ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תְּהִלָּה לְדָוִד... כזה נבלה טובה הימנו וזה ידוע, שאינו נקרא תלמיד חכם אלא על ידי תורה שבעל פה כי זה שיודע ללמד חמש אינו נקרא תלמיד חכם אלא זה שהוא בקי בגמרא ופוסקים וכשלומד בלא דעת נקרא לבן על שם ערמימיות ... מפיו והכניס בתוך התורה שבעל פה וראה שבגלות הזה על פי הרב הלומדים אינם הגונים נמצא שעל ידי למודם שילמדו לא תכנס רוח הקדש של רחל של תורה שבעל פה לקבורה שאין שפתותיו דובבות בקבר על ידי למודו של רשע ועל ידי זה ויבך על גלותו. ועוד שלפעמים הלמדן אומר איזה חדוש בשם עצמו ולא בשם התנא נמצא שעל ידי זה אינו נכנס עם התנא לקבורה כי אין אומר בשם אומרו ב. ואם יקשה לך. הלא תכף כשלומד הלמדן החדוש של הצדיק היה לו לחזר בתשובה ואיך מניח התורה שבעל פה את הלמדן לילך ברשעתו ? תשובה על זה "ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא" פרוש: בשעה ... ערמה' כי כשאדם לומד תורה נכנס בו ערמימיות וזה: "ותרץ" כאדם שרץ במהירות ובנקל ותגד לאביה שהתורה היא מגדת להלמדן ערמימיות וזהו: ותרץ ותגד לאביה שהערמימיות בא בנקל ובמהירות יותר לאדם כי הקדשה צריך סיוע מלעלא כמו שאמרו: 'הבא ... לעולם ולהמשיך להם עשר וכבוד כמו שכתוב: "משמאלה עשר וכבוד" אבל מצד התנא אין נפתל ועקש ועל זה צריך הלמדן לידע קדם למודו שבשעה שיושב ללמד הצדיק שבגן עדן צית לקלה כמו שכתוב: "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך" וזה: ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו הינו, כשהלמדן יודע שמע יעקב שיעקב בן אחתו, בחינת כשרות שלמד ואמר זאת התורה בכשרות לשמה ויעקב, הינו התנא, צית לקלה וירץ לקראתו ומחבק ומנשק לו הינו שעל ידי למודו ... שלומד עכשו כי שם ביתו כמו שכתוב: "תוצא הארץ נפש חיה" ויספר ללבן, לשון ספיר ואור שרוח התנא מאיר להלמדן ומבאר לו את הדברים האלה פרש רש"י: שלא בא אלא מתוך אנס אחיו, שנטל ממנו ממונו פרוש, שרוח התנא מודיע להלמדן שלא בא התנא לבחינה הזאת שיסבל תורתו משמעות ערמימיות אלא מתוך אנס אחיו שנטל ממונו כדי 'בשמאלה עשר וכבוד' כדי להמשיך להם שפע גשמיות כשידע הלמדן כל זה יאמר לבן: אך עצמי ובשרי אתה דהינו שיתקשר הלמדן עם התנא בהתקשרות גדול וישב עמו חדש ימים ויתישב בדבר עם רוח התנא איך לחזר בתשובה לחדש ימיו שעברו ... עתק בגאוה ובוז ד. ודע, שזה מכון מאת השם יתברך שהקדוש ברוך הוא מפיל איזה צדיק גדול בפיו של הלמדן הינו הלמדן דובר רעות על הצדיק כדי שהצדיק יקח התורה שבעל פה הינו השכינה מהגלות שבפה הלמדן ומעלה אותה לשרשה ממדרגה למדרגה. מתחלה לבחינת חבוק ואחר כך לבחינת נשוק ואחר כך לבחינת זווג כמו שכתוב: "אני חבצלת השרון" בתחלה היא ירקה ... שמחה בלבי" והלב הוא בינה ששם יין המשמח שהוא עלמא סתימא בחינת: "ויין ישמח לבב" והצדיק שנופל לתוך פה הלמדן שהלמדן דובר עליו עתק והוא מבין שאלו הדברים שהלמדן דובר עליו הם צרופים מאותיות שבתורה שבעל פה ומבין מאיזה הלכות נעשו הדבורים אלו ומקבל אותם בשמחה ובאהבה כמו ... תחתונים לזווג לאתדבקא גופא בגופא נמצא, כשהצדיק משכיל בחכמתו ויודע מאיזה צרופין של תורה שבעל פה נעשה אלו הצרופין שהלמדן דובר עליו והצדיק לומד אלו הצרופין ועושה מהם צרוף הלכה שהיה מקדם שנתקלקל כשיש לו זאת החכמה אזי על ... תלמיד חכם, שד יהודאין וזה: 'בר ליליתא' כמובא במדרש: 'איך ידע משה בין יום ללילה כשהיה ברקיע ? ומובא, כשלמד עמו תורה שבעל פה, ידע שהוא לילה' וזה בר ליליתא שעקר הלמדן מתורה שבעל פה והוה רהט אקופא דשורא זה צדיק הדור שתלמיד חכם, שד יהודאין רודף את הצדיק הדור שנמשל ... כי תלמיד חכם, שד יהודי אינו מכון לרדף את התנא וזאת הרדיפה נעשה ממילא כי רכב סוסיא מתתאי כי הלמדן על ידי שלומד תורת התנא על ידי זה מחזיר נפשו של התנא לתוך גופו של התנא החזרת נפש לגוף ... נבלה טובה הימנו ונעתרות נשיקות שונא והתנא בורח ממנו ואם יקשה לך איך הוא אינו מחזיר תורתו של התנא ללמדן למוטב ואדרבא, שנתוסף לו גדלות ביותר ואיך בא זה שמתורה הקדושה של התנא יכול הלמדן להכשל ותרץ על זה זמנא חדא הוי מסרגין לה תרתי חיותא כי לפעמים התנא נופל לאיזה שגיאה דקה מן ...