...מאד מאד מן המיתה והיה מתפחד ומתירא הרבה מאד מן המיתה ואז היה מבקש מהשם יתברך שימות על קדוש השם והלך בזה זמן רב ואינו זוכר כמה אבל זה הוא יודע שהיה זמן גדול אפשר שנה שהלך בזה ובקש תמיד על זה ולא היתה שיחה ותפילה שלא בקש על זה שיסתלק על קדוש השם ומגדל פחדו ויראתו אז מהמיתה כנ"ל היה זה בעצמו אצלו מסירת נפש על קדוש השם ממש מה שהיה מתפלל על זה כי היה פחדו גדול מאד אז מזה ומהנ"ל הבנתי שאותו הדבר שמתגבר על האדם והוא משקע בו אותו הדבר דוקא הוא צריך לשבר...

...בענין סגלת הפדיון מעות הם בחינת דינין כמו שכתוב "ואת כל היקום אשר ברגליהם" 'זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו' נמצא המעות הם בחינת רגלין וזה בחינת: "צדק יקראהו לרגלו", 'וצדק מלכותא קדישא' ומלכות הוא בחינת דינין, כי 'דינא דמלכותא דינא' ועל כן מעות הם בחינת דינין וצריך להמתיק הדינין בשרשן, ושרש הדינין בבינה כמו שכתוב: "אני בינה לי גבורה" ועל כן על ידי שמניחין הידים על המעות, נמתקין הדינין כי יש בבינה שלש ידים הינו שיש שם שתי ידים יד הגדולה ויד החזקה...

...אליו הסרסור הנ"ל והראה לו אגרות הרבה מצדיקי דורנו ששלחו אליו בקשתם להיות לעזר לאנשים הנוסעים מהכא להתם כי הוא חשוב בעיני השרי מלוכה בכן תדעו, אם תגלו לי מי אתם ומאיזה משפחה אתם הרי טוב ואם לאו יש לאל ידי לעשות עמכם רעה אשר לא תוכלו כפרה ולא יועיל הון לשחד בממון ולא די שלא תסעו לארץ הקדש גם תהיו בבית האסורים וכיוצא בדברים אלה וכאשר שמע זאת רבנו זכרונו לברכה מיד אמר לו האמת ששמו רבי נחמן, והוא נכד להבעל שם טוב זכרונו לברכה, ולרבי נחמן מהרידענקא, זכרונו...

...שעור ולא יהיה אצלי שום שנוי. כי דרך האדם כשיגיע לידו ממון, בפרט ממון הרבה נשתנה פניו ונעשין אצלו שנויים. אבל אצלי אפילו אם אקבל סך עצום בפעם אחד אין אצלי שום שנוי כלל. ושמעתי בשמו שאמר שקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שיש לו יתברך כי יש אצל השם יתברך כמה חדושים וקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שלו אות רסט יום ד' דאלול תקס"ט ברסלב. אמר אני ענו מכל המפרסמים כי כל אחד יש לו עבודתו ואני ענו הינו כי אינם נחשבים אצלי כלל...

שיחות הר"ן - אות קג טוב יותר להיות פתי יאמין לכל דבר דהינו להאמין אפילו בשטותים ושקרים כדי להאמין גם בהאמת מלהיות חכם ולכפר בכל חס ושלום דהינו לכפר בשטותים ושקרים ועל ידי זה נעשה הכל ליצנות אצלו וכופר גם בהאמת חס ושלום "ומוטב שאקרא שוטה כל ימי ואל אהיה רשע שעה אחת לפני המקום"

...- שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת אמר לי בזו הלשון. אתה הלא מדבר עם אנשים. יש לך לשאול אותם: מה ?! ואמר תבה זאת "מה" בהמשכה ובקול גדול מעמק הלב כלומר שראוי לשאל לבני אדם שאין חושבין על אחריתם "מה ?! " כלומר, לאחר כל הסכסוכים והבלבולים והמניעות והטענות ואמתלאות של שטות והבל שיש לרב בני אדם תרוצים של שקר על שרחוקים מהשם יתברך אף על פי כן סוף כל סוף מה יהיה ממך מה תעשה באחריתך ומה תשיב שולחך דבר ומה אתה חושב וכי אין אתה יודע שאתה גר בארץ הזאת וכל ימי...

...על קברי אבותם שדרכם לצעק ולהתפלל שם בקול מר כנהוג ופעם אחת שמע אשה אחת שהיתה צועקת שם על קבר אביה. אבי, אבי, בקול מר מאד ובתו תחיה היתה עומדת אצלו אז ענה ואמר לה. האשה הזאת צועקת בכונה היטב אבי אבי אבל אביה אינו בכאן כלל ואמר אז שטוב כשבאים על קברי אבות לומר להמתים השוכנים סביב סביב לקבר אביהם ואמם וכיוצא שבאים אליו לבקש מהם שיודיעו לו שבא בנם או בתם אליו כי בודאי לא כל המתים נסתלקים ממקום קבורתם למקום שנטרדים כי הרבה שרויים על קברם על כן טוב להודיעם...

...הרב רבי נחמן היה מזהיר מאד שישמר האדם את ממונו בשמירה גדולה ומעלה מאד והיה מקפיד מאד על זה והיה מתלוצץ ומקפיד על אלו האנשים המתעצלים שקורין בלשון אשכנז "שלים מזלניק" כי זמנים ועתים בטל עצמו מתורה ותפילה וטרח ויגע ביגיעות גדולות בשביל להרויח ממון כדי לפרנס ביתו ואחר כך כשהגיע לו הממון הוא נעשה שלים מזלניק ואינו משגיח עליו כלל כי ממון כשר של איש הישראלי צריך שמירה כמו עין שבראש ובכל עת שנזדמן שאחד מאנשיו נאבד אצלו איזה סך ממון בדרך והיו באים בקבלנא...

...מוהר"ן ח"א - תורה לא - אית לן בירא בדברא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אמרו לה, אית לן בירא בדברא, עילי למתא. איתי פארי, שדא להו אמר להו, אפשלי לי חבלי דפארי, ואעילה. אמרו לה, ומי איכא דמפשל חבלי מפארי. אמר להו, ומי איכא דמיתי בירא מדברא למתא רש"י: דפארי סבין. עשו לי חבל מסבין. ואם אין אתם עושים שאלתי, אף אני לא אעשה שאלתכם. א. צדקה היא בחינות הגלגלים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא החוזר בעולם ובשביל זה יש בה שש ברכות ואחת עשרה...

...כי אצל הצדיק האמת יש בחינת הארת הרצון בשעת האכילה. כי הצדיק האמת נהנה מהאותיות שיש בכל דבר, דהיינו מהתגלות הרצונות של הבורא שיש בכל דבר. כמו כן אצל הצדיק הגוף קדוש כמו הנשמה, אז הוא אינו חושש מתאוות הגוף, כי אצל הצדיק האמת כל תאוות הגוף הן כולן קודש ואין אצלו חילוק בין תאוות הגוף לתאוות הנשמה, כי הגוף קדוש בקדושת הנשמה. כמו כן במספר מקומות מבואר כי התאוות הן בחינת רעב וצמא. ובכלל, לחם הוא גם בחינת אישה. ואישה היא בחינת גוף. ועקרונית כל תאוות הגוף...