... בים וכו' א. כי צריך כל אדם לפשפש את עצמו בכל עת אם הוא דבוק בהשם יתברך והסימן של דבקות הוא תפילין כי תפילין הם סימן על הדבקות ב. ואי אפשר לבוא לבחינת תפילין אלא שיעלה את הדבור ויתקנהו כי הדבור שהוא רוח פיו של הקדוש ברוך ... שספר התנא . ארז נפל במקומנו, ועברו עליו ששה עשר קרנות על חדו כי ידוע שהצדיק שעובד את ה' בדבקות גדול, ובשכל גדול כשנופל לאיזה מדרגה פחותה ממנה אף על פי שזאת המדרגה שהוא עכשו בה גם היא מדרגה ...

... הזאת היא אחת עם התפילה. התפילה של הצדיק האמת היא כולה שתיקה מעל הדיבור ומעל המחשבה. תפילה שהיא כולה דבקות בלבד, ללא דיבור וללא מחשבה וכולי. ואצל הצדיק האמת, גם לימוד התורה שלו, הוא כולו דבקות וכולי. כי אצל הצדיק האמת אין חילוק בין תורה לבין תפילה. יחד עם זאת, אצל מי שאינו צדיק אמת, ...

... ועקר יניקתם, מהדבורים שאינם זכים כל כך וכשראשי התאוות שהם הקליפות מתגברים צריך להדביק ולהסתיר אחורי הקדשה שלא יינקו ודבקות אחורי הקדשה, היא על ידי התענית כמו שכותבים שם הוי"ה בבחינת אחורים שכותבים מתחלה יו"ד ואחר כך כשרוצים וכותבים ה"א, חוזרים לאחורים וכותבים יו"ד ה"א וכו' כן התענית, שהוא עקר הכנעתן של השרים הנ"ל הוא בבחינת דבקות אחורי הקדשה כי עקר זכות התענית אינו אלא כשאנו חושבים השעות שהתחיל להתענות למשל כשמתענה שני ימים, היום השני ... ללחלח הגרון, ואז יוכל לדבר וזה בחינת: "ויהי רעב בארץ" 'רעב', הינו בחינת תענית, שמרעיב את עצמו וזה הוא דבקות אחורי הקדשה כי הויה אלהים בחינת אחורים מספר רעב [כי שם הויה באחורים, דהינו י י"ק יק"ו יקו"ק עולה ...

... האלו מסתדרים, ומה פשר עניינם? תשובה: לכל דבר בעולם יש שורש וגם להתבודדות יש שורש. השורש של ההתבודדות הוא דבקות בהשי"ת דהיינו להכלל בא"ס בשלמות. התבודדות = בדידות = לבד = קדוש / פרוש / נבדל = אחד. כפי ...

... צריך להיות רצוא ושוב כדי שיתקים ישותו נמצא כשהוא בבחינת ושוב אזי צריך להראות גם לדעתו כי מתחלה, בשעת דבקות היה נתבטל הדעת כמו שכתוב: "ולא ידע איש" וכשהוא בבחינת ושוב, ששב לישותו אז שב לדעתו וכששב לדעתו, אז ...

... אין תפילתו נשמעת. עה. מי שמשמח את הצדיק, תפילתו נשמעת. עו. צריך קדם התפילה לדבק את רוחו בבורא, ומחמת הדבקות יצאו הדבורים מעצמן מפיו. עז. כשתשמע חרפתך ותשתק, תזכה שיענה הקדוש ברוך הוא בקשתך. עח. מי שמתפלל על חברו, ...

... אין סוף והאיר לו וכשרואה אדם התנוצצות הזאת אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי תכף נתלהב נשמתו לדבקות גדול לדבק את עצמו באור אין סוף וכשעור התגלות אין סוף לפי מנין התבות שנפתחו והתנוצצו כל אלו התבות אומר בדבקות גדול ובמסירת נפשו ובביטול כחותיו ובשעה שנתבטל לגבי אין סוף אזי הוא בבחינת: "ולא ידע איש" שאפילו הוא בעצמו ... צריך להיות רצוא ושוב כדי שיתקים ישותו נמצא כשהוא בבחינת ושוב אזי צריך להראות גם לדעתו כי מתחלה, בשעת דבקות היה נתבטל הדעת כמו שכתוב: "ולא ידע איש" וכשהוא בבחינת ושוב, ששב לישותו אז שב לדעתו וכששב לדעתו, אז ... הרחמים כי באין סוף אין שיך, חס ושלום, שנוי רצון כי השנויים אינו אלא בשנוי התמונות אבל על ידי הדבקות של אדם באין סוף ששם אין שנוי רצון, כי שם רצון פשוט ואחר כך נשאר בו רשימו מאחדות הזאת ...