שאלה:

רציתי לשאול מדוע רבי נחמן התנגד כ"כ לספרי הפילוסופיה והחקירות. וכי זה רע לחקור כדי לדעת את האמת?

כמו כן, אם לא נחקור אז כיצד נדע במה להאמין? הרי גם אדם שמאמין במשהו, זה הכל תמיד תוצאה של חקירה.

ז"א אף אחד לא נולד עם אמונה. ורק החקירות של האדם מביאות אותו לאמונה.

אפילו ההתקרבות לרבי נחמן היא תלויה בחקירות. דהיינו האדם חוקר ומגלה כי רבי נחמן הוא האמת וכל השאר הם שקר ולכן הוא מתקרב לרבי נחמן.

כך שבכל מקרה חקירות הן אלו שמקדמות את האדם להתקרב גם להשי"ת.

הרי אברהם אבינו הכיר את בוראו באמצעות חקירות! הוא חקר על השמש ועל הירח וכולי, וכך הוא הסיק מבחינה שכלית שיש בורא לעולם. אז האם אברהם אבינו עסק בחקירות?

כמו כן אברהם אבינו ובניו החזירו באותם ימים את האנשים בתשובה, באמצעות חקירות! כי אברהם למד וידע את כל ענייני העבודה זרה, והיו לו 400 מסכתות של עבודה זרה, ובוודאי שהוא החזיר את האנשים באותה תקופה בתשובה באמצעות חקירות.

ובעצם כל האמונה שורשה בחקירות. כי אם לא נחקור אז כיצד נדע במה להאמין? מדוע בכלל להאמין ב X ולא ב Y? רק חקירות מאפשרות לאדם לדעת את האמת.

אז מה הבעיה בחקירות?

תודה

תשובה:

כפי שהתבאר במקום אחר יש 2 סוגים של אמונה ושכל. יש אמונה ששורשה בשכל ובחקירות. ויש שכל ששורשו באמונה ללא שכל כלל.

רוב או כל המין האנושי, אצל כולם האמונה שלהם נובעת מהשכל שלהם. אכן בלי חקירות אף אחד לא היה מאמין בשום דבר. ורק השכל של האדם אומר לו להאמין. וזו אינה אמונה כלל אלא רק שכל שאנשים קוראים לו אמונה.

כי מי ששכלו חזק ולא מפחד לחפש את האמת, אדם כזה יודה על האמת שהוא לא מאמין אלא רק משתמש בשכלו, ואדם כזה ימשיך לחפש בשכלו את האמת עד שהוא ימצא אותה באמת.

אך מי שמפחד לחפש את האמת (משיקולים רגשיים ומפחד שמא הוא ילך לאיבוד וכולי), כאשר שואלים אותו שאלות, הוא אומר שיש לו אמונה בלי שכל. למרות שזהו שקר ברור, כי באמת כל האמונה של כל אחד, היא אמונה ששורשה בשכל.

וההוכחה לכך היא די פשוטה. נשאל את האדם, מדוע אתה מאמין דווקא ב X ולא ב Y? וממילא נבין שיש שם שכל מסויים שבגללו דווקא הוא בוחר להאמין. וממילא זהו רק שכל בחיפוי של אמונה, כדי להמנע מהסתבכות שכלית וכולי.

לעומת זאת יש גם שכל ששורשו באמונה. היינו כי אצל מי שזוכה להשתמש בשכלו בשלמות ולהוציא את כל שכלו האנושי מכוח אל הפועל, על ידי זה שכלו האנושי מתבטל לגמרי, והוא זוכה לשכל הנקנה, שהוא כולו אמונה ללא שום שכל אנושי כלל.

כמובן שזהו שכל, אך לא שכל אנושי, אלא שכל על אנושי, שלכן הוא נקרא אמונה, למרות שהוא באמת כולו שכל.

וכאשר האדם זוכה לשכל הזה שהוא אמונה שלמה, אז כל השכל האנושי שלו שורשו באמונה. היינו שהאמונה שהיא השכל הנקנה שהוא ללא שכל אנושי כלל, הוא הבסיס של השכל האנושי של האדם.

כך שאצל האדם השלם שזכה להשתמש בשכל אנושי בשלמות, הוא דייקא זוכה לאמונה אמיתית, שהיא שכל אמיתי כמו של המלאכים, ואז גם מתבטלת אצלו הבחירה החופשית, ואז אח"כ הוא פועל בעולם הזה בשכל אנושי ששורשו האמונה.



אז מה העניין להתרחק מחקירות?

על זה נשיב כי רבי נחמן עצמו עסק בספרי חקירות ועיין בהם ולמד אותם. כמו כן בליקוטי מוהרן מובא בפירוש שעל ידי אמונה אפשר לעבור גם בחלל הפנוי ללא שום פגע.

אלא מה?

שאצל בני האדם האמונה שלהם היא בכלל שכל ולא באמת אמונה. ואם הם יעברו בחלל הפנוי הם יסתבכו לגמרי, כי באמת אין להם אמונה אמיתית כלל, אלא הם כולם שכל אנושי. וכאשר אנשים עם שכל אנושי יחקרו את השאלות של החלל הפנוי, מאחר שבאמת אין להם אמונה, ממילא הם יכולים להשאר שם וכולי.

כי לכאורה מחמת שבחלל הפנוי אפשר לעבור ללא שום בעיה עם אמונה, אז מדוע לא לעיין שם עם אמונה?

אלא שבאמת האמונה של כל מי שלא תיקן את חטא אדם הראשון שהוא פגם הדעת, האמונה הזאת היא לא באמת אמונה, אלא שהיא רק שכל כנ"ל. ומאחר שבחלל הפנוי אין שום שכל, ממילא האדם יכול לאבד את האמונה שהוא חושב שיש לו. כי באמת האדם מחזיק את עצמו רק בשכל. ובחלל הפנוי אין שכל כלל, ואז בוודאות האדם יפול מהאמונה.

אך יחד עם זאת, מי שיש לו אמונה אמיתית שלמה, כמו שרבי נחמן עצמו הייתה לו, הוא יכול ללא בעיה לטייל בחלל הפנוי כרצונו ולעבור שם בשלום, ולגלות שם סודות עליונים שמלובשים דייקא שם, כי שם זה המקום הכי נמוך וכולי.

אך לשם כך צריך שתהיה אמונתו של האדם שלמה וכולי.

ואם יש שאלות נוספות, תשאל ותקבל תשובה...

*

מה יעשה מי שנתקע בחלל הפנוי עם השכל?

האם גורלו לאבדון נצחי?

*

הפתרון הוא אך ורק אמונה ואין טריק אחר, כדלהלן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה

וְזֶה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי

אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, כִּי אִם לֶעָתִיד לָבוֹא

כִּי צָרִיך לוֹמַר בּוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים, יֵשׁ וָאַיִן

כִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא עַל יְדֵי הַצִּמְצוּם

שֶׁכִּבְיָכוֹל צִמְצֵם אֱלקוּתוֹ מִשָּׁם וְאֵין שָׁם אֱלקוּת כִּבְיָכוֹל

כִּי אִם לא כֵן אֵינוֹ פָּנוּי, וְהַכּל אֵין סוֹף, וְאֵין מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּלָל

אֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ שָׁם גַּם כֵּן אֱלקוּת

כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ

וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַד לֶעָתִיד לָבוֹא.

ב. וְדַע, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסִית

יֵשׁ אֶפִּיקוֹרְסִית, שֶׁבָּא מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת

וְעָלָיו נֶאֱמַר: 'וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס'

כִּי הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזּאת יֵשׁ עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה

...

אֲבָל יֵשׁ עוֹד מִין אֶפִּיקוֹרְסִית

וְהֵם הַחָכְמוֹת שֶׁאֵינָם חָכְמוֹת

אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁהֵם עֲמֻקִּים וְאֵינָם מַשִּׂיגִים אוֹתָם

וּמֵחֲמַת זֶה נִרְאִים כְּחָכְמוֹת

...

כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת וְקֻשְׁיוֹת אֵצֶל הַמְּחַקְּרִים

שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם שׁוּם חָכְמָה

וְהַקֻּשְׁיוֹת בְּטֵלִים מֵעִקָּרָא

אַך מֵחֲמַת שֶׁאֵין בְּהַשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְיַשְּׁבָם

עַל יְדֵי זֶה נִדְמִים לְחָכְמוֹת וְקֻשְׁיוֹת

וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת

כִּי אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסִית הַזּאת, בָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי

אֲשֶׁר שָׁם בְּתוֹך הֶחָלָל הַפָּנוּי אֵין שָׁם אֱלקוּת כִּבְיָכוֹל

וְעַל כֵּן אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם, מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי

אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אפֶן לִמְצא לָהֶם תְּשׁוּבָה הַיְנוּ לִמְצא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

כִּי אִלּוּ הָיָה מוֹצֵא שָׁם גַּם כֵּן אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

אִם כֵּן לא הָיָה פָּנוּי, וְהָיָה הַכּל אֵין סוֹף כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן עַל הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזּאת, נֶאֱמַר: "כָּל בָּאֶיהָ לא יְשׁוּבוּן"

כִּי אֵין שׁוּם תְּשׁוּבָה עַל הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזּאת

מֵאַחַר שֶׁבָּא מֵחָלָל הַפָּנוּי שֶׁמִּשָּׁם צִמְצֵם אֱלקוּתוֹ כִּבְיָכוֹל

רַק יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי אֱמוּנָה עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת

וַאֲפִילּוּ עַל הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזּאת הַבָּא מֵחָלָל הַפָּנוּי

שׁוּם חֲקִירָה וְחָכְמָה, רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך 'מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין'

נִמְצָא שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל בְּתוֹך כָּל הָעוֹלָמוֹת, וּסְבִיב כָּל הָעוֹלָמוֹת

וְצָרִיך לִהְיוֹת הֶפְרֵשׁ כִּבְיָכוֹל, בֵּין הַמִּלּוּי וְהַסִּיבּוּב

שֶׁאִם לָאו, אִם כֵּן הַכּל אֶחָד

...

כִּי יוֹדְעִים שֶׁבְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לִמְצא לָהֶם תְּשׁוּבָה

כִּי אִם הָיָה מוֹצֵא עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה

הַיְנוּ שֶׁהָיָה מוֹצֵא בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

אִם כֵּן לא הָיָה חָלָל הַפָּנוּי

וְלא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְהַוּוֹת הַבְּרִיאָה

אֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּוַדַּאי יֵשׁ עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה

וּבְוַדַּאי יֵשׁ שָׁם אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַך

אֲבָל עַל יְדֵי חֲקִירוֹת נִשְׁקָעִים שָׁם

כִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְצא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי

רַק צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך סוֹבֵב גַּם עָלָיו

וּבְוַדַּאי בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם יֵשׁ אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַך

וְעַל כֵּן יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים עִבְרִיִּים

עַל שֵׁם שֶׁהֵם עוֹבְרִים בֶּאֱמוּנָתָם עַל כָּל הַחָכְמוֹת

וַאֲפִילּוּ עַל הַחָכְמוֹת שֶׁאֵינָם חָכְמוֹת

הַיְנוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַשֵּׁנִית הַבָּא מֵחָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל

...

וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי מִזֶּה הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַשֵּׁנִית

בְּוַדַּאי צָרִיך לִזָּהֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר, לִבְרחַ וּלְהִמָּלֵט מִשָּׁם, לִבְלִי לְעַיֵּן וּלְהַבִּיט בְּדִבְרֵיהֶם כְּלָל

כִּי חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי יִשְׁקַע שָׁם, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: "כָּל בָּאֶיהָ לא יְשׁוּבוּן" וְכוּ' כַּנַּ"ל

...

אֲבָל בְּהֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא מַקִּיף כָּל הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל

וְהוּא פָּנוּי מִכּל כִּבְיָכוֹל כַּנַּ"ל

אֵין שָׁם שׁוּם דִּבּוּר, וַאֲפִילּוּ שֵׂכֶל בְּלא אוֹתִיּוֹת כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן הַמְּבוּכוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם, הֵם בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה

...

שֶׁאַתָּה צָרִיך לִשְׁתּק, וְלִבְלִי לִשְׁאל תְּשׁוּבָה וְתֵרוּץ עַל קֻשְׁיָא זוֹ

כִּי כָּך עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַדִּבּוּר

עַל כֵּן אַתָּה צָרִיך לִשְׁתּק עַל שְׁאֵלָה זוֹ

כִּי הוּא בִּבְחִינוֹת עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה

שֶׁאֵין שָׁם דִּבּוּר לְיַשֵּׁב אוֹתָהּ

וּכְמוֹ כֵן אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי

שֶׁאֵין שָׁם דִּבּוּר וְלא שֵׂכֶל כַּנַּ"ל

עַל כֵּן הֵם בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה

וְצָרִיך רַק לְהַאֲמִין וְלִשְׁתּק שָׁם

וְעַל כֵּן אָסוּר לִכְנס וּלְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הָאֶפִּיקוֹרְסִית וְהַמְּבוּכוֹת אֵלּוּ

כִּי אִם צַדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה

כִּי משֶׁה הוּא בְּחִינַת שְׁתִיקָה, בִּבְחִינוֹת שֶׁנִּקְרָא: "כְּבַד פֶּה"

בְּחִינַת שְׁתִיקָה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַדִּבּוּר

וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינוֹת משֶׁה, בְּחִינוֹת שְׁתִיקָה

יָכוֹל לְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַמְּבוּכוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת שְׁתִיקָה כַּנַּ"ל

וְצָרִיך דַּוְקָא לְעַיֵּן, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם כַּנַּ"ל

וכל העניין הזה, ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה

וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=321 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ'

וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=569 - חיי מוהר"ן - תז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה

וגם כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%97%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%99&cid=0 - חלל הפנוי

*

תוספת לנ"ל: קיימת עוד דרך אחת ויחידה לצאת מהמבוכות של החלל הפנוי, והיא על ידי שתיקה.

ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=119 את כל העניין באורך.

תודה

*

בעניין לימוד פילוסופיה, מצו"ב מאמר www.eip.co.il/?key=241 - פילוסופיה. אהבת החוכמה. איך ללמוד פילוסופיה בגישה נכונה?

הרעיון הוא שצריך לדעת לעשות חילוק בין שאלות שבאות מהחלל הפנוי לבין כל השאר. כמו כן מרומז כאן העניין שעל ידי המדמה דייקא אפשר להשיג את השכל הנקנה שהוא השכל שמעל השכל.