ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות מ
בענין ספרי המחקרים מבאר כבר אצלנו כמה פעמים שאסור לעסק בהם וצריך להרחיק מאד לבלי ללמד אותם ולבלי להביט בהם כלל אפילו בספרי חקירות של גדולי ישראל כי הוא אסור גדול מאד ללמד אותם [וכבר מבאר בכמה ספרים גדל האסור ללמד בהם כי לא באלה חלק יעקב, כי אין לנו שיכות בהם כי אנו מאמינים בו יתברך באמונה לבד בלי שום חקירה כי הוא יתברך ברא את העולם כלו ומקים את עולמו ועתיד לחדש את עולמו וכו' ודרך אלו הספרים להקשות קשיות שנראין כקשיות גדולות והתרוץ חלוש מאד ומי שרוצה לחקר יותר ולהקשות על התרוץ יכול להקשות ולא יועיל לו התרוץ על כן אסור לעין בהם כלל ובאמת כל הקשיות שלהם אינם כלום והם כלם הבל ורעיון רוח ומה שאנו רואים שיש בני אדם שאין דעתן נמשכת אחר ספרים קדושים ונוראים מאד, כגון ספרי הזוהר וספרי האר"י זצ"ל וכיוצא אף על פי שיש בהם חדושים נוראים מאד מאד המאירים עינים ומתוקים מדבש והם נמשכים דיקא אחר ענינים אחרים כגון חקירות דע כי זהו מחמת מזגם כי מזגם בטבעם הוא מזג רע מן התולדה שנולדו במזג רע שאינם יכולים לסבל את הדבר הקדוש באמת ובאמת בודאי יש לו בחירה ויש לו כח לשבר את מזגו הרע אבל מאחר שנולד במזג רע כזה הוא צריך לסבל מרירות גדול לשבר את מזגו וטבעו הרע ואשרי לאדם שנולד בקדשה ונמצא בספריהם קשיות על סדר הבריאה מה זכה הכוכב להיות כוכב, או המזל להיות מזל ומה חטאו הדברים השפלים שיהיו שפלים כגון בהמות וחיות וכיוצא ומדוע לא היה בהפך וכן מפני מה הראש ראש והרגל רגל ומדוע לא יהיה בהפך וכיוצא בזה כמבאר אלו הקשיות באריכות בספריהם ובאמת הכל הבל ורעות רוח ואין צריכין לחקר אחריו יתברך כי צדיק וישר הוא ובאמת דע כי כל העולם כלו הוא בחינת גלגל החוזר שקורין [סביבון] והכל חוזר חלילה ונתהפך מאדם מלאך וממלאך אדם ומראש רגל ומרגל ראש וכן שאר כל הדברים שבעולם כלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה מעליון לתחתון ומתחתון לעליון כי באמת בהשרש הכל אחד כי יש נבדלים דהינו מלאכים שהם נבדלים לגמרי מן החמר ויש גלגלים שהם בחינת חמר אבל חמרם זך מאד ויש עולם השפל דהינו זה העולם השפל שהוא חמר גמור ואף על פי שבודאי כל אחד ואחד מאלו השלשה הנ"ל הוא נלקח ממקום מיחד אף על פי כן בשרש הכל שם כלו חד ועל כן כל העולם כלו הוא בחינת גלגל החוזר והכל חוזר ונתהפך שעתה זה הדבר הוא בבחינה עליונה בבחינת ראש ודבר אחר בבחינה שפלה בבחינת רגל ואחר כך נתהפך וחוזר ונעשה מבחינת רגל בחינת ראש ומראש רגל וכן נתהפך מאדם מלאך וממלאך אדם כמו שמצינו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שהשליכו מלאכים מן השמים אל עולם השפל ונכנסו בחמר גמור עד שהיו בעלי תאוות וכו' וכן כמה פעמים שבאו מלאכים בעולם הזה ונתלבשו בחמר כמבאר בכמה מקומות וכן להפך שמצינו שנעשה מאדם מלאך כי העולם הוא בחינת גלגל החוזר שקורין סביבון והכל חוזר חלילה כי באמת בהשרש כלו אחד כנזכר לעיל [גם מצינו שרגלו של זה הוא גבוה יותר במעלה מראשו של אחר וכן בעולמות כי המדרגה התחתונה של עולם העליון הוא במעלה יותר ממדרגה העליונה של עולם התחתון ממנו אבל באמת הכל חוזר חלילה כנ"ל] וזה בחינת מה שמשחקין בחנוכה בסביבון כי חנוכה הוא בחינת הבית המקדש ועקר בנין בית המקדש היא בחינה הנ"ל בחינת גלגל החוזר כי בבית המקדש היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה כי השם יתברך השרה שכינתו במשכן ובבית המקדש שזה בחינת עליונים למטה וכן להפך כל ציורא דמשכנא הכל היה רשום למעלה וזה בחינת תחתונים למעלה שזה בחינת סביבון בחינת גלגל החוזר שהכל חוזר ונתהפך כנ"ל כי על פי חקירה הוא דבר רחוק מאד שהשם יתברך שהוא מרומם ומנשא למעלה מכל הרוחניות יהיה מצמצם שכינתו בכלי המשכן הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכו' ואף על פי כן הראה השם יתברך שהוא דוקא להפך מדעתם כי באמת השם יתברך השרה שכינתו במשכן וכן להפך הוא דבר רחוק על פי חקירה שהאדם שהוא בריה שפלה יהיה לו כח לעשות רשם למעלה או בהמה שפלה יהיו מקריבין אותה לקרבן שתעלה לריח ניחוח לנחת רוח לפניו יתברך שאמר ונעשה רצונו ואיך שיך רצון אצלו יתברך ? אבל באמת הראה השם יתברך להפך מדעתם כי באמת השם יתברך השרה שכינתו למטה במשכן ובבית המקדש, והבהמה עלתה לריח ניחוח וכו' וזה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה בחינת גלגל החוזר בחינת סביבון והנה כח היולי המובא בספריהם הוא בחינת הממצע בין הכח והפעל כי כל דבר הוא בתחלה בכח ואחר כך יוצא מכח אל הפעל וכשיוצא מן הכח קדם שבא אל הפעל יש בחינת היולי שהוא ממצע בין הכח והפעל שהוא שרש כל הנבראים כי כלם יוצאים מן כח היולי כי כלם היו תחלה בתוך בחינת כח ההיולי וכל הנבראים היוצאים משם שהם שלש בחינות הנ"ל שהם נבדלים גלגלים שפלים כלם חוזרים חלילה וחוזר ונתהפך מנבדל לשפל ומשפל לנבדל וכן כלם כי בשרש כלו אחד כנ"ל וזה בחינת האותיות החקוקים על הסביבון שהם הנג"ש ראשי תבות ה'יולי נ'בדל ג'לגל ש'פל, שהם כלל כל הבריאה כנ"ל שכלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה כנ"ל שזה מרמז בחנוכה שהוא בחינת חנכת הבית המקדש ששם היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה שזה בחינת סביבון בחינת גלגל החוזר שנתהפך מבחינה זו לבחינה זו ומזו לזו כנ"ל וזה בחינת הגאלה כי זהו עקר הגאלה שיהיה בחינת הנ"ל דהינו בחינה חוזרת חלילה הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה שהיה בבית המקדש ועל כן כשיצאו ממצרים תכף בשירת הים אמרו: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" (שמות ט"ו יז) וכו' שבשרו על בנין בית המקדש כי זה עקר הגאלה שיהיה בנין בית המקדש ששם היא בחינת גלגל החוזר הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה [שזהו עקר התכלית] כי באמת כלו חד כי בהשרש הכל אחד כנ"ל וזהו גם כן בחינת האותיות הנ"ל שהם הנג"ש ראשי תבות "ג'אלת ש'בט נ'חלתך ה'ר ציון" (תהלים עד ב) בחינת "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" בחינת הבית המקדש ששם היה בחינת גלגל החוזר שזהו עקר הגאלה כנ"ל ועין במאמר [לקוטי מוהר"ו תנינא ז] הנאמר בחנוכה זה המתחיל "ויהי מקץ" "כי מרחמם ינהגם" וכו' שם מבאר גם כן מענין עליונים למטה ותחתונים למעלה ומענין חנוכה שהוא חנכת בית המקדש עין שם וזה בחינת מקיפים הנאמר במאמר הנ"ל הינו בחינת גלגל החוזר דהינו סביבון הנ"ל היא בחינת מקיפים שמקיף וסובב ועין שם והבן [חכמה הוא בחינת היולי] ונחזר לענין ראשון כי אין אנו צריכים לכנס כלל בחקירות כי הוא אסור גדול מאד רק אנו מאמינים בו יתברך באמונה לבד שהוא יתברך ברא את כל העולמות כלם ומקים כלם ועתיד לחדש את עולמו
בְּעִנְיַן סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים

מְבאָר כְּבָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאָסוּר לַעֲסֹק בָּהֶם וְצָרִיךְ לְהַרְחִיק מְאד לִבְלִי לִלְמד אוֹתָם וְלִבְלִי לְהַבִּיט בָּהֶם כְּלָל

אֲפִילּוּ בְּסִפְרֵי חֲקִירוֹת שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל

כִּי הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאד לִלְמד אוֹתָם

[וּכְבָר מְבאָר בְּכַמָּה סְפָרִים גּדֶל הָאִסּוּר לִלְמד בָּהֶם

כִּי לא בְּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקב, כִּי אֵין לָנוּ שַׁיָּכוּת בָּהֶם

כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה

כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּמְקַיֵּם אֶת עוֹלָמוֹ וְעָתִיד לְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ וְכוּ'

וְדֶרֶךְ אֵלּוּ הַסְּפָרִים לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיוֹת שֶׁנִּרְאִין כְּקֻשְׁיוֹת גְּדוֹלוֹת וְהַתֵּרוּץ חָלוּשׁ מְאד

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲקר יוֹתֵר וּלְהַקְשׁוֹת עַל הַתֵּרוּץ

יָכוֹל לְהַקְשׁוֹת וְלא יוֹעִיל לוֹ הַתֵּרוּץ

עַל כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן בָּהֶם כְּלָל

וּבֶאֱמֶת כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָם כְּלוּם

וְהֵם כֻּלָּם הֶבֶל וְרַעֲיוֹן רוּחַ

וּמַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין דַּעְתָּן נִמְשֶׁכֶת אַחַר סְפָרִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים מְאד, כְּגוֹן סִפְרֵי הַזוהַר וְסִפְרֵי הָאֲרִ"י זְצַ"ל וְכַיּוֹצֵא

אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים מְאד מְאד הַמְּאִירִים עֵינַיִם וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ

וְהֵם נִמְשָׁכִים דַּיְקָא אַחַר עִנְיָנִים אֲחֵרִים כְּגוֹן חֲקִירוֹת

דַּע כִּי זֶהוּ מֵחֲמַת מִזְגָּם

כִּי מִזְגָּם בְּטִבְעָם הוּא מֶזֶג רַע מִן הַתּוֹלָדָה

שֶׁנּוֹלְדוּ בְּמֶזֶג רַע שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבּל אֶת הַדָּבָר הַקָּדוֹשׁ בֶּאֱמֶת

וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה וְיֵשׁ לוֹ כּחַ לְשַׁבֵּר אֶת מִזְגּוֹ הָרָע

אֲבָל מֵאַחַר שֶׁנּוֹלַד בְּמֶזֶג רַע כָּזֶה

הוּא צָרִיךְ לִסְבּל מְרִירוּת גָּדוֹל לְשַׁבֵּר אֶת מִזְגּוֹ וְטִבְעוֹ הָרָע

וְאַשְׁרֵי לְאָדָם שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשָּׁה

וְנִמְצָא בְּסִפְרֵיהֶם קֻשְׁיוֹת עַל סֵדֶר הַבְּרִיאָה

מַה זָּכָה הַכּוֹכָב לִהְיוֹת כּוֹכָב, אוֹ הַמַּזָּל לִהְיוֹת מַזָּל

וּמֶה חָטְאוּ הַדְּבָרִים הַשְּׁפָלִים שֶׁיִּהְיוּ שְׁפָלִים

כְּגוֹן בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְכַיּוֹצֵא

וּמַדּוּעַ לא הָיָה בְּהֶפֶךְ

וְכֵן מִפְּנֵי מָה הָראשׁ ראשׁ וְהָרֶגֶל רֶגֶל

וּמַדּוּעַ לא יִהְיֶה בְּהֵפֶךְ

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כַּמְבאָר אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת בַּאֲרִיכוּת בְּסִפְרֵיהֶם

וּבֶאֱמֶת הַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ

וְאֵין צְרִיכִין לַחֲקר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא

וּבֶאֱמֶת דַּע

כִּי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר שֶׁקּוֹרִין [סביבון]

וְהַכּל חוֹזֵר חָלִילָה

וְנִתְהַפֵּךְ מֵאָדָם מַלְאָךְ וּמִמַּלְאָךְ אָדָם

וּמֵראשׁ רֶגֶל וּמֵרֶגֶל ראשׁ

וְכֵן שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם

כֻּלָּם חוֹזְרִים חָלִילָה

וּמִתְגַּלְגְּלִים וּמִתְהַפְּכִים מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה

מֵעֶלְיוֹן לְתַחְתּוֹן וּמִתַּחְתּוֹן לְעֶלְיוֹן

כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַשּׁרֶשׁ הַכּל אֶחָד

כִּי יֵשׁ נִבְדָּלִים דְּהַיְנוּ מַלְאָכִים שֶׁהֵם נִבְדָּלִים לְגַמְרֵי מִן הַחֹמֶר

וְיֵשׁ גַּלְגַּלִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת חֹמֶר אֲבָל חָמְרָם זַךְ מְאד

וְיֵשׁ עוֹלָם הַשָּׁפָל דְּהַיְנוּ זֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל שֶׁהוּא חֹמֶר גָּמוּר

וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה הַנַּ"ל הוּא נִלְקָח מִמָּקוֹם מְיֻחָד

אַף עַל פִּי כֵן בְּשׁרֶשׁ הַכּל שָׁם כֻּלּוֹ חַד

וְעַל כֵּן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר וְהַכּל חוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ

שֶׁעַתָּה זֶה הַדָּבָר הוּא בַּבְּחִינָה עֶלְיוֹנָה בִּבְחִינַת ראשׁ

וְדָבָר אַחֵר בִּבְחִינָה שְׁפֵלָה בִּבְחִינַת רֶגֶל

וְאַחַר כָּךְ נִתְהַפֵּךְ וְחוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת רֶגֶל בְּחִינַת ראשׁ וּמֵראשׁ רֶגֶל

וְכֵן נִתְהַפֵּךְ מֵאָדָם מַלְאָךְ וּמִמַּלְאָךְ אָדָם

כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהִשְׁלִיכוּ מַלְאָכִים מִן הַשָּׁמַיִם אֶל עוֹלָם הַשָּׁפָל וְנִכְנְסוּ בְּחֹמֶר גָּמוּר עַד שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי תַּאֲווֹת וְכוּ'

וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁבָּאוּ מַלְאָכִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִתְלַבְּשׁוּ בְּחֹמֶר כַּמְבאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת

וְכֵן לְהֵפֶךְ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאָדָם מַלְאָךְ

כִּי הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר שֶׁקּוֹרִין סביבון וְהַכּל חוֹזֵר חָלִילָה

כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַשּׁרֶשׁ כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

[גַּם מָצִינוּ שֶׁרַגְלוֹ שֶׁל זֶה הוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר בְּמַעֲלָה מֵראשׁוֹ שֶׁל אַחֵר

וְכֵן בָּעוֹלָמוֹת

כִּי הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן

הוּא בְּמַעֲלָה יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן מִמֶּנּוּ

אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכּל חוֹזֵר חָלִילָה כַּנַּ"ל]

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּשַׂחֲקִין בַּחֲנוּכָּה בּסביבון

כִּי חֲנוּכָּה הוּא בְּחִינַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ

וְעִקַּר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִיא בְּחִינָה הַנַּ"ל בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר

כִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּמִּשְׁכָּן וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ

שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה

וְכֵן לְהֵפֶךְ

כָּל צִיּוּרָא דְּמִשְׁכְּנָא הַכּל הָיָה רָשׁוּם לְמַעְלָה

וְזֶה בְּחִינַת תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה

שֶׁזֶּה בְּחִינַת סביבון בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר

שֶׁהַכּל חוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ כַּנַּ"ל

כִּי עַל פִּי חֲקִירָה הוּא דָּבָר רָחוֹק מְאד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת

יִהְיֶה מְצַמְצֵם שְׁכִינָתוֹ בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן

הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לא יְכַלְכְּלוּךָ וְכוּ'

וְאַף עַל פִּי כֵן הֶרְאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא דַּוְקָא לְהֵפֶךְ מִדַּעְתָּם

כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּמִּשְׁכָּן

וְכֵן לְהֵפֶךְ הוּא דָּבָר רָחוֹק עַל פִּי חֲקִירָה

שֶׁהָאָדָם שֶׁהוּא בְּרִיָּה שְׁפֵלָה יִהְיֶה לוֹ כּחַ לַעֲשׂוֹת רשֶׁם לְמַעְלָה

אוֹ בְּהֵמָה שְׁפֵלָה יִהְיוּ מַקְרִיבִין אוֹתָהּ לְקָרְבָּן שֶׁתַּעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לְנַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ

וְאֵיךְ שַׁיָּךְ רָצוֹן אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ ?

אֲבָל בֶּאֱמֶת הֶרְאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהֵפֶךְ מִדַּעְתָּם

כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ לְמַטָּה בַּמִּשְׁכָּן וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְהַבְּהֵמָה עָלְתָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ וְכוּ'

וְזֶה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה

בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בְּחִינַת סביבון

וְהִנֵּה כּחַ הִיּוּלִי הַמּוּבָא בְּסִפְרֵיהֶם

הוּא בְּחִינַת הַמְמֻצָּע בֵּין הַכּחַ וְהַפּעַל

כִּי כָּל דָּבָר הוּא בִּתְחִלָּה בְּכחַ וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא מִכּחַ אֶל הַפּעַל

וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִן הַכּחַ קדֶם שֶׁבָּא אֶל הַפּעַל

יֵשׁ בְּחִינַת הִיּוּלִי שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין הַכּחַ וְהַפּעַל

שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַנִּבְרָאִים כִּי כֻּלָּם יוֹצְאִים מִן כּחַ הִיּוּלִי

כִּי כֻּלָּם הָיוּ תְּחִלָּה בְּתוֹךְ בְּחִינַת כּחַ הַהִיּוּלִי

וְכָל הַנִּבְרָאִים הַיּוֹצְאִים מִשָּׁם שֶׁהֵם שָׁלשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל

שֶׁהֵם נִבְדָּלִים גַּלְגַּלִּים שְׁפָלִים

כֻּלָּם חוֹזְרִים חָלִילָה

וְחוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ מִנִּבְדָּל לְשָׁפָל וּמִשָּׁפָל לְנִבְדָּל וְכֵן כֻּלָּם

כִּי בַּשּׁרֶשׁ כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקִים עַל הַסביבון שֶׁהֵם הנג"שׂ

רָאשֵׁי תֵּבוֹת הִ'יּוּלִי נִ'בְדָּל גַּ'לְגַּל שָׁ'פָל, שֶׁהֵם כְּלָל כָּל הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל

שֶׁכֻּלָּם חוֹזְרִים חָלִילָה וּמִתְגַּלְגְּלִים וּמִתְהַפְּכִים מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה כַּנַּ"ל

שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בַּחֲנוּכָּה

שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ

שֶׁשָּׁם הָיָה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה

שֶׁזֶּה בְּחִינַת סביבון בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר

שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מִבְּחִינָה זוֹ לִבְחִינָה זוֹ וּמִזּוֹ לָזוֹ כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה

כִּי זֶהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת הַנַּ"ל

דְּהַיְנוּ בְּחִינָה חוֹזֶרֶת חָלִילָה הַנַּ"ל

בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה שֶׁהָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ

וְעַל כֵּן כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם תֵּכֶף בְּשִׁירַת הַיָּם אָמְרוּ: "תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" וְכוּ'

שֶׁבִּשְּׂרוּ עַל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

כִּי זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁיִּהְיֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

שֶׁשָּׁם הִיא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר הַנַּ"ל בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה [שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית]

כִּי בֶּאֱמֶת כֻּלּוֹ חַד

כִּי בְּהַשּׁרֶשׁ הַכּל אֶחָד כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם הנג"שׂ

רָאשֵׁי תֵּבוֹת "גָּ'אַלְתָּ שֵׁ'בֶט נַ'חֲלָתֶךָ הַ'ר צִיּוֹן"

בְּחִינַת "תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ"

בְּחִינַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם הָיָה בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר

שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל

וְעַיֵּן בַּמַּאֲמָר [לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו תִּנְיָנָא ז] הַנֶּאֱמָר בַּחֲנוּכָּה זֶה

הַמַּתְחִיל "וַיְהִי מִקֵּץ" "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם" וְכוּ'

שָׁם מְבאָר גַּם כֵּן מֵעִנְיַן עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה

וּמֵעִנְיַן חֲנוּכָּה שֶׁהוּא חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַיֵּן שָׁם

וְזֶה בְּחִינַת מַקִּיפִים הַנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל

הַיְנוּ בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר דְּהַיְנוּ סביבון הַנַּ"ל

הִיא בְּחִינַת מַקִּיפִים שֶׁמַּקִּיף וְסוֹבֵב וְעַיֵּן שָׁם וְהָבֵן

[חָכְמָה הוּא בְּחִינַת הִיּוּלִי]

וְנַחֲזר לְעִנְיַן רִאשׁוֹן כִּי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לִכָּנֵס כְּלָל בַּחֲקִירוֹת

כִּי הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאד

רַק אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד

שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וּמְקַיֵּם כֻּלָּם וְעָתִיד לְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ
ספר המידות - וותרן
ספר המידות - וותרן חלק שני א. מי שהוא ותרן, אין עונותיו יכולין להכריע זכיותיו.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קג - כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵעַ עוֹד אֵיזֶה אָדָם, הוּא לא טוֹב
...שומע עוד איזה אדם, הוא לא טוב בשעת התפילה כל זמן שהאדם שומע עוד אז איזה אדם דהינו ששומע ומרגיש, שעומד עוד אדם אחד בשעת תפילתו הוא לא טוב כי צריך כל אדם בשעת תפילתו שיציר בדעתו, שאין שם אלא אני והשם יתברך לבד ובמאמר אבא שאול וכו' פעם אחת רצתי אחר צבי וכו' [בסימן נה] שם מבאר ביטול גדול יותר בשעת התפילה שמחיב האדם לבטל עצמו כל כך בשעת התפילה עד שלא ירגיש אפילו את עצמו כלל בשעת תפילתו רק את השם יתברך לבדו כי אז, בשעת התפילה, האדם עומד בהיכל המלך וכו' עין שם מה שכתוב שם . "מי הוא, הלא ישותו נתבטל, ואין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צב - עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹך בֵּיתוֹ
...נע ונד בתוך ביתו [לשון החברים] על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו יכול להחיות מתים כמו שכתוב באלישע כשהחיה את בן השונמית כתיב בה: "וילך אחת הנה ואחת הנה" ומובא בתקונים: 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא' והראה והלב הם בחינות יעקב ויוסף "תתן אמת ליעקב" כמו שכתוב: "תורת אמת" ובהתורה יש חמשה ספרים, כנגד חמשה כנפי ראה ויוסף הוא בחינות לב, כי יוסף נקרא "צפנת פענח", וכתיב: "בלבי צפנתי" וכו' וכשבוער האש שבלב, הוה אוקיד כל גופא ועל ידי שהחמשה כנפי ראה נעים ונדים, מנשבי על לבא, ומשככים החמימות...
שיחות הר"ן - אות כט
...למוד הפוסקים הזהיר מאד מאד ביותר מכל הלמודים וראוי ללמד כל הארבעה "שלחן ערוך" כלם מראשם עד סופם כסדר אם יכול ללמד כל הארבעה שלחן ערוך עם כל הפרושים הגדולים מה טוב ואם לאו על כל פנים ילמד כל הארבעה "שלחן ערוך" הקטנים והוא תקון גדול מאד מאד כי על ידי חטאים נתערב טוב ורע ועל ידי למוד פוסק שמברר הכשר והפסול המתר והאסור הטהור והטמא על ידי זה נתברר ונפרש הטוב מן הרע וכמבאר במאמר ראיתי מנורת זהב ובשאר מאמרים מעלת למוד הפוסקים ואמר: שכל איש ישראלי מחיב ללמד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבר ואף אם הוא אנוס ואין...
שיחות הר"ן - אות לט
...הר"ן - אות לט ראוי שירגיש צרת יחיד מכל שכן צרת רבים, חס ושלום בלב כי אפשר שידע מהצרה חס ושלום, ויודע בברור כאב הצרה חס ושלום ועם כל זה לבו אינו מרגיש הצרה כלל ועל כל פנים צרת רבים חס ושלום, ראוי שהלב ירגיש כאב הצרה ואם אינו מרגיש צריך להכות הראש בקיר הינו להכות הראש בקירות לבבו כמובא במקום אחר [לקמן רי"ז] על פסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך" שצריך להביא הדעת בהלב והבן היטב אחר כך שמעתי בשמו שאמר שזהו בחינת "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר" שהסב והמשיך הפנים שהוא המח והדעת אל קירות הלב הינו כנזכר לעיל כי...
חיי מוהר"ן - קסב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...- נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד אות קסב אמר שתכף שבא עליו ההוסט תכף שעשה ההוסט הראשון ידע מיד שיסתלק ותכף התחיל לדבר מענין הסתלקותו אף על פי שהשם יתברך בחסדו הגדול הפליא עמנו נסיו הגדולים מאד שחי אחר כך שלש שנים ויותר קצת. אף על פי כן תכף בקיץ תקס"ז שאז בא עליו ההוסט בהיותו בדרך בעת חזירתו מנסיעתו הגדולה שנסע לנאווריטש וזאסלאב וכו' כנ"ל ותכף בבואו לביתו מנסיעתו הנ"ל התחיל לדבר מענין הסתלקותו ואמר אז שיש עליו פחדים גדולים ואמר שהיה צריך שיהיו אצלו ששים גבורים כמו שהיה להבעל שם טוב זכרונו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כז - מִי שֶׁהוּא פַּרְנַס חֹדֶשׁ אוֹ מַנְהִיג
...חדש או מנהיג מי שהוא פרנס חדש או מנהיג והוא מנהיג בכשרות ובישר ורואה ומסתכל להטיל המשאוי על כל אחד כראוי לו כפי מה שמעריך את כל אחד בישר להכביד על זה ולהקל על זה כראוי על ידי זה מבטל הארבע מדות רעות דהינו 'עבודה זרה' 'וגלוי עריות' 'ושפיכות דמים' 'ולשון הרע' והסוד כי הנדר שנודרין צריכין לשלם מיד והמאחר נדרו גורם אלו הארבע מדות הנ"ל כדאיתא במדרש, שלמד מיעקב שבשביל שאחר נדרו בא לידי ארבע הנ"ל 'עבודה זרה' שנאמר: "הסירו את אלקי הנכר" 'גלוי עריות' "ותצא דינה" וכו' 'שפיכות דמים' בשכם 'לשון הרע' "וישמע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסד - צְדָקָה הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית
...מוהר"ן ח"א - תורה רסד - צדקה היא תקון הברית צדקה היא תקון הברית כי פגם הברית הוא, כי הוא היה צריך להשפיע בקדשה למקום שצריך להשפיע והוא סלק ההשפעה משם והמשיכה, חס ושלום למקום אחר ועל כן התקון על ידי הצדקה שעל ידי זה חוזר ומשפיע לשם אל הקדשה ועל ידי זה נתתקן וזה בחינת "ויבואו האנשים על הנשים" הנאמר בנדבת המשכן הינו בחינת זווג שנעשה על ידי הצדקה של נדבת המשכן כנ"ל ועל כן כשנותן לעני שאינו הגון אזי אדרבא הוא נפגם יותר, כי חוזר ומשפיע למקום שאינו צריך. ועין במקום אחר [לעיל בסימן ל"א ובסימן נ"ד] שמבאר...
שיחות הר"ן - אות קנט - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...אות קנט - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחת אחר שבועות בקהלת זאסלאב אמר לפני בדרך קבלנא: איך זוכין להיות יהודי ? והייתי משתומם מאד לפניו על זה כפי מה שהייתי יודע מגדלתו ועבודתו מכבר אשר אי אפשר לשער במח כלל ועדין נדמה בעיניו שלא התחיל כלל ענה ואמר הלא בעת שהייתי יגע בשביל עבודת ה' לא עלה על דעתי שאזכה לזה ולא הייתי יודע כלל ממה שאני יודע עכשו וכי עלה על דעתי לכסף ולהתגעגע לידע מה שאני יודע עכשו ?! כי לא הייתי יודע כלל שום מציאות וידיעה מהשגה זו לכסף ולהתגעגע אליה אם כן גם עכשו מי יודע מה שיש עוד להשיג...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פו - פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה
...מוהר"ן ח"א - תורה פו - פוסעים בו פסיעה קטנה [לשון החברים] פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים וכו' הנה ידוע כי בימי החל הוא שליטת החיצונים וערב שבת קדש בין השמשות אין להם שליטה כלל כמו שמובא בזוהר הקדוש: 'כד אתקדש יומא כדין "יתפרדו כל פועלי און" ועקר שליטה שלהן בימי החל, הוא בבחינות רגלין שאין מניחין לאדם לילך בדרכי השם יתברך דאיתא בגמרא: 'הני ברכי דרבנן דשלהי מניהו' ובשבת קדש חוזרין להם כח ההליכה כמו שכתוב: "אם תשיב משבת רגלך" הינו כמו שאמרנו, שבשבת קדש יכול לילך בדרכי השם יתברך אך למשל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 16_03_2026 השעה 05:45:39 - wesi2