ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות פט
דע שיש חבילות חבילות של עברות, רחמנא לצלן כי 'עברה גוררת עברה' (אבות ד ב) הינו כשאדם עובר עברה חס ושלום אזי עברה ראשונה גוררת אותו לעשות עברות אחרות השיכים לה דיקא וכן כשעושה עברה אחרת חס ושלום אזי גוררת גם כן עברות השיכים לה כי כל עברה ועברה גוררת עברות השיכים לה ונגררין אחריה אבל לא עברות שאין שיכים לה וזה בחינת חבילות חבילות עברות חס ושלום כי עברה הראשונה עם העברות שנגררו אחריה דהינו השיכים לה כנ"ל הם בחינת חבילה אחת של עברות וכן עברה אחרת עם העברות השיכים לה שנגררו אחריה הם חבילה אחרת וכו' עד שנעשו חס ושלום, חבילות חבילות של עברות רחמנא לצלן ומכל חבילה וחבילה נבראת כת אחת של מחבלים ומקטרגים (אבות ד יא) והמחבלים צועקים: הב לנא חיי הב לנא מזוני כי הוא הבעל עברה הינו שהוא הבעל של העברה וצריך לתן להם חיי ומזוני כי עברה הראשונה עשה בלי הכרח וצריך בודאי לתן לה מזונות ואפילו העברות האחרות השיכים לעברה הראשונה שנגררו אחריה צריך לתן להם גם כן מזונות ואף על פי שהיה כמו מכרח לעשותן כי עברה הראשונה גררה אותן כנ"ל אף על פי כן צריך לתן להם מזונות כי יש להם טענה היה לך לעשות מצוה תכף אחר עברה הראשונה והיתה המצוה מגנה עליו על כן צריך לתן לכלם מזונות וחיות והתקון הוא, שילמד לעשות ולקים השלש עשרה מדות של רחמים וחסדים דהינו שיהיה לו רחמנות וירבה לעשות חסד ויקים כל השלש עשרה מדות של רחמים כי על ידי שמקים השלש עשרה מדות של רחמים על ידי זה הוא מעורר למעלה השלש עשרה מדות העליונים של רחמים ועל ידי זה נכנעין ועוברין המחבלים שנעשו על ידי העברות בבחינת: "אל מלך יושב על כסא רחמים וכו' מוחל עוונות עמו מעביר ראשון ראשון" הינו שעל ידי השלש עשרה מדות של רחמים מעביר הקדוש ברוך הוא עברות הראשונים שבכל חבילה וחבילה ואזי שאר העוונות שבחבילה שבים אל השם יתברך והוא יתברך נותן להם חיות וזה בחינת: "אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו" (תהלים נא טו) 'דרכיך' זה בחינת השלש עשרה מדות כמו שכתוב "הודיעני נא את דרכיך" (שמות לג יג) והראה לו הקדוש ברוך הוא השלש עשרה מדות הינו כשלומדים לעשות השלש עשרה מדות אזי "וחטאים אליך ישובו" הינו שהעברות שבחבילה שבים אל השם יתברך אך מאין הקדוש ברוך הוא נותן להם חיות דע כי יש בסטרא אחרא בחינת ראשון לראשונים דהינו בחינת אדום שנקרא ראשון כמו שכתוב (בראשית כב, כה) : "ויצא הראשון אדמוני" והוא בחינת ראשון לראשונים דהינו שהוא ראשון להעברות הראשונים הנ"ל כי כלם נמשכים ובאים על ידו כי באמת לפי גדל קדשת ישראל אין ראוי להם כלל לעשות עברות חס ושלום רק מחמת תקף הגלות שסובלים מהאמות על ידי מסים וארנוניות מחמת זה באים לעברות חס ושלום נמצא שכל העברות נמשכים על ידי אדום על ידי שאנו מסורים בגלות אצלו והוא בחינת ראשון לראשונים כנ"ל ועל כן הקדוש ברוך הוא נותן העוונות עליו ונמשך להם חיות ממנו וזה בחינת "תנה עון על עונם" (תהלים סט, כח) הינו שהקדוש ברוך הוא נותן עליו העוונות של ישראל ונמשך להם חיות ממנו וכל זה נעשה על ידי הרחמנות שעל ידי זה מעוררין השלש עשרה מדות של רחמים כנ"ל אבל העניים שאין להם מדת רחמנות מפני שהם בחינת תקפא דדינא בחינת שמעון שנאמר בו (בראשית מט, ז) : "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" שהם מחזרין על הפתחים (בראשית רבא צח י) ושמעון הוא בחינת גבורות ודינים כמובא (זהר בראשית רלו: שמות ו) וכמו שאנו רואין בחוש שהם אכזרים מאד כי אין להם מדת רחמנות מחמת שהם בחינת תקפא דדינא ואין מרחמים בדין ומאחר שאין להם רחמנות דהינו בחינת השלש עשרה מדות של רחמים ואין יכולין לעורר השלש עשרה מדות העליונים על כן צריכין לבקש מהשם יתברך רחמים דהינו שצריכין לבקש ולחנן לפני השם יתברך שירחם מעצמו יתברך עם השלש עשרה מדות שלו ויעורר ברחמיו השלש עשרה מדות של רחמים ויעביר ראשון ראשון וזה בחינת: "אל תזכר לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד" (תהלים עט ח) הינו שאנו מבקשים מהשם יתברך לבל יזכר לנו עוונות הראשונים שבכל חבילה וחבילה של עוונות כנ"ל דהינו שיעביר ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל בחינת מעביר ראשון ראשון וכו' כנ"ל שעל ידי זה ממילא בטלין ונסתלקין כל שאר העוונות שבכל חבילה וחבילה כנ"ל אך לזה היינו צריכים לקים כל השלש עשרה מדות של רחמים כדי לעורר על ידי זה שלש עשרה מדות העליונים שעל ידי זה הקדוש ברוך הוא מעביר ראשון ראשון וכו' כנ"ל ועל זה אנו מבקשין 'מהר יקדמונו רחמיך' דיקא 'כי דלנו מאד' הינו כי אנחנו דלים ואביונים מאד ואין לנו מדת הרחמנות כנ"ל ואין לנו כח שאנחנו נזכה לעורר השלש עשרה מדות של רחמים על כן אנו פורשים כפינו לפניו יתברך ומתחננים אליו שיעורר בעצמו השלש עשרה מדות של רחמים כי אנו אין לנו כח לעוררם 'כי דלנו מאד' וכו' כנ"ל וזהו 'מהר יקדמונו רחמיך' דיקא מעצמך 'כי דלנו מאד' וכו' כנ"ל ועל ידי זה 'אל תזכר לנו עוונות ראשונים' בחינת 'מעביר ראשון ראשון' וכו' כנזכר לעיל
דַּע שֶׁיֵּשׁ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן

כִּי 'עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה'

הַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם

אֲזַי עֲבֵרָה רִאשׁוֹנָה גּוֹרֶרֶת אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת אֲחֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ דַּיְקָא

וְכֵן כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה אַחֶרֶת חַס וְשָׁלוֹם

אֲזַי גּוֹרֶרֶת גַּם כֵּן עֲבֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ

כִּי כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ וְנִגְרָרִין אַחֲרֶיהָ

אֲבָל לא עֲבֵרוֹת שֶׁאֵין שַׁיָּכִים לָהּ

וְזֶה בְּחִינַת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת עֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם

כִּי עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה עִם הָעֲבֵרוֹת שֶׁנִּגְרְרוּ אַחֲרֶיהָ דְּהַיְנוּ הַשַּׁיָּכִים לָהּ כַּנַּ"ל

הֵם בְּחִינַת חֲבִילָה אַחַת שֶׁל עֲבֵרוֹת

וְכֵן עֲבֵרָה אַחֶרֶת עִם הָעֲבֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ שֶׁנִּגְרְרוּ אַחֲרֶיהָ

הֵם חֲבִילָה אַחֶרֶת וְכוּ'

עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ חַס וְשָׁלוֹם, חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן

וּמִכָּל חֲבִילָה וַחֲבִילָה נִבְרֵאת כַּת אַחַת שֶׁל מְחַבְּלִים וּמְקַטְרְגִים

וְהַמְחַבְּלִים צוֹעֲקִים: הַב לָנָא חַיֵּי הַב לָנָא מְזוֹנֵי

כִּי הוּא הַבַּעַל עֲבֵרָה

הַיְנוּ שֶׁהוּא הַבַּעַל שֶׁל הָעֲבֵרָה וְצָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם חַיֵּי וּמְזוֹנֵי

כִּי עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה עָשָׂה בְּלִי הֶכְרֵחַ

וְצָרִיךְ בְּוַדַּאי לִתֵּן לָהּ מְזוֹנוֹת

וַאֲפִילּוּ הָעֲבֵרוֹת הָאֲחֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לַעֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּגְרְרוּ אַחֲרֶיהָ צָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם גַּם כֵּן מְזוֹנוֹת

וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה כְּמוֹ מֻכְרָח לַעֲשׂוֹתָן

כִּי עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה גָּרְרָה אוֹתָן כַּנַּ"ל

אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם מְזוֹנוֹת

כִּי יֵשׁ לָהֶם טַעֲנָה

הָיָה לְךָ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה תֵּכֶף אַחַר עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה

וְהָיְתָה הַמִּצְוָה מְגִנָּה עָלָיו

עַל כֵּן צָרִיךְ לִתֵּן לְכֻלָּם מְזוֹנוֹת וְחִיּוּת

וְהַתִּקּוּן הוּא, שֶׁיִּלְמַד לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים וַחֲסָדִים

דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַחֲמָנוּת וְיַרְבֶּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד

וִיקַיֵּם כָּל הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

כִּי עַל יְדֵי שֶׁמְּקַיֵּם הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

עַל יְדֵי זֶה הוּא מְעוֹרֵר לְמַעְלָה הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל רַחֲמִים

וְעַל יְדֵי זֶה נִכְנָעִין וְעוֹבְרִין הַמְחַבְּלִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי הָעֲבֵרוֹת

בִּבְחִינַת: "אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וְכוּ' מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן"

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

מַעֲבִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲבֵרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה

וַאֲזַי שְׁאָר הָעֲווֹנוֹת שֶׁבַּחֲבִילָה שָׁבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְהוּא יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת

וְזֶה בְּחִינַת: "אֲלַמְּדָה פשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ"

'דְּרָכֶיךָ' זֶה בְּחִינַת הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ"

וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת

הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת

אֲזַי "וַחֲטָאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ"

הַיְנוּ שֶׁהָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּחֲבִילָה שָׁבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

אַךְ מֵאַיִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת

דַּע כִּי יֵשׁ בַּסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים

דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱדוֹם שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי"

וְהוּא בְּחִינַת רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים

דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְהָעֲבֵרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הַנַּ"ל

כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִים וּבָאִים עַל יָדוֹ

כִּי בֶּאֱמֶת לְפִי גּדֶל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל אֵין רָאוּי לָהֶם כְּלָל לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם

רַק מֵחֲמַת תּקֶף הַגָּלוּת שֶׁסּוֹבְלִים מֵהָאֻמּוֹת עַל יְדֵי מִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת

מֵחֲמַת זֶה בָּאִים לַעֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם

נִמְצָא שֶׁכָּל הָעֲבֵרוֹת נִמְשָׁכִים עַל יְדֵי אֱדוֹם

עַל יְדֵי שֶׁאָנוּ מְסוּרִים בַּגָּלוּת אֶצְלוֹ

וְהוּא בְּחִינַת רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן הָעֲווֹנוֹת עָלָיו

וְנִמְשָׁךְ לָהֶם חִיּוּת מִמֶּנּוּ

וְזֶה בְּחִינַת "תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם"

הַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן עָלָיו הָעֲווֹנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְנִמְשָׁךְ לָהֶם חִיּוּת מִמֶּנּוּ

וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הָרַחֲמָנוּת

שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים כַּנַּ"ל

אֲבָל הָעֲנִיִּים שֶׁאֵין לָהֶם מִדַּת רַחֲמָנוּת

מִפְּנֵי שֶׁהֵם בְּחִינַת תֻּקְפָּא דְּדִינָא

בְּחִינַת שִׁמְעוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל"

שֶׁהֵם מְחַזְּרִין עַל הַפְּתָחִים

וְשִׁמְעוֹן הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים כַּמּוּבָא

וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁהֵם אַכְזָרִים מְאד

כִּי אֵין לָהֶם מִדַּת רַחֲמָנוּת

מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּחִינַת תֻּקְפָּא דְּדִינָא וְאֵין מְרַחֲמִים בַּדִּין

וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לָהֶם רַחֲמָנוּת

דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

וְאֵין יְכוֹלִין לְעוֹרֵר הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָעֶלְיוֹנִים

עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים

דְּהַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

שֶׁיְּרַחֵם מֵעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ עִם הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁלּוֹ

וִיעוֹרֵר בְּרַחֲמָיו הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

וְיַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן

וְזֶה בְּחִינַת: "אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַּלּוֹנוּ מְאד"

הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַל יִזְכּר לָנוּ עֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה שֶׁל עֲווֹנוֹת כַּנַּ"ל

דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל

בְּחִינַת מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל

שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא בְּטֵלִין וְנִסְתַּלְּקִין כָּל שְׁאָר הָעֲווֹנוֹת שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל

אַךְ לָזֶה הָיִינוּ צְרִיכִים לְקַיֵּם כָּל הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

כְּדֵי לְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְעַל זֶה אָנוּ מְבַקְּשִׁין 'מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ' דַּיְקָא 'כִּי דַלּנוּ מְאד'

הַיְנוּ כִּי אֲנַחְנוּ דַלִּים וְאֶבְיוֹנִים מְאד וְאֵין לָנוּ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת כַּנַּ"ל

וְאֵין לָנוּ כּחַ שֶׁאֲנַחְנוּ נִזְכֶּה לְעוֹרֵר הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

עַל כֵּן אָנוּ פּוֹרְשִׂים כַּפֵּינוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּמִתְחַנְּנִים אֵלָיו שֶׁיְּעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

כִּי אָנוּ אֵין לָנוּ כּחַ לְעוֹרְרָם 'כִּי דַּלּנוּ מְאד' וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ 'מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ' דַּיְקָא מֵעַצְמְךָ

'כִּי דַּלּנוּ מְאד' וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה 'אַל תִּזְכּר לָנוּ עֲווֹנוֹת רִאשׁוֹנִים'

בְּחִינַת 'מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן' וְכוּ'

כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
שיחות הר"ן - אות רנ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר מה לדאג על פרנסה ? הלא אין דאגה וחשש כי אם שמא ימות ברעב אם לא יהיה לו פרנסה ומה בכך כי ימות ? כי גם בלא זה צריכין למות
שיחות הר"ן - אות רלג - מדבר ממעלת ההתבודדות
...שמעתי מאיש אחד מאנשיו שפעם אחת דבר רבנו זכרונו לברכה, עמו מענין בגדים ואמר לו שעל כל דבר צריכין להתפלל הינו אם בגדו קרוע וצריך לבגד יתפלל להשם יתברך שיתן לו בגד ללבש וכן בכל כיוצא בזה דבר גדול ודבר קטן על הכל ירגיל עצמו להתפלל תמיד להשם יתברך על כל מה שיחסר לו אף על פי שהעקר להתפלל על העקר דהינו על עבודת השם יתברך לזכות להתקרב אליו יתברך אף על פי כן גם על זה צריכין להתפלל ואמר: שמי שאינו מתנהג כך אף על פי שהשם יתברך נותן לו בגדים ופרנסה והצטרכות חיותו אבל כל חיותו הוא כמו בהמה שגם כן השם יתברך נותן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
...ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכו' א. כשיש, חס ושלום, דינים על ישראל על ידי רקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינין ב. כי עקר גדלתו של הקדוש ברוך הוא הוא שגם העכו"ם ידעו שיש אלהים שליט ומושל, כמובא בזוהר 'כד אתא יתרו ואמר: "כי עתה ידעתי כי גדול ה'" וכו', כדין אתיקר ואתעלא שמא עלאה' ג. ולעכו"ם אי אפשר להם לידע גדלתו של הקדוש ברוך הוא כי אם על ידי בחינת יעקב כמו שכתוב: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" כי הוא גלה אלקותו של הקדוש ברוך הוא יותר משאר האבות כי אברהם קראו הר ויצחק קראו שדה ושדה הוא יותר משג...
שיחות הר"ן - אות נד
שיחות הר"ן - אות נד השם יתברך אינו עושה שני פעמים דבר אחד כי אפילו גלגולים אין זאת הנשמה נתגלגלת פעם שניה כמות שהיא רק זאת הנפש עם זה הרוח וכיוצא בזה כידוע נמצא שעכשו כשזה הנפש מתקבץ עם רוח אחר וכיוצא בזה שוב אין זה מה שהיה קדם כי אין השם יתברך עושה שני פעמים דבר אחד
שיחות הר"ן - אות מא
...כלל כי לב נשבר הוא בלב, אבל עצבות הוא בא מן הטחול ועצבות שהוא מהטחול היא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה אבל לב נשבר היא חביב לפני השם יתברך כי לב נשבר יקר מאד מאד בעיניו יתברך והיה טוב שיהיה לו לב נשבר כל היום אך אנשים כערככם יכולין לבוא מלב נשבר לעצבות על כן צריכין ליחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר דהינו להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך כמבאר במקום אחר אבל שאר כל היום כלו יהיה רק בשמחה ועל זה הזהיר אותנו כמה פעמים להתאמץ ולהתגבר שלא יהיה לנו לב נשבר רק איזה שעה ביום ועצבות כלל לא ושאר כל הי...
שיחות הר"ן - אות מ
...כמה פעמים שאסור לעסק בהם וצריך להרחיק מאד לבלי ללמד אותם ולבלי להביט בהם כלל אפילו בספרי חקירות של גדולי ישראל כי הוא אסור גדול מאד ללמד אותם [וכבר מבאר בכמה ספרים גדל האסור ללמד בהם כי לא באלה חלק יעקב, כי אין לנו שיכות בהם כי אנו מאמינים בו יתברך באמונה לבד בלי שום חקירה כי הוא יתברך ברא את העולם כלו ומקים את עולמו ועתיד לחדש את עולמו וכו' ודרך אלו הספרים להקשות קשיות שנראין כקשיות גדולות והתרוץ חלוש מאד ומי שרוצה לחקר יותר ולהקשות על התרוץ יכול להקשות ולא יועיל לו התרוץ על כן אסור לעין בהם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכו - נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה וְעַצְבוּת
...ועצבות מה שהרשעים על פי רב הם מזמרים נגונים של יללה ועצבות כי הם בחינת נשמת ערב רב ואמא דערב רב היא לילית שהיא מיללת תמיד ועל כן הם עושים נגונים של יללה כנ"ל ומה שדרך בני אדם למשך אל נגונים הללו כי יניקתם מבחינת "ועיני לאה רכות" מבחינת קלקול הראות, בבחינת מארת חסר כמו שכתוב "יהי מארת" חסר דא לילית ועקר הנגון הוא מבחינת שבט לוי שהיו מנצחים בשיר, שהם מבני לאה ואז כשנולד לוי נאמר: "הפעם ילוה אישי אלי" כי על ידי שנולד לוי שהוא סטרא דנגונא על ידי זה בחינת ההמשכה, שילוה וימשך אליה ועל כן נגינה שהוא נש...
חיי מוהר"ן - תקצ - עבודת השם
...אות תקצ פעם אחת היה קובל איש אחד לפניו זכרונו לברכה איך שקשה לו מאד להתפלל, כי המחשבות זרות מבלבלין אותו מאד. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מקבלין זאת לכפרת עון, וחיך קצת. וקצת היה נראה כונתו בזה כי הלא באמת אלו המחשבות הם בעצמם עוונות, ועל כן חיך קצת. אך אף על פי כן בודאי כל דבריו אמת וצדק כי על כל פנים בזה שאין מהרהר אחריו יתברך חס ושלום ויודע שבודאי השם יתברך רוצה לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם בכל כחו יכול להיות בודאי שזה בעצמו נחשב לו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פז - כַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית
...- תורה פז - כונת אלול הם תקון לפגם הברית דע, שכונת אלול הם תקון לפגם הברית כי סוד כונות אלול הוא "הנותן בים דרך" להאיר בחינת דרך בים ודרך זה נפתח בחדש אלול ועקר פגם הברית הוא בבחינת דרך הזה כי היה צריך להאיר בחינת הרכ"ד [מאתים עשרים וארבעה] אורות בבחינת ים, בחינת אמונה והוא נטה מזה, ופגם בבחינת דרך בבחינת: "כי השחית כל בשר את דרכו" כי אשה נקראת דרך, כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה ויש דרך אחר, בחינת:"דרך אשה מנאפת" והכלל שעקר הפגם בבחינת דרך, שלא האיר הדרך בים ולפעמים מחמת זה הפגם יוכל לאבד את...
לראות "מראות אלהים"
...מפרש את המשמעות של לראות מראות אלוהים? איפה זה מרומז בתורה של החלל הפנוי (רמז, קשור לחגבים) ? כאן breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן רבי נחמן מברסלב מבאר כשזוכין שמתנוצץ לו הארה וזוכה לדעת מה הוא עושה אזי טוב לו ביותר שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" שנפתחין לו כל השמים וכל החכמות והשכליים וזוכה לראות מראות אלהים הינו שאלהים מראה לו מה שהוא עושה בעולם. כי על ידי החכמה בעצמה שנפתח לו על ידי זה נפתחים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 01_09_2026 השעה 11:53:26 - wesi2