... וימשכו כנהרות אצלם ללמד דבר ה' ותרין אמין עשו וישמעאל אנון תרין עננין דמכסין על העינין שאין יכולין להאיר תמיד בבחינת שמש ובשביל זה צריך הצדיק לבטל את דבקותו כדי שלא יתגברו האמין עשו וישמעאל על עיניו ויתבטל, חס ושלום, חכמתו לגמרי אבל על ידי תרין משיחין שיפוצו מעינותיהם חוצה ויהפך לכלם שפה ברורה אז יתקים: "והיה אור הלבנה כאור החמה" ואז לא יצטרך לבטל מדבקותו [מסימן טו עד כאן לשון רבנו, זכרונם לברכה] ...

... דבר ה' ותרין אמין עשו וישמעאל אנון תרין עננין דמכסין על העינין שאין יכולין להאיר תמיד בבחינת שמש ובשביל זה צריך הצדיק לבטל את דבקותו כדי שלא יתגברו האמין עשו וישמעאל על עיניו ויתבטל, חס ושלום, חכמתו לגמרי אבל על ידי תרין משיחין שיפוצו מעינותיהם חוצה ויהפך לכלם שפה ברורה אז יתקים: "והיה אור הלבנה כאור החמה" ואז לא יצטרך לבטל מדבקותו ********* העניין בפשיטות הוא כי יש שני צדיקים. יש צדיק יחסי היינו צדיק שנקרא כך רק בייחס ... לתכלית הסופית. והכל נעשה על ידי זה שהוא זוכה להתגלות התורה שמלובשת בכל דבר. ואז הוא לעולם עוסק בתורה. ועל ידי זה הוא תמיד נמצא בדבקות ואינו צריך להפסיק את דבקותו וכולי. ...

... שיש בחינה של פנימיות וחיצוניות אצל הצדיק וכולי עיין שם. כי בפנימיות הצדיק, אין שום שינוי כלל. והצדיק האמת הוא תמיד בדבקות של בחינת לפני הבריאה ממש שהיא מעל הזמן ומעל המקום. אך כלפי חוץ מצד הגוף ומצד החיות של העולם הזה, מצד זה הוא משתנה מרצון אל רצון. ...

... מאירות מאד מאד ופניו היו מאירות ומאדימות מאד בשבת קדש ומי שלא ראה עצם קדשתו ורשפי שלהבת דבקותו בשבת קדש, וסדר הקדוש שלו בליל שבת עם סדר השלחן, והנגון שהיה מזמר אתקינו סעודתא אזמר בשבחין, ואיך שהיה מזמר ... כל הימים דיו וכו' אי אפשר לבאר אפס קצה ועצם היפי והקדשה הנוראה והיראה העצומה ועריבת נעימת דבקות הנפלא שהיה אז בענווה באמת אשר לא נראה כזאת בעולם וכל זה לפי תפיסת דעתנו, מלבד סתרי נסתרות שהיה לו בזה קדם ...

... יתברך מצרף מחשבה למעשה, בר מהרהורי עכו"ם' והרהור עכו"ם שיך אצל כל אדם הינו מה שמתחיל להתפלל בדבקות, או מתבודד את עצמו ובאמצע התפילה או ההתבודדות נופל ממדרגתו זהו בחינות הרהורי עכו"ם כי כל הנפילות באין מחמת קלקול האמונה ...

... [לשון החברים] ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר דהנה האדם צריך להתפלל בדבקות גדול להשם יתברך אך אם לפעמים יש עת, שאינו יכול להתפלל בדבקות אל יאמר איני מתפלל כלל מאחר שאינו יכול לכון כראוי ולהתפלל בדבקות, והתפילה אינה מקבלת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקבל ואם לאו יודע וכו' וזהו על דרך שאמרנו אם בדבקות שאזי התפילה שגורה ומרצה בפיו, מקבלת ואם לאו, חס ושלום, להפך אף על פי כן אל יאמר האדם כן אלא יתפלל תמיד ואם לא יוכל להתפלל בדבקות כראוי יתפלל בכל כחו כי בעת שיתפלל בדבקות כראוי אזי יעלה כל התפילות עם התפילה ההיא שהתפלל כראוי וזה ואתחנן אל ה' תמיד בין בדבקות בין שלא בדבקות בעת ההיא לאמר הינו בעת שאזכה להתפלל בדבקות שהוא בחינת שגורה תפילתי בפי והינו בעת ההיא לאמר שהדברים נאמרים ומרצים בפיו מחמת שמתפלל בדבקות אז יעלה כל התפילות שהתפלל עד עתה כנ"ל. ...

... אינו יודע מעצמו אבל זאת הבחינה צריך להיות רצוא ושוב כדי שיתקים ישותו נמצא כשהוא בבחינת ושוב אזי צריך להראות גם לדעתו כי מתחלה, בשעת דבקות היה נתבטל הדעת כמו שכתוב: "ולא ידע איש" וכשהוא בבחינת ושוב, ששב לישותו אז שב לדעתו וכששב לדעתו, אז הוא יודע אחדות האין סוף וטובו ... ואחר כך נשאר בו רשימו מאחדות הזאת ואחר כך נעשה ...

... שקונה על ידי הצדקה על ידי זה נזדכך האויר וכל מה שנותנים ליותר אנשים צדקה וקונה אהבה עם יותר אנשים על ידי זה נתרבה יותר האויר הנח והזך כי אהבה הוא אתדבקות רוחא ברוחא דהינו רוח האוהב ברוח הנאהב שזה בחינת אויר הנח שרוחם נחים ...

... נקרא גלות השכינה ואז יש לו פה לדבר על צדיק עתק וכו' וכשהאדם לומד בקדשה ובטהרה איזה דין ופסק שחדש איזה תנא או צדיק אחר על ידי זה נעשה בחינת נשיקין ונשיקין זה בחינת התדבקות רוחא ברוחא כי הפסק הזה, הוא דבורו של התנא ודבור הוא החיות כמו שכתוב: "לנפש חיה", ותרגומו: 'לרוח ממללא' ורוח ממללא הינו הנפש חיה היא ... נפש חיה" נמצא עכשו כשלומדים את החדוש הזה וכשמכניסין הלמוד והחדוש בתוך פה נמצא שמדבקין רוח הצדיק שחדש זה החדוש עם רוח ממללא הינו עם הדבור הלומד זה החדוש עכשו וזאת ההתדבקות רוחא ברוחא נקרא נשיקין נמצא, כשלומדין איזה הלכה שחדשו התנאים על ידי זה נתדבק רוח התנא עם רוח הלומד ודומה כאלו נושק את עצמו עם התנא ... במלכא קדישא ? שלח לה: וגם אמנה וכו' עין שם] ואיתא בפרוש ספרא דצניעותא שהנשיקין היא על ידי החכמה כשנתעוררים השפתים עליונים שהן נצח והוד עליונים לבחינת זווג לבחינת התדבקות רוחא ברוחא אזי נתעוררין נצח והוד תחתונים לזווג לאתדבקא גופא בגופא נמצא, כשהצדיק משכיל בחכמתו ויודע מאיזה צרופין של תורה שבעל פה נעשה ... הצרופין ועושה מהם צרוף הלכה שהיה מקדם שנתקלקל כשיש לו זאת החכמה אזי על ידי החכמה הזאת השכינה היא מבחינות: "שושנת העמקים" מבחינת נשיקין בחינת "שפתותיו שושנים" בחינת אתדבקות רוחא ברוחא ואז מתעורר זווגא דגופא בגופא שהשכינה בין תרין צדיקיא יתבא בין צדיק עליון שהוא התנא שחדש זאת התורה ועכשו משפיע בה ובין ... התנא נופל לאיזה שגיאה דקה מן הדקה כדי שעל ידי זה ימשיך לעולם תרתי חיותא כי יש שני מיני חיות. חיות רוחני ארך ימים בימינה וחיות גשמי "בשמאלה עשר וכבוד" והתנא מחמת דבקותו העצומה בחיות הרוחני אינו מתיר את עצמו, חס ושלום, מכל וכל מחיות הרוחני ומחמת שהוא נפל לבחינת הלמוד [שלא לשמה] בשביל חיות גשמי קימין ...

... עג. מי שנדר איזהו נדר, אין מקבלין תפילתו עד שישלם את נדרו. עד. מי שאין בו אמונה, אין תפילתו נשמעת. עה. מי שמשמח את הצדיק, תפילתו נשמעת. עו. צריך קדם התפילה לדבק את רוחו בבורא, ומחמת הדבקות יצאו הדבורים מעצמן מפיו. עז. כשתשמע חרפתך ותשתק, תזכה שיענה הקדוש ברוך הוא ...