ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריט - בִּצַּע אֶמְרָתוֹ
בצע אמרתו (איכה ב), 'בזע פורפירא דילה', (מדרש שם) כי בודאי אין הבית המקדש יכול לסבל כבודו וגאותו יתברך כמו שכתוב (מלכים א ח) : "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" וכו' רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו כדי להשרות שכינתו בבית המקדש כדי לגלות מלכותו וזה בחינת (תהלים צ"ג) : "ה' מלך גאות לבש" שכביכול בשביל לגלות מלכותו הלביש וצמצם את גאות שלו כדי שנוכל לסבל קבלת על מלכותו עלינו אבל כשישראל חטאו לפניו אזי כביכול הראה וגלה השם יתברך את גאותו וגאונו ולא רצה להלבישו ולצמצמו עוד וממילא נחרב הבית המקדש כי לא היה יכול לסבלו כנ"ל וזה "בצע אמרתו" 'בזע פורפירא דילה' שקרע את הלבוש שלו, הינו שקרע את הלבוש והצמצום הנ"ל בחינת "גאות לבש" הנ"ל וממילא נחרב הבית המקדש כי מאחר שקרע ובטל את הצמצום והלבוש שוב אין הבית המקדש יכול לסבל גאותו וגאונו כי "הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" כנ"ל עוד שמעתי בשמו לענין הנ"ל שהלביש וצמצם את גאותו כדי לגלות מלכותו שהזכיר אז מה שאמר ביום שלפניו והענין, שיראה בחינת מלכות הוא בחינת הכנעה וזה שכתוב (דברים י) : "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" שהשם יתברך מקטין את עצמו כביכול ושואל מהם יראה כי שואל מעמך, הוא בחינת הכנעה ושפלות, כמו השואל ומבקש מחברו (אבות פרק ג') "אלמלא מוראה של מלכות" (כמובא כבר כמה פעמים). ומלכות הוא בחינת עני והכנעה כי 'אין מלך בלא עם', שזהו בחינת 'עניות דלית לה מגרמה כלום' (כמובא במקום אחר) הינו שמדת המלכות אין לה מצד עצמה כלום כי אם על ידי העולם נתגלה מדת המלכות כי 'אין מלך בלא עם' נמצא שמדת המלכות שהיא בחינת יראה, היא בחינת עני והכנעה ועל כן בשעת מתן תורה שרצה השם יתברך לגלות מלכותו ויראתו הכניע את עצמו השם יתברך לישראל כביכול ובקש מהם שיקבלו מלכותו והבטיח להם כמה הבטחות, כמו שכתוב (שמות יט) : "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" וכו' שכל אלו ההבטחות הם בחינת הכנעה וכל זה היה בשביל לגלות מלכותו ויראתו כמו שכתוב (שם כ) : "ובעבור תהיה יראתו על פניכם" וכו' כי כל זה היה בשביל היראה שהיא בחינת מלכות כנ"ל כי השם יתברך מקטין את עצמו בשביל לגלות מלכותו כנ"ל וזהו : "ה' מלך גאות לבש" 'ה' מלך' הינו כשרצה השם יתברך לגלות מלכותו אזי "גאות לבש", שהלביש וצמצם את גאותו והקטין את עצמו כביכול כנ"ל. גם שמעתי, שאמר אז דברי צחות לדרשן אחד שישב על שלחנו אז בצע אמרתו שאומר תורה בשביל בצע וממון עוד מעין הנ"ל, שמעתי בשמו, שאמר על פסוק (ירמיה כ"ג) "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו" כי כשאדם מקטין את עצמו אז השם יתברך גם כן מקטין את עצמו אבל כשהאדם מתגאה ומתגדל, אזי השם יתברך גם כן מראה גאותו וגדלו וזהו : "אם יסתר איש במסתרים" שכשהאדם מקטין ומסתיר את עצמו במסתרים דהינו שמסתיר ומעלים ומקטין את עצמו בענווה ושפלות אזי "ואני לא אראנו", שאני גם כן מראה עצמי אליו בבחינת לא שהוא בחינת אין ואפס בחינת ענווה ושפלות, וכנ"ל
בִּצַּע אֶמְרָתוֹ, 'בִּזַּע פּוֹרְפִירָא דִּילֵהּ'

כִּי בְּוַדַּאי אֵין הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יָכוֹל לִסְבּל כְּבוֹדוֹ וְגַאֲוָתוֹ יִתְבָּרַך

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לא יְכַלְכְּלוּך אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה" וְכוּ'

רַק מֵחֲמַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל צִמְצֵם וְהִלְבִּישׁ אֶת גַּאֲוָתוֹ

כְּדֵי לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ

וְזֶה בְּחִינַת: "ה' מָלָך גֵּאוּת לָבֵשׁ"

שֶׁכִּבְיָכוֹל בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ

הִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גֵּאוּת שֶׁלּוֹ

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִסְבּל קַבָּלַת על מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ

אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל חָטְאוּ לְפָנָיו

אֲזַי כִּבְיָכוֹל הֶרְאָה וְגִלָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶת גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ

וְלא רָצָה לְהַלְבִּישׁוֹ וּלְצַמְצְמוֹ עוֹד

וּמִמֵּילָא נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ

כִּי לא הָיָה יָכוֹל לְסָבְלוֹ כַּנַּ"ל

וְזֶה "בִּצַּע אֶמְרָתוֹ" 'בִּזַּע פּוֹרְפִירָא דִּילֵהּ'

שֶׁקָּרַע אֶת הַלְּבוּשׁ שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ שֶׁקָּרַע אֶת הַלְּבוּשׁ וְהַצִּמְצוּם הַנַּ"ל בְּחִינַת "גֵּאוּת לָבֵשׁ" הַנַּ"ל

וּמִמֵּילָא נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ

כִּי מֵאַחַר שֶׁקָּרַע וּבִטֵּל אֶת הַצִּמְצוּם וְהַלְּבוּשׁ

שׁוּב אֵין הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יָכוֹל לִסְבּל גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ

כִּי "הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לא יְכַלְכְּלוּך" כַּנַּ"ל

עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לָעִנְיָן הַנַּ"ל

שֶׁהִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גַּאֲוָתוֹ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ

שֶׁהִזְכִּיר אָז מַה שֶּׁאָמַר בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו

וְהָעִנְיָן, שֶׁיִּרְאָה בְּחִינַת מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת הַכְנָעָה

וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "מָה ה' אֱלקֶיך שׁוֹאֵל מֵעִמָּך כִּי אִם לְיִרְאָה"

שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל וְשׁוֹאֵל מֵהֶם יִרְאָה

כִּי שׁוֹאֵל מֵעִמָּך, הוּא בְּחִינַת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת, כְּמוֹ הַשּׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ

"אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת" .

וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת ענִי וְהַכְנָעָה

כִּי 'אֵין מֶלֶך בְּלא עָם', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'עֲנִיּוּת דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם'

הַיְנוּ שֶׁמִּדַּת הַמַּלְכוּת אֵין לָהּ מִצַּד עַצְמָהּ כְּלוּם

כִּי אִם עַל יְדֵי הָעוֹלָם נִתְגַּלֶּה מִדַּת הַמַּלְכוּת

כִּי 'אֵין מֶלֶך בְּלא עָם'

נִמְצָא שֶׁמִּדַּת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, הִיא בְּחִינַת ענִי וְהַכְנָעָה

וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִרְאָתוֹ

הִכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְיִשְׂרָאֵל כִּבְיָכוֹל

וּבִקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיְּקַבְּלוּ מַלְכוּתוֹ

וְהִבְטִיחַ לָהֶם כַּמָּה הַבְטָחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" וְכוּ'

שֶׁכָּל אֵלּוּ הַהַבְטָחוֹת הֵם בְּחִינַת הַכְנָעָה

וְכָל זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִרְאָתוֹ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם" וְכוּ'

כִּי כָּל זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל הַיִּרְאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: "ה' מָלָך גֵּאוּת לָבֵשׁ"

'ה' מָלָך' הַיְנוּ כְּשֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ

אֲזַי "גֵּאוּת לָבֵשׁ", שֶׁהִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גַּאֲוָתוֹ וְהִקְטִין אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל כַּנַּ"ל.

גַּם שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָמַר אָז דִּבְרֵי צַחוּת לְדַרְשָׁן אֶחָד שֶׁיָּשַׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ אָז

בִּצַּע אֶמְרָתוֹ שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בִּשְׁבִיל בֶּצַע וּמָמוֹן

עוֹד מֵעֵין הַנַּ"ל, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר עַל פָּסוּק "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לא אֶרְאֶנּוּ"

כִּי כְּשֶׁאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ

אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַך גַּם כֵּן מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ

אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם מִתְגָּאֶה וּמִתְגַּדֵּל, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך גַּם כֵּן מַרְאֶה גַּאֲוָתוֹ וְגָדְלוֹ

וְזֶהוּ: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים"

שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מַקְטִין וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּמִסְתָּרִים

דְּהַיְנוּ שֶׁמַּסְתִּיר וּמַעֲלִים וּמַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בַּעֲנָוָוה וְשִׁפְלוּת

אֲזַי "וַאֲנִי לא אֶרְאֶנּוּ", שֶׁאֲנִי גַּם כֵּן מַרְאֶה עַצְמִי אֵלָיו בִּבְחִינַת לא

שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן וָאֶפֶס

בְּחִינַת עֲנָוָוה וְשִׁפְלוּת, וְכַנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסט - מִדִּירַת הַצַּדִּיק נִכָּר מַעֲשֵׂה הַדּוֹר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסט - מדירת הצדיק נכר מעשה הדור [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מדירת הצדיק נכר מעשה הדור וסימן לדבר, והיא יושבת תחת תמר ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'מה תמר אין לו אלא לב אחד אף ישראל כן'. [עד כאן לשונו, זכרונו לברכה]
סיפורי מעשיות - מעשה מנימוס המדינה והבעטלירס שהמליכו
...מעשיות - מעשה מנימוס המדינה והבעטלירס שהמליכו פעם אחת הייתה מדינה, שהנימוס [המנהג שלהם] היה, שכל שלוש שנים היו לוקחים מלך אחר, בזה האופן היו יוצאים לשדה, והראשון שפגעו בו היו ממליכים אותו, אפלו סומא וחיגר. פעם אחת יצאו, ופגעו ראשון בבעטליר אחד שהיה שכור, ותכף לקחו אותו בכבוד והביאו אותו לפלטין המלך, והפשיטו את מלבושיו והלבישו אותו בגדי מלכות והכתירוהו בכתר מלכות, והיה שכור ולא ידע כלום, ויישן. וכשנעור משנתו, וראה שהוא בפלטין של המלך ומלובש בגדי מלכות והמשוררים מזמרים, התפלא מאוד אם זה חלום. הלוא...
מעשה ממלך עניו - סיפורי מעשיות
...breslev.eip.co.il/?key=53 - סיפורי מעשיות - מעשה ו - ממלך עניו להלן מספר ביאורים במעשה הנ"ל. מעשה במלך אחד = המלך הוא האדם עצמו. היינו בחינת המלכות של האדם. דהיינו האגו / ה"אני" / הנשמה של האדם, שהיא בחינת מלכות, השכינה וכולי. והיה לו חכם = והיה לו חכם, היינו שיש לאדם שכל. שהוא החכם של המלך שהוא האדם. אמר המלך להחכם. = חשב האדם לעצמו. התייעצה בחינת המלכות של האדם עם השכל של האדם. באשר שיש מלך שחותם עצמו שהוא גבור גדול ואיש אמת וענו = זה הקב"ה. שהעולם נברא יש מאין. ולכן הוא מלך ענו, כי שורש ה"יש"...
שיחות הר"ן - אות רז - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רז - גדולות נוראות השגתו אמר. לפעמים אני מדבר איזה דבור לאיזה אדם ואין הדבור עושה פעלתו עד לזמן רחוק כמו שיש כשנותנין איזה סמים לרפואה לפעמים הסם עושה פעלתו ומועיל מיד ולפעמים צריך הסם לשהות בתוך האדם איזה זמן ואחר כך הוא עושה פעלתו כמו כן יש דברים שהוא מדבר שהם מנחים אצל האדם ואינם מעוררים אותו עד לזמן רחוק אבל סוף כל סוף יעשה הדבור פעלתו ויועיל בודאי
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1
...מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1 רבות נכתב בשבח ובמעלת הלימוד של הספר ליקוטי מוהר"ן (ראה כאן). יחד עם זאת לכל אחד ישנם קשיים שונים ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, כל אחד ומניעותיו הוא. מי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהמניעות הגדולות ביותר ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, מגיעה דווקא מהצד של ה"יצר הטוב". וכמו שאמר רבנו מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה . דהיינו שהיצר הרע מפיל את האדם על ידי זה שהוא מציע לו לעשות דברים "חיוביים" שונים שגורמים לו לבסוף...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן לענין התחזקות לבל יפל האדם בדעתו מחמת רבוי הפגמים והקלקולים שקלקל על ידי מעשיו ענה ואמר אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן.
שיחות הר"ן - אות קלח
שיחות הר"ן - אות קלח שמעתי מפיו הקדוש בעת שדבר עמנו מגדל הענין של ספורי מעשיות מצדיקים שנדפס בספריו הקדושים [בסימן רל"ד חלק א'] ואמר אז שהוא בעצמו זכרונו לברכה עקר התעוררותו לעבודת השם יתברך באמת היה על ידי ספורי מעשיות מצדיקים וספר שבבית אביו ואמו הצדיקים זכרונם לברכה היו שכיחים שם כל הצדיקים כי כל הצדיקים היו מצויים בקהלת מעז'בוז' מחמת שהוא מקום הבעל שם טוב זכרונו לברכה ורבם ככלם התאכסנו בבית אביו זכרונו לברכה ושמע הרבה מעשיות מצדיקים ועל ידי זה היה עקר התעוררותו להשם יתברך עד שזכה למה שזכה
שיחות הר"ן - אות רפה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הרב רבי נחמן שמעתי מפיו הקדוש פעם אחד שדבר בהפלגת גדלות סודות נוראות תורתנו הקדושה אמר: הלא כל ספר תקונים הוא על תבת בראשית לבד ועל ספר התקונים לבד לא יספיקו אלפים ספרים לבאר עצם רבוי הסודות שיש שם, אשר לא יכילם העיון כידוע לכל גדלת קדשת התקונים הקדוש, אשר כל עורות אילי נביות לא יספיקו לבאר סודותיו ורמיזותיו וכו' וכל ספר התקונים עם כל מה שנכלל בו כנזכר לעיל הוא רק פרוש על תבת בראשית לבד וכן על תבת ברא יכולין גם כן לעשות ספר תקונים עם רבוי סודות וכו' כנ"ל ומזה יכולין להבין ולשער קצת גבהות עמקות תורתנו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסט - וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה
...והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם כי כשיש צרות חס ושלום, הן צרות בכלליות או בפרטיות אי אפשר לרקד כי כשיש דינין מוסרין אותן לשלוחי הדין והם נקראים רצים והם בחינת רגלין ואזי הרגלין כבדים מחמת הדמים שנתפשטו לשם, הינו הדינין כי דמים בחינת דינים וכשנולד הדין אזי יוצאין הדמים מהרגלין כי בשעת לדה יוצאין הדמים מרגלי האשה ועל כן נצטננין רגליה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ועקר הלדה על ידי שיוצאין הדמים מהרגלין הינו שיוצאין הדינין מהרגלין כי בשעת עבור הוא בחינת...
חיי מוהר"ן - תקצג - עבודת השם
...השם אות תקצג הלך אנה ואנה בבית המיחד שהיה לו פה בברסלב וספר עמי מענין דרכי עבודת ה'. שיש לפעמים על פי רב יסורים גדולים לעבודתו ואחר כך מניחין לו לפעמים מעט, ויש לו איזה ניחא כידוע למי שנכנס קצת בעבודת ה'. ענה ואמר אין רשאים לותר להשם יתברך ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון, [... ] כלומר שבתחלה היו לו יסורים ובלבולים ואחר כך כשיש לו ניחא קצת יאמר, שכבר מלא השם יתברך שאלתו ואין צריכים להפצירו עוד כי באמת עדין לא נתן השם יתברך הישועה בשלמות ועדין צריכין להסתכל לישועה ולהתחטא לפניו הרבה כבן המתחטא לפני אביו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 05_06_2026 השעה 21:34:31 - wesi2