ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קח - זִבְחֵי אֱלקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה
[לשון החברים] זבחי אלהים רוח נשברה (תהלים נ"א) הנה ידוע כי עולה באה על הרהור הלב, כמו שכתוב (יחזקאל כ) "העולה על רוחכם" (מדרש רבה ויקרא פרשה ז) הינו שעולה באה על הרהורי הלב, ששם משכן הרוח 'ואין השם יתברך מצרף מחשבה למעשה, בר מהרהורי עכו"ם' (קדושין מ) והרהור עכו"ם שיך אצל כל אדם הינו מה שמתחיל להתפלל בדבקות, או מתבודד את עצמו ובאמצע התפילה או ההתבודדות נופל ממדרגתו זהו בחינות הרהורי עכו"ם כי כל הנפילות באין מחמת קלקול האמונה וכשנתקלקל האמונה נמצא מחזיר פניו מהשם יתברך כמו שכתוב (ישעיה א) "נזורו אחור" והשם יתברך גם כן מסתיר פניו ממנו נמצא הוא אחור באחור וצריך להביא על זה עולה ובחינות עולה, הוא כשמשבר את רוחו בקרבו ומתביש וחושב בעצמו איך נפלתי ונשלכתי משמים לארץ שהייתי במקום גבוה כזה ועכשו, נפלתי והחזרתי פני מהשם יתברך ונשארתי אחור באחור ומרחם על עצמו כי אין רחמנות גדולה מזו וצריך לזה נסירה כמו שהיה אצל אדם הראשון שנבראו דו פרצופין אחור באחור (ברכות סא) ואחר כך ננסר והיה פנים בפנים והנסירה הוא בחינת שם חת"ך, כמו שכתוב בכונות "פות'ח א'ת יד'ך", סופי תבות חת"ך הינו שחותך ומנסר את עצמו והשם חת"ך נעשה על ידי שמשבר את לבו כי כשמשבר את לבו בודאי מאנח, ומוציא רוח ומכניס רוח והוא תרין רוחין ושני פעמים רו"ח, גימטריא חת"ך וזהו בחינות נסירה ובא אל בחינות פנים בפנים וזהו בחינות עולה וזהו זבחי אלוהים, הינו בחינות עולה הוא רוח נשברה כנ"ל [מסימן ע"ג כי תעבר עד כאן, הוא לשון החברים גם יש בהם כמה דברים קטנים שנאמרו קדם ארץ ישראל ועל פי הרב הלשון אינו מתקן כלל עד שבכמה מקומות קשה לעמד על המכון ובכל מקום שמצאה ידי לתקן תקנתי קצת, והשאר הנחתי כמו שהוא כי הלשון איך שהוא, יוצא מהם על כל פנים דברי מוסר הרבה, והקדמות נפלאות, ועצות נוראות להתקרב אליו יתברך]
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

זִבְחֵי אֱלהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה

הִנֵּה יָדוּעַ כִּי עוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּר הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הָעוֹלֶה עַל רוּחֲכֶם"

הַיְנוּ שֶׁעוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּרֵי הַלֵּב, שֶׁשָּׁם מִשְׁכַּן הָרוּחַ

'וְאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְצָרֵף מַחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה, בַּר מֵהִרְהוּרֵי עַכּוּ"ם'

וְהִרְהוּר עַכּוּ"ם שַׁיָּך אֵצֶל כָּל אָדָם

הַיְנוּ מַה שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, אוֹ מִתְבּוֹדֵד אֶת עַצְמוֹ

וּבְאֶמְצַע הַתְּפִילָּה אוֹ הַהִתְבּוֹדְדוּת נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ

זֶהוּ בְּחִינוֹת הִרְהוּרֵי עַכּוּ"ם

כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת בָּאִין מֵחֲמַת קִלְקוּל הָאֱמוּנָה

וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל הָאֱמוּנָה

נִמְצָא מַחֲזִיר פָּנָיו מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "נָזוֹרוּ אָחוֹר"

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך גַּם כֵּן מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ

נִמְצָא הוּא אָחוֹר בְּאָחוֹר

וְצָרִיך לְהָבִיא עַל זֶה עוֹלָה

וּבְחִינוֹת עוֹלָה, הוּא כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת רוּחוֹ בְּקִרְבּוֹ

וּמִתְבַּיֵּשׁ וְחוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ אֵיך נָפַלְתִּי וְנִשְׁלַכְתִּי מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ

שֶׁהָיִיתִי בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ כָּזֶה

וְעַכְשָׁו, נָפַלְתִּי וְהֶחֱזַרְתִּי פָּנַי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְנִשְׁאַרְתִּי אָחוֹר בְּאָחוֹר

וּמְרַחֵם עַל עַצְמוֹ

כִּי אֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ

וְצָרִיך לָזֶה נְסִירָה

כְּמוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן

שֶׁנִּבְרְאוּ דּוּ פַּרְצוּפִין אָחוֹר בְּאָחוֹר

וְאַחַר כָּך נִנְּסַר וְהָיָה פָּנִים בְּפָנִים

וְהַנְּסִירָה הוּא בְּחִינַת שֵׁם חֲתַ"ך, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת "פּוֹתֵ'חַ אֶ'ת יָדֶ'ך", סוֹפֵי תֵּבוֹת חֲתַ"ך

הַיְנוּ שֶׁחוֹתֵך וּמְנַסֵּר אֶת עַצְמוֹ

וְהַשֵּׁם חֲתַ"ך נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת לִבּוֹ

כִּי כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת לִבּוֹ בְּוַדַּאי מְאַנֵּחַ, וּמוֹצִיא רוּחַ וּמַכְנִיס רוּחַ

וְהוּא תְּרֵין רוּחִין

וּשְׁנֵי פְּעָמִים רוּ"חַ, גִּימַטְרִיָּא חֲתַ"ך

וְזֶהוּ בְּחִינוֹת נְסִירָה

וּבָא אֶל בְּחִינוֹת פָּנִים בְּפָנִים

וְזֶהוּ בְּחִינוֹת עוֹלָה

וְזֶהוּ זִבְחֵי אֱלוהִים, הַיְנוּ בְּחִינוֹת עוֹלָה

הוּא רוּחַ נִשְׁבָּרָה כַּנַּ"ל

[מִסִּימָן ע"ג כִּי תַעֲבר עַד כָּאן, הוּא לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים

גַּם יֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה דְּבָרִים קְטַנִּים שֶׁנֶּאֶמְרוּ קדֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְעַל פִּי הָרב הַלָּשׁוֹן אֵינוֹ מְתֻקָּן כְּלָל

עַד שֶׁבְּכַמָּה מְקוֹמוֹת קָשֶׁה לַעֲמד עַל הַמְכֻוָּן

וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמָּצְאָה יָדִי לְתַקֵּן תִּקַּנְתִּי קְצָת, וְהַשְּׁאָר הִנַּחְתִּי כְּמוֹ שֶׁהוּא

כִּי הַלָּשׁוֹן אֵיך שֶׁהוּא, יוֹצֵא מֵהֶם עַל כָּל פָּנִים דִּבְרֵי מוּסָר הַרְבֵּה, וְהַקְדָּמוֹת נִפְלָאוֹת, וְעֵצוֹת נוֹרָאוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַך]
ספר המידות - משקה
ספר המידות - משקה חלק א' א. על ידי גנבה המשקות מתקלקלין. ב. גם על ידי גאוה.
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות י
...- סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות י כלל הדבר כי אלו האנשים הנ"ל בזו אותו, זכרונו לברכה, בכל מיני בזיונות וכו' והוא סבל הכל ולא רצה לגלות להם בשום אפן מי הוא ורמה אותם בכונה ובלבל דעתם מאד מאד עד שהיו מבזים אותו בכל פעם על שבכל פעם הוא משנה עניניו פעם אחד דבר עמהם עד שנדמה להם בברור שהוא מלגורנא וכו' ואחר כך ראו שלא כן הוא ובזו אותו מאד מאד ופעם אחד דבר עמהם ונדמה להם שהוא בן הקאמרנער דהינו בן המגיד מקאמרנא שהיה אז מחלקת גדול עמו כמפרסם ואחר כך בתוך הדברים התחיל הוא זכרונו לברכה, לקלל את הקאמרנער...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסב - עַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה נְהָרוֹת
...- תורה רסב - על ידי התחדשות התורה נעשה נהרות דע, שעל ידי התחדשות התורה נעשה נהרות כי כשמתחיל לחדש בתורה, אזי מתחיל לנבע מעין בבחינת: "ומעין מבית ה' יצא" שהוא השכל כמו שכתוב: "בחכמה יבנה בית" וזה המעין בתחלה הוא צר וקטן ואחר כך מתרחב ומתפשט יותר ויותר, עד שנעשה ממנו נהרות והכל באים לשתות מאלו הנהרות על כן מי שרוצה לחדש חדושין דאוריתא שיש בהן ממש הוא צריך לבכות מקדם כי כשנעשין נהרות הנ"ל והכל באים לשתות מהם אזי יבואו גם כן קליפות וסטרא אחרא, חס ושלום, לשתות גם כן משם על כן צריך לבכות מקדם ואזי עושה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - רָאשֵׁי תֵּבוֹת רַבִּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - ראשי תבות רבי ראש בני ישראל ראשי תבות רבי ולהפך רשעים בחשך ידמו ראשי תבות רבי
שיחות הר"ן - אות קעד - גדולות נוראות השגתו
...- אות קעד - גדולות נוראות השגתו שמעתי מרבי שמעון הנזכר לעיל שאמר לו רבנו זכרונו לברכה, פה ברסלב סוף ימיו. כמו שאתה רואה אותי כל מה שיגעתי וטרחתי ופעלתי על ידי עבודתי מעודי עד היום הזה עתה אני יכול לפעל כל זה ביום אחד ואחר כך בזמן אחר אמר לו שעתה יכול לפעל כל זה בשעה אחת ואחר כך אמר שעתה יכול לפעל כל זה ברגע אחת והבן היטב עד היכן הדברים מגיעים כי בעת שאמר זאת לרבי שמעון כבר השיג מה שהשיג וכבר אמר עד אותה העת כמה פעמים שכל העבודה והשגה שמקדם אינה נחשבת לכלום נגד מה שהשיג עכשו אף על פי שגם מקדם היתה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פד - בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים, אָמַר לוֹ וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי
...- במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני [לשון החברים] איתא בגמרא: במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני לבאר זה, צריך לידע מה דאיתא בזוהר הקדוש וזה לשונו. 'תא חזי, לשית ימי בראשית לכל חד אית לה פרצופה דההוא דרגא דאנהיג לה, ולא תשכח יום, דלית בה טוב וכו'. וכל יומא אית לה גדר מלבר, דלא יעול כל בר נש לההוא טוב, כגון חשך דכסיא לנהורא וכו'. ובגין דא, מאן דאיהו חיבא ויעול למנדע רזין דאוריתא, כמה נחשים ועקרבים מבלבלין מחשבתה דלא יעול לאתר דלאו דילה. אבל מאן דאיהו טוב, כל אילין נטירין, אנון למימרה...
שיחות הר"ן - אות רפ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רפ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר לענין מה שהצדיקים הם נעים ונדים בדרך אמר שיש נשמות נדחות שאינם יכולים להתעלות כי אם על ידי מה שהצדיק נע ונד ויש צדיק שאינו רוצה להיות נע ונד אבל אף על פי כן הוא נע ונד בביתו הינו, מה שהוא הולך הנה והנה בביתו זהו גם כן בחינת נע ונד
שיחות הר"ן - אות רצב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רצב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן ספרו לי שיחתו הקדושה שחסיד אחד בא לפניו שהיה חשוב קצת וכבר היה בא בימים קצת, והיה לו ידיעה בכתבי האר"י זכרונו לברכה ורצה להתקרב לרבנו זכרונו לברכה והתחיל לדבר עם רבנו זכרונו לברכה, כדרך החסידים החשובים ואמר לרבנו זכרונו לברכה: יורנו רבנו דרך לעבודת הבורא יתברך ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה, בלשון תמיהה: "לדעת בארץ דרכך" ? הינו מי שהוא עדין משקע בארציות גמור הוא רוצה לדעת דרך להתקרב להשם יתברך ? וכפי המובן מהספור, שקפדתו היה מה שמדבר עמו בלשון גדלות שרוצה לידע דרך להשם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנט - דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי וְהִיא הַשְּׁכִינָה
...שיש אמצעי והיא השכינה דע שיש אמצעי והיא השכינה שהוא אמצעי בין בני אדם ובין השם יתברך כביכול וידוע שיש חלוק בין למוד התורות שלא כל אדם ואדם לומד בבחינה אחת ומי שזוכה ללמד להשכינה, שלמודו עולה להשכינה אזי השכינה, מקבלת הלמוד התורה ומעלה להשם יתברך ונמשך מזה שפע הינו שפע רוחניות ושפע גשמיות כי בהתורה יש אש ומים וכשהשכינה שהיא בחינת אמצעי מקבלת התורה אזי עולה כח האש למעלה ונמשך ממנו שפע למעלה, לכל העולמות ולכל המלאכים ושרפים וכו' וזה הוא שפע רוחניות וכח המים נעשה מזה שפע גשמיות, ויורד לזה העולם וזה...
ספר המידות - שלום
...המידות - שלום חלק א' א. נרות של שבת מרבין שלום. ב. על ידי רדיפת שלום זוכין לכבוד בעולם הזה ולחיים בעולם הבא. ג. כל שהוא מפני דרכי שלום אין בו משום "מדבר שקר תרחק". ד. בני אדם הכופים לצדקה, על ידם שלום המלכות נתוסף. ה. על ידי רדיפת שלום בא לבטחון. ו. שלום בא על ידי אמת. ז. בנין ירושלים תלוי בשלום. ח. על ידי שלום באים בשורות טובות. ט. כשיש מוסר, יש שלום. י. על ידי למוד תינוקות בבית רבן נתרבה שלום. יא. עכירת המים הוא סימן שאין שלום. יב. כשאין שלום, התפילות אינם מתקבלים. יג. על ידי שלום זוכין להתגלות...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3447 שניות - עכשיו 07_01_2026 השעה 04:07:27 - wesi2