... אחר הלשון שלו הוא הלשון שלי שתכף במדרגה שאחריו נגד הלשון של שאר החברים כי לא הוטב בעיניו לשונם כלל בכמה אפנים כי על פי רב לא עמדו על המכון כלל. וגם המעט שהבינו לא היו יכולים לכתב על הספר כל אשר הבינו בלבבם וה' אלהים נתן לי לשון למודים ... שלישית בחדרו בינו לבין עצמו. והיה מרבה לדבר מאד לפני השם יתברך עד שהתחיל לדבר מאליו תורה בלי כונה כלל. והטה אזנו לדברי תורתו שיצאו מפיו אז, וראה שהם דברים יפים וראויים לאמרם. והן הן הדברים שאמרתי לפרקים במוצאי ...

... * יפה מאד, אבל רבי נחמן מברסלב אמר שבהתחלה צריך גם יראת העונש ושבלי יראת העונש אי אפשר להתחיל כלל לעבוד את ה', ואמר שאע"פ שבזוהר הקדוש מגנה את יראת העונש מאד, כבר מבואר על זה תירוצים בספרי מוסר. איך מתיישבים הדברים? * קודם כל, נקוט כלל זה בידך. כאשר אתה רואה 2 דברים שנראים לך כסותרים זה את זה, אז תסתכל בשכל שבכל דבר, ותלך ... זה באים ליראת הרוממות. היינו כי יראת העונש, גורמת לאדם לחפש את יראת הרוממות. ז"א אלמלא יראת העונש, האדם בכלל לא היה מתעורר לחפש את יראת הרוממות וכולי. לא צריך לחפש את יראת העונש, כי היא כבר קיימת. ז"א ... מתחילים מסוף התהליך, כי חכם רואה את הנולד, וסוף מעשה במחשבה תחילה, וצריך דייקא לחפש גדולות, ולהתחיל דייקא בתיקון הכללי שהוא הגדול ביותר והקשה ביותר והכל יתוקן ממילא. ז"א אלמלא היתה לאדם יראת העונש, הרי שהוא בכלל לא היה חושב להתעסק בעניין הזה של להעלות את מידת היראה לשורשה וכולי. כך שבפשיטות, בגלל יראת העונש על האדם לרדוף אחרי התיקון הכללי שלו שהוא יראת הרוממות. ועכשיו נבאר את שורש העניין. העניין של יראת העונש שמגיעים על ידה ליראת הרוממות, הוא ... אם תסתכל בעין האמת, תראה שיראת הגהנום וכיו"ב, זה לא באמת יראה מהשי"ת, אלא יראה ממלאכי ענישה שונים, שזה נכלל ביראה מכל דבר שהוא אינו השי"ת. ורבי נחמן מברסלב אמר שהוא לא מפחד ממלאך. וגם לא מאישה. והוא גם ... לשכר של העולם הבא, סודות התורה, האור הגנוז וכולי, ותראה שבאמת רק בבחינת לפני הבריאה שאין שם שום רע כלל, רק שם זוכים לכל הנ"ל. לגבי הליקוטי תפילות וכיו"ב שאולי תמצא דברים שסותרים את הנ"ל. אז קודם כל כפי ...

... בין טוב לרע וכולי. ולכן עד אז צריך תמיד לחפש את האמת לאמיתה וכולי, ולדעת שהוא עדיין אינו יודע כלל... * רציתי לשאול למה. ז"א למה על האדם לתקן את עצמו בשלמות כדבריכם, כדי להיות מסוגל להבדיל בין צדיק לבין נוכל? וכי בלי זה אי אפשר להבדיל בכלל? * התשובה היא די פשוטה, למרות שרוב ככל אנשי העולם בוחרים להתעלם ממנה. העניין הוא כי אחרי חטא אדם ...

... כגון על שבת חנוכה מחנוכה, ועל שבת נחמו כיוצא בו וכו' וכל האנשים עם כל הצטרכותם בגשמיות וברוחניות יהיו נכללים בזאת התורה באותו העת, וכל מה שעבר בעולם אז וכו' כלומר הלא בתורתו היה כלול כל מה שהיה צריך ... מעשיות נוראות בענין זה איך מה שהיה צריך כל אחד ואחד בגשמיות ורוחניות וכל מה שעבר בעולם אז הכל נכלל בתורתו וגם התורה דברה מענינא דיומא מלבד שאר ענינים וחדושים נפלאים שראינו בשעת אמירת תורתו הנוראה שכל מי שהיה ...

... והארת הפנים, הוא תקון ואמת, בחינת יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת תפילין כי יעקב הוא תפארת כלליות הגונין בחינת תפילין הנקראים פאר, כמו שכתוב: "פארך חבוש" ועקר עשירות בא מאמת כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'קשטא ... והעשירות נמשך על ידי בחינת יעקב שהוא בחינת אמת, בחינת תפילין וזה פרוש "ונתתי עשב" דא ע"ב שין, דא כלליות הגונין "בשדך לבהמתך", כשתשדד את הבהמיות אז יתגלה כלליות הגונין, כמו שכתוב: "ישא ה' פניו אליך". וכשפוגם באמת, בכלליות הגונין אזי נעשה מכלליות הגונין בושה הינו עניות כמו שכתוב "כרם זלת לבני אדם", נשתנה פניו לכמה גונין, ככרום. ואנחנו בני ישראל, מקבלין ... הרבה רק מכזית ועד כביצה אזי הם בבחינת: "ישא ה' פניו" ואז יש נשיאות פנים אך להפך, חס ושלום, מכלל הן וכו' כי כאשר הם משקעים בתאוות אכילה אזי הסתרת פנים, חס ושלום "והסתרתי פני והיה לאכל" כלומר, אם ... כידוע וארץ ישראל בעצמו, מקבל השפע מן אמת שהוא מדת יעקב, כנאמר "תתן אמת ליעקב" והוא מדת תפארת, שהוא כללות הגונין והוא בחינות שמים, אש ומים, שהוא גם כן כללות הגונין וזה מרמז בתורה, "ארץ אכלת יושביה" דקשה, הן אמת שהמרגלים הוציאו שקר מפיהם אך איך נכתב שקר שלהם ... וכאשר בכח אכילה זו עומד להודות ולהלל לה' אזי יוצאין ממנו דבורי אמת שהם בחינת יעקב, מדת תפארת, שהוא כללות הגונין והוא בחינת שמים, אש ומים וגם כן בחינת ארץ ישראל, שהשפעתה גם כן ממדת יעקב כנ"ל ועל כן ... שמים וארץ אזי להפליא, שתוכלו לעשות נפלאות ומופתים בשמים ובארץ ולא יבשו וכו', כי בחינת הבושה הוא גם כן כלליות הגונין כי 'אזל סמקא ואתי חורא', ופניו משתנה לכמה גונין והוא מדת תפארת, ממדות הנפולין ומה מתקו דברי רבותינו ... ככרום' שמשתנה לכמה גונין כי 'כיון שנצרך לבריות', והינו מפני שפגם במדת אמת והוא בהסתרת פנים, שהוא מדת אמת כללות הגונין כנ"ל ועל כן פניו משתנין ככרום לכמה גונין שהוא גם כן מדת תפארת ממדות הנפולין כי "את זה ... ואז תוכלו לעשות נפלאות, אשר עשה עמכם להפליא כנ"ל אזי: "ולא יבשו עמי לעולם" כי מאחר שאתם בבחינות אמת, כללות הגונין אינכם צריכין להתביש שהיא כללות הגונין, במדות הנפולין על כן ולא יבשו עמי לעולם וזהו "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת" 'עשב' הוא ע"ב ...

... כנגד רצון ר' זאב הנ"ל אך אף על פי כן אהבה מקלקלת השורה ומעצם האהבה לא הסתכל על זה כלל אף על פי שהיה בעיניו פליאות גדולות כי בכל עת שהיה ר' זאב מתפלל לפני העמוד בשבת כדרך המפרסמים ...

... הנ"ל וזוכין לבחינת תולע דקדשה שהוא בחינת עולת תמיד בחינת חסד לאברהם עין בהתורה הנ"ל ובכונות היטב, ותבין איך נכללו כל הכונות של פרשת התמיד בהתורה הנ"ל

... כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחלת למודו שירצה להבין תכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תכף ולא יבין כלל. רק יכניס מחו בהלמוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה ... עינך ולבך שם היטב בודאי תמצא גם שם עצות ודרכים טובים לפי מדרגתך כי כל דבריו זכרונו לברכה, הם כלליות גדול, וכל תורה ותורה כלול מכל התורה כלה ומכל בני אדם שבעולם בכל דרגה ודרגה מן תכלית קצה העליון ... בתכלית דיוטא התחתונה יכול גם כן לשוב להשם יתברך ולמצא עצות לנפשו על ידי אותה התורה בעצמה כי הם כלליות נפלא מאד

... יושב על העגלה בעת שנסעתי עמו מפה ברסלב לאומין להסתלק שם, ענה ואמר השם יתברך גדול מאד ואין יודעים כלל וכו'. ואמר [בלשון אשכנז בזו הלשון: גאט איז גרויס ומשך תבת גרויס [גדול] בנעימות נפלא למעלה ואי אפשר לציר זאת בכתב כלל] [השם יתברך גדול אין יודעים כלל נעשים דברים כאלו בעולם אין יודעים כלל] ושאלתי אותו הלא כבר אמרתם שעתה נודע לכם ענין תכלית הידיעה אשר לא נדע וכו' השיב [מאז שיצאתי מברסלב ... עצם גדלתו כי כבר אמר שהאינו יודע שלו גדול ביותר וכו' ועתה התפאר שבשעה קלה כזו שוב אינו יודע כלל] אות סח שיך להשיחה לענין דוקטוריא שצריכים להתרחק מהם מאד בתכלית הרחוק עין שם בסימן נ'. ואמר שמי שיש ... שרבנו זכרונו לברכה נסע בעצמו ללמברג ועסק שם ברפואות יש בזה סודות ודברים נסתרים מאד כי לא היתה כונתו כלל במה שנסע לשם בשביל הרפואות רק בשביל דברים אחרים הידועים לו. וכמו שכל הנסיעות שלו היו פליאות נעלמות ונשגבות ...

... לו ז"ל עליהם ואמר אז: מי שאומר שאינו יכול למצא עצמו בדברי תורתו הוא אפיקורס, כי באמת תורתו הוא כלליות גדול מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין. [דברי תורתו של רבנו הם כוללים את כל הדרגות, מהדרגה הגבוהה ... הוא יכול להתחזק מדברי רבנו ולא משנה מה מצבו וכולי. שאלה: מה לעשות האם יש תועלת בקריאת ספרי רבנו בכלל ובפרט הספר ליקוטי מוהר"ן גם אם חושבים שלא מבינים אותם כלל? האם זה נותן משהו? תשובה: בעניין זה של קריאת ספרי רבנו גם ללא הבנה אלא רק קריאה רגילה מובא ... ועצות טובות איך האדם יכול לזכות להגיע לשלמות הנפשית שלו וכולי. ולכן ברמה המעשית כאשר קוראים את ספרי רבנו בכלל ואת הספר ליקוטי מוהר"ן בפרט, הדבר היחיד שצריך לשים אליו לב, הוא העצות המעשיות שהאדם צריך ויכול לקחת לעצמו ...