... היו עיניו מאירות מאד מאד ופניו היו מאירות ומאדימות מאד בשבת קדש ומי שלא ראה עצם קדשתו ורשפי שלהבת דבקותו בשבת קדש, וסדר הקדוש שלו בליל שבת עם סדר השלחן, והנגון שהיה מזמר ... ואלו כל הימים דיו וכו' אי אפשר לבאר אפס קצה ועצם היפי והקדשה הנוראה והיראה העצומה ועריבת נעימת דבקות הנפלא שהיה אז בענווה באמת אשר לא נראה כזאת בעולם וכל זה לפי תפיסת ...

... הבחינה צריך להיות רצוא ושוב כדי שיתקים ישותו נמצא כשהוא בבחינת ושוב אזי צריך להראות גם לדעתו כי מתחלה, בשעת דבקות היה נתבטל הדעת כמו שכתוב: "ולא ידע איש" וכשהוא ...

... פתם. ותכף אחר שאכל פרוסת המוציא עלה במחשבתו למקום שעלה והתדבק בו יתברך בדבקות גדול וביראה נוראה. וישב בשתיקה ובעינים פקוחות ובדבקות עצום ונפלא כל הלילה ולא הושיטו שום מאכל על השלחן כי נבהלו מפניו מאד והיו מתיראין לבלבל אותו. ובתוך כך האיר השחר ותנץ החמה וברכו ברכת ...

... ומה פשר עניינם? תשובה: לכל דבר בעולם יש שורש וגם להתבודדות יש שורש. השורש של ההתבודדות הוא דבקות בהשי"ת דהיינו להכלל בא"ס בשלמות. התבודדות = בדידות = ...

... על ידם יגאלו וימשכו כנהרות אצלם ללמד דבר ה' ותרין אמין עשו וישמעאל אנון תרין עננין דמכסין על העינין שאין יכולין להאיר תמיד בבחינת שמש ובשביל זה צריך הצדיק לבטל את דבקותו כדי שלא יתגברו האמין עשו וישמעאל על עיניו ויתבטל, חס ושלום, חכמתו לגמרי אבל על ידי תרין משיחין שיפוצו מעינותיהם חוצה ויהפך לכלם שפה ברורה אז יתקים: "והיה אור הלבנה כאור החמה" ואז לא יצטרך לבטל מדבקותו [מסימן טו עד כאן לשון רבנו, זכרונם לברכה] ...

... מזרע ישראל ולהאמין בו יתברך הוא לכל חד כפום מה דמשער בלבה ואי אפשר לספר לחברו כלל כמו שמבאר אצלנו כמה פעמים בפרט בחינת הדבקות שמרגישין בשעת השמחה אפילו הפחות ...

... מהדבורים שאינם זכים כל כך וכשראשי התאוות שהם הקליפות מתגברים צריך להדביק ולהסתיר אחורי הקדשה שלא יינקו ודבקות אחורי הקדשה, היא על ידי התענית כמו שכותבים שם הוי"ה בבחינת אחורים שכותבים מתחלה יו"ד ואחר כך כשרוצים וכותבים ה"א, חוזרים לאחורים וכותבים יו"ד ה"א וכו' כן התענית, שהוא עקר הכנעתן של השרים הנ"ל הוא בבחינת דבקות אחורי הקדשה כי עקר זכות התענית אינו אלא כשאנו חושבים השעות שהתחיל להתענות למשל כשמתענה שני ימים, היום ... החסדים ללחלח הגרון, ואז יוכל לדבר וזה בחינת: "ויהי רעב בארץ" 'רעב', הינו בחינת תענית, שמרעיב את עצמו וזה הוא דבקות אחורי הקדשה כי הויה אלהים בחינת אחורים מספר רעב [כי שם הויה באחורים, דהינו י י"ק יק"ו יקו"ק עולה ע"ב ...

...אנשים בני הנעורים שהיו בעיר אחת והיה ביניהם אהבה והתקשרות גדול פעם אחת ראה אחד מהם בחברו שנטה מדרך הישר קצת ועשה איזה דבר שלא כהגן וחשב מקרה הוא אחר כך ראה אותו שעשה דבר גרוע יותר, שעבר עברה ממש ואז נתרחק ממנו והפריד עצמו מאתו אחר כך ברבות הימים כשירדו מעל שלחן חותנם, שניהם התחיל זה שעבר העברה כנ"ל לעלות מעלה מעלה עד שנעשה עשיר גדול והשני הנ"ל נעשה עני גדול והיה זה בדעתו מתרעם תמיד על מדותיו של השם יתברך כי אמר בלבו: הלא אני יודע בעצמי שזה עבר עברה...

...לברכה] שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קסמא, אימתי בן דוד בא וכו' אמר להן לכשיפל השער הזה ויבנה, ויפל ויבנה, ויפל, ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא השער הזה, של ארם, שבארם היה באותה השעה: ואין מספיקין לבנותו, פעם שלישית שאלו את רבי יוסי בן קסמא אימתי יבוא בן דוד וכו'. א. דע, כי כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נברא ממנו מלאך וכל דבור ודבור נחלק לכמה ניצוצות, בבחינת: "כפטיש יפוצץ סלע" כמו כן נבראו כמה וכמה מלאכים, לפי רב הניצוצות ודבור הכולל את...

...הר"ן - אות ז והיה מתמיד בלמודו מאד ולמד הרבה מאד "ש"ס" ו"פוסקים" "ו"תנ"ך" ו"עין יעקב" ו"ספרי הזוהר" ו"תקונים" וכל "כתבי האר"י", זכרונו לברכה ושאר ספרים הרבה מאד ו"ספרי מוסר" הרבה מאד ואמר: שכל הספרים קטנים המדברים ממוסר כלם היו בבית אביו ולמד מכלם גם למד הרבה "ראשית חכמה" ואמר בפרוש: שלמד את ספר "ראשית חכמה" פעמים אין מספר וגדל בקיאותו בכל הספרים כפי מה שראינו בעינינו קצת היה בלי שעור ובפרט בספרי תנ"ך ו"עין יעקב" וכל כתבי האר"י וספרי הזוהר ותקונים...