ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלט - עַל יְדֵי מַחֲלקֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר
על ידי מחלקת אי אפשר לדבר כי עקר הדבור הוא משלום, כמו שכתוב (תהלים קכ"ב) : "אדברה נא שלום" ועל כן צריך כל אחד קדם התפילה לקבל על עצמו מצות עשה: "ואהבת לרעך כמוך" כדי שעל ידי זה שיש אהבה ושלום על ידי זה יוכל לדבר בתפילה אבל כשאין שלום ויש מחלקת, אי אפשר לדבר ועל כן אפילו אם אחד רוצה שלום רק שהם חולקין עליו עם כל זה אין השלום בשלמות על כן אי אפשר לדבר ולהתפלל אף שהוא איש שלום מאחר שהם חולקין עליו וזה שאמר דוד המלך, עליו השלום, (שם ק"כ) : "אני שלום" כי אני איש שלום ומצדי היה שלום עם כלם ועם כל זה "וכי אדבר, המה למלחמה" הינו שאף שאני שלום, עם כל זה אי אפשר לדבר מחמת המלחמה והמחלקת שהם חולקין עלי כנ"ל והנה כל הדבורים הם משלום כנ"ל ועל כן מי שהוא בבחינת שלום יכול לידע כל הדבורים של כל העולם כמו הקדוש ברוך הוא שנקרא שלום שהוא יודע כל הדבורים של כל העולם כמו שכתוב (עמוס ד) "ומגיד לאדם מה שחו" כי כל הדבורים באים משלום כנ"ל וזה אותיותשלום ראשי תבות ומגיד לאדם מה שיחו כל הדבורים באים מחמימות ומי שיש בו חמימות הרבה מדבר הרבה וכן מי שנתקרר ואין בו חמימות, אין יכול לדבר כי הדבור הוא מחמימות כמו שכתוב (תהלים ל"ט) "חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני" והוא שלהובא דנורא וכו'
עַל יְדֵי מַחֲלקֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר

כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר הוּא מִשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם"

וְעַל כֵּן צָרִיך כָּל אֶחָד קדֶם הַתְּפִילָּה

לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲך כָּמוֹך"

כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם

עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְדַבֵּר בַּתְּפִילָּה

אֲבָל כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם וְיֵשׁ מַחֲלקֶת, אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר

וְעַל כֵּן אֲפִילּוּ אִם אֶחָד רוֹצֶה שָׁלוֹם רַק שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלָיו

עִם כָּל זֶה אֵין הַשָּׁלוֹם בִּשְׁלֵמוּת

עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר וּלְהִתְפַּלֵּל אַף שֶׁהוּא אִישׁ שָׁלוֹם

מֵאַחַר שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלָיו

וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם,: "אֲנִי שָׁלוֹם"

כִּי אֲנִי אִישׁ שָׁלוֹם וּמִצִּדִּי הֶיֵה שָׁלוֹם עִם כֻּלָּם

וְעִם כָּל זֶה "וְכִי אֲדַבֵּר, הֵמָּה לַמִּלְחָמָה"

הַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁאֲנִי שָׁלוֹם, עִם כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר

מֵחֲמַת הַמִּלְחָמָה וְהַמַּחֲלקֶת שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלַי כַּנַּ"ל

וְהִנֵּה כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם מִשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שָׁלוֹם

יָכוֹל לֵידַע כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם

כְּמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא שֶׁנִּקְרָא שָׁלוֹם

שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ"

כִּי כָּל הַדִּבּוּרִים בָּאִים מִשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל

וְזֶה אוֹתִיּוֹתשָׁלוֹם רָאשֵׁי תֵּבוֹת וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵׂיחוֹ

כָּל הַדִּבּוּרִים בָּאִים מֵחֲמִימוּת

וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִימוּת הַרְבֵּה מְדַבֵּר הַרְבֵּה

וְכֵן מִי שֶׁנִּתְקָרֵר וְאֵין בּוֹ חֲמִימוּת, אֵין יָכוֹל לְדַבֵּר

כִּי הַדִּבּוּר הוּא מֵחֲמִימוּת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי"

וְהוּא שַׁלְהוֹבָא דְּנוּרָא וְכוּ'
סיפורי מעשיות - מעשה ממרור
...- מעשה ממרור מעשה ממרור שפעם אחת הלכו יהודי וגרמני יחד לנדוד ולמד היהודי את הגרמני שיעשה את עצמו כמו יהודי ולא יקשה עליו הדבר כיון שהלשון הוא אחד והיהודים הרי רחמנים ובודאי ירחמו עליו. כיון שבא סמוך לפסח למדו איך שיתנהג בבית היהודי שיזמינו לשלחן הסדר בתחלה עושין קדוש ואחר כך רוחצים ידים אולם שכח לומר לו שאוכלים מרור. וכן היה שהזמינו יהודי אחד אליו לסדר אולם הוא היה רעב מכל היום וצפה שכבר יגיעו לאכול את הדברים הטובים שאמר לו היהודי. אולם הוא ראה כי נתנו לו חתיכת כרפס במי מלח ושאר הדברים הנוהגים בסדר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסג - לִפְעָמִים מֻנָּח הַדִּבּוּר וּמוּכָן לָצֵאת
...מנח הדבור ומוכן לצאת לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת, ואינו יוצא דרך הפה כי אם דרך הערף [וממש אפשר לשמע כמה פעמים שהדבור אינו יוצא דרך הפה רק דרך הערף] כי יש שלש קליפות והקליפות רוצים תמיד לתפס הדבור לעצמם בפרט דבור הקדוש מאדם גדול כי אצלם כל הדבורים יפים ונאים וחשובים, ורוצים לתפסם מכל שכן כשהדבור נאה באמת כי המצריים שהיו כלם שחורים אלו לא היתה שרה יפת תאר כל כך, גם כן היתה חשובה בעיניהם מאד והדבור הוא בחינות שרה לכל אחד לפי ערכו יש שהוא בחינות שרה לאמתי: שהוא מושל בדבור שלו על עיר ומדינה ויש שהוא...
ספר המידות - ליצנות
...- ליצנות חלק א' א. על ידי ליצנות יהיה לו נושים הרבה והם ימשלו בו. גם נכשל בניאוף, גם אשתו מושלת בו. ב. על ידי ליצנות הולך ונופל. גם בא למדת שקר, ונע ונד ממקום למקום. ג. על ידי חנפה בא ליצנות. ד. על ידי ליצנות באים יסורים. ה. על ידי ליצנות אין לו חכמה. ו. הליצנות היא מתעבת את האדם על הקדוש ברוך הוא ועל הבריות. ז. על ידי ליצנות בא שרפה. ח. הלועג על דברי חכמים, נדון בצואה רותחת. ט. כל ליצנותא אסירא חוץ מליצנותא דעבודה זרה. י. קשה ליצנות, שתחלתו יסורים וסופו כליה. יא. המתלוצץ מזונותיו מתמעטין ונופל...
לדון לכף זכות - מהו שורש העניין?
...לכף זכות - מהו שורש העניין? שאלה: מהו שורש העניין של לדון לכף זכות? תשובה: כידוע כל דיבור של רבי נחמן מברסלב הוא רק לבוש גשמי של עניין אחר. אז כאן נעסוק בשורש העניין של לדון לכף זכות כדלהלן: והעניין הוא, כי קודם הבריאה היה כולו טוב וכולו אחד. ואחרי הבריאה הטוב האין סופי צמצם את עצמו ללבושים שונים, שבהם הוא מצטייר בעיני האדם גם כרע, למרות שהוא כולו טוב ממש. ועיקר עבודת האדם בעולם, היא לדון את כל העולם לכף זכות, היינו לקשר את בחינה הבריאה לבחינת לפני הבריאה, היינו לגלות את שורש הטוב שיש בכל רע. ועל...
שיחות הר"ן - אות צח
...צח אמירת תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה' והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד: "ויהי ה' למשען לי" ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב: "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה" וזה בחינת: "ויצא חטר מגזע ישי"...
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה והתלוצץ מאד מהמחקרים שאומרים שיש בהלבנה ישוב כמו על הארץ הזאת על שרואין שם בתוכה כמו אילנות ושאר ברואים שבזו הארץ והיה מתלוצץ מזה ואמר שהוא שטות גדול כי הלבנה הוא כמו אספקלריא שכל דבר שעומד כנגדו נראה בתוכו ועל כן נראה בתוך הלבנה דברים שבזאת הארץ אבל באמת אין שם דבר מאלו הברואים והבל יפצה פיהם של המחקרים
סיפורי מעשיות - מעשה א - מעשה מאבידת בת מלך / מעשה מאבדת בת המלך / מעשה בבת מלך שאבדה
...בת המלך ענה ואמר: בדרך ספרתי מעשה שכל מי שהיה שומעה, היה לו הרהור תשובה וזו היא מעשה במלך אחד, שהיו לו ששה בנים ובת אחת ואותה הבת היתה חשובה בעיניו מאד והיה מחבבה ביותר והיה משעשע עמה מאד פעם אחת היה מתועד עמה ביחד באיזה יום ונעשה ברגז עליה ונזרקה מפיו דבור: שהלא טוב יקח אותך בלילה הלכה לחדרה ובבקר לא ידעו היכן היא והיה אביה מצער מאד והלך לבקשה אנה ואנה עמד השני למלכות, מחמת שראה שהמלך מצטער מאד ובקש, שיתנו לו משרת וסוס ומעות על הוצאות, והלך לבקשה והיה מבקשה מאד זמן מרבה מאד עד שמצאה [עתה מספר א...
שיחות הר"ן - אות נז
...- אות נז מקדם ספר שבימי בחרותו היה לו פחד גדול מאד מאד מן המיתה והיה מתפחד ומתירא הרבה מאד מן המיתה ואז היה מבקש מהשם יתברך שימות על קדוש השם והלך בזה זמן רב ואינו זוכר כמה אבל זה הוא יודע שהיה זמן גדול אפשר שנה שהלך בזה ובקש תמיד על זה ולא היתה שיחה ותפילה שלא בקש על זה שיסתלק על קדוש השם ומגדל פחדו ויראתו אז מהמיתה כנ"ל היה זה בעצמו אצלו מסירת נפש על קדוש השם ממש מה שהיה מתפלל על זה כי היה פחדו גדול מאד אז מזה ומהנ"ל הבנתי שאותו הדבר שמתגבר על האדם והוא משקע בו אותו הדבר דוקא הוא צריך לשבר בשביל...
שיחות הר"ן - אות לח
...- אות לח "שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ" כי עכשו נתפשט האפיקורסות שהתרה הרצועה לדבר סרה על כל הצדיקים ועל כל יראי ה' והוא כמו מי שפושט לשונו נגד כל העולם שאינו משגיח על כל העולם ובאמת זה האפיקורסות הוא נגד השם יתברך בעצמו אך שהם בושים לדבר בפיהם על השם יתברך על כן הם מהפכין אפיקורסות שלהם לדבר על העולם וזהו "שתו בשמים פיהם" שבאמת מה שמדברים בפיהם הוא באמת למעלה בשמים כי עקר דבריהם נגד השם יתברך כביכול כנזכר לעיל אך "לשונם תהלך בארץ" שמחמת שבושים לדבר בפיהם נגדו יתברך על כן לשונם תהלך בארץ שפושטין...
שיחות הר"ן - אות רלה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...שיחות מורנו הרב רבי נחמן כבר מבאר ב"לקוטי תנינא" סימן מ"ד שרבנו, זכרונו לברכה, הזהיר מאד לבלי להחמיר חמרות יתרות בשום דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' ולא נתנה התורה למלאכי השרת וכו' ואמר אז שאיתא שראוי לכל אדם שיבחר לעצמו מצוה אחת שבאותה המצוה ידקדק הרבה ויקים אותה המצוה עם כל החמרות והדקדוקים וכעין שמצינו בגמרא: 'אביך במאי זהיר טפי' וכו' ואף על פי כן גם באותה המצוה אל יכנס בחמרות של שגעון ושטות ומרה שחורות רק ידקדק בה בלי שגעון בכל החמרות אבל בשאר כל המצוות אין צריכין להחמיר כלל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1553 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:25 - wesi2