... לאו לאו ויתפלל כך ואפילו אם חושש במעיו לא ישגיח ולא יסתכל על זה כלל גם אין צריכין להאריך בבית הכסא כי הוא מזיק מאד לבריאות הגוף וכמה חלאים באים מזה בפרט בבית הכסא שלנו שצריכים להיות תולה בהם והתולה בבית הכסא מזיק מאד מאד בפרט החלי הידוע [שקורין טחורים] בא מזה מאד רחמנא לצלן על כן צריכין לזהר מאד ... לא נמלט מחלאים רחמנא לצלן על ידי זה ועתה הוא יודע ואומר שהכל שגעון וחלילה לבלות זמן היקר על זה ובאמת אי אפשר בשום אפן שיהיה הגוף נקי לגמרי ולא ישאר בתוכו כלום כי הלא אפילו מי שמתענה משבת לשבת הוא צריך לנקביו גם בסוף השבוע אף על פי שלא אכל מקדם כמה ימים כי בהכרח שישאר קצת בהגוף ואמר שדבר גדול הוא אצלו שדבר מענין זה כי יוצא מזה דבר גדול מאד דהינו שלא לבלות זמן בשביל זה ושלא להאריך שם ואפילו אם לפעמים הוא מכרח להאריך טוב לצאת ולחזר מלישב הרבה שם ...

... 'מנין שמברכין על הריח, שנאמר: "כל הנשמה תהלל יה" איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוי אומר: זה הריח' ועל כן, על ידי זה המוכיח, שהוא מבאיש ריחם על ידי זה נחלשת הנשמה, שיניקתה מהריח כנ"ל ... ביום קציר כן ציר נאמן לשלחיו" וצנה וקרירות הוא בחינת הראה, כי הראה מקרר חמימות הגוף כי 'אלמלא כנפי ראה דנשבין על לבא, הוי לבא אוקיד כל גופא' שלמות הדעת הנ"ל הוא בבחינת הראה כי עקר הדעת והמחין הוא על ידי שמנונית הגוף כי השכל דולק כמו נר על ידי שמנונית הגוף והראה היא מעלה שמנונית הגוף אל המח על ידי הנשימה של הראה גם על ידי הנשימה נתקים כל השמנונית של הגוף שעל ידי זה עקר קיום השכל ועל כן נקראין המחין נשמה בבחינת: "ונשמת שדי תבינם" כי עקר המח והדעת על ידי הנשימה כנ"ל: "נר ה' נשמת אדם" כי השכל הוא נר דולק על ידי השמנונית שבגוף שמתקימין ועולין אל המח על ידי הנשימה של הראה נמצא שעקר קיום הדעת על ידי הראה גרים הנ"ל זה בחינת 'הבל נחית הבל ...

... והשני שאמר שזוכר בשעה שהיה הנר דולק הינו שהוא זוכר גם כשהיה בעבור, שהיה נר דולק על ראשו וזה שאמר שזוכר גם בעת שהתחיל רקום הפרי הינו שזוכר גם כשהתחיל להתרקם הגוף , דהינו בעת יצירת הולד וזה שזוכר בעת שהיו מוליכים הגרעין לנטע הפרי הינו ... אותו האילן לאו כל אדם יכול לבוא אצלו כי אם מי שיש לו המדות של האילן כי זה האילן יש לו שלשה שרשים שרש אחד הוא אמונה והשני הוא יראה והשלישי הוא עניוות ואמת הוא גוף האילן ומשם יוצאים ענפים ועל כן אי אפשר לבוא אל האילן, כי אם מי שיש בו מדות ... "מי אסף רוח בחפניו" [שזה בחינת נגינה כמבאר במקום אחר] ועשרה מיני נגינה, ועשרה מיני דפיקין זה מבאר כבר כל זה שמענו בפרוש אך מי ומה ואימת, זה עמק עמק הינו שגוף ענין המעשה, מי הם כל הנ"ל, ומה הוא ואימת היה כל הנ"ל, זה עמק מלהשיג גמר ...

... וכשמריקים את השק אף על פי כן נשארו בו החורים והגוף נקרא שק כמאמר התנא: שיננא, שרי שקך ואם ... כספו בשקו" אחר כל התעניתים שהוא הרקת השק, בחינת הגוף עדין והנה איש צרור כספו שקשור וצרור ...

... באין סוף לגמרי. ששם הוא בבחינת השורש של ישראל. כי גם מה שנקרא "יהודי", גם הוא רק על שם המושאל. כי בוודאי בחינת נשמות ישראל שהן אחת עם הבורא, הם עניין גבוה מאוד. וכל זמן שהאדם נמצא בגוף עכור בעולם הזה, הרי שהוא רחוק מהאין סוף. וכאשר האדם מזכך את עצמו לגמרי, על ידי זה הוא זוכה כאן בגוף הגשמי להכלל באין סוף, דהיינו הוא זוכה לבחינת שורש הנשמות, ששם היא בחינת ישראל באמת. ויחד עם זאת, גם אחרי שהאדם זוכה להיות יהודי, גם אז עולים מדרגה לדרגה. בעמקות החוכמה. ...

... וטרח בשביל עבודת השם היו לו כמה וכמה מיני סגופים וכפי הנשמע ומובן מדבריו שהיה לו כל מיני סגופים שבעולם הן גלגול שלג וכו' וכיוצא ואמר שהסגוף לאחז עצמו לבלי לחכך עצמו כלל זהו הסגוף הגדול ביותר דהינו כשמנשכים לאדם הדברים השכיחים סמוך לבשר ודרך כל אדם לחכך עצמו בכל עת שמרגיש איזה נשיכה והיה מקבל זאת לסגוף לאנס את עצמו לבלי לעשות שום חכוך לא ביד ולא בגוף ולא בשום איבר ואמר שזהו סגוף גדול מאד כי האדם מנח, והנשיכות מתגברים אז ביותר והוא אסור לו לזוז בידיו ולא בשום אבר רק מרגיש כל נשיכה במח והוא סגוף גדול מאד [וכבר שמעתי זאת גם משאר אנשים שזהו סגוף גדול מאד] והוא זכרונו לברכה, עשה הכל כל מיני סגופים שבעולם והכל בתמימות ובאמת עד שזכה למה שזכה אשרי לו גם ...

... ושותה בו ואף על פי כן עובד את השם נמצא שעובד השם בכח שיש לו מאתמול, כי בלא זה מאין לו כח נמצא שעובד היום בכח של אתמול על כן מביא חיות באותו היום של אתמול ואחר כך כשמתענה עוד ואזי אין מספיק לו כח של אתמול כי כבר נחלש הגוף , ואז צריך להשתמש בכח של ימים הקודמים למפרע עוד נמצא שמביא בכל פעם חיות והארה לימים הראשונים שנפלו ומתו עד שאפשר להתענות כל כך שיצטרך להשתמש בכח של הימים ...

... בהם גם רצון הבריות, יותר מבמצוות שבין אדם לקונו. פג. מוטב לאדם לקים המצוה כפי האפשר, מלהניח לגמרי. פד. תקון הגוף קדם תקון הנפש. פה. הבוכה ומתאבל על אדם כשר, מוחלין לו על כל עוונותיו. פו. מצוה להחזיר [להזהיר] את בני אדם על כל דבר פשע, ואם אתה ירא, ...

... שזה בחינת: 'ואת הערבים צויתי' כנ"ל ועל כן התחלת הצדקה היא קשה וכבדה מאד כי היא בחינת התחלה של כל ההתחלות כנ"ל ג. אך התועלת של הצדקה גדול מאד מאד כי הצדקה מועלת תמיד כי צרכי הגוף הם רבים מאד ואפילו ההכרחיות הם רבים וגדולים מאד אכילה ושתיה ומלבושים ודירות שיכולין לבלות ימיו ושניו אפילו על ההכרחיות לבד והם מונעין את האדם מאד מעבודת ... והדמים המקלקלים מתוך המכה אחר כך צריכין להדיח כל הדמים שלא יהיה בהם שום קלקול ועכירות כדי שיוכלו הדמים לילך ולסבב כל סדר סיבובם כסדר בלי שום עכוב כי כשהדמים הולכים ומסבבים בגוף כדרכם כשבאים למקום שיש בו קלקול, דהינו במקום המכה נתעכבים שם ושם נתעכב ונמשך כל עכירות וקלקול שיש בהדמים כי כן הדרך שבמקום המקלקל שם נתעכב כל מיני עכירות וקלקול שיש בהדמים ואזי נתעכבים שם הדמים ואין יכולים לסבב סיבובם כסדר הלוכם ומרוצתם כי יש להדמים סדר ההלוך שהולכים ומסבבים הגוף כך וכך פעמים בשעה, וכיוצא וכשיש בהם עכירות, נתעכבים במקום המקלקל כנ"ל ואינם יכולים לסבב כסדר על כן צריכין להדיחם ולכבסם אחר כך צריכים לסגר פי המכה וכל אלו ...

... כזה שמפרש בתורה אסור גלוח הזקן. ורבותינו זכרונם לברכה אמרו: שעוברין על חמשה לאוין וכבר הלכה פסוקה שכל דבר שהוא חובת הגוף אין חלוק בין ארץ ישראל לחוץ לארץ כלל. ויוכל ...