... שהיה יודע צרך הספקת כל אחד ואחד היה מספיק לו ואצל אלו האנשים, שקרבם להשם יתברך היה תענית או סגוף גדול ויקר יותר מכל התענוגים שבעולם כי היה להם תענוג מן הסגוף או מתענית גדול יותר מכל התענוגים שבעולם ויהי היום, והיה מדינה, שהיה שם עשירות גדול, שהיו כלם עשירים אך ... והלכו וישבו שם כת אחרת אמרו, שעקר התכלית הוא להשגיח על עצמו באכילה ושתיה, לגדל האיברים [להשמין ולפתח את הגוף] ובקשו בעל איברים, שיש לו איברים גדולים ומשגיח לגדל האיברים כנ"ל כי מאחר שיש לו איברים גדולים יש לו ...

... זמרה כלם הם בחינת עזות בבחינת: "הן יתן בקולו קול עז" ה. וצריך כל אדם לרחם מאד על בשר הגוף להראות לו מכל הארה ומכל השגה שהנשמה משגת שהגוף גם כן ידע מזאת ההשגה בבחינת: "ומבשרך לא תתעלם" 'מבשרך' דיקא שלא תעלים עיניך מלרחם על בשרך הינו בשר גופך כי צריכין לרחם מאד על הגוף לראות לזככו כדי שיוכל להודיע לו מכל ההארות וההשגות שהנשמה משגת כי הנשמה של כל אדם היא רואה ומשגת תמיד דברים עליונים מאד אבל הגוף אינו יודע מהם על כן צריך כל אדם לרחם מאד על בשר הגוף לראות לזכך הגוף עד שתוכל הנשמה להודיע לו מכל מה שהיא רואה ומשגת תמיד כנ"ל וכשהגוף הוא בבחינה זו היא טובה להנשמה שלפעמים נופלת ממדרגתה וכשהגוף צח ואור תוכל הנשמה להתרומם ולחזר למדרגתה על ידי הגוף הינו, על ידי תענוגי הגוף תוכל לזכר ולעלות לתענוגים שלה כי מאחר שהגוף גם כן טוב וכשר אינו נלכד בהתענוגים ועל כן תוכל הנשמה לחזר על ידי תענוגי הגוף למעלתה לתענוגים שלה וכן גם כן על ידי הרשימות שיש בהגוף על ידי הארות שהאירה בו הנשמה מקדם תוכל עתה לזכר ולעלות ולחזר למדרגתה וזה בחינת: "מבשרי אחזה אלוה", 'מבשרי' דיקא הינו על ידי בשר הגוף 'יחזה אלוה', הינו השגות אלקות הינו, שהאדם בגופו יראה ויחזה השגות עליונות שהנשמה משגת תמיד כנ"ל אבל כשיש להגוף עזות מבחינת "והכלבים עזי נפש" אין הנשמה יכולה לסמך עצמה ולהתקרב אל הגוף להודיע לו מההשגות שלה כי תוכל ללכד בתקף ועזות הגוף מה שהגוף עז וחזק בהתאוות וצריך לזה עזות דקדשה הינו קולות הנ"ל שעל ידי זה משבר עזות הגוף כי 'אנחה שוברת גופו של אדם' וכשמשבר עזות ותקיפות הגוף על ידי זה תוכל הנשמה להתקרב עצמה אל הגוף כי לא תהיה נלכדת שם וזה בחינת: "מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי" עצמי היא הנשמה שהיא עצם האדם כי עקר עצמיות האדם מה שנקרא אצל האדם אני הוא הנשמה שהיא עצם הקים לעד אבל מחמת עזות הגוף בתאוותיו אזי הנשמה שהיא עצם האדם רחוקה מבשרו וגופו ועל ידי קול אנחה שהיא בחינת עזות דקדשה כנ"ל על ידי זה נשבר עזות גופו ואז מתקרבת ומתדבקת העצם להבשר הינו הנשמה להגוף וזהו: "מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי" כנ"ל ובחינת קול התקיעות הוא בחינת "מקול אנחתי" והוא משבר גופו של אדם ... ועל ידם יוכל לבוא לרועים הנ"ל תקיעה, שברים, תרועה תקיעה, הם הקולות, קול עז שברים, שעל ידם נשבר עזות הגוף כנ"ל תרועה, בחינת: "ואתה תרעה את עמי" הנ"ל שהם הרועים דקדשה שאי אפשר להתקרב להם כי אם על ידי ... בחינת הנשמה להעם שהם למטה ממנו הוא בחינת עצם והעם הם נגדו בחינת בשר וכשהם בבחינת בשר כמו בשר הגוף בעצם האדם הם שומעים הקול אנחה הינו קולו של החכם ושוברת גופם בבחינת 'אנחה שוברת' וכו' ועל ידי זה ... צועקין בתוכנו ואפילו כשאנו צועקים איזה קול דקדשה אין אנו זוכין לשמע קול דקדשה בעצמו לשבר על ידו עזות הגוף כי אם קול הברה שהוא קול העוונות שנתעוררין נגד קול דקדשה והם צועקים בתוכנו. ה' עשה למען שמך שאתה ... 'ואם קול הברה שמע, לא יצא', כנ"ל נמצא, בין קול אנחת האדם בעצמו אינו שומע אם אינו בבחינת בשר שהגוף רחוק כל כך מהעצם הנשמה עד שאינו בבחינת בשר ואזי אינו שומע קול אנחתו וכן קול אנחת החכם אם ... לבחינת בשר הוא על ידי השמוש על ידי שמשמש את החכם נעשה בחינת בשר להחכם וכן על ידי שמשמש הגוף להנשמה בעשית מצוות מעשיות נעשה הגוף בחינת בשר להנשמה וכשהבשר בבחינה הזאת אז: "ולירושלים מבשר אתן" מבשר הנמול הנ"ל נשלם ירושלים, שהיא "קריה נאמנה" הינו ... על ידי עזות דקדשה שהוא בחינת כל הקולות דקדשה שעל ידי זה משברין עזות דסטרא אחרא שהוא בחינת עזות הגוף וזוכין להתקרב ולהתדבק אליהם ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה שהוא בחינת ירושלים קריה נאמנה כנ"ל ט. ולבוא לעזות ...

... כשנכנס לעבודת השם היא יקרה מאד בעיני השם אפילו הוא מניע עצמו רק כחוט השערה כי מחמת שהאדם הוא בגוף, בעולם העשיה קשה מאד עליו כל תנועה והעתקה על כן היא יקרה מאד בעיני השם ומעשה היה בצדיק אחד, ...

... גופו אפילו אם מסתכל על הסוף מאחר שגם גופו טהור וקדוש "באלהים בטחתי מה יעשה בשר לי" שהבשר, דהינו הגוף אינו יכול לעשות לו שום הזק וכמו שכתוב: "אף בשרי ישכן לבטח" שהצדיק בטוח, שגם להגוף יהיה טוב מאד ועל כן יכול לשמח גם עם גופו אפילו כשמסתכל על הסוף אבל מי שאין גופו קדוש ... כי מצד הנשמה אף כשמסתכל על הסוף, הוא טוב מאד כנ"ל אך שנעשה בשרו חדודין חדודין בשרו דיקא דהינו הגוף כי מאחר שהיה גר לא היה שמחתו בגופו כשהסתכל על הסוף כנ"ל וזהו: 'נעשה בשרו חדודין חדודין' בשרו דיקא ...

... ולהכלל בהשי"ת זו תחיים המתים. ואז כאשר האדם נכלל בא"ס אז הוא חי בגן עדן ובעולם הבא. והכל כאן בגוף הגשמי הזה בעולם הזה ממש. וכל הדברים האלו תלויים בכך שיהיה לאדם שכל על אנושי. שהוא השכל הנקנה שבו ...

... לו, דהיינו שאז האדם מרגיש חסרונות / תאוות וכולי. גם הבגדים של הבורא, הם בחינת העולם. כי העולם הוא הגוף של הבורא כידוע. וכאשר האדם פוגם בבגדים, דהיינו האמונה של האדם היא אינה בשלמות מוחלטת, אז השכינה בגלות, בחינת ... מהחלל הפנוי, שהן בחינת הלבושים של הבורא, בחינת הארבה שלבושה מינה וביה. והצדיק הזה אינו מפחד מגופו, כי גם הגוף הוא בחינת הלבוש של הנשמה. והגוף מוריד את הנשמה ממדרגתה, רק אם האדם לא זיכך את גופו. אך ברגע שהאדם מזכך את גופו שיהיה קדוש כמו הנשמה, זו בחינת תיקון הבגדים. ואז הוא יכול להנות גם מהנאות הגוף, ולא לפחד, כמו שאמר רבי נחמן מברסלב על "ויחד יתרו" ראה שם... גם, כל מדרגה נחשבת ללבוש ולבגד של ...

... ואופנים הן הגופין כי עקר פעלותיהן של הגופין אינו אלא מן החיות שבנפש שהנפש מראה פעלותיה על ידי איברי הגוף ואין לגוף שום תנועה עצמית והכל על ידי כחות הנפש וכסא שבבחינת נפש הוא נפש החכם שנתכסה, בבחינת: "יקרה היא מפנינים" ...

... יניקת הנשמה הוא מהריח 'מנין שמברכין על הריח, שנאמר: "כל הנשמה תהלל יה" איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוי אומר: זה הריח' ועל כן, על ידי זה המוכיח, שהוא מבאיש ריחם על ידי זה נחלשת הנשמה, שיניקתה ... הראה בבחינת: "כצנת שלג ביום קציר כן ציר נאמן לשלחיו" וצנה וקרירות הוא בחינת הראה, כי הראה מקרר חמימות הגוף כי 'אלמלא כנפי ראה דנשבין על לבא, הוי לבא אוקיד כל גופא' שלמות הדעת הנ"ל הוא בבחינת הראה כי עקר הדעת והמחין הוא על ידי שמנונית הגוף כי השכל דולק כמו נר על ידי שמנונית הגוף והראה היא מעלה שמנונית הגוף אל המח על ידי הנשימה של הראה גם על ידי הנשימה נתקים כל השמנונית של הגוף שעל ידי זה עקר קיום השכל ועל כן נקראין המחין נשמה בבחינת: "ונשמת שדי תבינם" כי עקר המח והדעת על ידי הנשימה כנ"ל: "נר ה' נשמת אדם" כי השכל הוא נר דולק על ידי השמנונית שבגוף שמתקימין ועולין אל המח על ידי הנשימה של הראה נמצא שעקר קיום הדעת על ידי הראה גרים הנ"ל זה ...

... לבלי לבלבל האדם דעתו כלל בענין הנקיות ולא יסתכל על זה כלל. וספר בשם דוקטורים גדולים שטוב יותר לבריאות הגוף כשהוא נעצר קצת. אף על פי שהדוקטורים הראשונים היו אומרים תמיד שצריכין להיות משלשל וכן לכל החולאות היו אומרים לפתח הנקבים אבל עכשו חקרו בחכמתם להפך ממש שאדרבא טוב יותר לבריאות הגוף להיות נעצר קצת. ובפרט החולה טוב לו יותר להיות נעצר קצת דוקא. וספר בשמם שמי שנצרך לנקביו פעם אחת ... ושלום אזי הוא צריך לעשות לו איזה דבר לפתח נקביו. אבל פעם אחת בשני ימים הוא טוב יותר לבריאות הגוף. וספר הרבה בזה וגלה דעתו הקדושה שהוא נוטה לדעה זו. ועל כל פנים אין להאדם לבלבל שום זמן כלל ...

... על זה בעולם הזה לחקר ולהשיג המשכלות, שזהו התכלית אצלם וזהו בעצמו העולם הבא לדעתם רק שבעולם הזה שמלבשין בגוף אין להם תענוג כל כך מן החקירות ובעולם הבא שיתפשטו מהגוף יתענגו מאד מזה ולדעתם הרעה עקר השגת התכלית הוא על ידי חקירות וחכמות חיצוניות שלהם אבל באמת, אצלנו עקר ...