ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 2
* לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן ? - חלק 1.

לימוד ליקוטי מוהר"ן דומה לחלוטין ללימוד של מקצוע חדש ושפה חדשה. בשלב הראשון יש מילים שצריך להבין, יש מושגים שצריך להכיר, יש רעיונות שצריך להכיר וכולי, יש שדברים שצריך להתבונן בהם, יש דברים שצריך ליישם אותם בפועל ולחוות אותם וכולי. וכל הדברים האלו מצטרפים כפאזל אין סופי אחד לשני. ככל שתלמד + תקיים יותר = כך תבין יותר.

כאשר לומדים ליקוטי מוהר"ן צריך להסתכל על כל פסקה בפני עצמה. ז"א דרך רבנו היא לקשר דבר לדבר ולדבר אחר וכולי. ואחד האתגרים השכליים הוא לנסות ולהבין את כל ההקשרים האלו. בנוסף דברי רבנו מבוססים על אלפים רבים של מקורות מחז"ל / זוהר / מדרשים וכולי, וכדי להבין כל דבר, לכאורה צריך להכיר את כל אותם המקורות. והמניעה הגדולה ביותר של האדם להבין את הספר ליקוטי מוהר"ו, היא מחמת שהוא מנסה להבין את הכל, גם את המקורות שעליהם מדבר רבנו וגם את הקשר שביניהם.

אבל באמת זו הטעות הגדולה ביותר, כי זו מניעה של היצר הרע. וכל מי שמנסה להבין את כל דברי רבנו מיד בפעם הראשונה, הוא פשוט מהר מאוד מוצא את עצמו מפסיק ללמוד את הליקוטי מוהר"ן בצורה הנ"ל, בגלל עומק המושגים וכולי.

ולכן כאשר לומדים ליקוטי מוהר"ו, צריך להסתכל על כל פסקה בצורה נפרדת. ז"א קרא משפט אחד, נסה להבין איזה עצה מעשית אתה יכול להוציא ממנה. הבנת עצה? מצוין, תרשום אותה במחברת בצד. לא הבנת עצה? לא קרה כלום, אל תתעכב שם, פשוט תתקדם הלאה לפסקה הבאה ותנסה להבין ולהוציא ממנה עצה מעשית אחרת. אם תבין מהפסקה הבאה עצה, מצוין. אם לא, לא קרה כלום. פשוט תעבור לפסקה הבאה! ואם גם אז לא תבין כלום, מה תעשה? תשובה: תעבור לפסקה הבאה וכן הלאה עד לסוף הספר...

אל תתעכב להתעקש להבין דווקא כרגע את מה שאתה קורא, כי גם כאשר תחשוב שהבנת, הרי שגם אז לא הבנת את הכל. כי עומק דברי רבנו הוא עד אין סוף, וגם כאשר מבינים לא מבינים את הכל. ולכן פשוט תעבור לפסקה הבאה וכן הלאה ותמיד תנסה להבין ולהוציא עצות מעשיות.

אתה לא חייב להבין את המקורות שעליהם ביסס רבנו את דבריו, אתה גם לא חייב להבין את הקשר שבין כל הדברים של רבנו, אתה לא חייב להבין למה X הוא בחינת Y שהיא בחינת Z וכולי. אתה כן צריך לנסות להוציא עצות מעשיות ולהתקדם הלאה! אל תנסה להבין את הכל (גם לא את הרוב), כי זה יעמוד לך לרועץ. דברי רבנו הם עמוקים מיני ים, אבל הם מלאים באלפי עצות טובות לכל תחום מהחיים.

קח את הספר ליקוטי מוהר"ן ותתחיל לקרוא אותו פסקה אחרי פסקה. אחרי כל פסקה / משפט - תמיד תנסה להבין איזו עצה מעשית קיבלת מכאן. אם מצאת עצה הנה מה טוב, אם לא, פשוט תמשיך הלאה. כל שאר ההתעמקות אינה רלוונטית בשלב הראשון.

בנוסף, באפשרותך לגוון ולקרוא במקביל מספר ספרים של רבנו מכל דבר קצת. לדוגמא בכל יום תלמד קצת ליקוטי מוהר"ו, ברגע שתתעייף מהקריאה, תקרא קצת סיפורי מעשיות, אח"כ תקרא קצת שיחות הר"ו / שבחי הר"ו, קצת חיי מוהר"ו, קצת ספר המידות. ז"א כמו שאתה אוכל ארוחה מגוונת, כך תגוון ובכל פעם תקרא קצת מכל הספרים של רבנו.

אתה גם לא חייב ללמוד בצורה מסודרת, ז"א אתה לא חייב לעבור על כך הספר מהתורה הראשונה עד האחרונה בצורה מסודרת דווקא. באפשרותך פשוט סתם לפתוח את הספר היכן שהוא ולקרוא. באפשרותך סתם לדפדף בספר ולקרוא היכן שהעין שלך תנחת. באפשרותך ללכת לפי תוכן העניינים ולקרוא לפי הנושאים שמעניינים אותך. אתה לא חייב ללמוד מהתחלה לסוף בבת אחת (למרות שגם את זה צריך לעשות מתישהו, מספר פעמים וכולי). פשוט בכל פעם תקרא קצת... את הדברים שאתה כן מבין...

וכנ"ל, אל תנסה להבין את כל מה שאתה קורא. תנסה להבין רק דבר אחד, את העצות שאתה יכול להוציא ממה שאתה קורא. דברי רבנו הם כולם הקדמות. במקום להתעמק בהקדמות תנסה להתעמק בדבר שההקדמות מנסות ללמד אותך. ז"א תנסה להבין את המוסר השכל של ההקדמות, זה הרבה יותר חשוב מאשר להבין את ההקדמות עצמן.

וכמו שאמר רבנו
קדם צריך לידע הרבה הקדמות קדם שידע איזהו דבר, ואחר כך כשמשיג את הדבר, משליך הקדמותיו, ויודע את הדבר בידיעה אחת
קדֶם צָרִיךְ לֵידַע הַרְבֵּה הַקְדָּמוֹת קדֶם שֶׁיֵּדַע אֵיזֶהוּ דָּבָר, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג אֶת הַדָּבָר, מַשְׁלִיךְ הַקְדָּמוֹתָיו, וְיוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר בִּידִיעָה אַחַת
וגם
קדם שמחדשין איזה פשט, צריך לומר מקדם הקדמות ואחר כך משליכין ההקדמות, ובאים אל המכון כי העקר הוא המכון, וכל הדברים וההקדמות שמקדם, הם בחינת פסלת, שננסרין ונפסלין סביב המכון. כמו כן בהתבוננות התורה, צריך לילך מקדם, ולסבב בכמה סבובים, עד שבאים אל המכון. והעקר הוא המכון, וכל אלו הסבובים, הם בחינת פסלת
קדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין אֵיזֶה פְּשָׁט, צָרִיךְ לוֹמַר מִקּדֶם הַקְדָּמוֹת וְאַחַר כָּךְ מַשְׁלִיכִין הַהַקְדָּמוֹת, וּבָאִים אֶל הַמְכֻוָּן כִּי הָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, וְכָל הַדְּבָרִים וְהַהַקְדָּמוֹת שֶׁמִּקּדֶם, הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת, שֶׁנִּנְסָרִין וְנִפְסָלִין סְבִיב הַמְכֻוָּן. כְּמוֹ כֵן בְּהִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה, צָרִיךְ לֵילֵךְ מִקּדֶם, וּלְסַבֵּב בְּכַמָּה סִבּוּבִים, עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן. וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, וְכָל אֵלּוּ הַסִּבּוּבִים, הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת


כי גם דברי רבנו עצמם הם כולם הקדמות להשגת האור של הקב"ה וכמו שאמר רבנו
דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות [האור של הקב"ה]. וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו. וצריך לזה חכם גדול... שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט... יש אור שהוא מאיר באלף עולמות והוא השגה אחת. דהינו שאי אפשר להשיג אותו אלא כלו אבל לא במקצת כי הוא אור אחד פשוט. אך תלמיד חכם... הוא יכול לחלק... האור גדול לחלקים כדי שיוכלו לקבלו כנזכר לעיל
דַּע שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת [האור של הקב"ה]. וְזֶה הָאוֹר אֵין אָדָם פָּשׁוּט יָכוֹל לְקַבֵּל מֵחֲמַת גָּדְלוֹ. וְצָרִיךְ לָזֶה חָכָם גָּדוֹל... שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק הָאוֹר הַגָּדוֹל לַחֲלָקִים קְטַנִּים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה לְקַבְּלוֹ מְעַט מְעַט... יֵשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת וְהוּא הַשָּׂגָה אַחַת. דְּהַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ אֶלָּא כֻּלּוֹ אֲבָל לא בְּמִקְצָת כִּי הוּא אוֹר אֶחָד פָּשׁוּט. אַךְ תַּלְמִיד חָכָם... הוּא יָכוֹל לְחַלֵּק... הָאוֹר גָּדוֹל לַחֲלָקִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבְּלוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל


ולכן לסיכום, עיקר הדבר שאותו צריך לעשות, הוא פשוט לקרוא את ספרי רבנו, כמה שיותר טוב יותר, בכל פעם לקרוא קצת ממשהו אחר, עד שלבסוף קוראים את הכל. אבל החשוב ביותר הוא לנסות להוציא עצות מעשיות והיכן שלא מבינים פשוט להמשיך הלאה. וגם אם לא מבינים כלום, פשוט לקרוא ולהמשיך הלאה גם בלי להבין.

כי גם מי שנכנס לחנות בשמים, גם אם הוא לא קנה כלום, עדיין הוא יוצא משם עם ריח טוב בבגדים. ולכן האדם צריך לשפוך על עצמו כמויות גדולות של דברי רבנו, כדי שמשהו "יתפס". בהצלחה.

ראה גם: * איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן בעיון - פורום ברסלב


ציטוטים: רבי נחמן מברסלב
טוב ללמד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלמודו, רק ללמד בפשיטות בזריזות ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת למודו מענין לענין. רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמד הרבה שם. ויניח אותו הענין וילמד יותר להלן. ועל פי הרב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחלה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.

ואמר: שאין צריכין בלמוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחלת למודו שירצה להבין תכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תכף ולא יבין כלל. רק יכניס מחו בהלמוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמד על כונתו, מה בכך? כי מעלת רבוי הלמוד עולה על הכל...

כי על ידי רבוי הלמוד שילמד במהירות ויזכה ללמד הרבה, על ידי זה יזכה לעבר כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגמרם ולחזר להתחיל ולגמרם פעם אחר פעם ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחלה, כל מה שאפשר להבין ולעמד על דבריהם

ודבר הרבה מאד בענין זה... ובאמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלמוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמד הרבה מאד לגמר כמה וכמה ספרים. וגם יזכה להבין הדברים, יותר מאשר היה לומד בדקדוק גדול. כי זה מבלבל מאד מן הלמוד. וכמה בני אדם פסקו מלמודם לגמרי על ידי רבוי הדקדוקים שלהם ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמד במהירות כנזכר לעיל בלי דקדוקים הרבה...
טּוֹב לִלְמד בִּמְהִירוּת וְלִבְלִי לְדַקְדֵּק הַרְבֵּה בְּלִמּוּדוֹ, רַק לִלְמד בִּפְשִׁיטוּת בִּזְרִיזוּת וְלִבְלִי לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ הַרְבֵּה בִּשְׁעַת לִמּוּדוֹ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן. רַק יִרְאֶה לְהָבִין הַדָּבָר בִּפְשִׁיטוּת בִּמְקוֹמוֹ. וְאִם לִפְעָמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין דָּבָר אֶחָד, אַל יַעֲמד הַרְבֵּה שָׁם. וְיַנִּיחַ אוֹתוֹ הָעִנְיָן וְיִלְמַד יוֹתֵר לְהַלָּן. וְעַל פִּי הָרב יֵדַע אַחַר כָּךְ מִמֵּילָא מַה שֶּׁלּא הָיָה מֵבִין בִּתְחִלָּה כְּשֶׁיִּלְמַד כְּסֵדֶר בִּזְרִיזוּת לְהַלָּן יוֹתֵר.

וְאָמַר: שֶׁאֵין צְרִיכִין בְּלִמּוּד רַק הָאֲמִירָה לְבַד, לוֹמַר הַדְּבָרִים כְּסֵדֶר, וּמִמֵּילָא יָבִין. וְלא יְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בִּתְחִלַּת לִמּוּדוֹ שֶׁיִּרְצֶה לְהָבִין תֵּכֶף וּמֵחֲמַת זֶה יִקְשֶׁה לוֹ הַרְבֵּה תֵּכֶף וְלא יָבִין כְּלָל. רַק יַכְנִיס מחוֹ בְּהַלִּמּוּד וְיאמַר כְּסֵדֶר בִּזְרִיזוּת וּמִמֵּילָא יָבִין. וְאִם לא יָבִין תֵּכֶף יָבִין אַחַר כָּךְ. וְאִם יִשָּׁאֲרוּ אֵיזֶה דְּבָרִים שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לא יוּכַל לַעֲמד עַל כַּוָּנָתוֹ, מַה בְּכָךְ? כִּי מַעֲלַת רִבּוּי הַלִּמּוּד עוֹלָה עַל הַכּל...

כִּי עַל יְדֵי רִבּוּי הַלִּמּוּד שֶׁיִּלְמַד בִּמְהִירוּת וְיִזְכֶּה לִלְמד הַרְבֵּה, עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לַעֲבר כַּמָּה פְּעָמִים אֵלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹמֵד, לְגָמְרָם וְלַחֲזר לְהַתְחִיל וּלְגָמְרָם פַּעַם אַחַר פַּעַם וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יָבִין בַּפַּעַם הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי כָּל מַה שֶּׁלּא הָיָה מֵבִין בִּתְחִלָּה, כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהָבִין וְלַעֲמד עַל דִּבְרֵיהֶם

וְדִבֵּר הַרְבֵּה מְאד בְּעִנְיָן זֶה... ובֶּאֱמֶת הוּא דֶּרֶךְ עֵצָה טוֹבָה מְאד בְּעִנְיַן הַלִּמּוּד, כִּי עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לִלְמד הַרְבֵּה מְאד לִגְמר כַּמָּה וְכַמָּה סְפָרִים. וְגַם יִזְכֶּה לְהָבִין הַדְּבָרִים, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָיָה לוֹמֵד בְּדִקְדּוּק גָּדוֹל. כִּי זֶה מְבַלְבֵּל מְאד מִן הַלִּמּוּד. וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם פָּסְקוּ מִלִּמּוּדָם לְגַמְרֵי עַל יְדֵי רִבּוּי הַדִּקְדּוּקִים שֶׁלָּהֶם וּמְאוּמָה לא נִשְׁאַר בְּיָדָם. אֲבָל כְּשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִלְמד בִּמְהִירוּת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בְּלִי דִּקְדּוּקִים הַרְבֵּה...
ושים עינך היטב היטב ותסתכל יפה בכל תורה ותורה ותשים לבך להבין בכל מקום העבדות והעצות והמוסר וההתעוררות היוצאים משם על פי פשוטן של דברים

ותבקש מהשם יתברך שיאיר עיניך לזכות לזה להבין הדברים היטב למעשה.

כי כל דבריו זכרונו לברכה, כלם נצרכים ומכרחים לעבדות ועצות טובות לעבדו יתברך

ואפלו בקצת מקומות אשר לפום ריהטא בהשקפה ראשונה אין מבינים היטב איך נוגע הענין הזה לעבדה לפי מדרגתו, אף על פי כן באמת יש שם עצות נפלאות והתעוררות נורא לשוב אליו יתברך ממקום שהוא שם.

ואם תשים עינך ולבך שם היטב בודאי תמצא גם שם עצות ודרכים טובים לפי מדרגתך

כי כל דבריו זכרונו לברכה, הם כלליות גדול, וכל תורה ותורה כלול מכל התורה כלה ומכל בני אדם שבעולם בכל דרגה ודרגה מן תכלית קצה העליון עד תכלית קצה התחתון.

הינו שעם כל תורה ותורה ושיחה שלו יכול לעבד את השם יתברך הגדול במעלה בתכלית המעלה, וכן אפלו הקטן והפחות בתכלית דיוטא התחתונה יכול גם כן לשוב להשם יתברך ולמצא עצות לנפשו על ידי אותה התורה בעצמה כי הם כלליות נפלא מאד
וְשִׂים עֵינְךָ הֵיטֵב הֵיטֵב וְתִסְתַּכֵּל יָפֶה בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה וְתָשִׂים לִבְּךָ לְהָבִין בְּכָל מָקוֹם הָעֻבְדּוֹת וְהָעֵצוֹת וְהַמּוּסָר וְהַהִתְעוֹרְרוּת הַיּוֹצְאִים מִשָּׁם עַל פִּי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים

וּתְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּאִיר עֵינֶיךָ לִזְכּוֹת לָזֶה לְהָבִין הַדְּבָרִים הֵיטֵב לְמַעֲשֶׂה.

כִּי כָּל דְּבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כֻּלָּם נִצְרָכִים וּמֻכְרָחִים לְעֻבְדּוֹת וְעֵצוֹת טוֹבוֹת לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ

וַאֲפִלּוּ בִּקְצָת מְקוֹמוֹת אֲשֶׁר לְפוּם רִיהֲטָא בְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה אֵין מְבִינִים הֵיטֵב אֵיךְ נוֹגֵעַ הָעִנְיָן הַזֶּה לָעֻבְדָּה לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת נוֹרָא לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם.

וְאִם תָּשִׂים עֵינְךָ וְלִבְּךָ שָׁם הֵיטֵב בְּוַדַּאי תִּמְצָא גַּם שָׁם עֵצוֹת וּדְרָכִים טוֹבִים לְפִי מַדְרֵגָתְךָ

כִּי כָּל דְּבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הֵם כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל, וְכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה כָּלוּל מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וּמִכָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה מִן תַּכְלִית קָצֶה הָעֶלְיוֹן עַד תַּכְלִית קָצֶה הַתַּחְתּוֹן.

הַיְנוּ שֶׁעִם כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה וְשִׂיחָה שֶׁלּוֹ יָכוֹל לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, וְכֵן אֲפִלּוּ הַקָּטָן וְהַפָּחוּת בְּתַכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה יָכוֹל גַּם כֵּן לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִמְצא עֵצוֹת לְנַפְשׁוֹ עַל יְדֵי אוֹתָהּ הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ כִּי הֵם כְּלָלִיּוּת נִפְלָא מְאד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
...היום כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו ששמעתי. אחר כך נזדמן שדברתי עמו, זכרונו...
חיי מוהר"ן - רטו - נסיעתו וישיבתו באומן
...- רטו - נסיעתו וישיבתו באומן אות רטו ליל שבת נחמו תק"ע באומין אחר קדוש אמר תורה מענין פשיטותו הינו מה שהוא לפעמים איש פשוט שקורין פראסטיק שהוא מחיה עצמו אז בעת פשיטותו מהדרך שנסע לארץ ישראל. ובאר הענין כמובא בספרנו בסימן ע"ח בלקוטי תנינא עין שם. ואמר שאינו יודע כלל ונשבע בשבת קדש, ואמר בזו הלשון "אני נשבע בשבת קדש" הינו על ענין הנ"ל שהוא אינו יודע כלל עכשו. ואחר כך אמר שהוא עתה ירא שקורין פרום, ושמח ואמר אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל. ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נה - רֶוַח הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נה - רוח העולם הזה אין לשער רוח העולם הזה אין לשער דהינו מה שהאדם יכול להרויח בזה העולם ואין צריך על זה הוצאות משלו, שקורין אויש לאג רק, ממה שהכין לפניו הבורא יתברך יכול להרחיב ידו ולהרויח הרבה מאד
חיי מוהר"ן - ריח - נסיעתו וישיבתו באומן
...ריח באומין קדם ראש השנה האחרון היה מספר עם אנשים שלו מענין הסתלקותו שכבר הוא אצלו שלש שנים אחר הסתלקותו כי מעת שבא עליו החולאת הוא נחשב בעיניו שכבר נסתלק מן העולם ואמר שאינו יודע באיזה זכות הוא חי בנס כל שלש שנים אלו וכו' אז ספרו אנשיו עמו והיו מתאנחים מאד כי מה נעשה ועל מי יעזב אותנו. והשיב רק אתם תחזיקו עצמכם ביחד, אז תהיו אנשים כשרים. ולא כשרים בלבד אלא אפילו צדיקים וטובים תהיו. כי השם יתברך יעזר לי בודאי שיהיה כרצוני כאשר רציתי מכבר כי בעזרת השם גמרתי ואגמר כרצוני בודאי ואמר שכל מי שייגע ויתחבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קא - בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים
...ח"א - תורה קא - בקרוב עלי מרעים [לשון החברים] בקרוב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו הענין הוא כך, כי "ביה ה' צור עולמים" הינו בראשית ברא כי בתורה שנקראת 'ראשית ברא עולמים' כי יוד, הוא השכל של התורה והא, הוא אותיות של התורה, שהוא חמשה חמשי תורה, בחינת חמשת מוצאות הפה והינו בי"ה ה' צור עולמים הינו בהתורה שהיא בחינת י"ק כנ"ל, ברא כל העולמים כנ"ל וכתיב: "אדם אתם" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אתם קרויין אדם, ואין עכו"ם קרויין אדם' כי יש ע' אנפין נהירין, ויש ע' אנפין חשוכין כי יש שני...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כה - הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדוֹלָה מִן הַכּל
...הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל דהינו לקבע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפילה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו דהינו בלשון אשכנז כי בלשון הקדש קשה לו לפרש כל שיחתו וגם אין הלב נמשך אחרי הדבורים, מחמת שאינו מרגל כל כך בהלשון כי אין דרכנו לדבר בלשון הקדש אבל בלשון אשכנז שמספרים ומדברים בו קל וקרוב יותר לשבר לבו כי הלב...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלז - עִקַּר הַנִּגּוּן וְהַכְּלֵי שִׁיר, הֵבִיא לֵוִי לָעוֹלָם
...תורה רלז - עקר הנגון והכלי שיר, הביא לוי לעולם עקר הנגון והכלי שיר, הביא לוי לעולם כמובא בזוהר שעקר הנגון מסטרא דלואי וזה שאמרה לאה: "הפעם ילוה אישי אלי" שעתה הפעם שנולד לוי שעל ידו בא בחינת הנגון וכלי שיר לעולם 'הפעם ילוה אישי אלי' בודאי כי התחברות שני דברים הוא על ידי נגון וכלי שיר, והבן וזה בחינת כלי זמר שמנגנין על חתנה שרים רדפוני חנם ראשי תבות רחש [זה הענין הם דברי צחות שאמר על עצמו שהיו נוהגין לתן לו רחש המגיע להרב ופעם אחת עמדנו לפניו בעת שהיה חתנה בעיר ואמר אז ענין הנ"ל מענין כלי זמר שמנגנין...
שבחי הר"ן - אות ד
שבחי הר"ן - אות ד גם בימי קטנותו התחיל להתמיד מאד מאד בלמודו והיה משלם להמלמד מכיסו שלשה גדולים בעד כל דף גמרא שהיה לומד עמו מלבד השכר למוד שהיה אביו משלם להמלמד היה הוא בעצמו, זכרונו לברכה, נותן להמלמד משלו שלשה גדולים בעד כל דף ודף כדי שהמלמד יכריח עצמו ללמד עמו הרבה דפין גמרא בכל יום וכן היה שהיה המלמד לומד עמו כמה וכמה דפין בכל יום ויום והוא היה משלם לו כנ"ל ג' גדולים בעד כל דף ודף מלבד השכר למוד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטו - דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת
...עשרים וארבעה מיני פדיונות דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות כי יש עשרים וארבעה בתי דינים וכנגד כל בית דין ובית דין יש פדיון מיחד להמתיק הדין שיש שם על כן לפעמים אינו מועיל הפדיון שעושין כי לא כל אחד ואחד יודע כל העשרים וארבעה פדיונות ואפילו אם יודע אותם אינו עושה כלם ועל כן כשאינו עושה הפדיון המיחד לאותו הדין על ידי זה אינו מועיל אך דע, שיש פדיון אחד שכולל את כל העשרים וארבעה בתי דינין ויכול להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינים ולזה הפדיון צריך עת רצון בחינת התגלות מצח הרצון כמו בשבת במנחה, בחינת "ואני...
ספר המידות - סגולה
...של עופות הבר הם סגלה לחלאי הראה, ומסגל לחזק את הרוח חיים. ב. השמים יש בהם שנוי מראות לפי מראות עשבים הנגדלים על ידיהם, והם מסגלים להסתכל בהן. ג. מי גשמים מסגלין למי שאין לו גבורת אנשים. ד. אמירת תהלים סגלה להוריד גשמים תהלם ל'מטר ה'שמים ת'שתה מ'ים. ה. סגלה להחזיר לאשה וסתה על ידי הכנסת אורחים. ו. מי ששערותיו מרבים שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפורים. ז. מי שנתאלם בפתע פתאום, יעבירו על פיו חלף כשר. ח. סגלה למקשה לילד, תתלה לה על צוארה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 04_09_2025 השעה 14:27:25 - wesi2