... במעיו לא ישגיח ולא יסתכל על זה כלל גם אין צריכין להאריך בבית הכסא כי הוא מזיק מאד לבריאות הגוף וכמה חלאים באים מזה בפרט בבית הכסא שלנו שצריכים להיות תולה בהם והתולה בבית הכסא מזיק מאד מאד בפרט ... זה ועתה הוא יודע ואומר שהכל שגעון וחלילה לבלות זמן היקר על זה ובאמת אי אפשר בשום אפן שיהיה הגוף נקי לגמרי ולא ישאר בתוכו כלום כי הלא אפילו מי שמתענה משבת לשבת הוא צריך לנקביו גם בסוף השבוע אף על פי שלא אכל מקדם כמה ימים כי בהכרח שישאר קצת בהגוף ואמר שדבר גדול הוא אצלו שדבר מענין זה כי יוצא מזה דבר גדול מאד דהינו שלא לבלות זמן בשביל ...

... קדם הסתלקותו אמר שכבר הוא עומד עכשו על מדרגה כזו שאי אפשר להשיג יותר בשום אפן כל זמן שמלבשין בהגוף ואמר שמתגעגע מאד מאד להפשיט גופו כי אי אפשר לו לעמד על מדרגה אחת בשום אפן כי כל ימי ... יותר ויותר וכן היה תמיד כל ימי חייו כמבאר במקום אחר ולבסוף הגיע למדרגה גבוהה כזו שאי אפשר בתוך הגוף להשיג יותר בשום אפן ועל כן היה מכרח להסתלק ואמר בזו הלשון: [כבר רציתי לפשוט כתנתי מפני שאיני יכול ...

... יודע זאת כי אם השם יתברך לבדו וכו'. וכל זה יש להם איזה שיכות עם הצדיק מצד שהוא מלבש בגוף. אבל מצד הנשמה הוא ענין אחר לגמרי גבוה מעל גבוה וכו' וכו' ועוד יש בענין שיחה זו דברים נפלאים

... נפטר, אח"כ הוא זוכה להבין את השכל של הידיעה והבחירה. השאלה שלי היא האם אחרי שבן אדם עוזב את הגוף, האם הוא באמת זוכה לקבל תשובה לשאלה הזאת? או שאולי רק הקב"ה עצמו יודע את התשובה וגם אחרי הפטירה ... שאולי זאת המצאה... בקיצור, מהי האמת בעניין הזה? תשובה: אין שום קשר מכל סוג שהוא, בין הפטירה של האדם מהגוף, לבין הבנת השכל של הבחירה והידיעה. יש כאלו בטעות שחושבים שאחרי שהאדם יעזוב את הגוף, אז הוא יקבל תשובות לכל השאלות שלו, ובכללן לשאלת הבחירה והידיעה / שאלות הבאות מהחלל הפנוי וכיו"ב. כמו כן יש כאלו שבטעות חושבים, שאחרי שאדם עוזב את הגוף שלו, אז הוא מגיע לעולם האמת. ואז ממילא הוא רואה את האמת וכולי... כמו כן יש כאלו שבטעות חושבים שהאדם מוגבל להשיג משהו בעולם הזה עם הגוף, ושהוא מסוגל להשיג אותו רק בלי גוף אחרי הפטירה... אך כל הדברים האלו נובעים מבורות ומחוסר הבנה. ומיד נסביר את העניין. העניין הוא כדלקמן: האדם הוא ... היא השכל שלו. השכל הוא הנשמה, הנשמה היא השכל. כאן בחיים האלו של האדם, הנשמה של האדם מלובשת בתוך גוף, שהוא כמו חולצה. או כמו רוכב שרוכב על סוס. אך, הרוכב הוא אותו הרוכב. ז"א האדם הוא אותו האדם עם גוף או בלי גוף. כל מה שאפשר להבין בשכל בלי גוף, אפשר להבין עם גוף ולהפך. המגבלה להבין את עניין הבחירה והידיעה ו / או את השאלות שבאות מהחלל הפנוי, הן מגבלה של השכל האנושי, ואין להן שום קשר לעניין של הגוף בשום צורה. עצם זה שהנשמה של האדם נפרדה מהמאציל שלה, דהיינו הבורא, עצם זה מגביל את האדם להבין את ... האמת. כל מה שהוא אינו האין סוף, הוא עולם השקר. גם אחרי שהאדם עוזב את העולם, דהיינו עוזב את הגוף, גם אז הוא בעולם השקר ממש. אלמלא היה האדם בעולם השקר גם אחרי מותו, הרי שלא היה ניתן להעניש ... וכמו שאצל השי"ת אין חילוק בין לפני לבין אחרי הבריאה, כך אצל הצדיק אין הבדל בין עם / בלי גוף. (העולם = הגוף של השי"ת). והנה צדיק אמיתי הוא זה שזוכה להשלים את דעתו, דהיינו נכלל בא"ס, דהיינו מבין מה היה לפני ... באמת. כי רק האין סוף הוא אמת באמת. ובעניין הזה אין כמובן שום חילוק בין חי / מת / גוף / אין גוף וכיו"ב. ואחרי שהאדם נפטר, אז עובר עליו מה שעובר, ואם הוא לא זוכה, אז הוא חוזר בגלגול... ואם הוא ... או מת בשום צורה. ובאמת רק מי שנמשך אחרי תאוות גופו, רק הוא נקרא מת כאשר הוא עוזב את הגוף, למרות שהוא חי לגמרי כמו בעולם הזה ממש. והצדיק האמת זוכה להשיג את קיום כל המצוות בלי גוף, דהיינו זוכה לקיים את המצוות כפי מה שהשי"ת מקיים אותן. ולכן הוא זוכה לקיים את כל המצוות גם אחרי מותו, כי הוא יכול לקיים את כל המצוות גם ללא גוף. ועל ידי זה דייקא, הוא זוכה לעלות מדרגה לדרגה גם בעולם הבא. אך אנשים ששקועים בשגעונות של העולם הזה שהוא עולם המעשה, ובכלל זה כל מי שחושב בטעות שהוא זה הגוף שלו, ממילא אצל אדם כזה הוא לא יכול לקיים את כל המצוות בלי גוף, ואז ממילא בעולם הבא הוא לא זוכה לזכות לעלות מדרגה לדרגה, משום שאין לו איך לקיים מצוות, כי אין לו גוף. יחד עם זאת, גם בעולם הבא גם שם אפשר לחזור בתשובה. דהיינו גם אחרי שהאדם מת ועוזב את הגוף, גם שם ניתן לחזור בתשובה, ולהכלל באין סוף, ולהשיג את קיום כל המצוות בלי גוף, ואז אפשר לזכות לעלות מדרגה לדרגה גם שם... בכל מקרה, אם נחזור לעניין של הבחירה והידיעה, מי שלא עושה תשובה שלמה, לא זוכה לקבל תשובה לשאלות האלו. ואין לזה קשר בין גוף לאין גוף וכולי. ****** וכל ההסתבכות הזאת של חרושת השמועות האלו בשם רבי נחמן מברסלב, כולן נובעות רק משום שאנשים שרחוקים ...

... הלמדן על ידי שלומד תורת התנא על ידי זה מחזיר נפשו של התנא לתוך גופו של התנא החזרת נפש לגוף כמו רכיבת הסוס, שהסוס טפלה לו וזה מתתאי כי התחתונים גורמים בלמודם להרכיב נפש התנא על סוסו, על גופו ...

... ואף על פי שיש יסורים שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל ...

... כל החסדים עד החזה להאירם אל המלכות וצריכין לנענע הנענועים כדי להמשיך אור משרש החסדים שבדעת אל החסדים המתפשטים בגוף להוסיף עליהם אור גדול משרשם שבדעת וכו' עין שם ב"פרי עץ חיים" בשער הלולב וגם מבאר שם שהכונה בענין ... וכל זה הוא סוד כונות לולב הנ"ל שהוא להמשיך הארה משרש החסדים שבדעת שהוא בחינת אהבה שבדעת לתוך החסדים שבגוף שהם בחינת כלליות המדות שבכלם מלבשים חסדים שהם בחינת אהבה כנ"ל. וכל זה כדי להאיר אל המלכות שהוא האתרוג ...

... יניקת הנשמה הוא מהריח 'מנין שמברכין על הריח, שנאמר: "כל הנשמה תהלל יה" איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוי אומר: זה הריח' ועל כן, על ידי זה המוכיח, שהוא מבאיש ריחם על ידי זה נחלשת הנשמה, שיניקתה ... הראה בבחינת: "כצנת שלג ביום קציר כן ציר נאמן לשלחיו" וצנה וקרירות הוא בחינת הראה, כי הראה מקרר חמימות הגוף כי 'אלמלא כנפי ראה דנשבין על לבא, הוי לבא אוקיד כל גופא' שלמות הדעת הנ"ל הוא בבחינת הראה כי עקר הדעת והמחין הוא על ידי שמנונית הגוף כי השכל דולק כמו נר על ידי שמנונית הגוף והראה היא מעלה שמנונית הגוף אל המח על ידי הנשימה של הראה גם על ידי הנשימה נתקים כל השמנונית של הגוף שעל ידי זה עקר קיום השכל ועל כן נקראין המחין נשמה בבחינת: "ונשמת שדי תבינם" כי עקר המח והדעת על ידי הנשימה כנ"ל: "נר ה' נשמת אדם" כי השכל הוא נר דולק על ידי השמנונית שבגוף שמתקימין ועולין אל המח על ידי הנשימה של הראה נמצא שעקר קיום הדעת על ידי הראה גרים הנ"ל זה ...

... יש אש באדם מתחלת התולדה שמהאש הזה בוערין באדם כל התבערות של כל התאוות וגם כל האכילה ושתיה שנותנין להגוף האש הזה הוא מכלה ושורף הכל ועל ידי מעוט שנה, האש הזה נחלש ואין לו כח לבער אך שמזיק ...

... וכל הנשמות מכרחין לעבר בזה העולם כדי להשיג התכלית כי 'אין משיח בן דוד בא, עד שיכלו כל הנשמות שבגוף' כי כלם מכרחין לבוא לזה העולם השפל כדי להשיג התכלית על ידו כנ"ל נמצא שכלם הם בחינת נצרך לבריות ...