ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות פט
דע שיש חבילות חבילות של עברות, רחמנא לצלן כי 'עברה גוררת עברה' (אבות ד ב) הינו כשאדם עובר עברה חס ושלום אזי עברה ראשונה גוררת אותו לעשות עברות אחרות השיכים לה דיקא וכן כשעושה עברה אחרת חס ושלום אזי גוררת גם כן עברות השיכים לה כי כל עברה ועברה גוררת עברות השיכים לה ונגררין אחריה אבל לא עברות שאין שיכים לה וזה בחינת חבילות חבילות עברות חס ושלום כי עברה הראשונה עם העברות שנגררו אחריה דהינו השיכים לה כנ"ל הם בחינת חבילה אחת של עברות וכן עברה אחרת עם העברות השיכים לה שנגררו אחריה הם חבילה אחרת וכו' עד שנעשו חס ושלום, חבילות חבילות של עברות רחמנא לצלן ומכל חבילה וחבילה נבראת כת אחת של מחבלים ומקטרגים (אבות ד יא) והמחבלים צועקים: הב לנא חיי הב לנא מזוני כי הוא הבעל עברה הינו שהוא הבעל של העברה וצריך לתן להם חיי ומזוני כי עברה הראשונה עשה בלי הכרח וצריך בודאי לתן לה מזונות ואפילו העברות האחרות השיכים לעברה הראשונה שנגררו אחריה צריך לתן להם גם כן מזונות ואף על פי שהיה כמו מכרח לעשותן כי עברה הראשונה גררה אותן כנ"ל אף על פי כן צריך לתן להם מזונות כי יש להם טענה היה לך לעשות מצוה תכף אחר עברה הראשונה והיתה המצוה מגנה עליו על כן צריך לתן לכלם מזונות וחיות והתקון הוא, שילמד לעשות ולקים השלש עשרה מדות של רחמים וחסדים דהינו שיהיה לו רחמנות וירבה לעשות חסד ויקים כל השלש עשרה מדות של רחמים כי על ידי שמקים השלש עשרה מדות של רחמים על ידי זה הוא מעורר למעלה השלש עשרה מדות העליונים של רחמים ועל ידי זה נכנעין ועוברין המחבלים שנעשו על ידי העברות בבחינת: "אל מלך יושב על כסא רחמים וכו' מוחל עוונות עמו מעביר ראשון ראשון" הינו שעל ידי השלש עשרה מדות של רחמים מעביר הקדוש ברוך הוא עברות הראשונים שבכל חבילה וחבילה ואזי שאר העוונות שבחבילה שבים אל השם יתברך והוא יתברך נותן להם חיות וזה בחינת: "אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו" (תהלים נא טו) 'דרכיך' זה בחינת השלש עשרה מדות כמו שכתוב "הודיעני נא את דרכיך" (שמות לג יג) והראה לו הקדוש ברוך הוא השלש עשרה מדות הינו כשלומדים לעשות השלש עשרה מדות אזי "וחטאים אליך ישובו" הינו שהעברות שבחבילה שבים אל השם יתברך אך מאין הקדוש ברוך הוא נותן להם חיות דע כי יש בסטרא אחרא בחינת ראשון לראשונים דהינו בחינת אדום שנקרא ראשון כמו שכתוב (בראשית כב, כה) : "ויצא הראשון אדמוני" והוא בחינת ראשון לראשונים דהינו שהוא ראשון להעברות הראשונים הנ"ל כי כלם נמשכים ובאים על ידו כי באמת לפי גדל קדשת ישראל אין ראוי להם כלל לעשות עברות חס ושלום רק מחמת תקף הגלות שסובלים מהאמות על ידי מסים וארנוניות מחמת זה באים לעברות חס ושלום נמצא שכל העברות נמשכים על ידי אדום על ידי שאנו מסורים בגלות אצלו והוא בחינת ראשון לראשונים כנ"ל ועל כן הקדוש ברוך הוא נותן העוונות עליו ונמשך להם חיות ממנו וזה בחינת "תנה עון על עונם" (תהלים סט, כח) הינו שהקדוש ברוך הוא נותן עליו העוונות של ישראל ונמשך להם חיות ממנו וכל זה נעשה על ידי הרחמנות שעל ידי זה מעוררין השלש עשרה מדות של רחמים כנ"ל אבל העניים שאין להם מדת רחמנות מפני שהם בחינת תקפא דדינא בחינת שמעון שנאמר בו (בראשית מט, ז) : "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" שהם מחזרין על הפתחים (בראשית רבא צח י) ושמעון הוא בחינת גבורות ודינים כמובא (זהר בראשית רלו: שמות ו) וכמו שאנו רואין בחוש שהם אכזרים מאד כי אין להם מדת רחמנות מחמת שהם בחינת תקפא דדינא ואין מרחמים בדין ומאחר שאין להם רחמנות דהינו בחינת השלש עשרה מדות של רחמים ואין יכולין לעורר השלש עשרה מדות העליונים על כן צריכין לבקש מהשם יתברך רחמים דהינו שצריכין לבקש ולחנן לפני השם יתברך שירחם מעצמו יתברך עם השלש עשרה מדות שלו ויעורר ברחמיו השלש עשרה מדות של רחמים ויעביר ראשון ראשון וזה בחינת: "אל תזכר לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד" (תהלים עט ח) הינו שאנו מבקשים מהשם יתברך לבל יזכר לנו עוונות הראשונים שבכל חבילה וחבילה של עוונות כנ"ל דהינו שיעביר ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל בחינת מעביר ראשון ראשון וכו' כנ"ל שעל ידי זה ממילא בטלין ונסתלקין כל שאר העוונות שבכל חבילה וחבילה כנ"ל אך לזה היינו צריכים לקים כל השלש עשרה מדות של רחמים כדי לעורר על ידי זה שלש עשרה מדות העליונים שעל ידי זה הקדוש ברוך הוא מעביר ראשון ראשון וכו' כנ"ל ועל זה אנו מבקשין 'מהר יקדמונו רחמיך' דיקא 'כי דלנו מאד' הינו כי אנחנו דלים ואביונים מאד ואין לנו מדת הרחמנות כנ"ל ואין לנו כח שאנחנו נזכה לעורר השלש עשרה מדות של רחמים על כן אנו פורשים כפינו לפניו יתברך ומתחננים אליו שיעורר בעצמו השלש עשרה מדות של רחמים כי אנו אין לנו כח לעוררם 'כי דלנו מאד' וכו' כנ"ל וזהו 'מהר יקדמונו רחמיך' דיקא מעצמך 'כי דלנו מאד' וכו' כנ"ל ועל ידי זה 'אל תזכר לנו עוונות ראשונים' בחינת 'מעביר ראשון ראשון' וכו' כנזכר לעיל
דַּע שֶׁיֵּשׁ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן

כִּי 'עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה'

הַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם

אֲזַי עֲבֵרָה רִאשׁוֹנָה גּוֹרֶרֶת אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת אֲחֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ דַּיְקָא

וְכֵן כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה אַחֶרֶת חַס וְשָׁלוֹם

אֲזַי גּוֹרֶרֶת גַּם כֵּן עֲבֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ

כִּי כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ וְנִגְרָרִין אַחֲרֶיהָ

אֲבָל לא עֲבֵרוֹת שֶׁאֵין שַׁיָּכִים לָהּ

וְזֶה בְּחִינַת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת עֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם

כִּי עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה עִם הָעֲבֵרוֹת שֶׁנִּגְרְרוּ אַחֲרֶיהָ דְּהַיְנוּ הַשַּׁיָּכִים לָהּ כַּנַּ"ל

הֵם בְּחִינַת חֲבִילָה אַחַת שֶׁל עֲבֵרוֹת

וְכֵן עֲבֵרָה אַחֶרֶת עִם הָעֲבֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ שֶׁנִּגְרְרוּ אַחֲרֶיהָ

הֵם חֲבִילָה אַחֶרֶת וְכוּ'

עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ חַס וְשָׁלוֹם, חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן

וּמִכָּל חֲבִילָה וַחֲבִילָה נִבְרֵאת כַּת אַחַת שֶׁל מְחַבְּלִים וּמְקַטְרְגִים

וְהַמְחַבְּלִים צוֹעֲקִים: הַב לָנָא חַיֵּי הַב לָנָא מְזוֹנֵי

כִּי הוּא הַבַּעַל עֲבֵרָה

הַיְנוּ שֶׁהוּא הַבַּעַל שֶׁל הָעֲבֵרָה וְצָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם חַיֵּי וּמְזוֹנֵי

כִּי עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה עָשָׂה בְּלִי הֶכְרֵחַ

וְצָרִיךְ בְּוַדַּאי לִתֵּן לָהּ מְזוֹנוֹת

וַאֲפִילּוּ הָעֲבֵרוֹת הָאֲחֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לַעֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּגְרְרוּ אַחֲרֶיהָ צָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם גַּם כֵּן מְזוֹנוֹת

וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה כְּמוֹ מֻכְרָח לַעֲשׂוֹתָן

כִּי עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה גָּרְרָה אוֹתָן כַּנַּ"ל

אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם מְזוֹנוֹת

כִּי יֵשׁ לָהֶם טַעֲנָה

הָיָה לְךָ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה תֵּכֶף אַחַר עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה

וְהָיְתָה הַמִּצְוָה מְגִנָּה עָלָיו

עַל כֵּן צָרִיךְ לִתֵּן לְכֻלָּם מְזוֹנוֹת וְחִיּוּת

וְהַתִּקּוּן הוּא, שֶׁיִּלְמַד לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים וַחֲסָדִים

דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַחֲמָנוּת וְיַרְבֶּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד

וִיקַיֵּם כָּל הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

כִּי עַל יְדֵי שֶׁמְּקַיֵּם הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

עַל יְדֵי זֶה הוּא מְעוֹרֵר לְמַעְלָה הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל רַחֲמִים

וְעַל יְדֵי זֶה נִכְנָעִין וְעוֹבְרִין הַמְחַבְּלִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי הָעֲבֵרוֹת

בִּבְחִינַת: "אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וְכוּ' מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן"

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

מַעֲבִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲבֵרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה

וַאֲזַי שְׁאָר הָעֲווֹנוֹת שֶׁבַּחֲבִילָה שָׁבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְהוּא יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת

וְזֶה בְּחִינַת: "אֲלַמְּדָה פשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ"

'דְּרָכֶיךָ' זֶה בְּחִינַת הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ"

וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת

הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת

אֲזַי "וַחֲטָאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ"

הַיְנוּ שֶׁהָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּחֲבִילָה שָׁבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

אַךְ מֵאַיִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת

דַּע כִּי יֵשׁ בַּסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים

דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱדוֹם שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי"

וְהוּא בְּחִינַת רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים

דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְהָעֲבֵרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הַנַּ"ל

כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִים וּבָאִים עַל יָדוֹ

כִּי בֶּאֱמֶת לְפִי גּדֶל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל אֵין רָאוּי לָהֶם כְּלָל לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם

רַק מֵחֲמַת תּקֶף הַגָּלוּת שֶׁסּוֹבְלִים מֵהָאֻמּוֹת עַל יְדֵי מִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת

מֵחֲמַת זֶה בָּאִים לַעֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם

נִמְצָא שֶׁכָּל הָעֲבֵרוֹת נִמְשָׁכִים עַל יְדֵי אֱדוֹם

עַל יְדֵי שֶׁאָנוּ מְסוּרִים בַּגָּלוּת אֶצְלוֹ

וְהוּא בְּחִינַת רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן הָעֲווֹנוֹת עָלָיו

וְנִמְשָׁךְ לָהֶם חִיּוּת מִמֶּנּוּ

וְזֶה בְּחִינַת "תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם"

הַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן עָלָיו הָעֲווֹנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְנִמְשָׁךְ לָהֶם חִיּוּת מִמֶּנּוּ

וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הָרַחֲמָנוּת

שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים כַּנַּ"ל

אֲבָל הָעֲנִיִּים שֶׁאֵין לָהֶם מִדַּת רַחֲמָנוּת

מִפְּנֵי שֶׁהֵם בְּחִינַת תֻּקְפָּא דְּדִינָא

בְּחִינַת שִׁמְעוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל"

שֶׁהֵם מְחַזְּרִין עַל הַפְּתָחִים

וְשִׁמְעוֹן הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים כַּמּוּבָא

וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁהֵם אַכְזָרִים מְאד

כִּי אֵין לָהֶם מִדַּת רַחֲמָנוּת

מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּחִינַת תֻּקְפָּא דְּדִינָא וְאֵין מְרַחֲמִים בַּדִּין

וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לָהֶם רַחֲמָנוּת

דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

וְאֵין יְכוֹלִין לְעוֹרֵר הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָעֶלְיוֹנִים

עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים

דְּהַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

שֶׁיְּרַחֵם מֵעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ עִם הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁלּוֹ

וִיעוֹרֵר בְּרַחֲמָיו הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

וְיַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן

וְזֶה בְּחִינַת: "אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַּלּוֹנוּ מְאד"

הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַל יִזְכּר לָנוּ עֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה שֶׁל עֲווֹנוֹת כַּנַּ"ל

דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל

בְּחִינַת מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל

שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא בְּטֵלִין וְנִסְתַּלְּקִין כָּל שְׁאָר הָעֲווֹנוֹת שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל

אַךְ לָזֶה הָיִינוּ צְרִיכִים לְקַיֵּם כָּל הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

כְּדֵי לְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְעַל זֶה אָנוּ מְבַקְּשִׁין 'מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ' דַּיְקָא 'כִּי דַלּנוּ מְאד'

הַיְנוּ כִּי אֲנַחְנוּ דַלִּים וְאֶבְיוֹנִים מְאד וְאֵין לָנוּ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת כַּנַּ"ל

וְאֵין לָנוּ כּחַ שֶׁאֲנַחְנוּ נִזְכֶּה לְעוֹרֵר הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

עַל כֵּן אָנוּ פּוֹרְשִׂים כַּפֵּינוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּמִתְחַנְּנִים אֵלָיו שֶׁיְּעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

כִּי אָנוּ אֵין לָנוּ כּחַ לְעוֹרְרָם 'כִּי דַּלּנוּ מְאד' וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ 'מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ' דַּיְקָא מֵעַצְמְךָ

'כִּי דַּלּנוּ מְאד' וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה 'אַל תִּזְכּר לָנוּ עֲווֹנוֹת רִאשׁוֹנִים'

בְּחִינַת 'מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן' וְכוּ'

כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פא - כְּשֶׁאָדָם מְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה
...עצמו בשמחה של מצוה כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה והשמחה גדולה כל כך עד שנוגעת עד רגליו הינו שמרקד מחמת שמחה זה הבחינה נקרא: "ונביא לבב חכמה" הרגלים הם נצח והוד בחינת נביאים נתעלים לבחינת לב על ידי השמחה שבלב כי השמחה מעלה אותם וזהו הרקוד שמעלה רגליו בכל פעם וכשלומד תורה או שעושה מצוה בכל כך שמחה שהשמחה נוגעת עד רגליו, ומעלה את רגליו למעלה בזה נתעלים כל תומכי דאוריתא, שהם נקראים סמכי קשוט . "צדק יקראהו לרגלו", כי התורה והמצוה נקראים צדק כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'צדק תדברון' וכו' וכמו שכתוב:כי...
שיחות הר"ן - אות רנג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן איש אחד מחשוכי בנים, והיה מאנשי רבנו זכרונו לברכה ופעם אחת היה בבית רבנו זכרונו לברכה והיה יום אחד שנכנסו אצלו כמה חשוכי בנים ושחרו אותו שיעזר להם ונכנס האיש הנ"ל מאנשיו גם כן, ובקש אותו גם כן עבור בנים השיב לו מה הרעש הזה הלא עקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים וזהו העקר על כן העקר לבקש על יהדות שתזכה לילך בדרך הישר וכו' בודאי אם אפשר לזכות לבנים בגשמיות בודאי מה טוב אבל העקר הוא לשום לב להתקרב להשם יתברך כי זה עקר התולדות וכו' כנזכר לעיל ומאז פסק אותו האיש הנ"ל להפציר אותו עבור...
שיחות הר"ן - אות כד
...הר"ן - אות כד מעלת הזוכה לתן מעות לצדיקי אמת היא גדולה ויקרה מאד מאד למשל בן שנתרחק מאביו והבן יש לו געגועים גדולים מאד לאביו וכן האב יש לו געגועים גדולים לבנו לימים נתישב בדעתו האב לילך ולסע לבנו וכן הבן נתישב גם כן לילך ולסע לאביו והלכו ונסעו זה לזה וכל מה שנתקרבו יותר נתגדל ביותר הגעגועים שלהם והיו הולכים ונוסעים זה לזה דהינו האב להבן והבן להאב עד שנתקרבו ולא היה ביניהם כי אם שתי פרסאות לבד והבין האב בגדל הגעגועים שלו שאם יניח עצמו להיות נמשך אחר הגעגועים לא יהיה לו כח לסבל עוד הגעגועים של אלו...
שיחות הר"ן - אות סב
...סב דע שיש בבני אדם סגלות גדולות כי יכולין לפעל על ידי מחשבתם מה שהם חושבים ואפילו היקרות חס ושלום, הוא בא ממחשבות בני אדם כי כשהמחשבה היא כלה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כלם עד הנקדה וכשכלם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות, לא בדרך כלל כגון שיחשב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת גלמי כלים ויכול...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כח - בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא
...דעלמא [לשון רבנו זכרונו לברכה] בני לן ביתא באוירא דעלמא, אמר שם, קם ותלא בין שמיא לארעא. אמר להו, אפיקו לי לבני וטינא מהתם. אמרו: ומי איכא דמצי לאסוקי התם. אמר: ומי איכא דמצי למבני ביתא בין שמיא לארעא. א. המתנגדים המבזים והמחרפים יראי השם זה מחמת שמקבלים תורה מתלמידי חכמים שדין יהודאין כי תלמידי חכמים שדין יהודאין הם מקבלים תורתם מהשדין שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים ובאלפין אלו כתיב בשלמה "וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף" כי שלמה זכה להם בקדשה אבל תלמידי חכמים שדין יהודאין מקבלין מהם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קו - אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל
...מוהר"ן ח"א - תורה קו - אשרי משכיל אל דל [לשון החברים] אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' . איתא 'דאין עניות אלא מן הדעת' ועל זה צריך רחמנות כי אין רחמנות גדולה מזה בכללות ובפרטות בכללות על איש שאין לו שכל בעבודת הבורא וצריך הבעל שכל להשכילו ובפרטות על האיש עצמו כי יש זמן שאין לו שכל, והוא נקרא קטנות המחין וצריך לחזק את עצמו לבוא לגדלות המחין וכשבא לגדלות המחין נמתקין כל הדינין וממשיך עליו חסדים ורחמים וזה מאמר חכמינו זכרונם לברכה 'גדולה דעה שנתנה בין שני אותיות' שנאמר: "כי אל דעות ה'" פרוש: כשיבוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכד - שִׁיר מִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ, 'זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכד - שיר מזמור למנצח, 'זמרו למי שמנצחין אותו ושמח' שיר מזמור למנצח, 'זמרו למי שמנצחין אותו ושמח' כי כשמדבר לפני הקדוש ברוך הוא ומפרש שיחתו בטענות ובקשות רוצה לנצח את הקדוש ברוך הוא כביכול והשם יתברך יש לו תענוג מזה על כן שולח לו דבורים שיוכל לנצח אותו כביכול כדי לקבל התענוג כי בלא זה בודאי לא היה אפשר לבשר ודם לנצח את הקדוש ברוך הוא אך השם יתברך עצמו שולח ומזמין לו דבורים וטענות לנצח אותו כנ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסא - הַמַּחֲלקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסא - המחלקת מגביה ומרים את האדם המחלקת מגביה ומרים את האדם כי "האדם עץ השדה" והנה עץ המנח על הארץ אי אפשר לו להגביה את עצמו כי אם על ידי שבאין עליו מים שוטפין אזי המים מרימין ונושאין את העץ והמחלקת נקרא מים כמו שכתוב: "סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד"
סיפורי מעשיות - מעשה מנימוס המדינה והבעטלירס שהמליכו
...- מעשה מנימוס המדינה והבעטלירס שהמליכו פעם אחת הייתה מדינה, שהנימוס [המנהג שלהם] היה, שכל שלוש שנים היו לוקחים מלך אחר, בזה האופן היו יוצאים לשדה, והראשון שפגעו בו היו ממליכים אותו, אפלו סומא וחיגר. פעם אחת יצאו, ופגעו ראשון בבעטליר אחד שהיה שכור, ותכף לקחו אותו בכבוד והביאו אותו לפלטין המלך, והפשיטו את מלבושיו והלבישו אותו בגדי מלכות והכתירוהו בכתר מלכות, והיה שכור ולא ידע כלום, ויישן. וכשנעור משנתו, וראה שהוא בפלטין של המלך ומלובש בגדי מלכות והמשוררים מזמרים, התפלא מאוד אם זה חלום. הלוא הוא זוכר...
שיחות הר"ן - אות כו
...היא חסרון גדול בעיניהם אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת ה' אם היה זוכר כל מה שעבר לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אפן גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו אבל עכשו על ידי השכחה נשכח מה שעבר ואצלו הדרך שכל מה שעבר והלך, נפסק והולך לחלוטין ואינו חוזר בדעתו עוד כלל ואינו מבלבל כלל עצמו עוד במה שכבר עבר והלך וכו' וענין זה הוא דרך עצה טובה גדולה מאד בעבודת ה' כי על פי רב יש להאדם בלבולים רבים וערבוב הדעת מאד ממה שחלף ועבר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 10_05_2026 השעה 17:35:26 - wesi2