ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות ריא - גדולות נוראות השגתו
היה מתלוצץ מאד מהחולקים עליו ואומרים שתורתו קבל מזקנו רבי נחמן הארידענקיר זכרונו לברכה ואמר בדרך צחות: כמה היטיב עמי זקני שהשאיר לי תורות כאלו מכון ממש לכל ענין וענין שיהיה מענינא דיומא וכפי מה שצריכין האנשים השומעים, כגון על שבת חנוכה מחנוכה, ועל שבת נחמו כיוצא בו וכו' וכל האנשים עם כל הצטרכותם בגשמיות וברוחניות יהיו נכללים בזאת התורה באותו העת, וכל מה שעבר בעולם אז וכו' כלומר הלא בתורתו היה כלול כל מה שהיה צריך כל אחד ואחד מהשומעים כאשר ראינו בעינינו בפשיטות כמה וכמה מעשיות נוראות בענין זה איך מה שהיה צריך כל אחד ואחד בגשמיות ורוחניות וכל מה שעבר בעולם אז הכל נכלל בתורתו וגם התורה דברה מענינא דיומא מלבד שאר ענינים וחדושים נפלאים שראינו בשעת אמירת תורתו הנוראה שכל מי שהיה לו מח בקדקדו ראה שהם דברי אלהים חיים שנתגלו לו עתה מן השמים ממקור עליון קדוש ונורא ונשגב מאד מאד כי היה חדושים חדשים שלא נשמעו בעולם ואיך יעלה על הדעת שטות כזה שזקנו רבי נחמן זכרונו לברכה, השאיר לו כל כך תורות וכל כך מעשיות וכל כך שיחות נפלאות וכל כך שיחות ועצות נפלאות שדבר עמנו וכו' והכל הגיע לרבנו, זכרונו לברכה דיקא ומקדם לא נשמע לשום אדם שבעולם דבר אחד מאלו התורות והחדושים שגלה זקנו מי פתי ושוטה שישמע לדבר הבל וכזב ושטות כזה גם אמר שמי שהיה יודע ומכיר את זקנו הקדוש מורנו הרב רבי נחמן הארידענקיר זכר צדיק לברכה יודע שלא היה בעל תורה כזה כי אף על פי שהיה צדיק קדוש ונורא מאד מאד, אבל לא היה בעל תורה כל כך מכל שכן וכל שכן חדושים כאלה וכו' ופעם אחת היה פה איש אחד זקן מסלאפקיוויץ שהיה יודע את זקנו הרב הקדוש מורנו הרב רבי נחמן הארידענקיר זכרונו לברכה והיה עומד לפני רבנו זכרונו לברכה ענה ואמר הם אומרים שתורתי היא מזקני רבי נחמן זכרונו לברכה אם היה זקני רבי נחמן בעצמו שומע תורתי היה אצלו גם כן חדוש וכו'
הָיָה מִתְלוֹצֵץ מְאד מֵהַחוֹלְקִים עָלָיו וְאוֹמְרִים שֶׁתּוֹרָתוֹ קִבֵּל מִזְּקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן הָארִידֶענְקִיר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת: כַּמָּה הֵיטִיב עִמִּי זְקֵנִי שֶׁהִשְׁאִיר לִי תּוֹרוֹת כָּאֵלּוּ מְכֻוָּן מַמָּשׁ לְכָל עִנְיָן וְעִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה מֵעִנְיָנָא דְּיוֹמָא

וּכְפִי מַה שֶּׁצְּרִיכִין הָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹמְעִים, כְּגוֹן עַל שַׁבָּת חֲנוּכָּה מֵחֲנוּכָּה, וְעַל שַׁבָּת נַחֲמוּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְכוּ'

וְכָל הָאֲנָשִׁים עִם כָּל הִצְטָרְכוּתָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת יִהְיוּ נִכְלָלִים בְּזאת הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹ הָעֵת, וְכָל מַה שֶּׁעָבַר בָּעוֹלָם אָז וְכוּ'

כְּלוֹמַר הֲלא בְּתוֹרָתוֹ הָיָה כָּלוּל כָּל מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים

כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ בִּפְשִׁיטוּת כַּמָּה וְכַמָּה מַעֲשִׂיּוֹת נוֹרָאוֹת בְּעִנְיָן זֶה

אֵיךְ מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְכָל מַה שֶּׁעָבַר בָּעוֹלָם אָז הַכּל נִכְלָל בְּתוֹרָתוֹ

וְגַם הַתּוֹרָה דִּבְּרָה מֵעִנְיָנָא דְּיוֹמָא

מִלְּבַד שְׁאָר עִנְיָנִים וְחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁרָאִינוּ בִּשְׁעַת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ הַנּוֹרָאָה

שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה לוֹ מחַ בְּקָדְקֳדוֹ רָאָה שֶׁהֵם דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים שֶׁנִּתְגַּלּוּ לוֹ עַתָּה מִן הַשָּׁמַיִם מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב מְאד מְאד

כִּי הָיָה חִדּוּשִׁים חֲדָשִׁים שֶׁלּא נִשְׁמְעוּ בָּעוֹלָם

וְאֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שְׁטוּת כָּזֶה שֶׁזְּקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הִשְׁאִיר לוֹ כָּל כָּךְ תּוֹרוֹת וְכָל כָּךְ מַעֲשִׂיּוֹת וְכָל כָּךְ שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת וְכָל כָּךְ שִׂיחוֹת וְעֵצוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁדִּבֵּר עִמָּנוּ וְכוּ'

וְהַכּל הִגִּיעַ לְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דַּיְקָא

וּמִקּדֶם לא נִשְׁמַע לְשׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם דָּבָר אֶחָד מֵאֵלּוּ הַתּוֹרוֹת וְהַחִדּוּשִׁים שֶׁגִּלָּה זְקֵנוֹ

מִי פֶּתִי וְשׁוֹטֶה שֶׁיִּשְׁמַע לִדְבַר הֶבֶל וְכָזָב וּשְׁטוּת כָּזֶה

גַּם אָמַר שֶׁמִּי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ וּמַכִּיר אֶת זְקֵנוֹ הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַחְמָן הָארִידֶענְקִיר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה

יוֹדֵעַ שֶׁלּא הָיָה בַּעַל תּוֹרָה כָּזֶה

כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה צַדִּיק קָדוֹשׁ וְנוֹרָא מְאד מְאד, אֲבָל לא הָיָה בַּעַל תּוֹרָה כָּל כָּךְ

מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן חִדּוּשִׁים כָּאֵלֶּה וְכוּ'

וּפַעַם אַחַת הָיָה פּה אִישׁ אֶחָד זָקֵן מִסְלָאפְּקֶיוִויץ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ אֶת זְקֵנוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַחְמָן הָארִידֶענְקִיר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְהָיָה עוֹמֵד לִפְנֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עָנָה וְאָמַר

הֵם אוֹמְרִים שֶׁתּוֹרָתִי הִיא מִזְּקֵנִי רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אִם הָיָה זְקֵנִי רַבִּי נַחְמָן בְּעַצְמוֹ שׁוֹמֵעַ תּוֹרָתִי

הָיָה אֶצְלוֹ גַּם כֵּן חִדּוּשׁ וְכוּ'
חיי מוהר"ן - ת - ענין המחלוקת שעליו
...אות ת שיחתו הקדושה של רבנו זכרונו לברכה בענין ההנהגה שמתנהג העולם עכשו כבר היה לעולמים כמה פעמים שהיה העולם מתנהג בדרך זה שהקטנים במעלה היו גדולים וחשובים מאד בעולם ולא היה העולם מתנהג באמת ואף על פי כן היה נמצא אחד שהיה מנח במקום שפל והיה שוחק מכל העולם כלו והוא היה מחיה ומפרנס כל העולם כלו בזכותו. והיה לו שעשועים גדולים בו יתברך והוא היה חי חיים גמורים שנקראים באמת חיים עין לעיל סימן ח'. כי יש כמה מיני חיים כמבאר במקום אחר וכמו שנמצאים בני אדם שחיים חיי צער ואין נכר להעולם כלל ובאמת חייהם הוא...
שיחות הר"ן - אות פב
שיחות הר"ן - אות פב "בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי" בזה שאויבים שלי אינם רעים כי צדיקים חולקים עלי בזאת ידעתי כי חפצת בי
שיחות הר"ן - אות סה
שיחות הר"ן - אות סה על ידי שמחה נצולין ממיתת בנים כי הקלפה העושקת אותם חס ושלום, נקראת לילית והשמחה הוא ההפך ממנה
ספר המידות - ברכה
ספר המידות - ברכה חלק שני א. המתברך צריך לתן למברך איזה מתנה. ב. אל תהי ברכת גוי קלה בעיניך. ג. מי שמקרב את הרחוקים לעבודת השם יתברך הברכות מסורים בידו.
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 5
...למה וכמה? חלק 5 תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 4. בהמשך לכל הנ"ל, למי שלא שם לב כל הנ"ל עולה בקנה אחד גם עם מ"ש רבי נחמן מברסלב לגבי העניין של ממון. פירוש, כי רבי נחמן מברסלב מדבר המון על העניין של תאוות אכילה (ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&cid=0 - תאוות אכילה). ומצד שני רבי נחמן מברסלב מבאר שאצל הצדיק האמת יש את הארת הרצון בשעת האכילה דייקא! וזה עולה בקנה אחד עם העניין של תאוות ממון. כי גם בתאוות ממון יש 3 בחינות. 1 - יש את...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כט - כְּשֶׁאֵרַע שְׁאֵלָה בְּבֵית הָאָדָם עַל יְדֵי תַּעֲרבֶת אִסּוּר בְּהֶתֵּר
...מוהר"ן ח"ב - תורה כט - כשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתר כשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתר ואין בהתר כדי לבטל את האסור בזה מראין לו, שפגם באיזהו יחוד של מעלה כי כל היחודים והזווגים הם בחינת ביטול אסור וזה בחינת 'ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות' נמצא שמאסור נעשה התר כי בתחלה היא ארוסה, ואז היא אסורה ואחר כך נעשית התר בנשואין ועל כן גם בזווג התחתון של זה העולם נאמר: "אלהים מושיב יחידים ביתה", הינו זווגים כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, זה הפסוק לענין זווגים אזי: "מוציא...
שבחי הר"ן - אות כא
...לו גם כן מלחמה גדולה ויגיעה גדולה מאד קדם ששברה כי בתחלה לא היה משגיח כלל לשבר תאוות אכילה כנזכר לעיל אחר כך רצה לשבר תאוה זו, והיה קשה וכבד עליו מאד מאד וכל כך היה קשה עליו שבירת תאוות אכילה עד שנדמה לו שכל התאוות יוכל לשבר מלבד תאוה זו של אכילה ונדמה לו שתאוה זו של אכילה בהכרח שתשאר כי אי אפשר לשברה כל כך היה חזק עליו התגברות תאוה זו ואף על פי כן התגבר עצמו וכפה את יצרו ושבר גם תאוה זו של אכילה לגמרי וגדל קדשתו בפרישות תאוות אכילה היה מפרסם לעין כל כי לא היה אוכל כלל וגם מעט שהיה אוכל היה בהכרח...
מהו עניין נוקם ונוטר?
...il/?key=2249 - שיחות הר"ו - אות צג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות דהינו שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט ... אך תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר הוא יכול לחלק אלפים למאות דהינו לחלק האור גדול לחלקים כדי שיוכלו לקבלו כנזכר לעיל וענין זה שתלמיד חכם שנוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות ... אבל תלמיד חכם צריך דיקא להיות נוקם ונוטר כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "כל תלמיד חכם שאינו נוקם...
חיי מוהר"ן - תל - שלא להתעקש על שום דבר. ואין לדחק את השעה
...- תל - שלא להתעקש על שום דבר. ואין לדחק את השעה אות תל אין דרכו ליעץ את האדם ולגזר עליו בדוקא שיעשה דוקא כמו שהוא מצוה רק הוא מיעצו בדרך עצה טובה אם יעשה יעשה ואם לאו לאו. אף על פי שרצונו שיעשה כך אף על פי כן אין דרכו לדחק על שום דבר שיהיה דוקא כך אלא אם יהיה יהיה ואם לאו לאו. ויש לי כמה טעמים על זה. גם אני יודע, שכל טובות עולם הזה אין טובתו שלמה וכל טובה מטובות עולם הזה מכרח שיתגלגל ממנה איזה דבר שאינו טוב. כי אי אפשר שיהיו טובות עולם הזה שלמות לגמרי על כן אינו רוצה לגזר ולדחק את האדם שיעשה דוקא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפה - טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ
...מוהר"ן ח"א - תורה רפה - טעמה כי טוב סחרה "טעמה כי טוב סחרה" הינו תכף כשטועמין טעם התורה של הצדיק האמת שוב "לא יכבה בלילה נרה" הינו אף על פי שאחר כך ימנע ולא יתקרב אליו ויהיה רחוק ממנו שזהו בחינת לילה וחשך אף על פי כן לעולם יאיר לו אור התורה שטעם קצת ממנה בהיותו אצלו וזהו: "טעמה כי טוב סחרה" תכף כשטועמין "כי טוב סחרה", שהוא התורה של הצדיק שהסחורה שלו, הינו התורה שלו טעמה טוב אזי שוב לעולם "לא יכבה בלילה נרה" כי תמיד תאיר לו אור התורה שטעם אצלו אפילו בלילה, הינו בעת ההתרחקות, שהיא בחינת לילה כי לא...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 12:59:46 - wesi2