ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריט - בִּצַּע אֶמְרָתוֹ
בצע אמרתו (איכה ב), 'בזע פורפירא דילה', (מדרש שם) כי בודאי אין הבית המקדש יכול לסבל כבודו וגאותו יתברך כמו שכתוב (מלכים א ח) : "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" וכו' רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו כדי להשרות שכינתו בבית המקדש כדי לגלות מלכותו וזה בחינת (תהלים צ"ג) : "ה' מלך גאות לבש" שכביכול בשביל לגלות מלכותו הלביש וצמצם את גאות שלו כדי שנוכל לסבל קבלת על מלכותו עלינו אבל כשישראל חטאו לפניו אזי כביכול הראה וגלה השם יתברך את גאותו וגאונו ולא רצה להלבישו ולצמצמו עוד וממילא נחרב הבית המקדש כי לא היה יכול לסבלו כנ"ל וזה "בצע אמרתו" 'בזע פורפירא דילה' שקרע את הלבוש שלו, הינו שקרע את הלבוש והצמצום הנ"ל בחינת "גאות לבש" הנ"ל וממילא נחרב הבית המקדש כי מאחר שקרע ובטל את הצמצום והלבוש שוב אין הבית המקדש יכול לסבל גאותו וגאונו כי "הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" כנ"ל עוד שמעתי בשמו לענין הנ"ל שהלביש וצמצם את גאותו כדי לגלות מלכותו שהזכיר אז מה שאמר ביום שלפניו והענין, שיראה בחינת מלכות הוא בחינת הכנעה וזה שכתוב (דברים י) : "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" שהשם יתברך מקטין את עצמו כביכול ושואל מהם יראה כי שואל מעמך, הוא בחינת הכנעה ושפלות, כמו השואל ומבקש מחברו (אבות פרק ג') "אלמלא מוראה של מלכות" (כמובא כבר כמה פעמים). ומלכות הוא בחינת עני והכנעה כי 'אין מלך בלא עם', שזהו בחינת 'עניות דלית לה מגרמה כלום' (כמובא במקום אחר) הינו שמדת המלכות אין לה מצד עצמה כלום כי אם על ידי העולם נתגלה מדת המלכות כי 'אין מלך בלא עם' נמצא שמדת המלכות שהיא בחינת יראה, היא בחינת עני והכנעה ועל כן בשעת מתן תורה שרצה השם יתברך לגלות מלכותו ויראתו הכניע את עצמו השם יתברך לישראל כביכול ובקש מהם שיקבלו מלכותו והבטיח להם כמה הבטחות, כמו שכתוב (שמות יט) : "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" וכו' שכל אלו ההבטחות הם בחינת הכנעה וכל זה היה בשביל לגלות מלכותו ויראתו כמו שכתוב (שם כ) : "ובעבור תהיה יראתו על פניכם" וכו' כי כל זה היה בשביל היראה שהיא בחינת מלכות כנ"ל כי השם יתברך מקטין את עצמו בשביל לגלות מלכותו כנ"ל וזהו : "ה' מלך גאות לבש" 'ה' מלך' הינו כשרצה השם יתברך לגלות מלכותו אזי "גאות לבש", שהלביש וצמצם את גאותו והקטין את עצמו כביכול כנ"ל. גם שמעתי, שאמר אז דברי צחות לדרשן אחד שישב על שלחנו אז בצע אמרתו שאומר תורה בשביל בצע וממון עוד מעין הנ"ל, שמעתי בשמו, שאמר על פסוק (ירמיה כ"ג) "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו" כי כשאדם מקטין את עצמו אז השם יתברך גם כן מקטין את עצמו אבל כשהאדם מתגאה ומתגדל, אזי השם יתברך גם כן מראה גאותו וגדלו וזהו : "אם יסתר איש במסתרים" שכשהאדם מקטין ומסתיר את עצמו במסתרים דהינו שמסתיר ומעלים ומקטין את עצמו בענווה ושפלות אזי "ואני לא אראנו", שאני גם כן מראה עצמי אליו בבחינת לא שהוא בחינת אין ואפס בחינת ענווה ושפלות, וכנ"ל
בִּצַּע אֶמְרָתוֹ, 'בִּזַּע פּוֹרְפִירָא דִּילֵהּ'

כִּי בְּוַדַּאי אֵין הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יָכוֹל לִסְבּל כְּבוֹדוֹ וְגַאֲוָתוֹ יִתְבָּרַך

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לא יְכַלְכְּלוּך אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה" וְכוּ'

רַק מֵחֲמַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל צִמְצֵם וְהִלְבִּישׁ אֶת גַּאֲוָתוֹ

כְּדֵי לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ

וְזֶה בְּחִינַת: "ה' מָלָך גֵּאוּת לָבֵשׁ"

שֶׁכִּבְיָכוֹל בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ

הִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גֵּאוּת שֶׁלּוֹ

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִסְבּל קַבָּלַת על מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ

אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל חָטְאוּ לְפָנָיו

אֲזַי כִּבְיָכוֹל הֶרְאָה וְגִלָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶת גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ

וְלא רָצָה לְהַלְבִּישׁוֹ וּלְצַמְצְמוֹ עוֹד

וּמִמֵּילָא נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ

כִּי לא הָיָה יָכוֹל לְסָבְלוֹ כַּנַּ"ל

וְזֶה "בִּצַּע אֶמְרָתוֹ" 'בִּזַּע פּוֹרְפִירָא דִּילֵהּ'

שֶׁקָּרַע אֶת הַלְּבוּשׁ שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ שֶׁקָּרַע אֶת הַלְּבוּשׁ וְהַצִּמְצוּם הַנַּ"ל בְּחִינַת "גֵּאוּת לָבֵשׁ" הַנַּ"ל

וּמִמֵּילָא נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ

כִּי מֵאַחַר שֶׁקָּרַע וּבִטֵּל אֶת הַצִּמְצוּם וְהַלְּבוּשׁ

שׁוּב אֵין הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יָכוֹל לִסְבּל גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ

כִּי "הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לא יְכַלְכְּלוּך" כַּנַּ"ל

עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לָעִנְיָן הַנַּ"ל

שֶׁהִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גַּאֲוָתוֹ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ

שֶׁהִזְכִּיר אָז מַה שֶּׁאָמַר בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו

וְהָעִנְיָן, שֶׁיִּרְאָה בְּחִינַת מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת הַכְנָעָה

וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "מָה ה' אֱלקֶיך שׁוֹאֵל מֵעִמָּך כִּי אִם לְיִרְאָה"

שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל וְשׁוֹאֵל מֵהֶם יִרְאָה

כִּי שׁוֹאֵל מֵעִמָּך, הוּא בְּחִינַת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת, כְּמוֹ הַשּׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ

"אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת" .

וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת ענִי וְהַכְנָעָה

כִּי 'אֵין מֶלֶך בְּלא עָם', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'עֲנִיּוּת דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם'

הַיְנוּ שֶׁמִּדַּת הַמַּלְכוּת אֵין לָהּ מִצַּד עַצְמָהּ כְּלוּם

כִּי אִם עַל יְדֵי הָעוֹלָם נִתְגַּלֶּה מִדַּת הַמַּלְכוּת

כִּי 'אֵין מֶלֶך בְּלא עָם'

נִמְצָא שֶׁמִּדַּת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, הִיא בְּחִינַת ענִי וְהַכְנָעָה

וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִרְאָתוֹ

הִכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְיִשְׂרָאֵל כִּבְיָכוֹל

וּבִקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיְּקַבְּלוּ מַלְכוּתוֹ

וְהִבְטִיחַ לָהֶם כַּמָּה הַבְטָחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" וְכוּ'

שֶׁכָּל אֵלּוּ הַהַבְטָחוֹת הֵם בְּחִינַת הַכְנָעָה

וְכָל זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִרְאָתוֹ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם" וְכוּ'

כִּי כָּל זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל הַיִּרְאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: "ה' מָלָך גֵּאוּת לָבֵשׁ"

'ה' מָלָך' הַיְנוּ כְּשֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ

אֲזַי "גֵּאוּת לָבֵשׁ", שֶׁהִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גַּאֲוָתוֹ וְהִקְטִין אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל כַּנַּ"ל.

גַּם שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָמַר אָז דִּבְרֵי צַחוּת לְדַרְשָׁן אֶחָד שֶׁיָּשַׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ אָז

בִּצַּע אֶמְרָתוֹ שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בִּשְׁבִיל בֶּצַע וּמָמוֹן

עוֹד מֵעֵין הַנַּ"ל, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר עַל פָּסוּק "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לא אֶרְאֶנּוּ"

כִּי כְּשֶׁאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ

אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַך גַּם כֵּן מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ

אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם מִתְגָּאֶה וּמִתְגַּדֵּל, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך גַּם כֵּן מַרְאֶה גַּאֲוָתוֹ וְגָדְלוֹ

וְזֶהוּ: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים"

שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מַקְטִין וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּמִסְתָּרִים

דְּהַיְנוּ שֶׁמַּסְתִּיר וּמַעֲלִים וּמַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בַּעֲנָוָוה וְשִׁפְלוּת

אֲזַי "וַאֲנִי לא אֶרְאֶנּוּ", שֶׁאֲנִי גַּם כֵּן מַרְאֶה עַצְמִי אֵלָיו בִּבְחִינַת לא

שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן וָאֶפֶס

בְּחִינַת עֲנָוָוה וְשִׁפְלוּת, וְכַנַּ"ל
שבחי הר"ן - אות יט
...ילדותו לרוץ בכל פעם על קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה לבקש מאתו שיעזרו להתקרב להשם יתברך והיה רגיל לילך לשם בלילה ובזמן החרף בעת שהיה הקרירות גדול מאד היה הולך לשם בלילה ומשם חזר והלך אל המקוה והיה שם מקוה חוץ למרחץ ומקוה אחד בתוך המרחץ ובחר לו לילך בהמקוה שחוץ למרחץ, בעת הקרירות גדול וכבר היה קר לו מאד מחמת שבא מהקבר הנ"ל כי היה דרך רחוק בין ביתו להבית עלמין וכן מהבית עלמין למקוה מלבד השהיות שנשתהה הרבה על הקבר אף על פי כן אחר כל זה היה הולך...
תפילה לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע.
...עצמו היא עצת היצר הרע. מובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת ואתי פושקנצא ובלעה פרש רבנו שמואל, עורב ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'מי שמשחיר פניו כעורב ומי שנעשה אכזרי על בניו כעורב' הינו שמתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו ואינו חושב לכלום את עצמו ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו ונתבטל כאלו אינו בעולם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסג - חֳלִי הַקַּדַּחַת - בָּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם אוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה
...תורה רסג - חלי הקדחת - בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה דע שחלי הקדחת, רחמנא לצלן בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה כי כשאוכל יותר ממה שצריך הוא בחינת מאכל בהמה כי גדר האדם לאכל רק כפי מה שצריך וכשאוכל יותר הוא מעשה בהמה, שאוכלת ולועסת כל היום ועל ידי זה בא קדחת, רחמנא לצלן וכן כשנזדמן להאדם בתוך מאכלו ניצוצות שלא נתבררו עדין ממאכל בהמה למאכל אדם על ידי זה בא גם כן חלי הנ"ל [אם לא מי שהוא אדם גדול מאד שיכול לדלג מדרגה שלמה ולהעלות המאכל למעלת מדבר]...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כי איש הישראלי אם צריך לעצה
...- תורה תורות מכת"י - כי איש הישראלי אם צריך לעצה [הוספות לתורות מכתב יד רבינו ז"ל] [שמעתי מהרב וכו' יום ב' עקב תקס"ו לפ"ק] כי איש הישראלי אם צריך לעצה אזי ישאל עצה מבנים קטנים או מבני הצדיקים וכו' הן בגשמי והן ברוחני כי שם גמר העצה ועל פיהם יהי' כל דבר שבעולם ועל ידם נמתקו הדינים דהנה ידוע כי מקור העצה הוא בהחכמה המתפשט ומתהווה ע"י הדעת ונגמר ע"י הכליות כ"ש שהכליות יועצות כי הכליות הם כלי ההולדה להוציא מכח אל הפועל וע"כ ישאל להצדיק בעצמו או לתלמידי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב
...וגלה על ראשה וכו' (זכריה ד', הפטרת שבת חנוכה) א. הנה יקר גנוחי ונה [שקורין קרעכץ] מאיש ישראלי כי הוא שלמות החסרונות כי על ידי בחינת הנשימה שהוא הרוח חיים נברא העולם כמו שכתוב: "וברוח פיו כל צבאם" וחדוש העולם יהיה גם כן בבחינת הרוח כמו שכתוב: "תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה" והוא גם כן חיות האדם כי חיות האדם הוא הנשימה כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" וכתיב: "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" וכמו שאמרו חכמים: 'אם תחסר הנשימה תחסר החיים' נמצא, כי עקר...
שיחות הר"ן - אות רסז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: מי שרוצה לחדש בתורה מתר לו לחדש ולדרש כל מה שירצה כל מה שיזכה לחדש בשכלו ובלבד שלא יוציא איזה דין חדש על פי דרושיו שדורש בדרך דרוש וסוד והמובן מדבריו היה שאפילו בכונות האר"י זכרונו לברכה, ודרכי הקבלה מתר לחדש בהם כאשר ישיג שכלו ובלבד שלא יוציא מהם שום דין חס ושלום
ספר המידות - משיח
ספר המידות - משיח חלק שני א. על ידי ספורי מעשיות של צדיקים ממשיכין אור של משיח בעולם, ודוחה הרבה חשך וצרות מן העולם, גם זוכה לבגדים נאים. ב. על ידי תשובה הרוח של משיח מנשבת על גזרות המלכיות ומבטלן. ג. עתיד דור אחד שיהיה בעולם, שיהיה כלו זכאי. ד. על ידי אמת בא הקץ. ה. על ידי שמירת שבת ממשיך על עצמו אור של משיח גם על ידי תשובה.
סיפורי מעשיות - מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה
...עם בעל עגלה מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה לבערלין ושאר עירות הגדולות והלך האדון לעשות צרכיו ונשאר בעל העגלה ששמו היה איוואן עם העגלה באמצע השוק ונגש אליו איש אחד ושאלו מדוע עומד הוא באמצע הרחוב ושאלו האיש חיל מי אתה בגרמנית, ווער דא והוא חשב ששואלו את שמו ואמר לו איוואן והכה אותו האיש חיל כי לא הבין את שפת העגלון וצעק לו שוב ווער דא והוא ענה לו שוב איוואן והכה אותו שוב וצעק ווער דא עד שלקחו עם העגלה לאיזה רחוב מן הצד כשבא האדון אחר עשית צרכיו...
האם מי שמסיים את התיקון שלו מת?
...שאלה: רציתי לשאול, מה קורה למי שמסיים את התיקון שלו כאן בעולם הזה, האם הוא מת? תשובה: לשואל היקר, המחשבה הזאת שמי שמסיים את התיקון של כאן בעולם הזה, אז מיד הוא מת, זה לא יותר מאשר מיתוס בלבד, שאין לו שום אחיזה במציאות. הקב"ה הוא מושלם. אז האם זה מונע מהעולם להיות קיים? (העולם בייחס להשי"ת הוא כמו הגוף ביחס לנשמה). המשיח אמור להיות מושלם. אז האם הוא יהיה אדם מת, כי הלא הוא צריך להיות אדם מתוקן בשלמות? האם כאשר יבוא המשיח וכולם יגיעו לתכלית שלהם, האם...
חיי מוהר"ן - תקצ - עבודת השם
...פעם אחת היה קובל איש אחד לפניו זכרונו לברכה איך שקשה לו מאד להתפלל, כי המחשבות זרות מבלבלין אותו מאד. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מקבלין זאת לכפרת עון, וחיך קצת. וקצת היה נראה כונתו בזה כי הלא באמת אלו המחשבות הם בעצמם עוונות, ועל כן חיך קצת. אך אף על פי כן בודאי כל דבריו אמת וצדק כי על כל פנים בזה שאין מהרהר אחריו יתברך חס ושלום ויודע שבודאי השם יתברך רוצה לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 20_08_2025 השעה 09:02:56 - wesi2