ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - שיח - מעלת המתקרבים אליו
אות שיח אמר, לכנס אצלי ולהתקרב אלי הוא דבר קשה מאד ואפילו בני עצמם. וכי יש יותר מקרב מבנים אפילו הם כל אימת שרוצים לכנס אצלי יש על זה כמה בלבולים ומחשבות הטורדות וכיוצא. והעקר בשעת ההתחלה. וכל זמן שנקרא התחלה אז הוא קשה מאד להתקרב וגם אחר כך נעשה מה שנעשה אך בהתחלה כל זמן שנקרא התחלה הוא דבר נמנע וקשה וכבד מאד לכנס ולהתקרב אות שיט אמר לאחד, אני אעשה מכם כתות כתות אות שכ אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם, כמבאר בספר לקוטי א' בסימן קכ"ג מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר אות שכא אמר יש לי מזל שמציתין אותי מה שאני מצוה לעשות וכמה אנשי שלומנו בקשו אותי וכו' אות שכב אמר לאחד מאנשיו שספר עמו מענין עבודת השם, אמר הלא כבר עיני כלות כל היום ואני עומד ומצפה ומקוה ומיחל ומחכה בכל עת שיזכני השם יתברך שאזכה לראות בכם מה שאני חפץ שתהיו עובדי השם באמת כרצוני, ואני מקוה בעזרת השם שבודאי יהיה כך. ולא בלבד אנשי שיהיו מקרבים אלי אלא אפילו מי שיתקרב לאנשי שלומי, ואפילו מי שרק יגע בהם, בודאי יהיה איש כשר באמת. ולא איש כשר בלבד, כי אם אפילו צדיק גדול מאד יהיה מי [שיהיה] שיזכה להתקרב לאנשים שלו. ושמעתי שאמר בזו הלשון [בעיני כבר הסתכלתי על כל אחד בנפרד] ואני מקוה לה' וכו' כנ"ל ואמר גם אז כבר גמרתי ואגמר אות שכג פעם אחת דבר עמנו, והיה מתמיה את עצמו איך אנו זוכים וראויים לשמע מפיו הקדוש תורות גבוהות נוראות וקדושות כאלו. אך אמר: אכל בי עשרה שכינתא שריא אות שכד אמר לפני רבי יצחק מטארוויצע עלי שלענין אמירת תורה הוא חד בדרא אות שכה אמר לי כששאלתיו אם אדבר עם בני אדם השיב לי [כן תדבר. שאלתיו אבל איני יודע מה עובר עליו. השיב לי, אינך צריך לדעת. שאלתיו, מה אני עוזר לו. השיב, מה זה נוגע אליך] והבנתי כונתו שרצונו לומר [אתה כן פועל] אות שכו אמר לי [חתיכת על מלכות ועל דרך ארץ כבר לקחתי ממך]. גם אמר לי [אותך כבר לקחתי מהעולם הזה] אות שכז אמר שיספרו כמה מעשיות מאנשי שלומנו ומכל אחד ואחד יהיו כמה מעשיות אות שכח כשהייתי בנעמרוב והיה דרכי לנסע אליו זכרונו לברכה לברסלב. פעם אחת ספרו לי בשמו שאמר והקפיד על שנוסעים אליו בעגלות, ואין הולכים אליו רגלי. ונכנס בלבי אותו הדבר הרבה, כי ידעתי שבודאי כך ראוי ויפה לנו לילך אליו רגלי דיקא, והייתי משתוקק לזה. וסבב השם יתברך וזכיתי לילך אליו ברגלי שלש פעמים ואלו השלש פעמים הרוחתים על ידי מה שהלכתי ברגלים כאשר אני יודע בעצמי שבאלו השלש פעמים אם לא הייתי מתגבר לילך רגלי לא הייתי כלל אצלו באלו השלש פעמים. ברוך הטוב והמטיב לרעים ולטובים שזכינו לזה. ומה שהרוחתי ביחוד באלו השלש פעמים מעט מזה אני יודע בעצמי כי אני זוכר עדין מה ששמעתי אז ויתר מזה אם אזכה אבחין לעתיד לבוא. וכן חברי רבי נפתלי הלך גם כן ברגליו מחמת ששמע דברים הנ"ל ושאר החברים היו בהם כמה עניים שהלכו כמה פעמים אליו ברגליהם דרך רחוק, אשריהם אשרי חלקם. אבל אנחנו תהלה לאל היו לנו על הוצאות כי היינו אז בני עשירים רק מגדל ההשתוקקות עזרנו השם יתברך שגם אנחנו הלכנו ברגלינו דיקא איזה פעמים כנ"ל ועין בהלכות יבום וחליצה בלקוטי הלכות מה שכתבתי בזה אות שכט שמעתי בשמו שאמר על אחד שבא אליו רגלי שאמר אז ומה אם נבוכדנאצר הרשע שבשביל שהלך שלש פסיעות ברגליו זכה למלוכה וממשלה גדולה מפלגת כזאת כשאחד מישראל הולך להצדיק פרסה ויותר כמה וכמה יזכה על ידי זה עין לא ראתה. כמדמה שאמר זאת על איש אחד מטירהאוויצע שהיה דרכו בכל עת לבוא אליו רגלי מטירהאוויצע לברסלב שהם ארבע עשרה פרסאות שלנו הגדולים ופעם אחת עמדתי לפניו זכרונו לברכה בעת שבא אליו רגלי האיש הנ"ל מטיראוויצע וספר לי הוא זכרונו לברכה שבעת שצר לזה האיש הנ"ל בעבודת ה', הוא הולך ברגליו משם לכאן. והבנתי שהוטב זאת בעיניו זכרונו לברכה מאד. וכן פעם אחת נפטר לעולמו אחד מבני הנעורים מנעמרוב שהיה ממקרביו וספר הוא זכרונו לברכה גם כן בשבחו ואמר עליו שדרכו היה שתכף כשהיה צר לו באיזה דבר ביהדותו הלך ברגליו משם לכאן אשרי להם
אות שיח

אָמַר, לִכְנס אֶצְלִי וּלְהִתְקָרֵב אֵלַי הוּא דָּבָר קָשֶׁה מְאד

וַאֲפִילּוּ בָּנַי עַצְמָם.

וְכִי יֵשׁ יוֹתֵר מְקרָב מִבָּנִים

אֲפִילּוּ הֵם כָּל אֵימַת שֶׁרוֹצִים לִכְנס אֶצְלִי

יֵשׁ עַל זֶה כַּמָּה בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְכַיּוֹצֵא.

וְהָעִקָּר בִּשְׁעַת הַהַתְחָלָה.

וְכָל זְמַן שֶׁנִּקְרָא הַתְחָלָה אָז הוּא קָשֶׁה מְאד לְהִתְקָרֵב

וְגַם אַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה

אַךְ בַּהַתְחָלָה כָּל זְמַן שֶׁנִּקְרָא הַתְחָלָה הוּא דָּבָר נִמְנָע וְקָשֶׁה וְכָבֵד מְאד לִכְנס וּלְהִתְקָרֵב

אות שיט

אָמַר לְאֶחָד, אֲנִי אֶעֱשֶׂה מִכֶּם כִּתּוֹת כִּתּוֹת

אות שכ

אָמַר כָּל מִי שֶׁיְּצַיֵּת אוֹתִי וִיקַיֵּם כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה

בְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה.

וְהָעִקָּר לְהַשְׁלִיךְ שֵׂכֶל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי רַק כַּאֲשֶׁר יאמַר הוּא יְקֻיַּם הַכּל כְּמַאֲמָרוֹ.

וְאָמַר אָז עִנְיָן עַם נָבָל וְלא חָכָם, כַּמְבאָר בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי א' בְּסִימָן קכ"ג

מִן הַסְּתָם מִי שֶׁיָּכוֹל לִלְמד בְּיוֹתֵר מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר

אות שכא

אָמַר יֵשׁ לִי מַזָּל שֶׁמְּצַיְּתִין אוֹתִי מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת

וְכַמָּה אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בִּקְּשׁוּ אוֹתִי וְכוּ'

אות שכב

אָמַר לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁסִּפֵּר עִמּוֹ מֵעִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אָמַר

הֲלא כְּבָר עֵינַי כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם

וַאֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל וּמְחַכֶּה בְּכָל עֵת שֶׁיְּזַכֵּנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת בָּכֶם מַה שֶּׁאֲנִי חָפֵץ שֶׁתִּהְיוּ עוֹבְדֵי הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנִי, וַאֲנִי מְקַוֶּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה כָּךְ.

וְלא בִּלְבַד אֲנָשַׁי שֶׁיִּהְיוּ מְקרָבִים אֵלַי

אֶלָּא אֲפִילּוּ מִי שֶׁיִּתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי, וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁרַק יִגַּע בָּהֶם, בְּוַדַּאי יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת.

וְלא אִישׁ כָּשֵׁר בִּלְבַד, כִּי אִם אֲפִילּוּ צַדִּיק גָּדוֹל מְאד

יִהְיֶה מִי [שֶׁיִּהְיֶה] שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַאֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ.

וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן

[בְּעֵינַי כְּבַר הִסְתַּכַּלְתִּי עַל כָּל אֶחָד בְּנִפְרָד]

וַאֲנִי מְקַוֶּה לַה' וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְאָמַר גַּם אָז כְּבָר גָּמַרְתִּי וְאֶגְמר

אות שכג

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמָּנוּ, וְהָיָה מַתְמִיהַּ אֶת עַצְמוֹ

אֵיךְ אָנוּ זוֹכִים וּרְאוּיִים לִשְׁמעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תּוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת נוֹרָאוֹת וּקְדוֹשׁוֹת כָּאֵלּוּ.

אַךְ אָמַר: אַכָּל בֵּי עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא

אות שכד

אָמַר לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק מִטֶּארָוִויצֶע עָלַי

שֶׁלְּעִנְיַן אֲמִירַת תּוֹרָה הוּא חָד בְּדָרָא

אות שכה

אָמַר לִי כְּשֶׁשְּׁאַלְתִּיו אִם אֲדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם

הֵשִׁיב לִי [כֵּן תְּדַבֵּר.

שְׁאִלְתִּיו אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מַה עוֹבֵר עָלָיו.

הֵשִׁיב לִי, אֵינְךָ צָרִיךְ לָדַעַת.

שְׁאִלְתִּיו, מַה אֲנִי עוֹזֵר לוֹ.

הֵשִׁיב, מַה זֶה נוֹגֵעַ אֵלֶיךָ]

וְהֵבַנְתִּי כַּוָּנָתוֹ שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר [אַתָּה כֵּן פּוֹעֵל]

אות שכו

אָמַר לִי [חֲתִיכַת על מַלְכוּת וְעל דֶּרֶךְ אֶרֶץ כְּבָר לָקַחְתִּי מִמְּךָ].

גַּם אָמַר לִי [אוֹתְךָ כְּבָר לָקַחְתִּי מֵהָעוֹלָם הַזֶּה]

אות שכז

אָמַר שֶׁיְּסַפְּרוּ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ

וּמִכָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיוּ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת

אות שכח

כְּשֶׁהָיִיתִי בְּנֶעמְרוֹב וְהָיָה דַּרְכִּי לִנְסֹעַ אֵלָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִבְּרֶסְלַב.

פַּעַם אַחַת סִפְּרוּ לִי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר וְהִקְפִּיד עַל שֶׁנּוֹסְעִים אֵלָיו בַּעֲגָלוֹת, וְאֵין הוֹלְכִים אֵלָיו רַגְלִי.

וְנִכְנַס בְּלִבִּי אוֹתוֹ הַדָּבָר הַרְבֵּה, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁבְּוַדַּאי כָּךְ רָאוּי וְיָפֶה לָנוּ לֵילֵךְ אֵלָיו רַגְלִי דַּיְקָא, וְהָיִיתִי מִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה.

וְסִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְזָכִיתִי לֵילֵךְ אֵלָיו בְּרַגְלִי שָׁלשׁ פְּעָמִים

וְאֵלּוּ הַשָׁלשׁ פְּעָמִים הִרְוַחְתִּים עַל יְדֵי מַה שֶּׁהָלַכְתִּי בָּרַגְלַיִם כַּאֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי

שֶׁבְּאֵלּוּ הַשָׁלשׁ פְּעָמִים אִם לא הָיִיתִי מִתְגַּבֵּר לֵילֵךְ רַגְלִי

לא הָיִיתִי כְּלָל אֶצְלוֹ בְּאֵלּוּ הַשָׁלשׁ פְּעָמִים.

בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים שֶׁזָּכִינוּ לָזֶה.

וּמַה שֶּׁהִרְוַחְתִּי בְּיִחוּד בְּאֵלּוּ הַשָׁלשׁ פְּעָמִים

מְעַט מִזֶּה אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי

כִּי אֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי אָז

וְיָתֵר מִזֶּה אִם אֶזְכֶּה אַבְחִין לֶעָתִיד לָבוֹא.

וְכֵן חֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי הָלַךְ גַּם כֵּן בְּרַגְלָיו

מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים הַנַּ"ל

וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים הָיוּ בָּהֶם כַּמָּה עֲנִיִּים שֶׁהָלְכוּ כַּמָּה פְּעָמִים אֵלָיו בְּרַגְלֵיהֶם דֶּרֶךְ רָחוֹק, אַשְׁרֵיהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם.

אֲבָל אֲנַחְנוּ תְּהִלָּה לָאֵל הָיוּ לָנוּ עַל הוֹצָאוֹת

כִּי הָיִינוּ אָז בְּנֵי עֲשִׁירִים

רַק מִגּדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת עֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ בְּרַגְלֵינוּ דַּיְקָא אֵיזֶה פְּעָמִים כַּנַּ"ל

וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בָּזֶה

אות שכט

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר עַל אֶחָד שֶׁבָּא אֵלָיו רַגְלִי שֶׁאָמַר אָז

וּמָה אִם נְבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁהָלַךְ שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת בְּרַגְלָיו זָכָה לִמְלוּכָה וּמֶמְשָׁלָה גְּדוֹלָה מֻפְלֶגֶת כָּזאת

כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ לְהַצַּדִּיק פַּרְסָה וְיוֹתֵר

כַּמָּה וְכַמָּה יִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה עַיִן לא רָאֲתָה.

כִּמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר זאת עַל אִישׁ אֶחָד מִטִּירָהאוִויצֶע

שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ בְּכָל עֵת לָבוֹא אֵלָיו רַגְלִי מִטִּירָהאוִויצֶע לִבְּרֶסְלַב שֶׁהֵם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה פַּרְסָאוֹת שֶׁלָּנוּ הַגְּדוֹלִים

וּפַעַם אַחַת עָמַדְתִּי לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעֵת שֶׁבָּא אֵלָיו רַגְלִי הָאִישׁ הַנַּ"ל מִטִּירָאוִויצֶע

וְסִפֵּר לִי הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁבְּעֵת שֶׁצַּר לְזֶה הָאִישׁ הַנַּ"ל בַּעֲבוֹדַת ה', הוּא הוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו מִשָּׁם לְכָאן.

וְהֵבַנְתִּי שֶׁהוּטַב זאת בְּעֵינָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְאד.

וְכֵן פַּעַם אַחַת נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים מִנֶּעמְרוֹב שֶׁהָיָה מִמְּקרָבָיו

וְסִפֵּר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה גַּם כֵּן בְּשִׁבְחוֹ וְאָמַר עָלָיו

שֶׁדַּרְכּוֹ הָיָה שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהָיָה צַר לוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר בְּיַהֲדוּתוֹ

הָלַךְ בְּרַגְלָיו מִשָּׁם לְכָאן

אַשְׁרֵי לָהֶם
שיחות הר"ן - אות רלו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רלו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר לאחד שהיה חולה גדול מאד ויסוריו היו קשים מאד מאד כי היה חולה מטל על ערש דוי והיה לו כאב השנים כמה וכמה זמנים בכאב מפלג ועצום מאד מאד בלי שעור עד שכל פניו נעשה נפוחות והכרחו בתחבולות גדולות של דאקטורים מפלגים להוציא שניו וגם באיברים הפנימיים היה חולה גדול עד למיתה ויסוריו היו בלי שעור ואמר רבנו זכרונו לברכה, אליו שכל היסורים הקשים והמרים שסבל כמה שנים כלם הם טובים יותר מכויה אחת בגיהנום כויה אחת בגיהנום גרוע מזה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלד - עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה אֲפִלּוּ לְיָחִיד, כָּל שֶׁכֵּן לְרַבִּים
...גדולה לומר תורה אפלו ליחיד, כל שכן לרבים עבודה גדולה לומר תורה אפילו ליחיד, כל שכן לרבים כי צריך לזהר מאד, שלא יאמר דבר שאינו ראוי לשכל המקבל כי הוא בחינת ניאוף, שמשליך השכל באתר דלא אצטריך ונקרא לבטלה, כי אינו מוליד אצלו כלום ולפעמים נקרא ניאוף ממש, שמוליד ומוציא פסול ופגום הינו שהמקבל עושה על ידי זה דבר שאינו צריך לו לפי מדרגתו ועל כן על ידי שאומר תורה יוכל, חס ושלום, להתגבר עליו היצר בתאוות ניאוף ועל כן צריך לזהר מאד כשאומר תורה ברבים שדבוריו יתחלקו שלא ישמע כל אחד כי אם מה שצריך לו, לא יותר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כט - הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ
...האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה, מאי חזי דאזל להיכא דמדלי מנה ? שקל סכתא דצה לתתא, לא עאל, דלי דצה לעלא, עאל. אמר: האי נמי מתרמיא לה בת מזלה. רש"י: דמדליה מנה, שמיחסת מראשונה. ושואל אותו הלא יש לו ללמד, הואיל ולא נתנו לו ראשונה כל שכן זו: סכתא, קבילא: דצה, השפיל ידו במקום שאין חור בכתל ולא על: דלי דצה, הגביה ידו ונעצה במקום נקב ועאל. האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה וכו' א. כי לא כל דבור נקרא דבור כי דבור שאינו נשמע ונתקבל אינו נקרא דבור בחינת: "אין אמר...
איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן לעומק?
...שאלה: אשמח לדעת איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן לעומק? איפה אפשר למצוא פירוש לספר ליקוט מוהר"ן? וכיצד אוכל לדעת שבאמת הבנתי את הליקוטי מוהר"ן כפי מה שרבי נחמן עצמו התכוון בדבריו? תודה תשובה: קיימת מילת קסם אחת שבאפשרותה אפשר לזכות להבין את הליקוטי מוהרן לעומקו, עד לשורש הדעת של רבי נחמן מברסלב שממנו נלקחו התורות שלו. המילה היא "למה? ". היינו על האדם כל הזמן לשאול שאלה אחת בהתמדה וללא הרף, והשאלה היא "למה", למה ומה הסיבה שבגללה הדברים של רבי נחמן נכונים. לדוגמא: אם רבי נחמן כותב שעל ידי בחינת X זוכה לבחינת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עט - בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב
...ח"א - תורה עט - בטח בה' ועשה טוב [לשון החברים] בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה הנה הכלל שצריך כל אדם לראות שמצדו לא יהיה עכוב משיחא דהינו לעשות תשובה שלמה ולתקן מעשיו ובכל צדיק וצדיק, מי שהוא צדיק באמת, יש בו התגלות משיח ואף על פי שאין בו התגלות משיח יש בו מדה של משיח, שהוא בחינת משה כמו שכתוב בזוהר הקדוש: 'משיח דא משה', כמו שאפרש כי משה מסר נפשו בעד ישראל כי ידע שפלותו באמת, וידע חשיבות וגדלות ישראל כמו שכתוב: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" ומחמת זה מסר נפשו וחיותו בעדם לכן מי שהוא צדיק באמת...
ספר המידות - שינה
ספר המידות - שינה חלק שני א. מי שהוא מקדש יותר, הוא רחוק מהשנה יותר. ב. על ידי רבוי השנה והתנומה, על ידי זה דוחפין אותו ממרכבה דקדשה, ונשתנה פניו, ונתקלקל צלם אלהים. ג. חמשה עשר "שיר המעלות" שבתהלים מסגלים לבטל השנה. ד. מי שאינו יכול לישן, יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים.
ספר המידות - התבודדות
ספר המידות - התבודדות חלק א' א. מי שמתבודד את עצמו ובודל את עצמו מבני אדם, מזדקקין עליו מלמעלה. ב. על ידי התבודדות ומפנה לבו לבטלה בא לכעס. חלק שני א. השיחה שאדם משיח בינו לבין קונו, השיחה הזאת נעשית אחר כך גאלה וישועה לבניו.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - מִסּוֹד גְּדֻלַּת הַתַּנָּא הָאֱלקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זַ"ל
...האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז"ל לכו חזו מפעלות ה' התגלות נפלא מסוד גדלת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז"ל רבי שמעון בן יוחאי הבטיח שלא תשתכח תורה מישראל על ידו כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה: 'כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל ואמר רבי שמעון בן יוחאי שלא תשתכח: 'בהאי חבורא דאיהו ספר הזוהר יפקון בה מן גלותא' ועתה בוא וראה והבן נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה כי על כן סמך רבי שמעון בן יוחאי עצמו על זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו כי באמת בזה הפסוק בעצמו מרמז ונסתר סוד הזה שעל ידי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פב - הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים
...פב - הנעלבים ואינם עולבים [לשון החברים] איתא בגמרא: הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו סוד מילה כי יש שלש עורות, הם שלש קליפות ועור דק רביעי...
ספר המידות - ענוה
...מי שמשתף את עצמו בצרות ישראל ומתפלל עליהם, על ידי זה בא לענוה. ב. על ידי אמת יזכה לענוה. ג. על ידי אמונה בא הכנעה. ד. על ידי קביעות מקום לתפלה בא לידי ענוה וחסידות. ה. על ידי ענוה תפלתו נשמעת, וכאלו הקריב כל הקרבנות. ו. על ידי ענוה מוסיפין לו גדלה על גדלתו. ז. על ידי ענוה מאריך ימים. ח. על ידי ענוה אין מדקדקין אחר מעשיו. ט. יום שאתה מקטין את עצמך, יום הזה מוסיף כח וגבורה והתרוממות בקדשה של מעלה. י. כשאתה רואה שענוה נתרבה בעולם, תצפה לרגלי דמשיחא. יא. על ידי ענוה נתבטל פחד האויבים. יב. על ידי ענוה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2656 שניות - עכשיו 31_03_2026 השעה 23:58:23 - wesi2