶׁיָּצָאתָ עִמִּי לַדֶּרֶךְ לִנְסֹעַ

[הַיְנוּ בִּתְחִלַּת קַיִץ זֶה כְּשֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ לְפה]

סִפַּרְתָּ לִי דָּבָר

אַחַר כָּךְ סִפֵּר לִי רַבִּי נַפְתָּלִי אוֹתוֹ הַדָּבָר

אַחַר כָּךְ סִפֵּר לִי רַבִּי יוּדְל אוֹתוֹ הַדָּבָר

וְאַתָּה סִפַּרְתָּ לִי בְּרֶמֶז.

וְנִפְלֵאתִי מְאד מְאד

אֲבָל הֵם סִפְּרוּ לִי בְּפֵרוּשׁ

גַּם כְּפִי מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים נִשְׁמַע מִפִּיהֶם גַּם כֵּן זאת

עָנָה וְאָמַר עַתָּה נִרְאֶה

שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם הַדָּבָר הִיא כְּמוֹ עִנְיַן עֲתִידוֹת כְּפִי מַשְׁמָעוּת דְּבָרָיו

הֵשִׁיב: הֵן.

אַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה יִהְיוּ יְכוֹלִים לְנַקֵּר עֵינֵי הַפִילוֹסוֹפִים

[וְהַדָּבָר סָתוּם וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה מַה זֶּה הַדָּבָר שֶׁסִּפַּרְנוּ לוֹ

עַד נִזְכֶּה לִרְאוֹת אִם יִרְצֶה ה']

אות ר

בְּעִנְיַן הַדְּבָרִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִפְעָמִים דְּבָרִים

שֶׁהֵם בְּעֵינֵי הָאָדָם פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד

וְהָעוֹלָם מַטְעִין עַצְמָם בְּעִנְיָנִים שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה.

כִּי כָּל אֶחָד מַטְעֶה עַצְמוֹ וְחוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עָשָׂה זאת

וְזֶה מַטְעֶה עַצְמוֹ בְּטָעוּת אַחֵר.

כְּגוֹן בְּעִנְיַן נְסִיעָתוֹ לְאוּמֶין שֶׁכָּל אֶחָד נָפַל עַל שְׁטוּת וְטָעוּת אַחֵר מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה

[וּבֶאֱמֶת כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה עִנְיָנִים גְּבוֹהִים מְאד, כַּמּוּבָן מְעַט לְעֵיל

וּבְוַדַּאי לא כִּוֵּן לְשׁוּם תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ כְּלָל רַק לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.

עָנָה וְאָמַר: טוֹב מְאד כְּשֶׁמּוֹסְרִין אֶת הַשּׁוֹטֶה לְתוֹךְ הָעוֹלָם

כִּי כָּל אֶחָד מְשַׁטֶּה אֶת אֶחָד

וְהָאֶחָד הוּא עַצְמוֹ

הַיְנוּ שֶׁהוּא טוֹעֶה וּמְשַׁטֶּה אֶת עַצְמוֹ

וּמִי שֶׁנִּשְׁמָר שֶׁלּא לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ

אֲזַי הוּא מַטְעֶה אֶת כָּל הָעוֹלָם.

הַיְנוּ שֶׁכָּל אֶחָד טוֹעֶה בּוֹ מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ

וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְעוֹת אוֹתָם כְּלָל

כִּי הֵם עַצְמָן מַטְעִין אֶת עַצְמָם

כִּי כָּל אֶחָד נוֹפֵל עַל טָעוּת אַחֵר בְּעִנְיָנָיו כַּנַּ"ל.

בֵּאוּר הַדָּבָר

כִּי כָּל אָדָם מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ

כִּי אֵין מִי שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה

רַק כָּל אֶחָד מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ.

וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה כָּל עִנְיָנָיו לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּלְבַד בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה וְכַוָּנָה לַהֲנָאַת עַצְמוֹ

וְאֵינוֹ טוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל כְּלָל

אֲזַי כָּל עִנְיָנָיו הֵם פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם.

וְכָל אֶחָד טוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ בּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא עַל כַּוָּנָתוֹ הַגָּבוֹהַּ.

נִמְצָא שֶׁמָּסַר הַטָּעוּת שֶׁלּוֹ לְתוֹךְ הָעוֹלָם

כִּי לא רָצָה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ

וְעַל כֵּן הָעוֹלָם טוֹעִים עַצְמָן בּוֹ

וְהָבֵן

כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב.

עוֹד פַּעַם אֶחָד הִלְעִיג עַל עִנְיָן זֶה מַה שֶּׁהָעוֹלָם טוֹעִין עַצְמָם בּוֹ וְאוֹמְרִים פֵּרוּשִׁים שֶׁל שֶׁקֶר עַל הַנְהָגוֹתָיו וּדְרָכָיו

וְכָל אֶחָד אוֹמֵר כְּפִי הַנִּרְאֶה לְדַעְתּוֹ

עָנָה וְאָמַר בְּדֶרֶךְ הֲלָצָה

הַנִּרְאֶה שֶׁעַל שִׂכְלִי קַל מְאד לָבוֹא

[כְּלוֹמַר שֶׁלְּפִי דִּבְרֵיהֶם

אִם כֵּן כָּל אֶחָד יָכוֹל בְּקַל לֵידַע מִיָּד מַה כַּוָּנָתִי בָּזֶה ? אֶתְמְהָה]

אות רא

לְעִנְיַן מַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד

שֶׁצָּרִיךְ לְאִישׁ כָּשֵׁר לְהַדֵּר שֶׁיִּהְיֶה מְלֻבָּשׁ כָּרָאוּי אִם אֶפְשָׁר לוֹ

וְלא יִהְיֶה בָּזוּי

כִּי גַּם לְהַצַּדִּיק אֵין מְקָרְבִין עַצְמָן רַק עַל יְדֵי מַלְבּוּשָׁיו

שֶׁרוֹאִין שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּכָבוֹד

עַל יְדֵי זֶה הוּא נֶחֱשָׁב בְּעֵינֵיהֶם לְהִתְקָרֵב לוֹ

וְאִם לא הָיָה מְלֻבָּשׁ לא הָיָה נֶחֱשָׁב כְּלָל בְּעֵינֵיהֶם.

עָנָה וְאָמַר הֲלא גַּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְרַיִם

כִּי כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל מִצְרַיִם הִיא כֻּלָּהּ בְּחִינַת לְבוּשִׁין

שֶׁהָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל מִצְרַיִם

עַד שֶׁאַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל

וּבְכָל פַּעַם הִכִּירוּ אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְהִכִּירוּ גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר.

אֲבָל בִּתְחִלָּה לא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקָרְבוּ אֵלָיו

כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים

הַיְנוּ כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים כַּנַּ"ל

אות רב

בְּשָׁבוּעוֹת תק"ע הָיָה בְּאוּמֶין בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לְשָׁם

וְלא אָמַר תּוֹרָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם טוֹב.

אַחַר כָּךְ אָמַר לָנוּ בְּדֶרֶךְ הֲלָצָה

אַתֶּם אֵינְכֶם כָּל כָּךְ חוֹטְאִים שֶׁאמַר לָכֶם תּוֹרָה.

וְסִיֵּם אַחַר כָּךְ בְּעַצְמוֹ

כִּי יֵשׁ כַּמָּה תּוֹרוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי חֲטָאִים דַּיְקָא

כְּגוֹן פָּרָשַׁת הָעֵגֶל וְכַיּוֹצֵא

שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּאוֹתָן הַפָּרָשִׁיּוֹת נַעֲשׂוּ עַל יְדֵי חֲטָאִים.

וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִלְמָלֵי לא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לא הָיָה לָהֶם רַק הַסֵּפֶר תּוֹרָה וְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ

כִּי שְׁאָרֵי נְבִיאִים וּכְתוּבִים לא נַעֲשׂוּ רַק עַל יְדֵי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְהֻצְרְכוּ לְהוֹכִיחָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִּׁ"י שָׁם.

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַחֲטָאִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ תּוֹרוֹת שְׁלֵמוֹת

דְּהַיְנוּ כָּל סִפְרֵי נְבִיאִים וּכְתוּבִים

אות רג

י' אִיָּר סִפֵּר בְּכָאן בְּבֵית רַבִּי נַחְמָן נָתָן

שֶׁאֵצֶל הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ בָּא עַל דַּעְתּוֹ רַבִּי נַחְמָן נָתָן

הַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילוֹ לְתַקְּנוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא
...תורה ל - מישרא דסכינא מישרא דסכינא במאי קטלי לה, בקרנא דחמרא ומי איכא קרנא לחמרא, ומישרא דסכינא מי הוי איתו לה תרי ביעי, אמרו לה, הי זוגתא חורתא והי זוגתא אכמתא איתי איהו תרי גביני, אמר להו, הי דעזא חורתא והי דעזא אכמתא רש"י: במאי קטלי לה, ערוגת סכינין במאי גוזזין וקוצצין אותה מישרא דסכינא במאי קטלי לה וכו' א. השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שאנו רואים בחוש שאי אפשר להשיג שכל גדול כי אם על ידי התלבשות בשכל התחתון כמו המלמד כשרוצה להסביר...
חיי מוהר"ן - צב - סיפורים חדשים
...- סיפורים חדשים אות צב ספר שהיה רגיל לאכל הרבה מאד בימי נעוריו והיו לו יסורים מזה. והשליך זאת. וראה אחר כך שיש לו תאוה גם לאותו המעט שאוכל ונתישב והתחיל שוב לאכל כי מה לו כשאוכל מעט עם תאוה או הרבה. ולמה לו להפסיד גופו בחנם והיה מניח כל התאוות בתוך תאוה זו של אכילה. פעם אחת היה יושב על השלחן אצל חמיו בשעת הסעדה שלישית של שבת, וישב בזוית והיה חשך בבית. והוא היה דרכו תמיד לעשות את שלו כדרכו והתחיל לבקש שיראה לו השם יתברך את האבות אברהם יצחק ויעקב. והבטיח להשם יתברך כשתראה לי זאת. אשליך גם זאת התאוה...
שיחות הר"ן - אות רעט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת אמר לי בזו הלשון [וכשכבר רע מאד אזי מתבטלים לגמרי] ושאלתי אותו: איך מבטלין עצמו ? והשיב [סוגרין הפה והעינים והרי זה ביטול] מזה מובן עצה שכשהבעל דבר מתגבר מאד מאד על האדם ומבלבל דעתו מאד בכמה מיני הרהורים רעים ובלבולים הרבה שקשה לו מאד לנצחם אזי יבטל האדם עצמו לגמרי כי כל האדם יכול לבטל עצמו לגמרי לפעמים דהינו לסתם פיו ועיניו ולסלק דעתו לגמרי כאלו אין לו שום דעת ומחשבה כלל רק יבטל עצמו להשם יתברך לגמרי
סודות התורה / סתרי תורה בעמקי הקליפות. מה הם?
...תורה בעמקי הקליפות. מה הם? שאלה: אשמח לקבל הסבר על העניין שמובא אצל רבי נחמן מספר פעמים, לגבי סתרי תורה וסודות התורה שמסתתרים בעמקי הקליפות. מה הם הסתרי תורה האלו? ואיך אפשר ללמוד / לדעת אותם? תודה. תשובה: ראשית יש להבין, כי רק מי שנכלל בא"ס לגמרי, רק הוא מבין את העניין הזה בשלמות. כי את העניין הזה א"א להסביר במילים מה הוא ממש, אלא רק ניתן לרמוז אליו, וכל אחד ואחד יבין אותו לפי מה שהוא משער בליבו. והעניין הוא כדלקמן: סתרי התורה שמלובשים בבריאה, הם בעצם השכל של השי"ת עצמו שמחייה את כל העולמות כולם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכח - כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵה וּשְׁבָקוּהוּ
...מוהר"ן ח"א - תורה קכח - כחלינהו לעינה ושבקוהו איתא בגמרא: לענין היצר הרע דעברה דהינו של תאוות המשגל, כחלינהו לעינה ושבקוהו נמצא שאף על פי שסמו את עיני היצר הרע של ניאוף אף על פי כן נשאר וזה בחינת מה שנמצא לפעמים באנשים הכשרים קצת שמחמת שנוגע יראת השם בלבו הוא משפיל עיניו ואינו מסתכל בנשים ואף על פי כן הוא גונב את העין כלאחר יד, ומסתכל מן הצד והוא בחינת כחלינהו לעינה דיצרא שמסמא עיני היצר הרע שרוצה להסתכל והוא מסמא עיניו על ידי שמונע עצמו מלהסתכל ואף על פי כן נשאר היצר הרע כי מסתכל מן הצד כלאחר י...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
...משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו ששמעתי. אחר כך נזדמן שדברתי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ר - הַטַּעַם שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה הֵם עֲשִׁירִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ר - הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים ובזמנים הקודמים היו רבם עניים ואביונים זה מרמז במשנה: 'כל המקים את התורה מעני סופו לקימה מעשר' והצדיקים שבזמן הזה הם הם הצדיקים שהיו בזמנים הקודמים בסוד הגלגול וכבר קימו התורה מעני על כן זוכים עתה לקימה מעשר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
...ח"א - תורה י - ואלה המשפטים ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכו' א. כשיש, חס ושלום, דינים על ישראל על ידי רקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינין ב. כי עקר גדלתו של הקדוש ברוך הוא הוא שגם העכו"ם ידעו שיש אלהים שליט ומושל, כמובא בזוהר 'כד אתא יתרו ואמר: "כי עתה ידעתי כי גדול ה'" וכו', כדין אתיקר ואתעלא שמא עלאה' ג. ולעכו"ם אי אפשר להם לידע גדלתו של הקדוש ברוך הוא כי אם על ידי בחינת יעקב כמו שכתוב: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" כי הוא גלה אלקותו של הקדוש ברוך הוא יותר משאר האבות כי אברהם קראו הר ויצחק...
שיחות הר"ן - אות יט
...מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבר וכיוצא ואמר: שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדשה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעברות חס ושלום, רחמנא לצלן רחמנא לשזבן אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העברות שרגילין בהם חס ושלום ואם יעשו להם חק קבוע וחיוב חזק ללמד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד וכל עקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעבדות ועשיות של קדשה בלי שום חכמות כלל...
שיחות הר"ן - אות צב
...אזי אותה הפעלה של אותה הנשמה מתחלת להתעלות כגון אם הנשמה של חכם אזי החכמה מתחלת לעלות ועולה למעלה למעלה מיום הולדו עד יום הסתלקותו וכן אם היא נשמה של מלכות אזי תכסיסי מלחמה ועסקי המלכות מתעלין ולפי מהות החכמה איזה חכמה שהוא אותה החכמה מתעלית בעת שבא הנשמה להעולם וכן לפי מהות המלכות אם הוא מלכות הרשעה או מלכות טובה הכלל, אותה הפעלה של אותה הנשמה מתחלת להתעלות מיום ביאת אותה הנשמה לעולם ויש בימי חייו של האדם ימי עליה וימי עמידה וימי ירידה כגון אם ימי חייו שבעים שנה או שמונים שנה אזי שליש ימיו הם ימי...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 13:00:01 - wesi2