ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם... רבנו היה לו רחמנות באמת על ישראל ומסר נפשו בשביל ישראל והשליך נפשו מנגד ולא היה חושש על עצמו כלל "ואעשך לגוי גדול", והוא לא השגיח על זה כלל רק אמר "אם תשא חטאתם" וכו' כי הוא היה רחמן ומנהיג אמתי והיה עוסק בישובו של עולם, שיהיה העולם מישב מבני אדם כי עקר האדם הוא הדעת ומי שאין לו דעת, אינו מן הישוב ואינו מכנה בשם אדם כלל רק הוא בחינת חיה בדמות אדם ומשה רבנו היה לו רחמנות והיה עוסק בישוב העולם, שיהיה העולם מישב וממלא ... חס ושלום בעוונות, רחמנא לצלן כי זהו הרחמנות הגדול מכל מיני רחמנות כי כל היסורים הקשים שבעולם אינם נחשבים כלל כנגד המשאוי הכבד של עוונות, חס ושלום כי כשישראל נופלים בעוונות, חס ושלום זהו משאוי כבד מאד, שאי אפשר לשא כלל המשאוי הכבד הזה בבחינת: "כמשא כבד יכבדו ממני" כי מי שיודע קדשת ישראל מאין הם לקוחים ויודע רוחניות ודקות של ישראל הוא יודע, שישראל הם רחוקים לגמרי מעוון ואין עוון שיך להם כלל כלל לא לפי גדל קדשתם משרשם וגדל דקותם ורוחניותם ועל כן כל היסורים שבעולם אינם נחשבים למשאוי כנגד המשאוי הכבד של עוונות, חס ושלום, רחמנא לצלן ואפילו כשיש לאדם יסורים אם אין בהם עוונות, אינם נחשבים ליסורים כלל . 'אין יסורים בלא עון' שכשאין בהם עוון אינם יסורים כלל כי עקר היסורים הם רק כשנופלים בעוונות חס ושלום וזהו עקר הרחמנות לרחם על ישראל עם קדוש להוציאם מהמשאוי ... עליהם והתפלל בעדם, כגון במרגלים וכיוצא כי ידע, שלפי קדשת ישראל ודקותם הם רחוקים מעוון ואי אפשר להם לשא כלל המשא הכבד של עוון כנ"ל ובאמת, מהיכן באים לעוונות, חס ושלום הוא רק על ידי שאין לו דעת כי ... כי זה עקר ישוב העולם כשהעולם ממלא מבני אדם, הינו מבני דעה כי מי שאין בו דעת אינו אדם כלל כנ"ל [הינו כמו שהאדם מצוה להעמיד בנים בעולם בשביל קיום העולם כן הוא מצוה להכניס דעת ויראת שמים בבניו ... וחיות בדמות אדם על כן כל זמן שאין מאיר הדעת בבני אדם ואינם יודעים ומרגישים אלקותו יתברך וממשלתו אינם בכלל בני אדם מאחר שאין בהם דעת לדעת את ה' שזה עקר גדר האדם ועל כן נחשב העולם כתהו ובהו ... כאלו עשאו' כי נחשב כאלו עשה את הגוף של התלמיד גם כן כי מקדם לא היה נקרא בשם אדם כלל מאחר שלא היה בו דעת ולא היה רק דמות אדם נמצא שעל ידי שלמד עמו תורה והכניס בו דעת ... דבריו אצל חברו כי לפעמים מדבר אחד עם חברו ותכף ומיד עובר והולך הדבור מלב חברו, ואינו מתקים אצלו כלל על כן צריך לזה יראת שמים כי 'מי שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקימת' הינו שיש קיום לדבריו אצל ... מעלה ויש דרי מטה דהינו עולם העליון ועולם התחתון, בחינת שמים וארץ וצריך הצדיק להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך שזה בחינת השגה של מה בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' בחינת איה מקום כבודו ולהפך: צריך להראות ... מקים בבחינת" מלא כל הארץ כבודו [ועין לקמן [סימן ס"ח], שם מבאר גם כן ענין זה בבאור יותר קצת והכלל שהצדיק עקר שלמותו, כשיש לו שני הבחינות הנ"ל דהינו שידע איך לדבר וללמד ולהאיר בכל אחד ואחד בדרי מעלה ... הינו שלהגדולים במעלה בני עליה, בחינת דרי מעלה צריך שיהיה כח להצדיק להראות להם ולגלות להם שעדין אינם יודעים כלל מהשם יתברך בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' וכו' וזה הלמוד וההשגה הוא צריך להאיר ולהכניס בהגדולים במעלה שהם בחינת ... דין, בחינת משפט בחינת: "כי אלוהים שפט, זה ישפיל וזה ירים" שהגבוהים הוא צריך להשפיל להראות להם שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך והקטנים בחינת שוכני עפר, צריך להרים, לעוררם ולהקיצם שלא יתיאשו כי מלא כל הארץ כבודו, כנ"ל וזהו: ... התלמיד אין מקבל רק בחינת ההשגה של דרי מטה שהוא בחינת מלא כל הארץ כבודו וכו' כנ"ל ט. וצריך לכלל העולמות, עליון בתחתון ותחתון בעליון שיהיה הבן כלול מבחינת תלמיד וכן התלמיד יהיה כלול מבחינת בן כדי שיהיה להם יראה כי הבן שהוא בבחינת ההשגה של מה בחינת: מה חמית וכו' ואם כן לא יהיה לו יראה כלל מאחר שאינו רואה כלל כבודו יתברך ועל כן צריך שיהיה הבן כלול מבחינת תלמיד להראות לבחינת בן גם כן קצת מההשגה של בחינת ... לו קצת מההשגה של בחינת הבן דהינו בחינת מה כדי שלא יתבטל במציאות, ויהיה לו יראה י. ועל ידי כלליות בן ותלמיד על ידי זה מי שהוא איש חיל ואינו ההפך [שקורין: רע מזל, שלימזל] הוא יכול לקבל בעת ... הרצון דהינו שיאיר לו הרצון בעת האכילה וישתוקק ויכסף מאד אליו יתברך ברצון מפלג בלי שום ידיעה שלא ידע כלל מה הוא רוצה . "ואתה נותן להם את אכלם בעתו" בעתו זה בחינת הארת הרצון הנ"ל בחינת "כעת יאמר ... בחינת הארת הרצון, כנ"ל וזהו: "אשריך ארץ שמלכך בן חרין ושריך בעת יאכלו" 'חרות' זה בחינת יובל שהוא בחינת כלליות בן ותלמיד כי יובל הוא אותיות: "וכל בניך למודי יי" דהינו כלליות בן ותלמיד כי בניך זה בן, 'למודי ה'' הם תלמידים ומכלליות בן ותלמיד שהוא בחינת יובל, בחינת חרות משם מקבל המלכות הפרנסה כנ"ל וזהו: 'אשריך ארץ שמלכך בן חורין' שמלכות ... ידו פרים ורבים ישראל' זה בחינת בן ועל כן בית המקדש במקום הגרן זה בחינת פרנסה שנמשך על ידי כלליות בן ותלמיד כנ"ל וזה בחינת לחם הפנים שהיה בבית המקדש זה בחינת האכילה והפרנסה, שנמשך על ידי כלליות בן ותלמיד שבו נתגלה אורות המקיפים, שהם בחינת אור הפנים כנ"ל כי אור הפנים זה בחינת ש"ע נהורין, כידוע ... זה בחינת חנכת הבית כי משה שמש בשבעת ימי המלואים כמו שכתוב: "משה ואהרון בכהניו" גם כהן הוא בחינת כלליות בן ותלמיד כי בכהן נאמר: "להורת את בני ישראל" 'להורות' לשון הוראה זה בחינת תלמיד גם להורת לשון הריון, ... 'הוציא לחם ויין' הינו בחינת פרנסה, שנמשך על ידי המלכות הנ"ל 'והוא כהן' זה בחינת כהנה כנ"ל שהוא בחינת כלליות בן ותלמיד שמשם נמשך הפרנסה על ידי המלכות, כנ"ל. יב. וזה בחינת מזג הראה כשהראה היא במזג השוה היא ... והיה רבי אליעזר ישן, ורבי יהושע נעור, כנ"ל נזדעזע רבי יהושע וננער רבי אליעזר ננער רבי אליעזר זה בחינת כלליות בן בתלמיד כי צריך לכלל בן בתלמיד להראות לבחינת בן בחינת ההשגה של התלמיד כדי שיהיה לו יראה כנ"ל וננער רבי אליעזר הינו שרבי אליעזר שהוא בחינת בן, בחינת שנה כנ"ל נכלל בבחינת תלמיד, שהשגתו בחינת נעור כנ"ל אמר לו: מה זה יהושע מה דיקא זה בחינת השגה של בחינת בן, שהוא בחינת מה כנ"ל זה בחינת כלליות תלמיד בבן כי התלמיד צריך שיהיה נכלל בבחינת בן, שהוא בחינת מה כדי שיהיה לו יראה כנ"ל . "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" 'מה' דיקא כי צריך שיהיה נכלל בבחינת מה, כדי שיהיה לו יראה כנ"ל מה זה, יהושע הינו שרבי אליעזר הביא את רבי יהושע לבחינת השגה של מה כדי שיהיה רבי יהושע, שהוא בחינת תלמיד, נכלל בבן כנ"ל מפני מה נזדעזעת שראה אור גדול בים החכמה אמר לו: שמא עיניו של לויתן ראית וכו' לויתן ... בשמים ובארץ" שצריך הצדיק שזוכה לאלו המקיפים הנ"ל שיהיה לו בחינת כל כנ"ל להראות לעליונים, שהם למטה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך, בחינת: מה חמית וכו' ולהפך, תחתונים נדמה להם למעלה כי הם משיגים, 'שמלא כל הארץ כבודו' בחינת: ... יש חמש גבורות שהם חמש אימות, שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ויש אלף וארבע מאות וחמש גבוראן המובא בזוהר הקדוש שנכללים הגבורות זה בזה עד אלף וארבע מאות וחמש וכל אלו הדברים לא באר כלל, כי אלו הדברים נאמרו וכו' התורה הזאת מדברת מכל העשר ספירות. שפע הכתר חכמה ובינה ידים גם יראה גם ...