ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות פט
דע שיש חבילות חבילות של עברות, רחמנא לצלן כי 'עברה גוררת עברה' (אבות ד ב) הינו כשאדם עובר עברה חס ושלום אזי עברה ראשונה גוררת אותו לעשות עברות אחרות השיכים לה דיקא וכן כשעושה עברה אחרת חס ושלום אזי גוררת גם כן עברות השיכים לה כי כל עברה ועברה גוררת עברות השיכים לה ונגררין אחריה אבל לא עברות שאין שיכים לה וזה בחינת חבילות חבילות עברות חס ושלום כי עברה הראשונה עם העברות שנגררו אחריה דהינו השיכים לה כנ"ל הם בחינת חבילה אחת של עברות וכן עברה אחרת עם העברות השיכים לה שנגררו אחריה הם חבילה אחרת וכו' עד שנעשו חס ושלום, חבילות חבילות של עברות רחמנא לצלן ומכל חבילה וחבילה נבראת כת אחת של מחבלים ומקטרגים (אבות ד יא) והמחבלים צועקים: הב לנא חיי הב לנא מזוני כי הוא הבעל עברה הינו שהוא הבעל של העברה וצריך לתן להם חיי ומזוני כי עברה הראשונה עשה בלי הכרח וצריך בודאי לתן לה מזונות ואפילו העברות האחרות השיכים לעברה הראשונה שנגררו אחריה צריך לתן להם גם כן מזונות ואף על פי שהיה כמו מכרח לעשותן כי עברה הראשונה גררה אותן כנ"ל אף על פי כן צריך לתן להם מזונות כי יש להם טענה היה לך לעשות מצוה תכף אחר עברה הראשונה והיתה המצוה מגנה עליו על כן צריך לתן לכלם מזונות וחיות והתקון הוא, שילמד לעשות ולקים השלש עשרה מדות של רחמים וחסדים דהינו שיהיה לו רחמנות וירבה לעשות חסד ויקים כל השלש עשרה מדות של רחמים כי על ידי שמקים השלש עשרה מדות של רחמים על ידי זה הוא מעורר למעלה השלש עשרה מדות העליונים של רחמים ועל ידי זה נכנעין ועוברין המחבלים שנעשו על ידי העברות בבחינת: "אל מלך יושב על כסא רחמים וכו' מוחל עוונות עמו מעביר ראשון ראשון" הינו שעל ידי השלש עשרה מדות של רחמים מעביר הקדוש ברוך הוא עברות הראשונים שבכל חבילה וחבילה ואזי שאר העוונות שבחבילה שבים אל השם יתברך והוא יתברך נותן להם חיות וזה בחינת: "אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו" (תהלים נא טו) 'דרכיך' זה בחינת השלש עשרה מדות כמו שכתוב "הודיעני נא את דרכיך" (שמות לג יג) והראה לו הקדוש ברוך הוא השלש עשרה מדות הינו כשלומדים לעשות השלש עשרה מדות אזי "וחטאים אליך ישובו" הינו שהעברות שבחבילה שבים אל השם יתברך אך מאין הקדוש ברוך הוא נותן להם חיות דע כי יש בסטרא אחרא בחינת ראשון לראשונים דהינו בחינת אדום שנקרא ראשון כמו שכתוב (בראשית כב, כה) : "ויצא הראשון אדמוני" והוא בחינת ראשון לראשונים דהינו שהוא ראשון להעברות הראשונים הנ"ל כי כלם נמשכים ובאים על ידו כי באמת לפי גדל קדשת ישראל אין ראוי להם כלל לעשות עברות חס ושלום רק מחמת תקף הגלות שסובלים מהאמות על ידי מסים וארנוניות מחמת זה באים לעברות חס ושלום נמצא שכל העברות נמשכים על ידי אדום על ידי שאנו מסורים בגלות אצלו והוא בחינת ראשון לראשונים כנ"ל ועל כן הקדוש ברוך הוא נותן העוונות עליו ונמשך להם חיות ממנו וזה בחינת "תנה עון על עונם" (תהלים סט, כח) הינו שהקדוש ברוך הוא נותן עליו העוונות של ישראל ונמשך להם חיות ממנו וכל זה נעשה על ידי הרחמנות שעל ידי זה מעוררין השלש עשרה מדות של רחמים כנ"ל אבל העניים שאין להם מדת רחמנות מפני שהם בחינת תקפא דדינא בחינת שמעון שנאמר בו (בראשית מט, ז) : "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" שהם מחזרין על הפתחים (בראשית רבא צח י) ושמעון הוא בחינת גבורות ודינים כמובא (זהר בראשית רלו: שמות ו) וכמו שאנו רואין בחוש שהם אכזרים מאד כי אין להם מדת רחמנות מחמת שהם בחינת תקפא דדינא ואין מרחמים בדין ומאחר שאין להם רחמנות דהינו בחינת השלש עשרה מדות של רחמים ואין יכולין לעורר השלש עשרה מדות העליונים על כן צריכין לבקש מהשם יתברך רחמים דהינו שצריכין לבקש ולחנן לפני השם יתברך שירחם מעצמו יתברך עם השלש עשרה מדות שלו ויעורר ברחמיו השלש עשרה מדות של רחמים ויעביר ראשון ראשון וזה בחינת: "אל תזכר לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד" (תהלים עט ח) הינו שאנו מבקשים מהשם יתברך לבל יזכר לנו עוונות הראשונים שבכל חבילה וחבילה של עוונות כנ"ל דהינו שיעביר ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל בחינת מעביר ראשון ראשון וכו' כנ"ל שעל ידי זה ממילא בטלין ונסתלקין כל שאר העוונות שבכל חבילה וחבילה כנ"ל אך לזה היינו צריכים לקים כל השלש עשרה מדות של רחמים כדי לעורר על ידי זה שלש עשרה מדות העליונים שעל ידי זה הקדוש ברוך הוא מעביר ראשון ראשון וכו' כנ"ל ועל זה אנו מבקשין 'מהר יקדמונו רחמיך' דיקא 'כי דלנו מאד' הינו כי אנחנו דלים ואביונים מאד ואין לנו מדת הרחמנות כנ"ל ואין לנו כח שאנחנו נזכה לעורר השלש עשרה מדות של רחמים על כן אנו פורשים כפינו לפניו יתברך ומתחננים אליו שיעורר בעצמו השלש עשרה מדות של רחמים כי אנו אין לנו כח לעוררם 'כי דלנו מאד' וכו' כנ"ל וזהו 'מהר יקדמונו רחמיך' דיקא מעצמך 'כי דלנו מאד' וכו' כנ"ל ועל ידי זה 'אל תזכר לנו עוונות ראשונים' בחינת 'מעביר ראשון ראשון' וכו' כנזכר לעיל
דַּע שֶׁיֵּשׁ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן

כִּי 'עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה'

הַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם

אֲזַי עֲבֵרָה רִאשׁוֹנָה גּוֹרֶרֶת אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת אֲחֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ דַּיְקָא

וְכֵן כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה אַחֶרֶת חַס וְשָׁלוֹם

אֲזַי גּוֹרֶרֶת גַּם כֵּן עֲבֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ

כִּי כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ וְנִגְרָרִין אַחֲרֶיהָ

אֲבָל לא עֲבֵרוֹת שֶׁאֵין שַׁיָּכִים לָהּ

וְזֶה בְּחִינַת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת עֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם

כִּי עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה עִם הָעֲבֵרוֹת שֶׁנִּגְרְרוּ אַחֲרֶיהָ דְּהַיְנוּ הַשַּׁיָּכִים לָהּ כַּנַּ"ל

הֵם בְּחִינַת חֲבִילָה אַחַת שֶׁל עֲבֵרוֹת

וְכֵן עֲבֵרָה אַחֶרֶת עִם הָעֲבֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָהּ שֶׁנִּגְרְרוּ אַחֲרֶיהָ

הֵם חֲבִילָה אַחֶרֶת וְכוּ'

עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ חַס וְשָׁלוֹם, חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן

וּמִכָּל חֲבִילָה וַחֲבִילָה נִבְרֵאת כַּת אַחַת שֶׁל מְחַבְּלִים וּמְקַטְרְגִים

וְהַמְחַבְּלִים צוֹעֲקִים: הַב לָנָא חַיֵּי הַב לָנָא מְזוֹנֵי

כִּי הוּא הַבַּעַל עֲבֵרָה

הַיְנוּ שֶׁהוּא הַבַּעַל שֶׁל הָעֲבֵרָה וְצָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם חַיֵּי וּמְזוֹנֵי

כִּי עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה עָשָׂה בְּלִי הֶכְרֵחַ

וְצָרִיךְ בְּוַדַּאי לִתֵּן לָהּ מְזוֹנוֹת

וַאֲפִילּוּ הָעֲבֵרוֹת הָאֲחֵרוֹת הַשַּׁיָּכִים לַעֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּגְרְרוּ אַחֲרֶיהָ צָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם גַּם כֵּן מְזוֹנוֹת

וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה כְּמוֹ מֻכְרָח לַעֲשׂוֹתָן

כִּי עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה גָּרְרָה אוֹתָן כַּנַּ"ל

אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם מְזוֹנוֹת

כִּי יֵשׁ לָהֶם טַעֲנָה

הָיָה לְךָ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה תֵּכֶף אַחַר עֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה

וְהָיְתָה הַמִּצְוָה מְגִנָּה עָלָיו

עַל כֵּן צָרִיךְ לִתֵּן לְכֻלָּם מְזוֹנוֹת וְחִיּוּת

וְהַתִּקּוּן הוּא, שֶׁיִּלְמַד לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים וַחֲסָדִים

דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַחֲמָנוּת וְיַרְבֶּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד

וִיקַיֵּם כָּל הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

כִּי עַל יְדֵי שֶׁמְּקַיֵּם הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

עַל יְדֵי זֶה הוּא מְעוֹרֵר לְמַעְלָה הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל רַחֲמִים

וְעַל יְדֵי זֶה נִכְנָעִין וְעוֹבְרִין הַמְחַבְּלִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי הָעֲבֵרוֹת

בִּבְחִינַת: "אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וְכוּ' מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן"

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

מַעֲבִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲבֵרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה

וַאֲזַי שְׁאָר הָעֲווֹנוֹת שֶׁבַּחֲבִילָה שָׁבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְהוּא יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת

וְזֶה בְּחִינַת: "אֲלַמְּדָה פשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ"

'דְּרָכֶיךָ' זֶה בְּחִינַת הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ"

וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת

הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת

אֲזַי "וַחֲטָאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ"

הַיְנוּ שֶׁהָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּחֲבִילָה שָׁבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

אַךְ מֵאַיִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת

דַּע כִּי יֵשׁ בַּסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים

דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱדוֹם שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי"

וְהוּא בְּחִינַת רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים

דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְהָעֲבֵרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הַנַּ"ל

כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִים וּבָאִים עַל יָדוֹ

כִּי בֶּאֱמֶת לְפִי גּדֶל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל אֵין רָאוּי לָהֶם כְּלָל לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם

רַק מֵחֲמַת תּקֶף הַגָּלוּת שֶׁסּוֹבְלִים מֵהָאֻמּוֹת עַל יְדֵי מִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת

מֵחֲמַת זֶה בָּאִים לַעֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם

נִמְצָא שֶׁכָּל הָעֲבֵרוֹת נִמְשָׁכִים עַל יְדֵי אֱדוֹם

עַל יְדֵי שֶׁאָנוּ מְסוּרִים בַּגָּלוּת אֶצְלוֹ

וְהוּא בְּחִינַת רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן הָעֲווֹנוֹת עָלָיו

וְנִמְשָׁךְ לָהֶם חִיּוּת מִמֶּנּוּ

וְזֶה בְּחִינַת "תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם"

הַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן עָלָיו הָעֲווֹנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְנִמְשָׁךְ לָהֶם חִיּוּת מִמֶּנּוּ

וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הָרַחֲמָנוּת

שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים כַּנַּ"ל

אֲבָל הָעֲנִיִּים שֶׁאֵין לָהֶם מִדַּת רַחֲמָנוּת

מִפְּנֵי שֶׁהֵם בְּחִינַת תֻּקְפָּא דְּדִינָא

בְּחִינַת שִׁמְעוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל"

שֶׁהֵם מְחַזְּרִין עַל הַפְּתָחִים

וְשִׁמְעוֹן הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים כַּמּוּבָא

וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁהֵם אַכְזָרִים מְאד

כִּי אֵין לָהֶם מִדַּת רַחֲמָנוּת

מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּחִינַת תֻּקְפָּא דְּדִינָא וְאֵין מְרַחֲמִים בַּדִּין

וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לָהֶם רַחֲמָנוּת

דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

וְאֵין יְכוֹלִין לְעוֹרֵר הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָעֶלְיוֹנִים

עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים

דְּהַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

שֶׁיְּרַחֵם מֵעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ עִם הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁלּוֹ

וִיעוֹרֵר בְּרַחֲמָיו הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

וְיַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן

וְזֶה בְּחִינַת: "אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַּלּוֹנוּ מְאד"

הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַל יִזְכּר לָנוּ עֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה שֶׁל עֲווֹנוֹת כַּנַּ"ל

דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל

בְּחִינַת מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל

שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא בְּטֵלִין וְנִסְתַּלְּקִין כָּל שְׁאָר הָעֲווֹנוֹת שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל

אַךְ לָזֶה הָיִינוּ צְרִיכִים לְקַיֵּם כָּל הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

כְּדֵי לְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְעַל זֶה אָנוּ מְבַקְּשִׁין 'מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ' דַּיְקָא 'כִּי דַלּנוּ מְאד'

הַיְנוּ כִּי אֲנַחְנוּ דַלִּים וְאֶבְיוֹנִים מְאד וְאֵין לָנוּ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת כַּנַּ"ל

וְאֵין לָנוּ כּחַ שֶׁאֲנַחְנוּ נִזְכֶּה לְעוֹרֵר הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

עַל כֵּן אָנוּ פּוֹרְשִׂים כַּפֵּינוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּמִתְחַנְּנִים אֵלָיו שֶׁיְּעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים

כִּי אָנוּ אֵין לָנוּ כּחַ לְעוֹרְרָם 'כִּי דַּלּנוּ מְאד' וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ 'מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ' דַּיְקָא מֵעַצְמְךָ

'כִּי דַּלּנוּ מְאד' וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה 'אַל תִּזְכּר לָנוּ עֲווֹנוֹת רִאשׁוֹנִים'

בְּחִינַת 'מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן' וְכוּ'

כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
שבחי הר"ן - אות יא
שבחי הר"ן - אות יא וכמה פעמים היה מדבר לפני השם יתברך דברי תחנות ובקשות מלבו ונזדמן לו בתוך דבוריו טענות יפות ותפילות נכונות ומסדרות והוטבו בעיניו והיה כותבם אצלו לזכרון למען יהיה רגיל להתפלל אותם גם אחר כך וכן היה רגיל בענין זה לדבר בינו לבין קונו הרבה מאד מאד וכל תפילותיו היו שיזכה להתקרב להשם יתברך והיו לו טענות גדולות להשם יתברך על זה
חיי מוהר"ן - מד - שיחות השיכים להתורות
...- מד - שיחות השיכים להתורות אות מד לענין מה שמבאר בלקוטי תנינא סימן נ' שהמחשבה ביד האדם לתפסה בידו, ולהטותה כרצונו. ואפילו כשנוטה מחשבתו לדברים אחרים, או להרהורים חס ושלום, יכול לתפסה להחזירה למחשבה אחרת טובה כרצונו כמו סוס שיוצא מן הדרך שיכולין לתפסו באפסר להטותו כרצונו לדרך הטוב. ספר לי איש אחד מאנשי שלומנו שפעם אחת דבר רבנו זכרונו לברכה עמו מענין זה ואז באר קצת יותר. ואמר שהמחשבה נבראת שלא תהיה נחה לעולם והוא כמו האינו נח שבאבן השעות [שקורין שעון] שאינו נח לעולם. ואפילו בשעת שנה המחשבה חושבת...
שבחי הר"ן - אות ג
שבחי הר"ן - אות ג אחר כך נתגדל יותר וכשנעשה בר מצוה קרא אותו דודו הרב הקדוש מורנו הרב אפרים זכר צדיק לברכה אב בית דין דקהלת קדש סידילקוב ואמר לו הפסוק: "אני היום ילדתיך" [כי זה נאמר על היום שהאדם נעשה בר מצוה כמובא בספרים] ואמר לו קצת מעט דברי מוסר והיה יקר בעיניו מאד מאד: "כמוצא שלל רב" אחר כך נכנס לחפה ותכף ביציאתו מן החפה היה מתלהב מאד ומתגעגע מאד לעבודת השם יתברך ונכנס בעבודת השם מיום אל יום
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסב - עַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה נְהָרוֹת
...מוהר"ן ח"א - תורה רסב - על ידי התחדשות התורה נעשה נהרות דע, שעל ידי התחדשות התורה נעשה נהרות כי כשמתחיל לחדש בתורה, אזי מתחיל לנבע מעין בבחינת: "ומעין מבית ה' יצא" שהוא השכל כמו שכתוב: "בחכמה יבנה בית" וזה המעין בתחלה הוא צר וקטן ואחר כך מתרחב ומתפשט יותר ויותר, עד שנעשה ממנו נהרות והכל באים לשתות מאלו הנהרות על כן מי שרוצה לחדש חדושין דאוריתא שיש בהן ממש הוא צריך לבכות מקדם כי כשנעשין נהרות הנ"ל והכל באים לשתות מהם אזי יבואו גם כן קליפות וסטרא אחרא, חס ושלום, לשתות גם כן משם על כן צריך לבכות מקדם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כד - מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד
...- תורה כד - מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחרה בכל כחו וכל החולאת הבאין על האדם, כלם באין רק מקלקול השמחה כי יש עשרה מיני נגינה שהם בחינת שמחה כמו שכתוב: "עלי עשור וכו' כי שמחתני ה' בפעלך" וכו' ואלו יוד מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפקין והם מחיין אותן ועל כן כשיש קלקול ופגם בהשמחה שהיא בחינת יוד מיני נגינה על ידי זה באין חולאת מן היוד מיני דפקין שנתקלקלין על ידי קלקול היוד מיני נגינה שהם השמחה כנ"ל כי כל מיני חולאת כלולים ביוד מיני דפקין וכן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצב - דִּבּוּר אֱמֶת שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
...מוהר"ן ח"א - תורה קצב - דבור אמת שיוצא מפי הצדיק האמת דע שדבור אמת שיוצא מפי הצדיק האמת אפילו במלי דעלמא הוא יקר מדברי תורה של צדיק אחר כי בהדברי תורה של האחר יכול להיות שם תערובות הרבה אבל זה הדבור היוצא מפי הצדיק האמת הוא רק אמת לבד וכיון שהוא רק אמת ואין בו שום תערובות אין יקר ממנו ומי ששומע דבור מפי הצדיק האמת שהוא דבור אמת ובפרט כשרואה אותו אז: "והיו עיניך רואות את מוריך" הוא מקבל בחינות הפנים של הצדיק ובחינות שכלו ונשמתו כי זה הצדיק מניח שכלו בתוך זה הדבור שמחדש והוא מקבל זה הדבור נמצא שמקבל...
ספר המידות - משיח
ספר המידות - משיח חלק שני א. על ידי ספורי מעשיות של צדיקים ממשיכין אור של משיח בעולם, ודוחה הרבה חשך וצרות מן העולם, גם זוכה לבגדים נאים. ב. על ידי תשובה הרוח של משיח מנשבת על גזרות המלכיות ומבטלן. ג. עתיד דור אחד שיהיה בעולם, שיהיה כלו זכאי. ד. על ידי אמת בא הקץ. ה. על ידי שמירת שבת ממשיך על עצמו אור של משיח גם על ידי תשובה.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לב - יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים
...יש צדיקים גנוזים, והם יודעים פנים בתורה אך הם צריכים להעלים תורתם וכמו שמספרין מעשה מהבעל שם טוב עם הדרשן וגם אצלו יש לפעמים, שיודע תורה שיש לה פנים, דהינו פנים בתורה והוא צריך להעלימה, ואינו אומרה ולפעמים אינו כותבה כלל ולפעמים כותבה ואחר כך שורפה ובאמת אם היתה נכתבת, היה מזה ספר והיה בא בתוך העולם וגם יש בהם שמות בחינת שמי שנכתב בקדשה אך העולם מקלקלין זאת, וצריכין להעלימה ולשורפה אבל הוא טובה להעולם, מה שנעלם ונשרף תורות וספרים הללו כי גם יש כמה ספרים, שכבר נעשו ספרים ונמחו ונאבדו מן העולם כי...
שיחות הר"ן - אות ר - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות ר - גדולות נוראות השגתו אמר: כל התורה שלי היא כלה הקדמות
שיחות הר"ן - אות רעד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן טוב מאד להאדם שיהיה לו חדר מיחד לו לבדו לעסק שם בעבודת ה' בתורה ותפילה ובפרט התבודדות ושיחה בינו לבין קונו שלזה צריכין בודאי חדר מיחד
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2480 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 07:09:52 - wesi2