ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨תורה או תפילה? מה גדול יותר?
שאלה: אשמח לדעת מה דעתו של רבי נחמן לגבי העניין הזה של תורה ותפילה. מי מהם גדול יותר ומדוע?

תשובה:

עניין זה הוא די מורכב, אך ננסה להשיב בפשיטות.

ראשית יש להקדים ולומר, כי מצד האמת באמת, אין שום הבדל בין תורה לתפילה. כי בשורש של התורה והתפילה הכל אחד ממש, ואין שום הבדל בין תורה לתפילה.

יחד עם זאת, מאחר שהאדם אינו נמצא בשורש של התורה ושל התפילה, אלא הוא לומד תורה ומתפלל בצורה מאוד נמוכה ומגושמת, מכאן מתחילים לנבוע החילוקים שבין תורה לתפילה.

אצל צדיק אמיתי באמת, שנכלל באין סוף לגמרי, אצלו התורה והתפילה הם בחינה אחת.

מדוע? כי אצלו התורה שלו היא תורת ה ממש והתפילה שלו היא תפילת ה ממש. ואצל הקב"ה אין חילוק בין תורה לתפילה.

התורה של הצדיק, היא התורה דעתיקא סתימאה, דהיינו התורה שקדמה לבריאת העולם, ושתתגלה לעתיד לבוא, והתורה הזאת היא אחת עם התפילה.

התפילה של הצדיק האמת היא כולה שתיקה מעל הדיבור ומעל המחשבה. תפילה שהיא כולה דבקות בלבד, ללא דיבור וללא מחשבה וכולי.

ואצל הצדיק האמת, גם לימוד התורה שלו, הוא כולו דבקות וכולי.

כי אצל הצדיק האמת אין חילוק בין תורה לבין תפילה.

יחד עם זאת, אצל מי שאינו צדיק אמת, העניין הוא כדלקמן:

עקרונית, התפילה היא השורש של התורה. פירוש: התפילה שורשה הוא לפני בריאת העולם. והתורה היא בחינת בריאת העולם.

ועל ידי תפילה זוכה לתורה. היינו ככל שהתפילה של האדם טובה יותר, כך הוא זוכה לתורה גבוהה יותר.

וגם אצל הצדיק האמת שזוכה להכלל בא"ס, גם הוא זוכה לכך רק על ידי תפילה! ז"א הוא גם לומד תורה, כדי לדעת על מה להתפלל. אך רק על ידי התפילה הוא זוכה להכלל בא"ס, ואז הוא זוכה לגלות תורה חדשה של עתיקא וכולי.

אצל אדם רגיל לעומת זאת, יש הרבה חילוקים שונים של תורה ושל תפילה.

לדוגמא:

תורה לשם שמים ותורה שלא לשם שמים. גם בתורה לשם שמים יש הרבה חילוקים וגם בשלא לשם שמים יש הרבה חילוקים.

כמו כן יש חילוקים בין תורה שבנגלה לתורה שבנסתר, ובין תורה הלכה למעשה לבין ספרי מוסר וקדושת המחשבה.

כמו כן יש חילוקים בין הקושי של האדם ללמוד בבקיאות או בעיון.

וגם בעניין תורה שבנסתר, יש להבהיר כי מה שנקרא תורה שבנסתר, גם זה עצמו בכלל בחינת נגלה ופשט ביחס לבחינת הסוד של הסוד, שהוא מעשה מרכבה, והתורה של האין סוף וכולי.

כמו כן גם בתפילה יש חילוקים רבים. לדוגמא:

תפילה על צרכי הגוף, תפילה על צרכי הנשמה. תפילה במסירות נפש. תפילה קבועה של יום יום. תפילה בשפה של האדם (התבודדות), תפילה מתוך נוסח ידוע מראש, תפילה ברציפות זמן ארוך, תפילה קצרה. וכיו"ב עוד המון חילוקים רבים.

כאשר באים להשוות בין תורה לבין תפילה, צריך לזכור שיש המון דרגות שונות של תורה ושל תפילה.

אז מה לעשות בפועל?

בפועל הלוגיקה היא די פשוטה.

התכלית היא להתקרב להשי"ת.

ולשם כך צריך להתפלל + ללמוד + להתפלל.

היינו כי תפילה לבד אינו מספיק, משום שאינו יודע על מה להתפלל.

ותורה לבד אינו מספיק, משום שצריך להתפלל שיזכה לקיים את מה שלמד.

לכן צריך קודם כל להתפלל, כי זאת התכלית לזכור את השי"ת וכולי.

אח"כ צריך גם ללמוד, כמה שיותר ללמוד ברמה המעשית, דהיינו גם ספרי מוסר נכללים בבחינת לימוד למעשה.

נגדיר: לימוד למעשה = לימוד שהאדם מבין מה לעשות איתו. היינו גם ספרי מוסר.

ואח"כ צריך להתפלל שוב פעם שיזכה לקיים את מה שלמד וכולי.

וכך האדם עולה מדרגה לדרגה, דהיינו בכל פעם לומד על מדרגות גדולות יותר וכולי, ואח"כ עושה עליהן התבודדות וכולי, עד שלבסוף זוכה להכלל בא"ס, וזוכה לגלות תורה חדשה וכולי, ואז אין אצלו חילוק בין תורה לתפילה.

וראה עוד בעניין הזה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=132
שיחות הר"ן - אות קצו - גדולות נוראות השגתו
...גדולות נוראות השגתו [שיחתו הקדושה של רבנו זכרונו לברכה, אור ליום שני פרשת נח תק"ע] התורה שלי גדולה מאד והיא כלה רוח הקדש ויכולין לידע ממנה עתידות שמי שיטה עצמו ויאזין ויקשיב התורה שלי יכול לידע עתידות שיהיה ואין צריך לומר אחר כך כשנעשין הדברים בעולם שאז יכולין בודאי למצא הכל בתוך התורה שלי ולראות ולהבין שהכל מבאר בתוך התורה שנאמרה כבר כל זה שמעתי אחר שבת בראשית שנת תק"ע, בעת שהראיתי לו התורה בראשית לעיני כל ישראל בכתב הנדפסת ב"לקוטי תנינא" סימן ס"ז ובאותו השבוע ראינו בחוש כל הנזכר לעיל, איך בהתורה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
...מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מי שיודע מארץ ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן ואם הוא צדיק אמתי אם לאו או אם הוא בעצמו צדיק כי טעם ארץ ישראל יכולין לציר לפני מי שיודע טעם שכל כי רק מי שהוא איש בור, אי אפשר לו לידע זאת אבל מי שיודע משכל כגון לומדים שמרגישים מעט טעם השכל בפשט וקשיא כדרך הלומדים או חכמים בחכמות אחרות, שמרגישים טעם שכל יכולין להבין טעם ארץ ישראל כי 'אוירא דארץ ישראל מחכים' וטעם החכמה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלח - לְך אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנַי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלח - לך אמר לבי בקשו פני לך אמר לבי בקשו פני פרש רש"י בשליחותך כי עקר האלקות בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" כמבאר אצלנו במקום אחר [לעיל בסימן מ"ט] ומי שהוא "בר לבב", בבחינת: "ולבי חלל בקרבי" יוכל לידע עתידות על ידי מה שהלב אומר לו, שהוא דברי ה' ממש וזהו "לך אמר לבי בקשו פני", 'לך בשליחותך' כנ"ל כי מה שהלב אומר, הם דברי ה' ממש כנ"ל, והבן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי
...אלי ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, ויאמר וכו' אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן וכו' והנה נתקים אחר כך באלישע פי שנים נמצא שהיה אלישע מתפלל בכונה יותר מאליהו רבו כי כל הנסים והגדולות שעשה אלישע, כלם היו על ידי תפילה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע" א. דע, שאפשר שיהיה התלמיד גדול מהרב דהינו שיהיה לו פי שנים כרבו ואף על פי כן, הכל יהיה בכחו של רבו וזה בחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" 'ברוחך' דיקא שעל ידי בחינת הרוח עצמו של אליהו רבו, יהיה לו פי שנים כמו
חיי מוהר"ן - שמ - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...אות שמ אמר העולם לא טעמו אותי כלום עדין. אלו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר עם הנגון והרקוד שלה, היו כלם בטלים בביטול גמור. הינו כל העולם כלו אפילו חיות ועשבים וכל מה שיש בעולם הכל היו מתבטלין בכלות הנפש מגדל עצם התענוג המפלא והמפלג מאד מאד. ואפשר להבינו כי מי שהוא יודע נגון ורקוד הנה מי שמנגן מטבע הנגון שנמשך נפש השומע אחר הנגון ומתבטל בכלות הנפש אחר תנועות הנגון כפי כל תנועה ותנועה של הנגון כפי מה שיש כח לאותה התנועה לשבר ולעורר הנפש להמשיכה אחריה. מכל שכן מי שיכול לרקד שיהיה הרקוד מכון ממש...
שיחות הר"ן - אות כח
שיחות הר"ן - אות כח ראוי לאדם שיעבר וילך בזה העולם בכל הספרים הקדושים וללמד כלם כדי שיהיה בכל מקום כמו שנמצא השרים הגדולים שהולכים ועוברים במדינות ומוציאים הוצאות רבות על זה כדי שיוכל אחר כן להתפאר ולומר שהיה במדינות כמו שדרך השרים להתפאר ולומר: הייתי בורשא וכיוצא בזה כמו כן ראוי שיהיה האדם בעולם הזה בכל מקומות הקדושים של התורה כדי שיוכל להתפאר בעולם הבא שהיה בכל מקום דהינו בכל הספרים הקדושים כנ"ל ולעתיד בעולם הבא מזכירין אותו כל מה שלמד בעולם הזה
ספר המידות - יראה
...חכם בעיני עצמו, יכול לבוא ליראה. ב. מי שמקרב אל הזקן וסובל כעסו, על ידי זה זוכה ליראה. ג. כשנזדמן לידו איזה גמילות חסד, ואינו גומל, על ידי זה נופל מיראתו. ד. מי שממעט בשיחה, יזכה ליראה. ה. מי שמדבר ומסית את חברו ליראת שמים, כל הדבורים שמוציא מפיו, בשעה שמדבר עם חברו, נעשה ממנו ספר. ו. מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. ז. בכיה על מיתת אדם כשר היא חשובה כמו יראת שמים. ח. יראת השם תוסיף לאדם יותר ממה שמזלו מחיב והוא הדין להפך. ט. על ידי שמוש צדיקים יבוא ליראת שמים והוא הדין להפך. י. הבושה מביא לידי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכ - יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים יְקָרִים בָּעוֹלָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכ - יש כמה דברים יקרים בעולם דע כי יש כמה דברים יקרים בעולם החכם הוא יקר מאד וכן גבור וכן עשיר ומושל דהינו מי שיש לו איזה התנשאות. ודע שאצל כל אחד מהם יכולים לפעל ולהושע מצערו שאם יש לו איזה צער, חס ושלום וילך אצל אחד מהם ויספרו לפניו עד שיעורר רחמים אצלו עליו מזה יוכל להושע
חיי מוהר"ן - קצא - נסיעתו וישיבתו באומן
...וישיבתו באומן אות קצא יום ג' ח"י תשרי שני דחל המועד סוכות לעת ערב שנת תקע"א נלקח ארון אלהים ונסתלק אור ישראל כבוד אדוננו מורנו ורבנו בוצינא עלאה בוצינא קדישא יקירא אור הגנוז והצפון מורנו רבי נחמן זכר צדיק וקדוש לברכה ונקבר למחרתו ביום רביעי באומין במקום אשר בחר לו בו בחיים חיותו כמבאר בזה הספר ספורי דבריו אשר מבאר בהם בפרוש שהוטב בעיניו לשכב באומין מחמת שהיה שם קדוש השם הרבה מאד כמפרסם. גם עקר הסתלקותו מחמת הקדושים שנהרגו שם כאשר הבננו מדבריו שספר באומין שיש שם רבבות נשמות שהוא צריך להעלותן. גם...
שיחות הר"ן - אות פו
...- אות פו מה שאומרים על החתנה מלתא דבדיחותא ואומרים מקדם: עלא רמז שאשה עולה עמו ואינה יורדת עמו וזה "עלא" במלתא דבדיחותא הינו עולה עמו לכל שמחה וטוב ותענוג אבל אינה יורדת עמו מה שמכסין את הכלה בדעק טוך [צעיף] כי הכלה רומזת לרחל "עולימתא שפירתא דלית לה עינין" גם רמז על בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" מה שמשליכין אופין [חטין וכדומה] לרמז [... חסר] וזה שמשליכין על החתן אופין, לרמז: "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת שמה ילכו האופנים" והחתן הוא בחינת רוח מה שנותנין כל אחד מעות שקורין "שבת" בשביל המרקדין על שם "מלכי...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2031 שניות - עכשיו 28_08_2025 השעה 10:48:32 - wesi2