ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מז - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה
סכנה גדולה לומר תורה וצריך לזה יגיעה גדולה ואמנות יתרה שיוכל לשקל בפלס דבריו באפן שלא ישמע כל אחד ואחד מהשומעין כי אם מה שצריך לו, לא יותר ואף על פי שהכל שומעין כל התורה שאומר עם כל זה לא ישמע כל אחד רק מה שצריך לבד וכמובא על פסוק "וישמע יתרו" : 'והלא כל העולם שמעו, אלא יתרו שמע' וכו' (זהר יתרו דף סח) כי רק שמיעת יתרו נחשב לשמיעה, שנכנס באזניו ושמיעת כל העולם אינו נחשב שמיעה כלל ומי שאינו יכול לומר תורה בבחינה זו, אסור לו לומר תורה כי כל אחד ואחד כשבא אל הצדיק לשמע תורה בא עמו גם הרע שלו דהינו הקליפות הנבראים על ידי עברות חס ושלום והם הדוחקים את העולם ועושים בלבול ודחק גדול בשעת אמירת התורה כי הרע הנ"ל של כל אחד רוצה לבלבל וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ו) : 'האי דחקא דכלה מניהו' הינו מהרע של כל אחד ואחד, שהם הקליפות כנ"ל ואלו הקליפות רוצים גם כן לינק מן התורה ויניקתם הוא רק מהמותרות דהינו מה שאחד שומע יותר ולמעלה ממחו והבנתו זה בחינת מותרות, ומשם יניקתם וזה בחינת רזי תורה שנמסר לחיצונים כי יניקתם רק מבחינת רזי תורה דהינו ממה שהוא למעלה ממח האדם, כל אחד לפי הבנתו על כן צריך החכם האומר תורה, שיהיה לו אמנות הנ"ל שלא ישמע שום אחד מהשומעין מה שאינו לפי מחו והבנתו שאינו שיך לו כנ"ל כדי שלא לתן להם יניקה, חס ושלום ודע, שיש קלפה דקה, שסמוכה להקדשה שזאת הקלפה הדקה יכולה לינק אפילו מגוף התורה בעצמה אפילו אם אין בה מותרות והתקון לזה כשמדברים מישועת ישראל שאז בורחת אותו הקלפה הדקה וזה בחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (זבחים קטז), 'שיתרו בא והלך לו קדם מתן תורה' כי יתרו הוא בחינת הקלפה הדקה שבורחת כששומעת ישועות ישראל והצדיק האמת יש לו אימה גדולה כשאומר תורה יותר מאימת ראש השנה ויום הכפורים.
סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה

וְצָרִיך לָזֶה יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְאָמָּנוּת יְתֵרָה

שֶׁיּוּכַל לִשְׁקל בְּפֶלֶס דְּבָרָיו

בְּאפֶן שֶׁלּא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין

כִּי אִם מַה שֶׁצָּרִיך לוֹ, לא יוֹתֵר

וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכּל שׁוֹמְעִין כָּל הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר

עִם כָּל זֶה לא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד רַק מַה שֶּׁצָּרִיך לְבַד

וְכַמּוּבָא עַל פָּסוּק "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ": 'וַהֲלא כָּל הָעוֹלָם שָׁמְעוּ, אֶלָּא יִתְרוֹ שָׁמַע' וְכוּ'

כִּי רַק שְׁמִיעַת יִתְרוֹ נֶחֱשָׁב לִשְׁמִיעָה, שֶׁנִּכְנַס בְּאָזְנָיו

וּשְׁמִיעַת כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ נֶחֱשָׁב שְׁמִיעָה כְּלָל

וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה בִּבְחִינָה זוֹ, אָסוּר לוֹ לוֹמַר תּוֹרָה

כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד כְּשֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק לִשְׁמעַ תּוֹרָה בָּא עִמּוֹ גַּם הָרָע שֶׁלּוֹ

דְּהַיְנוּ הַקְּלִיפּוֹת הַנִּבְרָאִים עַל יְדֵי עֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם

וְהֵם הַדּוֹחֲקִים אֶת הָעוֹלָם

וְעוֹשִׂים בִּלְבּוּל וְדחַק גָּדוֹל בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה

כִּי הָרָע הַנַּ"ל שֶׁל כָּל אֶחָד רוֹצֶה לְבַלְבֵּל

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'הַאי דֻּחְקָא דְּכַלָּה מִנַּיְהוּ'

הַיְנוּ מֵהָרָע שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהֵם הַקְּלִיפּוֹת כַּנַּ"ל

וְאֵלּוּ הַקְּלִיפּוֹת רוֹצִים גַם כֵּן לִינק מִן הַתּוֹרָה

וִינִיקָתָם הוּא רַק מֵהַמּוֹתָרוֹת

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאֶחָד שׁוֹמֵעַ יוֹתֵר וּלְמַעְלָה מִמּחוֹ וַהֲבָנָתוֹ

זֶה בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, וּמִשָּׁם יְנִיקָתָם

וְזֶה בְּחִינַת רָזֵי תּוֹרָה שֶׁנִּמְסָר לַחִיצוֹנִים

כִּי יְנִיקָתָם רַק מִבְּחִינַת רָזֵי תּוֹרָה

דְּהַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מִמּחַ הָאָדָם, כָּל אֶחָד לְפִי הֲבָנָתוֹ

עַל כֵּן צָרִיך הֶחָכָם הָאוֹמֵר תּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אָמָּנוּת הַנַּ"ל

שֶׁלּא יִשְׁמַע שׁוּם אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין מַה שֶּׁאֵינוֹ לְפִי מחוֹ וַהֲבָנָתוֹ

שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּך לוֹ כַּנַּ"ל

כְּדֵי שֶׁלּא לִתֵּן לָהֶם יְנִיקָה, חַס וְשָׁלוֹם

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ קְלִפָּה דַּקָּה, שֶׁסְּמוּכָה לְהַקְּדֻשָּׁה

שֶׁזּאת הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה

יְכוֹלָה לִינק אֲפִילּוּ מִגּוּף הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ

אֲפִילּוּ אִם אֵין בָּהּ מוֹתָרוֹת

וְהַתִּקּוּן לָזֶה כְּשֶׁמְּדַבְּרִים מִישׁוּעַת יִשְׂרָאֵל

שֶׁאָז בּוֹרַחַת אוֹתוֹ הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'שֶׁיִּתְרוֹ בָּא וְהָלַך לוֹ קדֶם מַתַּן תּוֹרָה'

כִּי יִתְרוֹ הוּא בְּחִינַת הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה שֶׁבּוֹרַחַת

כְּשֶׁשּׁוֹמַעַת יְשׁוּעוֹת יִשְׂרָאֵל

וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ אֵימָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה

יוֹתֵר מֵאֵימַת ראשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
ספר המידות - דעת
...הקדוש ברוך הוא מביא על האדם דברים, כדי שיבין מהדברים רחמנותו ואלקותו יתברך. ב. מי שמחו מבלבל, יהיה רגיל בתפילת חבקוק הנביא. ג. גם למוד ש"ך [שפתי כהן] סגלה לזה גם אכילת חטים. ד. מזונותיו של אדם מולידין טבע באדם לפי טבעם. ה. טעם דגן מביא דעת לאדם. ו. חמרא וריחני פקחין. ז. על ידי המחלקת אין הדעת מישבת. ח. אדם מצטער מדבר, הנראה לעינים יותר מהצער, שמצער מהידיעה. ט. העוסק בתורה ובגמילות חסדים, זוכה להבנה. י. על ידי פת שחרית נתחכם. יא. הקדוש ברוך הוא משרה נבואתו על נביא של שליחות בהפסק, אפילו אינו חכם...
מי מאשים את רבי נחמן מברסלב בגאווה?
...רבי נחמן מברסלב בגאווה? כידוע, רבי נחמן מברסלב שיבח את עצמו פעמים רבות. בשבחים כאלו שלא נשמעו מעולם. רבי נחמן לקח את כל השבחים הקיימים, והלביש אותם על עצמו ואף הוסיף עליהם שבחים נוספים... והדבר הזה עורר עליו את המחלוקת וכולי... והשאלה הנשאלת היא, מדוע כל אלו שמאשימים את רבי נחמן בגאווה, מדוע הם כולם פגומים בדעתם וכולי? מדוע אין אפשרות בעולם שאדם יאשים את רבי נחמן בגאווה, בלי שהוא עצמו יהיה פגום כולו, למרות שהוא נראה כצדיק וכרב גדול וכולי? מהו שורש העניין? מדוע בהכרח שמי שמאשים את רבי נחמן מברסלב...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין
...כ - תשעה תקונין יקירין [לשון רבנו, זכרונו לברכה] פרקא תליתאה [דספרא דצניעותא] תשעה תקונין יקירין אתמסרא לדקנא. כל מה דאתטמר ולא אתגליא, עלאה ויקרא אשתכח, והוא גנזיא יקירא: נימין על נימין מקמי פתחי דאדנין עד רישא [דפמא], מרישא האי לרישא אחרא, אשתכח מתחות תרין נקבין ארחא מליא דלא אתחזיא, עלעין אתחפין מהאי גיסא ומהאי גיסא, בהו אתחזין תפוחין סמקין כורדא, בחד חוטא תלין אכמין תקיפין עד חדווי, שפון סומקי כורדא אתפנון, זעירין נחתין בגרונא ומחפין קדלא, רברבין וזעירין נחתין בשקולא באלין אשתכח גבר ותקיף א...
שבחי הר"ן - אות א
שבחי הר"ן - אות א בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם ורצה לשבר תאוות אכילה אך עדין היה בשכל קטן ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים וכו' על כן ישב עצמו שיהיה בולע כל מה שיאכל דהינו שלא יהיה לועס מה שיאכל רק יבלע כמות שהוא כדי שלא ירגיש שום טעם באכילתו ועשה כן ועלה נפיחות בצוארו ואמר שהיה אז רק בן ששה שנים והנהגה זו שמעתי לדבר גדול מצדיק גדול מאד מאד שנהג כך שהיה בולע אכילתו בלי לעיסה אך הוא זכרונו לברכה נהג כך בהיותו בן ששה שנים
שיחות הר"ן - אות קמ
...קמ כשאמר לי ענין הנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן פ"ו על פסוק: "מקצר רוח ומעבודה קשה" שעל ידי קטנות אמונה צריכין לעבודות קשות וכו' עין שם עמדתי לפניו כמשתומם ומחשבותי היו תמהים בענין זה כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת ענה ואמר בלשון גערה קצת כאומר. ואם יש לך אמונה, אין לך אמונה בעצמך והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה כי מי בז ליום קטנות, מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא קטנות שהיה בהם בעצמן שלא האמינו בהם בעצמן ורש"י זכרונו לברכה, פרש שם כפשוטו קטנות אמונה אבל מדקדוק לשון הגמרא שאמרו שם קטנות שהיה...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל ובארץ ישראל היה עוסק בתורה ותפילה ובכל יום כתב בעצמו תורתו והיה מתפאר מאד ואמר שהחלוק בין תורת חוץ לארץ לתורת ארץ ישראל כרחוק מזרח ממערב ובכל יום ויום הלכו אליו הגדולים עם הקטנים לשמשו כדי לשמע חכמת תורתו הקדושה והנוראה מאד מאד
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - עַל יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה
...מקטני אמנה דע, שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות כי בודאי ידוע, שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות הוא בבחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בשעת שמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבר' נמצא שאף שבאמת אין ראוי שיהרג על זה אך מחמת שהוא שעת שמד והם מתגברים ורוצים דיקא להעבירו על דת ולהביאו לכפירות, חס ושלום על כן הוא מכרח למסר נפשו אפילו על דבר קל והעבודה זרה והכפירות הם בבחינת: "אף אין יש...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סד - כָּל הַנְּגִידִים הַגְּדוֹלִים, כִּמְעַט כֻּלָּם, הֵם מְשֻׁגָּעִים מַמָּשׁ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סד - כל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש מה שאנו רואים, שכל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש כמו שאנו רואין בחוש שכל מי שהוא עשיר, יש לו שגעון גדול דע, כי הממון עושה אותו משגע כי הממון הוא מנפילת העשירות של הנביאים כי 'כל הנביאים היו עשירים' והנבואה כשבאה על הנביא, היה כמו משתגע כמו שפרש רש"י: "ויתנבא" 'ואשתטי' . ואצל הנגידים הנ"ל נעשה על ידי הממון שגעון גמור ועל כן הם נעשים משגעים על ידי העשירות שלהם
שיחות הר"ן - אות ריד - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות ריד - לענין המחלוקת שעליו שמעתי בשמו שאמר. כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירת נפש בשביל השם יתברך הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות ואף על פי כן השואל אין צריך לקים דבריו כן שמעתי בשמו עוד שמעתי בענין אחר: כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקים רק כשמצוה שלא לסע על ראש השנה אצלו זה אין צריך לקים ערב ראש השנה ראוי לתן על פדיון
מעלת המתקרבים אליו - חיי מוהר"ן
...- חיי מוהר"ן breslev.eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו ענה ואמר: העולם ראוי שיתמהו עצמן על האהבה שבינינו כי האהבה שיש לצדיק, היא האהבה שבדעת שהיא נמשכת מבחינת לפני הבריאה, והיא אהבה עצמית ממש. מה שאין כן באהבה של העם. והיה ראוי שכל תלמידי רבי נחמן מברסלב יזכו להכלל בא"ס, ואז ממילא תהיה ביניהם אהבה עצמית וכולי, עד שהעולם יתמהו וכולי. ***** שמעתי שפעם אחת אמר לאנשיו מה לכם לחשב מחשבות אין אתם צריכים כי אם לתת אבנים וסיד ואני בונה מהם בנינים נפלאים ונוראים [כלומר שאנו צריכין...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 20_04_2026 השעה 12:52:57 - wesi2