ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 2
* לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן ? - חלק 1.

לימוד ליקוטי מוהר"ן דומה לחלוטין ללימוד של מקצוע חדש ושפה חדשה. בשלב הראשון יש מילים שצריך להבין, יש מושגים שצריך להכיר, יש רעיונות שצריך להכיר וכולי, יש שדברים שצריך להתבונן בהם, יש דברים שצריך ליישם אותם בפועל ולחוות אותם וכולי. וכל הדברים האלו מצטרפים כפאזל אין סופי אחד לשני. ככל שתלמד + תקיים יותר = כך תבין יותר.

כאשר לומדים ליקוטי מוהר"ן צריך להסתכל על כל פסקה בפני עצמה. ז"א דרך רבנו היא לקשר דבר לדבר ולדבר אחר וכולי. ואחד האתגרים השכליים הוא לנסות ולהבין את כל ההקשרים האלו. בנוסף דברי רבנו מבוססים על אלפים רבים של מקורות מחז"ל / זוהר / מדרשים וכולי, וכדי להבין כל דבר, לכאורה צריך להכיר את כל אותם המקורות. והמניעה הגדולה ביותר של האדם להבין את הספר ליקוטי מוהר"ו, היא מחמת שהוא מנסה להבין את הכל, גם את המקורות שעליהם מדבר רבנו וגם את הקשר שביניהם.

אבל באמת זו הטעות הגדולה ביותר, כי זו מניעה של היצר הרע. וכל מי שמנסה להבין את כל דברי רבנו מיד בפעם הראשונה, הוא פשוט מהר מאוד מוצא את עצמו מפסיק ללמוד את הליקוטי מוהר"ן בצורה הנ"ל, בגלל עומק המושגים וכולי.

ולכן כאשר לומדים ליקוטי מוהר"ו, צריך להסתכל על כל פסקה בצורה נפרדת. ז"א קרא משפט אחד, נסה להבין איזה עצה מעשית אתה יכול להוציא ממנה. הבנת עצה? מצוין, תרשום אותה במחברת בצד. לא הבנת עצה? לא קרה כלום, אל תתעכב שם, פשוט תתקדם הלאה לפסקה הבאה ותנסה להבין ולהוציא ממנה עצה מעשית אחרת. אם תבין מהפסקה הבאה עצה, מצוין. אם לא, לא קרה כלום. פשוט תעבור לפסקה הבאה! ואם גם אז לא תבין כלום, מה תעשה? תשובה: תעבור לפסקה הבאה וכן הלאה עד לסוף הספר...

אל תתעכב להתעקש להבין דווקא כרגע את מה שאתה קורא, כי גם כאשר תחשוב שהבנת, הרי שגם אז לא הבנת את הכל. כי עומק דברי רבנו הוא עד אין סוף, וגם כאשר מבינים לא מבינים את הכל. ולכן פשוט תעבור לפסקה הבאה וכן הלאה ותמיד תנסה להבין ולהוציא עצות מעשיות.

אתה לא חייב להבין את המקורות שעליהם ביסס רבנו את דבריו, אתה גם לא חייב להבין את הקשר שבין כל הדברים של רבנו, אתה לא חייב להבין למה X הוא בחינת Y שהיא בחינת Z וכולי. אתה כן צריך לנסות להוציא עצות מעשיות ולהתקדם הלאה! אל תנסה להבין את הכל (גם לא את הרוב), כי זה יעמוד לך לרועץ. דברי רבנו הם עמוקים מיני ים, אבל הם מלאים באלפי עצות טובות לכל תחום מהחיים.

קח את הספר ליקוטי מוהר"ן ותתחיל לקרוא אותו פסקה אחרי פסקה. אחרי כל פסקה / משפט - תמיד תנסה להבין איזו עצה מעשית קיבלת מכאן. אם מצאת עצה הנה מה טוב, אם לא, פשוט תמשיך הלאה. כל שאר ההתעמקות אינה רלוונטית בשלב הראשון.

בנוסף, באפשרותך לגוון ולקרוא במקביל מספר ספרים של רבנו מכל דבר קצת. לדוגמא בכל יום תלמד קצת ליקוטי מוהר"ו, ברגע שתתעייף מהקריאה, תקרא קצת סיפורי מעשיות, אח"כ תקרא קצת שיחות הר"ו / שבחי הר"ו, קצת חיי מוהר"ו, קצת ספר המידות. ז"א כמו שאתה אוכל ארוחה מגוונת, כך תגוון ובכל פעם תקרא קצת מכל הספרים של רבנו.

אתה גם לא חייב ללמוד בצורה מסודרת, ז"א אתה לא חייב לעבור על כך הספר מהתורה הראשונה עד האחרונה בצורה מסודרת דווקא. באפשרותך פשוט סתם לפתוח את הספר היכן שהוא ולקרוא. באפשרותך סתם לדפדף בספר ולקרוא היכן שהעין שלך תנחת. באפשרותך ללכת לפי תוכן העניינים ולקרוא לפי הנושאים שמעניינים אותך. אתה לא חייב ללמוד מהתחלה לסוף בבת אחת (למרות שגם את זה צריך לעשות מתישהו, מספר פעמים וכולי). פשוט בכל פעם תקרא קצת... את הדברים שאתה כן מבין...

וכנ"ל, אל תנסה להבין את כל מה שאתה קורא. תנסה להבין רק דבר אחד, את העצות שאתה יכול להוציא ממה שאתה קורא. דברי רבנו הם כולם הקדמות. במקום להתעמק בהקדמות תנסה להתעמק בדבר שההקדמות מנסות ללמד אותך. ז"א תנסה להבין את המוסר השכל של ההקדמות, זה הרבה יותר חשוב מאשר להבין את ההקדמות עצמן.

וכמו שאמר רבנו
קדם צריך לידע הרבה הקדמות קדם שידע איזהו דבר, ואחר כך כשמשיג את הדבר, משליך הקדמותיו, ויודע את הדבר בידיעה אחת
קדֶם צָרִיךְ לֵידַע הַרְבֵּה הַקְדָּמוֹת קדֶם שֶׁיֵּדַע אֵיזֶהוּ דָּבָר, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג אֶת הַדָּבָר, מַשְׁלִיךְ הַקְדָּמוֹתָיו, וְיוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר בִּידִיעָה אַחַת
וגם
קדם שמחדשין איזה פשט, צריך לומר מקדם הקדמות ואחר כך משליכין ההקדמות, ובאים אל המכון כי העקר הוא המכון, וכל הדברים וההקדמות שמקדם, הם בחינת פסלת, שננסרין ונפסלין סביב המכון. כמו כן בהתבוננות התורה, צריך לילך מקדם, ולסבב בכמה סבובים, עד שבאים אל המכון. והעקר הוא המכון, וכל אלו הסבובים, הם בחינת פסלת
קדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין אֵיזֶה פְּשָׁט, צָרִיךְ לוֹמַר מִקּדֶם הַקְדָּמוֹת וְאַחַר כָּךְ מַשְׁלִיכִין הַהַקְדָּמוֹת, וּבָאִים אֶל הַמְכֻוָּן כִּי הָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, וְכָל הַדְּבָרִים וְהַהַקְדָּמוֹת שֶׁמִּקּדֶם, הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת, שֶׁנִּנְסָרִין וְנִפְסָלִין סְבִיב הַמְכֻוָּן. כְּמוֹ כֵן בְּהִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה, צָרִיךְ לֵילֵךְ מִקּדֶם, וּלְסַבֵּב בְּכַמָּה סִבּוּבִים, עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן. וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, וְכָל אֵלּוּ הַסִּבּוּבִים, הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת


כי גם דברי רבנו עצמם הם כולם הקדמות להשגת האור של הקב"ה וכמו שאמר רבנו
דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות [האור של הקב"ה]. וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו. וצריך לזה חכם גדול... שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט... יש אור שהוא מאיר באלף עולמות והוא השגה אחת. דהינו שאי אפשר להשיג אותו אלא כלו אבל לא במקצת כי הוא אור אחד פשוט. אך תלמיד חכם... הוא יכול לחלק... האור גדול לחלקים כדי שיוכלו לקבלו כנזכר לעיל
דַּע שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת [האור של הקב"ה]. וְזֶה הָאוֹר אֵין אָדָם פָּשׁוּט יָכוֹל לְקַבֵּל מֵחֲמַת גָּדְלוֹ. וְצָרִיךְ לָזֶה חָכָם גָּדוֹל... שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק הָאוֹר הַגָּדוֹל לַחֲלָקִים קְטַנִּים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה לְקַבְּלוֹ מְעַט מְעַט... יֵשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת וְהוּא הַשָּׂגָה אַחַת. דְּהַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ אֶלָּא כֻּלּוֹ אֲבָל לא בְּמִקְצָת כִּי הוּא אוֹר אֶחָד פָּשׁוּט. אַךְ תַּלְמִיד חָכָם... הוּא יָכוֹל לְחַלֵּק... הָאוֹר גָּדוֹל לַחֲלָקִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבְּלוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל


ולכן לסיכום, עיקר הדבר שאותו צריך לעשות, הוא פשוט לקרוא את ספרי רבנו, כמה שיותר טוב יותר, בכל פעם לקרוא קצת ממשהו אחר, עד שלבסוף קוראים את הכל. אבל החשוב ביותר הוא לנסות להוציא עצות מעשיות והיכן שלא מבינים פשוט להמשיך הלאה. וגם אם לא מבינים כלום, פשוט לקרוא ולהמשיך הלאה גם בלי להבין.

כי גם מי שנכנס לחנות בשמים, גם אם הוא לא קנה כלום, עדיין הוא יוצא משם עם ריח טוב בבגדים. ולכן האדם צריך לשפוך על עצמו כמויות גדולות של דברי רבנו, כדי שמשהו "יתפס". בהצלחה.

ראה גם: * איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן בעיון - פורום ברסלב


ציטוטים: רבי נחמן מברסלב
טוב ללמד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלמודו, רק ללמד בפשיטות בזריזות ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת למודו מענין לענין. רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמד הרבה שם. ויניח אותו הענין וילמד יותר להלן. ועל פי הרב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחלה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.

ואמר: שאין צריכין בלמוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחלת למודו שירצה להבין תכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תכף ולא יבין כלל. רק יכניס מחו בהלמוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמד על כונתו, מה בכך? כי מעלת רבוי הלמוד עולה על הכל...

כי על ידי רבוי הלמוד שילמד במהירות ויזכה ללמד הרבה, על ידי זה יזכה לעבר כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגמרם ולחזר להתחיל ולגמרם פעם אחר פעם ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחלה, כל מה שאפשר להבין ולעמד על דבריהם

ודבר הרבה מאד בענין זה... ובאמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלמוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמד הרבה מאד לגמר כמה וכמה ספרים. וגם יזכה להבין הדברים, יותר מאשר היה לומד בדקדוק גדול. כי זה מבלבל מאד מן הלמוד. וכמה בני אדם פסקו מלמודם לגמרי על ידי רבוי הדקדוקים שלהם ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמד במהירות כנזכר לעיל בלי דקדוקים הרבה...
טּוֹב לִלְמד בִּמְהִירוּת וְלִבְלִי לְדַקְדֵּק הַרְבֵּה בְּלִמּוּדוֹ, רַק לִלְמד בִּפְשִׁיטוּת בִּזְרִיזוּת וְלִבְלִי לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ הַרְבֵּה בִּשְׁעַת לִמּוּדוֹ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן. רַק יִרְאֶה לְהָבִין הַדָּבָר בִּפְשִׁיטוּת בִּמְקוֹמוֹ. וְאִם לִפְעָמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין דָּבָר אֶחָד, אַל יַעֲמד הַרְבֵּה שָׁם. וְיַנִּיחַ אוֹתוֹ הָעִנְיָן וְיִלְמַד יוֹתֵר לְהַלָּן. וְעַל פִּי הָרב יֵדַע אַחַר כָּךְ מִמֵּילָא מַה שֶּׁלּא הָיָה מֵבִין בִּתְחִלָּה כְּשֶׁיִּלְמַד כְּסֵדֶר בִּזְרִיזוּת לְהַלָּן יוֹתֵר.

וְאָמַר: שֶׁאֵין צְרִיכִין בְּלִמּוּד רַק הָאֲמִירָה לְבַד, לוֹמַר הַדְּבָרִים כְּסֵדֶר, וּמִמֵּילָא יָבִין. וְלא יְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בִּתְחִלַּת לִמּוּדוֹ שֶׁיִּרְצֶה לְהָבִין תֵּכֶף וּמֵחֲמַת זֶה יִקְשֶׁה לוֹ הַרְבֵּה תֵּכֶף וְלא יָבִין כְּלָל. רַק יַכְנִיס מחוֹ בְּהַלִּמּוּד וְיאמַר כְּסֵדֶר בִּזְרִיזוּת וּמִמֵּילָא יָבִין. וְאִם לא יָבִין תֵּכֶף יָבִין אַחַר כָּךְ. וְאִם יִשָּׁאֲרוּ אֵיזֶה דְּבָרִים שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לא יוּכַל לַעֲמד עַל כַּוָּנָתוֹ, מַה בְּכָךְ? כִּי מַעֲלַת רִבּוּי הַלִּמּוּד עוֹלָה עַל הַכּל...

כִּי עַל יְדֵי רִבּוּי הַלִּמּוּד שֶׁיִּלְמַד בִּמְהִירוּת וְיִזְכֶּה לִלְמד הַרְבֵּה, עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לַעֲבר כַּמָּה פְּעָמִים אֵלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹמֵד, לְגָמְרָם וְלַחֲזר לְהַתְחִיל וּלְגָמְרָם פַּעַם אַחַר פַּעַם וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יָבִין בַּפַּעַם הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי כָּל מַה שֶּׁלּא הָיָה מֵבִין בִּתְחִלָּה, כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהָבִין וְלַעֲמד עַל דִּבְרֵיהֶם

וְדִבֵּר הַרְבֵּה מְאד בְּעִנְיָן זֶה... ובֶּאֱמֶת הוּא דֶּרֶךְ עֵצָה טוֹבָה מְאד בְּעִנְיַן הַלִּמּוּד, כִּי עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לִלְמד הַרְבֵּה מְאד לִגְמר כַּמָּה וְכַמָּה סְפָרִים. וְגַם יִזְכֶּה לְהָבִין הַדְּבָרִים, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָיָה לוֹמֵד בְּדִקְדּוּק גָּדוֹל. כִּי זֶה מְבַלְבֵּל מְאד מִן הַלִּמּוּד. וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם פָּסְקוּ מִלִּמּוּדָם לְגַמְרֵי עַל יְדֵי רִבּוּי הַדִּקְדּוּקִים שֶׁלָּהֶם וּמְאוּמָה לא נִשְׁאַר בְּיָדָם. אֲבָל כְּשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִלְמד בִּמְהִירוּת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בְּלִי דִּקְדּוּקִים הַרְבֵּה...
ושים עינך היטב היטב ותסתכל יפה בכל תורה ותורה ותשים לבך להבין בכל מקום העבדות והעצות והמוסר וההתעוררות היוצאים משם על פי פשוטן של דברים

ותבקש מהשם יתברך שיאיר עיניך לזכות לזה להבין הדברים היטב למעשה.

כי כל דבריו זכרונו לברכה, כלם נצרכים ומכרחים לעבדות ועצות טובות לעבדו יתברך

ואפלו בקצת מקומות אשר לפום ריהטא בהשקפה ראשונה אין מבינים היטב איך נוגע הענין הזה לעבדה לפי מדרגתו, אף על פי כן באמת יש שם עצות נפלאות והתעוררות נורא לשוב אליו יתברך ממקום שהוא שם.

ואם תשים עינך ולבך שם היטב בודאי תמצא גם שם עצות ודרכים טובים לפי מדרגתך

כי כל דבריו זכרונו לברכה, הם כלליות גדול, וכל תורה ותורה כלול מכל התורה כלה ומכל בני אדם שבעולם בכל דרגה ודרגה מן תכלית קצה העליון עד תכלית קצה התחתון.

הינו שעם כל תורה ותורה ושיחה שלו יכול לעבד את השם יתברך הגדול במעלה בתכלית המעלה, וכן אפלו הקטן והפחות בתכלית דיוטא התחתונה יכול גם כן לשוב להשם יתברך ולמצא עצות לנפשו על ידי אותה התורה בעצמה כי הם כלליות נפלא מאד
וְשִׂים עֵינְךָ הֵיטֵב הֵיטֵב וְתִסְתַּכֵּל יָפֶה בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה וְתָשִׂים לִבְּךָ לְהָבִין בְּכָל מָקוֹם הָעֻבְדּוֹת וְהָעֵצוֹת וְהַמּוּסָר וְהַהִתְעוֹרְרוּת הַיּוֹצְאִים מִשָּׁם עַל פִּי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים

וּתְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּאִיר עֵינֶיךָ לִזְכּוֹת לָזֶה לְהָבִין הַדְּבָרִים הֵיטֵב לְמַעֲשֶׂה.

כִּי כָּל דְּבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כֻּלָּם נִצְרָכִים וּמֻכְרָחִים לְעֻבְדּוֹת וְעֵצוֹת טוֹבוֹת לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ

וַאֲפִלּוּ בִּקְצָת מְקוֹמוֹת אֲשֶׁר לְפוּם רִיהֲטָא בְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה אֵין מְבִינִים הֵיטֵב אֵיךְ נוֹגֵעַ הָעִנְיָן הַזֶּה לָעֻבְדָּה לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת נוֹרָא לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם.

וְאִם תָּשִׂים עֵינְךָ וְלִבְּךָ שָׁם הֵיטֵב בְּוַדַּאי תִּמְצָא גַּם שָׁם עֵצוֹת וּדְרָכִים טוֹבִים לְפִי מַדְרֵגָתְךָ

כִּי כָּל דְּבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הֵם כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל, וְכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה כָּלוּל מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וּמִכָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה מִן תַּכְלִית קָצֶה הָעֶלְיוֹן עַד תַּכְלִית קָצֶה הַתַּחְתּוֹן.

הַיְנוּ שֶׁעִם כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה וְשִׂיחָה שֶׁלּוֹ יָכוֹל לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, וְכֵן אֲפִלּוּ הַקָּטָן וְהַפָּחוּת בְּתַכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה יָכוֹל גַּם כֵּן לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִמְצא עֵצוֹת לְנַפְשׁוֹ עַל יְדֵי אוֹתָהּ הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ כִּי הֵם כְּלָלִיּוּת נִפְלָא מְאד
חיי מוהר"ן - תטז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...- תטז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה אות תטז פעם אחת דברנו עמו וגלה לנו שיש מופת על חדוש העולם כי אם לא כן חס ושלום היכן היה מקום להחזיק את כל באי עולם. כי זה רואין בחוש שבכל פעם נתרבין בני אדם. כי מאדם אחד יוצאין דורי דורות אלפים ורבבות נפשות. וכן מכל אחד ואחד ואם כן [רצונו לומר אם העולם קדמון ובלי גבול וזמן חס ושלום, כדעת הכופרים ימח שמם] כבר היה ראוי שיתמלא כל העולם ולא היה מקום העולם שהוא במדה וגבול יכול להחזיק מאחר שמתרבין בכל פעם מאד. שוב פעם אחת גלה מופת שני מן המתים. כי כשאחד מת וקוברין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמב - מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמד כְּלָל
...- מי שאי אפשר לו ללמד כלל מי שאי אפשר לו ללמד כלל כגון שהוא עם הארץ, או שאין לו שום ספר, או שהוא במדבר רק שלבו בוער בו ונכסף מאד ללמד ולעבד את השם אזי מה שהלב חומד ללמד, זה בעצמו הוא בחינת למוד מתוך הספר כי נמצאו בעולם שני צדיקים שמדברים זה לזה והם ברחוק מקום זה מזה כמה מאות פרסאות הינו שזה הצדיק מקשה קשיא בתורה והצדיק השני שם במקומו ואומר דבר שהוא תרוץ על הקשיא של הצדיק הראשון וכן לפעמים זה מקשה וזה מקשה והקשיא של האחד הוא תרוץ על קשיא של חברו ועל ידי זה הם נדברים זה לזה וזה אין שום אדם שומע כי...
שיחות הר"ן - אות שב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת עמדתי לפניו והוא זכרונו לברכה, היה מנח על מטתו ונזרקו דבורים אלו, מתוך פיו הקדוש ואמר בזו הלשון. דער עקר איז "מבטן שאול שועתי" [העקר הוא: מבטן שאול שועתי]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לח - מַרְכְּבת פַּרְעה
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] מרכבת פרעה וחילו ירה בים וכו' א. כי צריך כל אדם לפשפש את עצמו בכל עת אם הוא דבוק בהשם יתברך והסימן של דבקות הוא תפילין כי תפילין הם סימן על הדבקות ב. ואי אפשר לבוא לבחינת תפילין אלא שיעלה את הדבור ויתקנהו כי הדבור שהוא רוח פיו של הקדוש ברוך הוא שהוא בחינת מלכות פה הוא בחינת ים, שכל הנחלים הולכים לתוכו כמו שכתוב: כל הנחלים הולכים אל הים והוא בחינת אדני, כמו שכתוב "אדני שפתי תפתח" וכשפוגמין הדבור שהוא אדני אז על ידי הפגם נעשה מרוח פיו, רוח סערה כי כ"ז אותיות כל אחד כלול מעשרה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עט - הַקּוֹל קוֹל יַעֲקב
...[עוד מצאנו כתב יד רבנו, זכרונו לברכה והם ראשי פרקים מאיזה תורה נפלאה] הקול קול יעקב כרוז עשו, וישא קולו יצחק זמן קוף צדיק ישנים וכו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו יצחק בן אברהם זמן נתאחד אברהם אוהבי בעיניו כימים אחדים באהבתו ושאר ישוב בנך אם תשוב ואשיבך לפני תעמד כי בא השמש קחו עמכם דברים ושובו מאבני המקום אבנים אותיות מראשותיו מחשבה מברר הכל וישלח יעקב מלאכים מצוות זמניות עשה מצוות הרבה נברא כמה מלאכים לפניו תשובה ואשיבך לפני ארצה שעיר נ'ד'ת'ה'ר' [נוקבא דתהומא רבה] אציגה סכה תשובה תסכני בבטן אמי...
ספר המידות - נפילה
...המידות - נפילה חלק א' א. לפעמים אדם נופל ממדרגתו לעת זקנתו. ב. על ידי גבית מס נופל אדם ממדרגתו. ג. על ידי קנאה נופל ממדרגתו. ד. על ידי קנאה אינו הולך בדרך אחד, לפעמים מתפלל בהתלהבות ולומד בהתמדה, ולפעמים התפילה והלמוד עליו כמשא. ה. מי שנמעד בדבורו, ובודאי הרגילות של לשונו היה צריך לדבר כל מה שצריך, אבל מי שנמעד ברגילות לשונו, בידוע שפרנסתו נתמעט והוא צריך לחסד גדול וישועה שיתן לו הקדוש ברוך הוא פרנסה. ו. על ידי השבועה נכרת [נכרת] ההשתוקקות של אדם. ז. כשאדם מחליק ונופל, זה על ידי שהתחזק לעבר עברה...
שיחות הר"ן - אות קנח - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קנח - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' ספר שפעם אחת בימי נעוריו היה אצל הרב וכו' ואמר שאז עדין לא היה אוחז במדרגה זו של עכשו שיוכל לדבר עם העולם ואף על פי כן יהיה דבוק בהשם יתברך ועוסק בתורה ממש כי אתה סבור שבפעם אחת באין לכל המעלות ?! כי לא כן הוא רק צריכין להתיגע ולטרח בעבודתו מאד קדם שבאין לאיזה מעלה טובה ואז היה קשה לי להיות ביחד עם העולם מחמת שהיה רוצה לעסק בעבודת ה' וכן כמה פעמים בעת שספר מענין הפלגת מעלתו וכו' היה רגיל לומר [אבל מאד התיגעתי, התעניתי הרבה וכו']
תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1
...1 breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא עיקר התורה הנ"ל הוא: והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם הוא על ידי שילמד בלילה תורה שבעל פה והדבר כמובן צריך עיון, מה הקשר בין הדברים? עניין נוסף: כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז רבי נחמן מברסלב מבאר את אותו הדיבור של רבה בר בר חנה בצורה אחרת ושונה. כיצד הדברים עולים בקנה אחד זה עם זה? ז"א מדובר 2 הפירושים הם בעצם פירוש אחד? כיצד הם נכנסים וכלולים זה בזה? תשובה: כדי להבין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיח - כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר
...דבר, טוב לפרש הדבר כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין [והוא טובה להעולם] והענין, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה שהוא בחינת משיח כמו שכתוב: "עד כי יבא שילה", הינו משיח ושילה בגימטריא משה ועל כן קראו התנאים אחד לחברו משה כמו שכתוב: 'משה שפיר קאמרת' וכשמחדש דבר בתורה, אלו הדברים של החדוש הם בבחינת משה משיח כמו שכתוב בזוהר "ורוח אלהים", דא רוחא דמשיח "מרחפת על פני המים" הינו התורה וזהו שאמרנו כי החדושי תורה שמחדש, הם בעצמם בבחינת משיח כי שם רוחו מרחפת והינו "רוח פיו" ואמרו חכמינו, זכרונם...
בעטלר - קבצן?
...קבצן? הערה: במקור מיידיש בעלטר פירושו "בקשן". ויש שפירשו זאת על התפילה... אך מה הפשט של הדימוי של קבצן עני, אל הצדיק. מה דומה ביניהם? רמז: התשובה כתובה כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך ובעוד מקומות תשובה: הצדיק הוא בחינת "אין" לגמרי, ולכן הוא בחינת "קבצן" שאין לו מעצמו כלום. ושם מובא: כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. *** והצדיק הוא בחינת "עני", כמו שהשכינה היא בחינת "עניה", כי אין לה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1396 שניות - עכשיו 21_10_2026 השעה 03:58:31 - wesi2