ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מז - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה
סכנה גדולה לומר תורה וצריך לזה יגיעה גדולה ואמנות יתרה שיוכל לשקל בפלס דבריו באפן שלא ישמע כל אחד ואחד מהשומעין כי אם מה שצריך לו, לא יותר ואף על פי שהכל שומעין כל התורה שאומר עם כל זה לא ישמע כל אחד רק מה שצריך לבד וכמובא על פסוק "וישמע יתרו" : 'והלא כל העולם שמעו, אלא יתרו שמע' וכו' (זהר יתרו דף סח) כי רק שמיעת יתרו נחשב לשמיעה, שנכנס באזניו ושמיעת כל העולם אינו נחשב שמיעה כלל ומי שאינו יכול לומר תורה בבחינה זו, אסור לו לומר תורה כי כל אחד ואחד כשבא אל הצדיק לשמע תורה בא עמו גם הרע שלו דהינו הקליפות הנבראים על ידי עברות חס ושלום והם הדוחקים את העולם ועושים בלבול ודחק גדול בשעת אמירת התורה כי הרע הנ"ל של כל אחד רוצה לבלבל וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ו) : 'האי דחקא דכלה מניהו' הינו מהרע של כל אחד ואחד, שהם הקליפות כנ"ל ואלו הקליפות רוצים גם כן לינק מן התורה ויניקתם הוא רק מהמותרות דהינו מה שאחד שומע יותר ולמעלה ממחו והבנתו זה בחינת מותרות, ומשם יניקתם וזה בחינת רזי תורה שנמסר לחיצונים כי יניקתם רק מבחינת רזי תורה דהינו ממה שהוא למעלה ממח האדם, כל אחד לפי הבנתו על כן צריך החכם האומר תורה, שיהיה לו אמנות הנ"ל שלא ישמע שום אחד מהשומעין מה שאינו לפי מחו והבנתו שאינו שיך לו כנ"ל כדי שלא לתן להם יניקה, חס ושלום ודע, שיש קלפה דקה, שסמוכה להקדשה שזאת הקלפה הדקה יכולה לינק אפילו מגוף התורה בעצמה אפילו אם אין בה מותרות והתקון לזה כשמדברים מישועת ישראל שאז בורחת אותו הקלפה הדקה וזה בחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (זבחים קטז), 'שיתרו בא והלך לו קדם מתן תורה' כי יתרו הוא בחינת הקלפה הדקה שבורחת כששומעת ישועות ישראל והצדיק האמת יש לו אימה גדולה כשאומר תורה יותר מאימת ראש השנה ויום הכפורים.
סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה

וְצָרִיך לָזֶה יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְאָמָּנוּת יְתֵרָה

שֶׁיּוּכַל לִשְׁקל בְּפֶלֶס דְּבָרָיו

בְּאפֶן שֶׁלּא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין

כִּי אִם מַה שֶׁצָּרִיך לוֹ, לא יוֹתֵר

וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכּל שׁוֹמְעִין כָּל הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר

עִם כָּל זֶה לא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד רַק מַה שֶּׁצָּרִיך לְבַד

וְכַמּוּבָא עַל פָּסוּק "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ": 'וַהֲלא כָּל הָעוֹלָם שָׁמְעוּ, אֶלָּא יִתְרוֹ שָׁמַע' וְכוּ'

כִּי רַק שְׁמִיעַת יִתְרוֹ נֶחֱשָׁב לִשְׁמִיעָה, שֶׁנִּכְנַס בְּאָזְנָיו

וּשְׁמִיעַת כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ נֶחֱשָׁב שְׁמִיעָה כְּלָל

וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה בִּבְחִינָה זוֹ, אָסוּר לוֹ לוֹמַר תּוֹרָה

כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד כְּשֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק לִשְׁמעַ תּוֹרָה בָּא עִמּוֹ גַּם הָרָע שֶׁלּוֹ

דְּהַיְנוּ הַקְּלִיפּוֹת הַנִּבְרָאִים עַל יְדֵי עֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם

וְהֵם הַדּוֹחֲקִים אֶת הָעוֹלָם

וְעוֹשִׂים בִּלְבּוּל וְדחַק גָּדוֹל בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה

כִּי הָרָע הַנַּ"ל שֶׁל כָּל אֶחָד רוֹצֶה לְבַלְבֵּל

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'הַאי דֻּחְקָא דְּכַלָּה מִנַּיְהוּ'

הַיְנוּ מֵהָרָע שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהֵם הַקְּלִיפּוֹת כַּנַּ"ל

וְאֵלּוּ הַקְּלִיפּוֹת רוֹצִים גַם כֵּן לִינק מִן הַתּוֹרָה

וִינִיקָתָם הוּא רַק מֵהַמּוֹתָרוֹת

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאֶחָד שׁוֹמֵעַ יוֹתֵר וּלְמַעְלָה מִמּחוֹ וַהֲבָנָתוֹ

זֶה בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, וּמִשָּׁם יְנִיקָתָם

וְזֶה בְּחִינַת רָזֵי תּוֹרָה שֶׁנִּמְסָר לַחִיצוֹנִים

כִּי יְנִיקָתָם רַק מִבְּחִינַת רָזֵי תּוֹרָה

דְּהַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מִמּחַ הָאָדָם, כָּל אֶחָד לְפִי הֲבָנָתוֹ

עַל כֵּן צָרִיך הֶחָכָם הָאוֹמֵר תּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אָמָּנוּת הַנַּ"ל

שֶׁלּא יִשְׁמַע שׁוּם אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין מַה שֶּׁאֵינוֹ לְפִי מחוֹ וַהֲבָנָתוֹ

שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּך לוֹ כַּנַּ"ל

כְּדֵי שֶׁלּא לִתֵּן לָהֶם יְנִיקָה, חַס וְשָׁלוֹם

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ קְלִפָּה דַּקָּה, שֶׁסְּמוּכָה לְהַקְּדֻשָּׁה

שֶׁזּאת הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה

יְכוֹלָה לִינק אֲפִילּוּ מִגּוּף הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ

אֲפִילּוּ אִם אֵין בָּהּ מוֹתָרוֹת

וְהַתִּקּוּן לָזֶה כְּשֶׁמְּדַבְּרִים מִישׁוּעַת יִשְׂרָאֵל

שֶׁאָז בּוֹרַחַת אוֹתוֹ הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'שֶׁיִּתְרוֹ בָּא וְהָלַך לוֹ קדֶם מַתַּן תּוֹרָה'

כִּי יִתְרוֹ הוּא בְּחִינַת הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה שֶׁבּוֹרַחַת

כְּשֶׁשּׁוֹמַעַת יְשׁוּעוֹת יִשְׂרָאֵל

וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ אֵימָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה

יוֹתֵר מֵאֵימַת ראשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
חיי מוהר"ן - תג - גודל יקרת ראש השנה שלו
...ראש השנה שלו אות תג אמר, הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי מאחר שהמקרבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקרבים אלי שיהיו כלם על ראש השנה איש לא יעדר. כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקרב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמח מאד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעזכם" וזה נאמר על ראש השנה אות תד אחד אמר לפניו שהיה ניחא לו יותר להיות אצלו...
שבחי הר"ן - אות כה
...ופרישות הן בתאוות והן במדות והן בעניני יגיעות ועבודות וטרחות ויסורים וכו' בשבילו יתברך הכל כאשר לכל, היה חדוש נפלא ונורא מאד והיה מפשט מכל התאוות ומכל המדות בתכלית עד שלא נשאר לו משום תאוה ומדה שום שמץ בעלמא וזכה למעלה נוראה מאד מאד בתכלית המעלה ואי אפשר לדבר כלל בעצם הפלגת מעלתו כי 'כל המוסיף גורע' וכל מה שספרנו עד הנה, אם אמנם כגנות נחשבו כל הספורים הנ"ל לנגדו לפי עצם מעלתו שזכה אחר כך עם כל זה ספרנו כל זה מענין עבודתו ודרכו בימי ילדותו למען נדע...
שיחות הר"ן - אות כב
שיחות הר"ן - אות כב טוב מאד מי שזוכה להיות מקרב לצדיק אמתי כי לעתיד לבוא כתיב: "לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה" שיאחז בכנפות הארץ וינער את הרשעים אבל מי שהוא מקרב לצדיק אמתי אזי יחזיק ויאחז עצמו בהצדיק ויהיה נשאר קים ולא יהיה ננער עם הרשעים מאחר שיחזיק ויאחז עצמו בהצדיק
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קטו - וַיַּעֲמד הָעָם מֵרָחֹק וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל
...נגש אל הערפל ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים כי מי שהוא הולך בגשמיות כל ימיו ואחר כך נתלהב ורוצה לילך בדרכי השם יתברך אזי מדת הדין מקטרג עליו, ואינו מניח אותו לילך בדרכי השם יתברך ומזמין לו מניעה ומסתיר את עצמו כביכול בהמניעה הזאת [עין להלן] ומי שהוא בר דעת, הוא מסתכל בהמניעה, ומוצא שם הבורא ברוך הוא כמו דאיתא בירושלמי: 'אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו בכרך גדול שבארם', שנאמר: "אלי קרא משעיר" ומי שאינו בר דעת, כשרואה המניעה חוזר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יז - וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם
...והנה איש צרור כספו בשקו, ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו. ויאמר להם יעקב אביהם אתי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה א. כי יראה ואהבה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיקי הדור כי הצדיק הדור הוא המגלה היראה והאהבה כי הצדיק מבקש ומחפש תמיד לגלות הרצונות של השם יתברך כי יש בכל דבר רצון השם יתברך הן בכלל הבריאה דהינו מה שהשם יתברך רצה לברא את העולם בכלל וכן בפרטי הבריאה בכל דבר ודבר בפרט, יש רצון השם יתברך דהינו שהשם יתברך...
שיחות הר"ן - אות סז
...הר"ן - אות סז מי שאינו שומע ומצית לדברי חכמים אמתיים הוא יכול להשתגע כי עקר שגעון של כל המשגעים הוא רק מחמת שהוא אינו מצית ושומע לדברי הבעלי שכל כי המשגע אם היה שומע וצית לדברי אחרים שהם הבעלי שכל בודאי לא היה משגע כלל כי אף על פי שלפי רוח שטות ושגעון שלו נדמה לו בברור גמור שהוא צריך לילך קרוע ולהתגלגל באשפה וכיוצא בזה מדרכי השטות ושגעון אף על פי כן מאחר שהגדול ממנו אומר לו שאינו צריך לעשות כן אם היה מבטל דעתו נגד דעת הגדול ממנו בחכמה בודאי היה מתבטל...
תורה או תפילה? מה גדול יותר?
...מה דעתו של רבי נחמן לגבי העניין הזה של תורה ותפילה. מי מהם גדול יותר ומדוע? תשובה: עניין זה הוא די מורכב, אך ננסה להשיב בפשיטות. ראשית יש להקדים ולומר, כי מצד האמת באמת, אין שום הבדל בין תורה לתפילה. כי בשורש של התורה והתפילה הכל אחד ממש, ואין שום הבדל בין תורה לתפילה. יחד עם זאת, מאחר שהאדם אינו נמצא בשורש של התורה ושל התפילה, אלא הוא לומד תורה ומתפלל בצורה מאוד נמוכה ומגושמת, מכאן מתחילים לנבוע החילוקים שבין תורה לתפילה. אצל צדיק אמיתי באמת, שנכלל...
סיפורי מעשיות - מעשה מחוזה בכוכבים
...אחת והלכו אליו כל תושבי העיר כל אחד לשאלו עצה על מצוקתו ומכאוביו. באותה עיר דר עני מרוד וירא שמים, שישב כל ימיו רק על התורה והעבודה, ואחר שהתפרסם שמו של זה החוזה בכוכבים וישועותיו ועצותיו, הפצירה בו זוגתו שילך גם הוא לזה החוזה, ואולי ייעץ לו איזה עצה טובה שיוכלו להגאל מעניותם הקשה והמרה, ומחמת שהיה ירא שמים ובעל אמונה לא שמע לקולה כלל וכלל, אולם אחר שהציקה לו עד מאד לא עמד כנגדה "רצה לא רצה ובכל זאת הלך", בלשון זה אמר רבנו ז"ל בספורו מעשה זה: "יא...
חיי מוהר"ן - תקצד - עבודת השם
...כבר בעת שבאתי אליו מנמרוב אני וחברי רבי נפתלי קדם שבועות ואז נדמה לי שהוא מקפיד קצת על שאני שוקד על דלתותיו יותר מדאי כי נסעתי אז כמה פעמים רצופים אליו ותכף כשנכנסתי אליו ומצאתיו בבית הגדול שלו שהיה סמוך לבית המדרש ונתן לי שלום ואמר לי שלום עליכם, [סע בריא] וחיך קצת. אחר כך נשאר יושב במקום שישב שם סמוך להדלת שהיתה לחוץ נגד הבית המדרש הישן, ואז דבר עמי ונחם אותי מאד ואמר לי איך אתה יודע מה השם יתברך רוצה לעשות ממך היום אתה כך ולאחר כך תהיה וכו'. ענה...
ארץ ישראל - איזה טעם יש לה?
...ישראל? טעם שדומה למה? ומי יכול להבין את הטעם הזה? איך כל זה קשור לקושיות שיש בחלל הפנוי? כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה. כיצד זה מסביר את זה שמשה רצה להגיע לארץ? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? * כאן מבואר breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מי שיודע מארץ ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2344 שניות - עכשיו 18_08_2025 השעה 07:49:30 - wesi2