ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ז - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים... 'יכול יהיו התלמידים לומדין ואינם מבינים תלמוד לומר: "אשר תשים לפניהם" ערכם לפניהם כשלחן ערוך' א. דע, כי עקר הגלות אינו אלא בשביל חסרון אמונה כמו שכתוב: "תבואי, תשורי מראש אמנה" ואמונה הוא בחינת תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו ... "וזה שער השמים" ובשביל זה כשפגם אברהם "במה אדע" ובזה פגם בירשת ארץ שהיא בחינת אמונה, בחינת תפילה היה גלות מצרים ודוקא יעקב ובניו ירדו מצרים כי הם בחינת שנים עשר נסחאות התפילה והוריד אותם בגלות ומצרים הוא הפוך הנסים כמו שכתוב: "ומצרים נסים לקראתו" שאין שם מקום הנסים ואין שם מקום התפילה כמו שכתוב: ... את כפי" וכל הגלויות מכונים בשם מצרים על שם שהם מצרים לישראל וכשפוגמין באמונה, בתפילה, בארץ ישראל הוא יורד לגלות וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין משיח בן דוד בא, אלא עד שתכלה פרוטה מן הכיס' הינו, שיכלו האפיקורסים ... כי חמרי חורתא. ושמעתי בת קול שאומרת: אוי לי שנשבעתי, ועכשו שנשבעתי, מי מפר לי רשב"ם: "שנשבעתי" = מן הגלות, כדכתיב קראי טובי בנביאים תא ואחוי לך טורא דסיני שהוא בחינת עצות כי שם קבלו תרי"ג עטין חזאי דהדרן ... "חורא" הינו לבן כי עכשו זה עקר הציצית ושמעתי בת קול שאומרת, אוי לי שנשבעתי פרש רבנו שמואל: על הגלות הינו, על ידי ציצית יכולין לבוא לעצת צדיקים לבחינת אמת ועל ידי אמת באים לאמונה כנ"ל ועל ידי אמונה בא הגאלה כנ"ל וזה ששמע חרטת השם יתברך על הגלות כי הציצית שהם 'חמרי חורא' גרם כל זה וזה פרוש: "ואלה" כל מקום שנאמר 'ואלה' מוסיף זה בחינת יוסף ...